דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

התייעצות בניסוח

2023
5 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 14:34

    לחו"ר ק"ק דפה
    האם מתאים לכתוב כך :
    "להבנת הדברים נקדים מדברי הגמרא ב... וכך איתא שם וכו',
    זה לא קיצוני מדי בין עברית לשפה ישיבתית / ארמית ?
    בתודה מראש !

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 14:34

    לחו"ר ק"ק דפה
    האם מתאים לכתוב כך :
    "להבנת הדברים נקדים מדברי הגמרא ב... וכך איתא שם וכו',
    זה לא קיצוני מדי בין עברית לשפה ישיבתית / ארמית ?
    בתודה מראש !

    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 14:37

    לענ"ד עדיף שתכתוב 'וכך אמרו שם', או 'וזה לשון הגמרא שם' במקום 'וכך איתא שם'

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 14:37

    לענ"ד עדיף שתכתוב 'וכך אמרו שם', או 'וזה לשון הגמרא שם' במקום 'וכך איתא שם'

    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 14:44

    אפשר לשלב בין עברית לארמית

    כשהארמית היא מדוברת

    אבל המשפט וכך איתא שם לא כ"כ מדובר

    וגם מובן למה המשפט הזה לא מדובר כי
    "וכך איתא שם" זה כמו "הזבוב עשה קריכן על הואונט"
    או והכי איתא התם או והכי אתמר התם
    או וכך נאמר שם

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 14:44

    אפשר לשלב בין עברית לארמית

    כשהארמית היא מדוברת

    אבל המשפט וכך איתא שם לא כ"כ מדובר

    וגם מובן למה המשפט הזה לא מדובר כי
    "וכך איתא שם" זה כמו "הזבוב עשה קריכן על הואונט"
    או והכי איתא התם או והכי אתמר התם
    או וכך נאמר שם

    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 14:50

    ונבוא אל הביאור, בהקדם הא דאיתא בגמרא לקמן ..
    והנראה בזה, בהקדם מה שאמרו ...
    בכדי לבאר סוגיא עמומה זו, נקדים ונצטט את דברי חכמינו במסכת אחרת...
    על מנת לבאר שמועה זו, נקדים סוגיא אחרת, שעוסקת אף היא בנידון דומה.....
    וכו'

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 14:50

    ונבוא אל הביאור, בהקדם הא דאיתא בגמרא לקמן ..
    והנראה בזה, בהקדם מה שאמרו ...
    בכדי לבאר סוגיא עמומה זו, נקדים ונצטט את דברי חכמינו במסכת אחרת...
    על מנת לבאר שמועה זו, נקדים סוגיא אחרת, שעוסקת אף היא בנידון דומה.....
    וכו'

    תאריך ההודעה המקורית: 21/03/2023 02:43

    הבעייתיות ב"וכך איתא שם" היא השילוב בין הארמית והעברית. 'איתא' היא מילה
    בארמית ואילו 'כך' ו'שם' הן מילים בעברית.
    המילה איתא מתאימה בניסוח כזה: איתא במדרש..., וכדאיתא בגמרא...
    על השילוב בין הארמית והעברית ראו עוד בקובץ המצ"ב.

    קבצים מצורפים:

  • שאלה בניסוח

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 08:51 אפשר: שנינו במסכת נזיר (פ"ז מ"ג) "אבל הסככות והפרעות וכו' על אלו אין הנזיר מגלח", ופירש הרע"ב (ד"ה אבל) "אילן שיש לו ענפים מובדלים זה מזה, ויש כזית מן המת תחת אחד מהן, ועבר הנזיר, ואין ידוע אם עבר תחת ענף המאהיל על המת". *אמנם *הר"ש *כתב *שטומאת סככות ופרעות אינה אלא מדרבנן, ופירש בדברי המשנה שסככות הם ענפים שאין בכל אחד מהם טפח, *אך *אם הם "יכולים לקבל מעזיבה", מצטרפים כדי להאהיל על הטומאה, אמנם מדאורייתא אפילו אויר כל שהוא מפסיק בין אהל לאהל. *והקשה התוי"ט שהרי לפי דעת הר"ש נמצא שגם *אם הנזיר יעבור בודאי תחת הענף שמאהיל על הטומאה, לא יטמא אלא מדרבנן, מכיון שטומאת סככות ופרעות מדרבנן היא. ב-יום ראשון, 22 בינואר 2023 בשעה 02:16:26 UTC+2, chalulchalul כתב/ה:
  • שאלה בניסוח

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 12/06/2023 18:31 אתה מזכיר את הסיפור עם אחד שלא מצא חניה, והתפלל לה' שימצא חניה, והנה לפתח בדיוק רכב יוצא ומתפנה לו מקום לחנות, ואז הוא אומר אוי רבש"ע, סליחה, כבר הסתדרתי..... מאת: [email protected]
  • התייעצות בניסוח לשוני

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 13:44 כלומר - תלוי אם הוא פירש או כתב כגון רש"י הראשון על הש"ס פירש את דברי המשנה משנה. מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן: כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עתם לאכול בתרומה. אבל בד"ה שאחריו רש"י הוסיף על דברי המשנה ולכן יותר מתאים כתב עד סוף האשמורה הראשונה - שליש הלילה, כדמפרש בגמרא, (/ברכות/ דף ג א) ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה בשכבך, ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה, לפיכך הקורא קודם לכן - לא יצא ידי חובתו, אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת, - כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי, ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך, ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו - יצא. בשורה האחרונה שרש"י מוסיף שבפרשה ראשונה יצא, אין זה פירוש לדברי המשנה, ולכן מתאים לכתוב: וכתב רש"י וכו'
  • התיעצות בניסוח

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/06/2023 17:15 ואגב אם זה פעם הראשונים שאתה מביא את השפת אמת במקום, כגון (סתם תוקע) שאתה עוסק בסוגיית אין שליחות לדבר עבירה והשפת אמת אומר משהו בעניין, אפשר לכתוב כך: מש"כ השפת אמת (פסחים מו: בתוד"ה והכא) אבל הכל לפי העניין כי לענ"ד את שם המסכת כותבים מחוץ למ"מ רק אם אתה רוצה להביא שני דברים בשמו כגון כך: וכתב השפת אמת פסחים (מו: בתוד"ה והכא) וכו' אמנם בזבחים (מו: ד"ה איכא) כתב, וכדו' מאת: [email protected]
  • עזרה בניסוח

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 13:57 יפה מאד. דברים נכוחים.
  • עזרה בניסוח

    2023
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 22:42 אם היה מדובר בתמלול שעובר לעורך הייתי מציע מינימום התערבות ולכתוב כמו הרב מסיגט או הסיגט'ר רב העורך כבר ינסח את זה
  • שאלה בניסוח

    2023
    21
    0 הצבעות
    21 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 22/06/2023 11:46 לא ידוע לי כרגע על התארים במיוחד, אלא באופן כללי. עסקתי בזה רבות בעבר. ----- Original Message ----- From: אלחנן סגרון To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: baruch8138 ; יעקב שטיימן ; moshe kagana ; ישראל מייבסקי ; israel.israel5000 ; aricha-toire Sent: Thursday, June 22, 2023 9:09 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בניסוח ר"ש הופמן, היכן 'הדברים נידונו ותוארו במקומות שונים'? אני לא שואל על הגרסאות וכיוצא אלא על התארים בירושלמי. תודה. כמדומני שאין מה לחפש בזה כללים. בירושלמי לרוב אין עקביות באיות לא בתארי החכמים ולא במילים אחרות. הדברים ארוכים ונדונו ותוארו במקומות שונים. ובמשפט אחד: הירושלמי מלא בשיבושים בעקבות שלא נלמד כמעט ולא היה מצוי במשך שנים. וסיבות שונות נוספות. ----- Original Message ----- From: אלחנן סגרון To: baruch8138 Cc: יעקב שטיימן ; moshe kagana ; ישראל מייבסקי ; israel.israel5000 ; aricha-toire Sent: Wednesday, June 21, 2023 11:58 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בניסוח אם אתה עובד על הירושלמי כדאי שתחפש את הכללים של 'רב' ו'רבי' בירושלמי אמורים להיות כאלו בסדר הדורות [חפשתי מקופיא ולא מצאתי]. יתכן גם בהקדמות מפרשי הירושלמי [בהקדמת שוטשנטיין לא דיברו בזה]. מה הפשר שבירושלמי לפעמים מובא רב אידי ולפעמים רבי אידי, ומה לעשות כשיש ר"ת א"ר אידי אנסה לסכם: כלל ראשון - כלל ברזל, התואר ’רבי’ ביו”ד שמור אך ורק למי שנסמך על ידי ’רבי’ אחר, שגם הוא היה סמוך מפי סמוך, עד השבעים זקנים שנסמכו מפי משה רבינו. כלל שני - אין סמיכה בחו”ל, ולכן רבי שרואה את תלמידו ראוי לסמיכה, רשאי לסומכו רק אם הם נמצאים כעת בא”י. כלל שלישי - הרבה תנאי ואמוראי בבל (עד תקופת אביי ורבא) עלו ללמוד תורה בא”י, ואלו שזכו להשלים חוק לימודם נסמכו ע”י רבותיהם, יש מהם שחזרו לבבל ויש מהם שנשארו בא”י. כלל רביעי - התואר ר’ בגרש הוא קיצור של ’רבי’, ולא של ’רב’. כלומר, התואר ’רב’ שלפני שם האמורא מופיע תמיד בשלימות בלי קיצור. אם זה מקוצר, משמע שיש לפענחו ’רבי’. כלל חמישי - כל התנאים שנזכרו במשנה ובברייתא הם תנאי א”י, ועל כן נזכרו כולם בתואר רבי, כמו”כ כל האמוראים המוזכרים בירושלמי הם אמוראי א”י, וע”כ הוכתרו גם הם בתואר ’רבי’. לעומת זאת, האמוראים שהוזכרו בתלמוד בבלי מתחלקים לארבע: 1. אמוראים שלמדו תורה בבבל ולא נסמכו - מוכתרים בתואר ’רב’. דוגמאות: רב נחמן רב חסדא ורב ששת. 2. אמוראים מהירושלמי שתלמידיהם הביאו תורותיהם לבבל - מוכתרים בתואר ’רבי’. דוגמאות: רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ורבי לוי. 3. אמוראים שנולדו בבבל ועלו לא”י ושם השלימו לימודם ונסמכו - מוכתרים גם הם תמיד כ’רבי’. דוגמאות: רבי אלעזר ורבי ירמיה. 4. אמוראים בבליים שאחרי שלימדו תורה בבבל עלו לא”י ונסמכו - מוכתרים לפעמים כ’רב’ ולפעמים כ’רבי’. דוגמאות: רב/רבי זירא. החפץ להעשיר ידיעותיו עוד בענינים אלו אני ממליץ בחום על שיעוריו של ר’ משה פרוש בקו ’עמנו’ 0722706090 שלוחה 1. אולי מישהו כאן יוכל לעשות סיכום קטן על הנושא במקום שנתבלבל פה בסבך? זה יהיה בהחלט תועלתי וחשוב רבינו הקדוש ניסה לסמוך את שמואל ולא איסתייע מילתא לגבי מה ששאלו האם יש מאמוראי א"י שלא נסמכו ונקראו רב, איני זוכר כעת את השם, אבל זכור לי שאחד האמוראים רבי יוחנן כמה פעמים ניסה לסומכו ולא אסתעייא כל פעם בגלל סיבה אחרת, וממילא לא נקרא רבי. אנסה לבדוק בהמשך. אמנם הכלל הוא שכל מי שנסמך נקרא רבי, ומי שלא נקרא רב, אבל אציין שיש לפעמים אמוראים שהיו בבבל, ומצינו גם בבבלי שלפעמים הם מכונים ר' (לא רבי, אלא ר' שכידוע זה רבי), ומעניין אם זה בכוונה או טעות מעתיקים. אציין לרב יצחק בר אבדימי, שיש מקום שכתוב עליו ר' ויש מקום רב. וכן רב חייא בר רב (עיין סוכה מח.) כתוב עליו שם ר' חייא בר רב, ויש גורסים שם ר' חייא בר אשי, אבל בכל מקרה שניהם היו בבל. ב-יום שני, 19 ביוני 2023 בשעה 14:49:31 UTC+3, יעקב שטיימן כתב/ה: אם זה תלוי בסמיכה כמו שציינו פה כמה ת"ח הרי שאין סברא בדבר אא"כ נימא עפ"י מש"כ בתחילה ידידנו שר החמשת אלפים שאולי כשהיו בבבל זה היה לפני שעברו לא"י ונסמכו אגב, ידוע שבירושלמי יתכן כינוי 'רבי' לאמורא, אשר בבבלי יכונה שמו - רב, האם מישהו יודע מקור כתוב לזה. (יתכן שא"צ מקור לדבר המוכח כזה אבל אפ"ה אנא בעינא כה"ג). דורשי רשומות נתנו סימן: רב"י- רב בארץ ישראל ר"ב- רב בבבל ייש"כ זיכיתני! רש"י כתובות מג: אמר רב זירא ואמרי לה אמר רבי זירא - הוא רבי זירא הוא רב זירא אלא בבבל מקמי דסליק לארעא דישראל לקמיה דרבי יוחנן ואין סמיכה בבבל הוו קרו ליה רב זירא. רשב"ץ בפירושו מגן אבות (ב, א). וזה התואר (רבי) היו מתארים בו לכל מי שנסמך מפי סמוך, איש מפי איש, עד משה רבינו עליו השלום, כי כשהיו סומכין אותו היו קורין אותו רבי, כמו שנזכר בראשון מסנהדרין ובפרק השוכר את הפועלים. וכן היו קורין לכל מי שנסמך בארץ ישראל, כי שם היתה סמיכה והיו יכולין לדון דיני קנסות כי היו מומחין ונקראים אלהים, שנאמר, אשר ירשיעון אלהים ישלם. וחכמי בבל לא היו נקראים אלא רב לפי שלא היו סמוכין והיו קורין עצמן הדיוטות, כמו שאמרו בפרק המגרש, והא אנן הדיוטות אנן, ולא היו רשאין לדון דיני קנסות. ולזה אמרו אין שור מועד בבבל, וכן מזה הטעם אמרו אין תענית צבור בבבל, שבכל אלה צריך בית דין סמוכין, וכשהיו עולין לארץ ישראל היו סומכין אותם וקורין להם רבי. ולזה נמצא בתלמוד, רב זירא ורבי זירא, רב אמי ורב אסי, רבי אמי ורבי אסי, ורב ירמיה ורבי ירמיה, לפי שעלו מבבל ושם נסמכו. שאלה להרב ישראל ישראל חמשת אלפים שליט"א: יש דוגמאות לאמוראי א"י שלא נסמכו ונקראו רב? אני חושב שעל התנאים קראו 'רבי', ועל חלק מהאמוראים (בדגש; בבל) קראו 'רב'. אמוראי בבל נקראו רב ואמוראי א"י רבי שלום לחו"ר הקבוצה, האם מישהו יודע מתי קוראים לחכמי הגמרא "רבי" ומתי "רב"? תודה מראש -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJkgZy1n4Ao%3DUgjTY85u2dQn%3DUzMqKz41o%3DQoNWZkm5B-NQvAA%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACq73c2sjBexzX8GNNTcUW9tBT6Zpr0zuOY1%3DHuS_%2Bihcd9Ugg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACq73c1YthZVZs0GuxYTCLZcxbAazKtWH%2BPaJ3TROcsGoP-WYg%40mail.gmail.com. -- בברכה אפרים קלירס 0527622769 -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACq73c15o-3S4b26vLMpBTJV4ksMc8mq1tOmmpKroVLBijf5zQ%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAK0VBZCW8GoT6AWXQfZtDd8yZdGWRnn3B%3DciAHPCTEA%2BYjzYbw%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/297ef6c5-4c40-4477-be02-3d3231285881n%40googlegroups.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BbRHtKxxJYTD76C%3DhBzJo9vZ1pkCxXXLdEQsk4rhaR%3DAHFbUg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACq73c1S%2B3AWJE3pBMxKJbjCHBXGJ4BTM5qYOHiSamxPP%3DkmQA%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAD%2BFPCc7DRX%3DcHsAkLWP40R5a0rYUb3ie%3D1ESOqJ0Qs7k0Gt1A%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/3acbf9bb-47fd-4065-a02e-70afbab2500b%40edison. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADyFv0F%3Dk%2BorE%2BDqYws1GLcCLw%2Bp1GVRz11Yi4Yj%2BzONJD%3DSfQ%40mail.gmail.com.
  • שאלה בניסוח

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 12/06/2023 17:19 טעיתי עדיין לא ממש שכויח כי אני צריך לנסח את זה בלשון עתיד ואתי זה הווה מחילה שלא הדגשתי מראש מאת: [email protected] -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected]

1

מחובר

792

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים