דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

'הערוך' שבזמנינו

2023
60 21 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:05

    ראשית, עדיין אין תחליף אמיתי לחבר מביא חבר. כי אני מכיר כמה שלפי הרזומה
    שלהם הם מוצלחים מאד, אבל יש לכל אחד באגים [כולל עצמי]
    אחד בונה נפלא אבל לא דייקן מספיק. השני דייקן מאד אבל מדי ביקורתי ולא מספיק
    זורם. השלישי יש לו את שני המעלות אבל לא מצליח לעמוד בזמנים אא"כ עומדים על
    הראש כל הזמן, אבל לא יותר מדי.
    כל תכונות אלו לא נראה ששייך לסנן ע"פ רשימות.

    ההבדל בין המכונים שציינת למאגר הנוכחי הוא החשש שציינתי לשרלטנות וניצולים.
    המכונים עשו מאגר מידע פנימי לפי ראות עיניהם. וזה רעיון מצויין.
    במאגר שממפה את כולם, וכולם יכולים להגיע למידע,
    הרי יש עובדים שיכלו לקבל שכר גבוה יותר ולפי הנתונים הקיימים במאגר יתנו להם
    פחות.
    ומה יקרה לעבוד שמקצועית אמור להיות מדורג פחות אבל הוא חבר קרוב או אפילו בנו
    או אחיו של בעל המאגר? ישאיר את הדירוג שלו נמוך?????
    אני גם מכיר עורכים שבאופן כללי הם לא נחשבים מוצלחים במיוחד אבל הם מתאימים
    במיוחד לעבודות מסוימות או למחברים מסוימים. למשל אחד שהוא דייקן להחריד וקשה
    לעבוד איתו בדר"כ. אבל היה מחבר שרצה מישהו שיוכל להסביר לו כל הגהה למה זה
    נחוץ ולדון איתו. והם התאימו אחד לשני ככפפה עם 6 אצבעות ליד כזו.
    יתכן שיש פתרונות לכל הבעיות האלו. אבל צריך שיווצר שיח בין בעלי הפרוייקט
    לבין הציבור כאן שכולנו נרגיש בטוחים שזה לטובת כולם.
    בין לותיקים, לבינונים ומתחילים. [ויש עבודות שמתאימות *דוקא *למתחילים]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:16

    אני באמת לא חושב שנכון לקבוע כמה שכר מגיע לכל אחד.
    כל אחד יכול לדרוש כמה שרוצה.
    וכן אני נוהג.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:14

    לא הבנתי בכלל מה החשש הגדול? [קראתי את כל התגובות]
    מי שדרוש לו עבודה - שישקיע, ואם יכשל יבקש שיסירו את שמו, ואם יצליח אדרבה
    ואדרבה
    יש כאן רעיון יפה ונחמד

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:19

    הרב 'ארי במסתרים'. החשש של חלקנו הוא בדיוק מהאפשרות שאתה תוכל לקנות מהם את
    המאגר.
    זה מידע אישי ופרטי. (למשל, אף אחד לא מעוניין שהבוס שלו ידע שהוא מחפש עבודה
    אחרת).

    ב-יום שלישי, 11 ביולי 2023 בשעה 02:14:51 UTC+3, למען אחי ורעי כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:19

    הרב 'ארי במסתרים'. החשש של חלקנו הוא בדיוק מהאפשרות שאתה תוכל לקנות מהם את
    המאגר.
    זה מידע אישי ופרטי. (למשל, אף אחד לא מעוניין שהבוס שלו ידע שהוא מחפש עבודה
    אחרת).

    ב-יום שלישי, 11 ביולי 2023 בשעה 02:14:51 UTC+3, למען אחי ורעי כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:30

    לא כתוב שם שאתה "מחפש" עבודה,
    זה רשימה סטטית קיימת תמיד.
    כשישלחו לך הצעה תהיה לך אפשרות לומר שאתה לא יכול לקבל.
    זה שאתה ברשימה לא אומר למעסיק שאתה הולך לברוח לו

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:30

    לא כתוב שם שאתה "מחפש" עבודה,
    זה רשימה סטטית קיימת תמיד.
    כשישלחו לך הצעה תהיה לך אפשרות לומר שאתה לא יכול לקבל.
    זה שאתה ברשימה לא אומר למעסיק שאתה הולך לברוח לו

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:31

    אין לי באמת שום מושג על הרשימה הזו,
    ולא ענין לסנגר עליה.
    אני סתם כותב מהשערות וסברות ואולי זה באמת לא לעניין.

    יוצרי הערוך מתבקשים להמשיך את התגובות בנושא.

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:14

    לא הבנתי בכלל מה החשש הגדול? [קראתי את כל התגובות]
    מי שדרוש לו עבודה - שישקיע, ואם יכשל יבקש שיסירו את שמו, ואם יצליח אדרבה
    ואדרבה
    יש כאן רעיון יפה ונחמד

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:32

    אם הערוך אכן עובד ישירות מול מכונים, ופועל כגוף מתווך בין המכון לעובדים,
    אזי אני מציע לו שיעבוד במתכונת של גלאט ג'ובס וקריירה:

    למכון 'אשרי יושבי ביתך' (בדוי) דרוש עורך בתחום הקבלה:
    דרישות התפקיד:

    • לפחות 3 שנות עריכה בפועל בתחום הקבלה
    • ידע נרחב ומעמיק בזוהר הק', בכתבי האריז"ל ובתורת מהרח"ו
    • התחייבות ל80 שעות עבודה חודשיות
    • דייקנות ועמידה בלו"ז
    • טבילה במקוה כל יום
      שכר נאה למתאימים. קו"ח ודוגמאות נא לשלוח לכתובת :[email protected]
      ......
      למכון הררי נמרים (בדוי) דרוש מבקר בתחום ההלכה:
      דרישות התפקיד:
    • תפיסה חדה ומהירה
    • שליטה מלאה בשו"ע הלכות שבת ונו"כ
    • בקיאות בכללי מלאכות שבת
    • מוסר עבודה גבוה
    • עבודה תחת לחץ
    • יכולת עבודה בצוות
      לא נדרש נסיון קודם
      קו"ח נא לשלוח וכו'

    כאלו ועוד 100 מודעות, תשווקו באופן חופשי ושוטף לכל עורך / מבקר, תמורת סכום
    חודשי סמלי עד שימצא את הכפתור המתאים לחליפה שלו.
    לא ראיתי צורך לחשוף את כל הנתונים האישיים למכון העורך.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:32

    אם הערוך אכן עובד ישירות מול מכונים, ופועל כגוף מתווך בין המכון לעובדים,
    אזי אני מציע לו שיעבוד במתכונת של גלאט ג'ובס וקריירה:

    למכון 'אשרי יושבי ביתך' (בדוי) דרוש עורך בתחום הקבלה:
    דרישות התפקיד:

    • לפחות 3 שנות עריכה בפועל בתחום הקבלה
    • ידע נרחב ומעמיק בזוהר הק', בכתבי האריז"ל ובתורת מהרח"ו
    • התחייבות ל80 שעות עבודה חודשיות
    • דייקנות ועמידה בלו"ז
    • טבילה במקוה כל יום
      שכר נאה למתאימים. קו"ח ודוגמאות נא לשלוח לכתובת :[email protected]
      ......
      למכון הררי נמרים (בדוי) דרוש מבקר בתחום ההלכה:
      דרישות התפקיד:
    • תפיסה חדה ומהירה
    • שליטה מלאה בשו"ע הלכות שבת ונו"כ
    • בקיאות בכללי מלאכות שבת
    • מוסר עבודה גבוה
    • עבודה תחת לחץ
    • יכולת עבודה בצוות
      לא נדרש נסיון קודם
      קו"ח נא לשלוח וכו'

    כאלו ועוד 100 מודעות, תשווקו באופן חופשי ושוטף לכל עורך / מבקר, תמורת סכום
    חודשי סמלי עד שימצא את הכפתור המתאים לחליפה שלו.
    לא ראיתי צורך לחשוף את כל הנתונים האישיים למכון העורך.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:37

    גם לחברת מגדל, כלל ביטוח, סלקום, טמפו, אין 300 אנשי צוות שיבדקו כל פניה
    לבקשת עבודה.
    ועם כל זאת, מי שיש לו סיכוי לעבוד שם מוצא את הדרך.

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:37

    גם לחברת מגדל, כלל ביטוח, סלקום, טמפו, אין 300 אנשי צוות שיבדקו כל פניה
    לבקשת עבודה.
    ועם כל זאת, מי שיש לו סיכוי לעבוד שם מוצא את הדרך.

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:40

    לא מבין את אלו שחוששים כל כך מ"חשיפת המידע עליהם"...
    איזה דבר רע יכול לצאת מזה?
    מה הבעיה שמישהו ידע עליך את האמת? יש לך משהו להסתיר?

    [כה דברי 'ארי במסתרים'...]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:40

    לא מבין את אלו שחוששים כל כך מ"חשיפת המידע עליהם"...
    איזה דבר רע יכול לצאת מזה?
    מה הבעיה שמישהו ידע עליך את האמת? יש לך משהו להסתיר?

    [כה דברי 'ארי במסתרים'...]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 08:07

    אין כאן שאלה של חשיפת מידע.
    הענין הוא שמישהו חיצוני יתן דירוג לעורכים.
    יתכן שיש לי כישורים מסויימים אבל הם ידרגו אותי כבינוני.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 08:07

    אין כאן שאלה של חשיפת מידע.
    הענין הוא שמישהו חיצוני יתן דירוג לעורכים.
    יתכן שיש לי כישורים מסויימים אבל הם ידרגו אותי כבינוני.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 08:25

    וכן בענין קידום מקורבים...

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 08:25

    וכן בענין קידום מקורבים...

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 08:50

    מוזר שמתדיינים כאן כאילו יש איזשהו מיזם, הרי זו סה''כ איזו הודעה אנונימית,
    שלא ידוע אם יש בכלל מישהו מאחוריה, או סתם אחד החברים כאן שמעסיק את עצמו עד
    שימצא עבודה קבועה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 08:50

    מוזר שמתדיינים כאן כאילו יש איזשהו מיזם, הרי זו סה''כ איזו הודעה אנונימית,
    שלא ידוע אם יש בכלל מישהו מאחוריה, או סתם אחד החברים כאן שמעסיק את עצמו עד
    שימצא עבודה קבועה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 08:53

    אימון חלש כ"כ, זו בעיה כללית.

    ב-יום שלישי, 11 ביולי 2023 בשעה 08:51:01 UTC+3, דוד קליין כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 08:53

    אימון חלש כ"כ, זו בעיה כללית.

    ב-יום שלישי, 11 ביולי 2023 בשעה 08:51:01 UTC+3, דוד קליין כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 08:54

    ולמה אתה כן קורה מיזם? צריך פירוטכניקה?
    בנאדם שקם ועשה מעשה.

    ב-יום שלישי, 11 ביולי 2023 בשעה 08:53:01 UTC+3, רבה אמונתך כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 08:53

    אימון חלש כ"כ, זו בעיה כללית.

    ב-יום שלישי, 11 ביולי 2023 בשעה 08:51:01 UTC+3, דוד קליין כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 08:54

    אמון במי ?

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 08:54

    אמון במי ?

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 08:57

    'סתם אחד החברים כאן שמעסיק את עצמו עד שימצא עבודה קבועה'.
    זה חוסר אמון בסיסי בבני אדם. אבל אולי הגישה שלך צודקת.
    אצלנו אמרו: 'פסימי הוא אופטימי עם ניסיון'.....

    ב-יום שלישי, 11 ביולי 2023 בשעה 08:54:47 UTC+3, דוד קליין כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 08:57

    'סתם אחד החברים כאן שמעסיק את עצמו עד שימצא עבודה קבועה'.
    זה חוסר אמון בסיסי בבני אדם. אבל אולי הגישה שלך צודקת.
    אצלנו אמרו: 'פסימי הוא אופטימי עם ניסיון'.....

    ב-יום שלישי, 11 ביולי 2023 בשעה 08:54:47 UTC+3, דוד קליין כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 09:08

    תיקון (ברשותך): זה חוסר אמון בסיסי בבני אדם במייל אנונימי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 08:50

    מוזר שמתדיינים כאן כאילו יש איזשהו מיזם, הרי זו סה''כ איזו הודעה אנונימית,
    שלא ידוע אם יש בכלל מישהו מאחוריה, או סתם אחד החברים כאן שמעסיק את עצמו עד
    שימצא עבודה קבועה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 09:18

    כבר נכתב כאן שהפרוייקט מגובה ע"י ר' שמואל, מרא דאתרא הדין,
    וראה הודעה של ר' שמואל לפני שבת שבו הוא רמז לפרסום הזה. הוא כתב שעומד
    להתפרסם משהו בלוח דע"ת שמהוה תחרות מה לתכנית הליווי שלו, ומ"מ זו טובת
    הציבור.
    הושקעו הרבה כוחות ע"י עורכים בכירים להכין תכנית. [לא מכיר את האנשים ולא את
    התכנית אבל כן נחשפתי מקודם יותר למיזם]
    ומ"מ חובתנו לדון וללבן את הסוגיא הזו מכל היבט, ולאחר דיון בין החברים כאן
    שיהיה שיח עם ראשי המיזם לוודא שיצא מזה רק תועלת ולא שום תקלה או הפסד לאי מי
    מהעורכים.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 09:08

    תיקון (ברשותך): זה חוסר אמון בסיסי בבני אדם במייל אנונימי.

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 09:22

    גם אם הוא אנונימי הוא עבר את המסננת של ר' שמואל בכל מקרה [גם מבלי מה שכתבתי
    בהודעה הקודמת שהוא גם גיבה את זה לאורך הדרך]
    כך שודאי צריך לגשת לזה בכובד ראש.
    כבדהו וחשדהו.
    לא חוסר אמון טוטלי
    ולא רבה אמונתך [כלפי בני אדם]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 09:24

    הוא לא הבעלים ולא אחראי. הוא כנראה כן מאמין שיכול להיות דבר טוב.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 09:18

    כבר נכתב כאן שהפרוייקט מגובה ע"י ר' שמואל, מרא דאתרא הדין,
    וראה הודעה של ר' שמואל לפני שבת שבו הוא רמז לפרסום הזה. הוא כתב שעומד
    להתפרסם משהו בלוח דע"ת שמהוה תחרות מה לתכנית הליווי שלו, ומ"מ זו טובת
    הציבור.
    הושקעו הרבה כוחות ע"י עורכים בכירים להכין תכנית. [לא מכיר את האנשים ולא את
    התכנית אבל כן נחשפתי מקודם יותר למיזם]
    ומ"מ חובתנו לדון וללבן את הסוגיא הזו מכל היבט, ולאחר דיון בין החברים כאן
    שיהיה שיח עם ראשי המיזם לוודא שיצא מזה רק תועלת ולא שום תקלה או הפסד לאי מי
    מהעורכים.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 09:26

    אדם שמגבה משהו לא כותב "
    *מודעה זו היא יוזמה פרטית, ואינה קשורה אלי. נא לא לכתוב לי *

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 09:24

    הוא לא הבעלים ולא אחראי. הוא כנראה כן מאמין שיכול להיות דבר טוב.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 10:08

    לדעתי המכון הוקמה, כמו עוד הרבה קורסים מכונים קבוצות, המנסים להרוויח כסף
    קצת, מהרישום והמבחני כישורים כביכול, וכדומה, ועוד חלומות שחולמים לעשות עד
    שיתעשרו.
    וע"כ אין לזה כזה עומק וחשש שיש להרחיב הדיבורים כ"כ.

    מאת: [email protected]

  • [4]: כריכת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 17:51 המספר שיוצא לרוחב זה במ"מ?
  • הערוך ערך גת

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 21:57 לא מצליח למצוא את הנ"ל, אשמח לדעת היכן, ואיך עשו את החיפוש בתודה מראש, ולילה טוב
  • הערוך ערך גת

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 22:26 מתוך מאגר תא שמע https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/28009/הערוך/אות_הגימ"ל/גת גת [קעלטער וואנע]. (שבת קנ) תרגמו ר"נ בר אמי קמיה דרבא בין הגיתות שנו פירוש בימי הבציר שמצוי יין והבדיל וסלקא שמעתא שאסור לעשות מלאכה עד שיבדיל ואפילו לא אמר אלא המבדיל בין קודש לחול דיו וכן אמר רב אשי דהוה בתרא' אמרינן מקודש לחול ואפיקנן סלתי כלומר מתעסקין במלאכה ובא רב אשי למעט שאין צ"ל כל ההבדלות אבל צריך להזכיר ברכ' ושם ומלכות דלא גרע מברכת מצות וברכת פירות וכן הלכה (פיאה פ"ז) כרם רבעי ב"ה אומר כולו לגת. (חגיגה כה) יניחנה לגת הבאה פי' מניחה עם הארץ אצלו לשנה הבאה לשעת הגיתות שנאמן עם הארץ על התרומה (זבחים קיב) פרת חטאת ששרפה חוץ מגיתה. (ובפ' ד' בפרה) שרפה חוץ מגיתה או בשתי גיתות או ששרף שתים בבת אחת פסולה פי' גומא היא בקרקע צורת גת מתוקנ' לשריפת הפרה: גת [שטאטדנאהמען] (בב"ר עב) וירא ה' כי שנואה לאה אף הגיתות מאחורי הקורות סונטות בה. ס"א אף הנשים. (סנהדרין קב) לכן תתני שלוחים על מורשת גת אמר רבי חנינא בר פפא אמר הקב"ה לכן תתני שלוחים כלומר שנתגרשו ממלכות בית דוד שהרג את גלית ולקח העיר שלו ששמה גת והורישה לכם בתי אכזיב אתם לביתו של דוד לאכזב למלכי ישראל כלומר הכזבני' יתהפך למלכי ישראל שכולם ילכו לחבל: גת [געוואלט] (ב"ק קי"ד) נכרי דדייני בגייתי פי' בכח בגיאות בלא טענה: מאת: [email protected] -- בברכה אופיס יהודי jewishoffice.co.il 055-255-8387 | [email protected]
  • קבוצת 'הערוך' שהתפרסמה בלוח דע"ת - באישי בלבד

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2023 21:42 ישראל זה כבר שרשור
  • [2]: 'הערוך' שבזמנינו

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 18:43 שם המחבר של הקובץ ניתן לשנות/למחוק בקלות. ב"מאפיינים". ----- Original Message ----- From: שמחה פרוינד To: [email protected] Sent: Tuesday, July 11, 2023 4:40 PM Subject: Re: Re[2]: [הבית לעורך התורני] 'הערוך' שבזמנינו אפשר להחליף שם משתמש למחשב ולאופיס הוספה לדברי הרב וינט בחלק גדול מהמחשבים יש על הוורד את השם של בעל המחשב וכך על ידי מאפייני המסמך אפשר לראות מי היוצר שלו לכן אם אכן מוקם כזה מאגר אנונימי (ללא התייחסות אם אני בעד או נגד) אז שכל עורך יפתח וורד בחדר מחשבים ויעתיק לשם את הדוגמא ושילח את הקובץ החדש כדי שלא יזוהה שוב, אני מאמין שיש כאן כוונות טובות, השאלה האמיתית היא, האם יש כיסוי לכך שההופעה ברשימה זו תדבר אל המכונים? באותו משקל, לו אני הייתי מנהל מכון הייתי בודק גם את הגמישות/קבעון של המגיבים. שיש שהחליטו החלטות בטרם היה להם מידע - אלו מתאימים יותר לעבודה שלא צריכה יצירתיות וגמישות ולהכנס לראש של המחבר. אלו שגילו יותר פתיחות וגמישות יתאימו לעבודה שצריכה מישהו שיטרח להבין את כוונת המחבר גם כשלא מובן במושכל ראשון. אלו ואלו טובים. רק תלוי בסוג העבודה. לתשומת לב בעלי הערוך... יש אנשים שפעילים ביותר בלילה, כשיש שקט מסביב ללא טלפונים וללא ילדים, ואז יכולים לכתוב בשקט, ומשלימים את המנוחה הנחוצה ביום [כמוני למשל] ------ Original Message ------ מאת: From "שלום נח" To [email protected] Date כ"ב תמוז תשפ"ג 14:19:07 Subject Re: [הבית לעורך התורני] 'הערוך' שבזמנינו לו הייתי אני מנהל מכון (אזי לא הייתי חבר כאן בקבוצה) הייתי מסנן את כל העורכים שכתבו תגובות בשרשור זה לאחר השעה 1 בלילה, משום שאני מעוניין בעורכים הישנים בלילה כבני אדם, וביום מוחם צלול ורענן, וכשיר לעבודה מקצועית ומדוייקת. אולי צריך לרחם עליהם שפרנסתם דחוקה עד כדי כך שצריכים לעבוד עד השעות הקטנות, וא"כ התלונה היא על המנהלים שלא משלמים כראוי. לו הייתי מנהל........... (היה לי הרבה כסף... וכבוד....) שאף אחד לא יקח באישי [הרי אין כאן מנהלי מכונים...] רק לתשומת לב............ הרב 'תורה שבכתב'. אתה לא מקצין קצת? בעיניי (בלבד, כמובן) ניכרים דברי אמת. אגב, מי הוא 'האדם המוכר לנו' שאתה כן סומך עליו? ב-יום שלישי, 11 ביולי 2023 בשעה 13:49:41 UTC+3, תורה שבכתב כתב/ה: נקדים לציין כי יוזמת הערוך נבעה מתוך הקבוצה הנפלאה כאן. אנחנו עורכים החברים בקבוצה, חברים מקשיבים, והתברר לנו שיש פער מהותי בין הרצוי למצוי הן מצד המכונים והן מצד העורכים. דהיינו גם המכונים נמצאים במצוקת כח עבודה (שאלו את ר' שמואל, וכן בדקנו זאת באופן עצמאי) וגם העורכים מחפשים עבודה. יצרנו קשר עם כמה מכונים וכולם הצביעו על העובדה שהם מבזבזים זמן רב על סינון הפניות המגיעות אליהם שרבות מהן אינן רלוונטיות. למה האנונימיות? אנונימיות היא ברירת המחדל של הציבור שלנו אברכים-חרדים. רוב ככל חברי הקבוצה מתכסים בשם עט כלשהו, וכן כל מי שמפרסם מודעת דרושים בלוח דע"ת. אם נודה על האמת גם אלו ששמם גלוי מוכרים רק ע"י החברים שיכולים לזהותם לפי שמם אולם רוב ככל החברים כאן לא יקבלו שום תועלת מכתיבת השם, שכן איננו אנשי ציבור. לאנונימיות יש יתרונות רבים, ולא לחינם הציבור שלנו בחר בה. חלקן כבר נכתבו ע"י החברים כאן, ואין בה שום דבר חריג או חשוד, אנחנו משתדלים לתת מענה אדיב יעיל ומהיר (ככל שטרדות הזמן מאפשרות). נסו והיווכחו! וכי למה הגרמ"מ פומרנץ שליט"א, והגר"י לייפער שליט"א, ועוד שורה ארוכה של רבנים ידועי שם, לא בחרו במעלת האנונימיות, הם "אנשי ציבור"? מה היא הגדרת "אנשי ציבור"? האם מדובר בגוף מסודר? מה עם רשויות המס? אנו אברכים ועורכים כמו שאר החברים כאן. מחלקכם יהא חלקנו. כלומר? מהי צורת העבודה שלכם, למה לא לפרסם הודעת דרושים רגילה? למה לחטט ולברר פרטי פרטים? אנו לא סוכנות תיווך עבודות רגילה. הרעיון שלנו הוא מאגר איכותי, שמטרתו לחסוך ללקוחות את כאב הראש שבחיפוש עורך מתאים. הלקוח יקבל רק דוגמאות המתאימות לסוג העבודה בה הוא מעוניין. לשם כך, ברור שאנחנו צריכים לעשות את הסינון הראשוני, הרי זה מה שהלקוח עצמו היה עושה. אם ידועה לכם דרישת הלקוח, למה לכם לקבל את הדוגמאות וקו"ח וכו'? ציינו את דרישת הלקוח בצורה מתומצת ומדויקת בפני העורך, והוא ישלח ישירות אל המכון את המסמכים הרלוונטיים, וחסל כאב ראש של המכונים בחיפושים נואשים אחר עורכים איכותיים. מי שומר את המידע עלי? המידע הוא פנימי, ואינו חשוף בפני איש (אפילו לא בפני הבודקים). רק אחרי שהלקוח בחר בעורך מסויים לעבודה (לפי הדוגמא שישלח) - הוא יקבל את פרטי הקשר שלו. כל זמן שהינכם אנונימיים, כל המידע חשוף בפניכם. ובכן, מי אתם? מי שמכם להחליט מה הרמה שלי? ואולי תקדמו את המקורבים לכם? פנינו לעורכים ותיקים שהומלצו לנו ע"י ראשי מכונים גדולים. והדוגמאות של כל עורך נשלחות לכמה בודקים. מסתבר שהממוצע המתקבל מבדיקה כזו יש בו ממש. כיון שההצלחה שלנו תלויה בבדיקות אובייקטיביות ובלתי תלויות - אם נחפף בזה, הרי שכל עמלינו ירד לטמיון. יודגש גם, שגם מי שמדורג אצלינו כבינוני, זה לא מידע החשוף לאף אחד מלבדינו, כך שזה 'אם לא יועיל לא יזיק' כפשוטו. מי הם אותם עורכים ותיקים שהומלצו ע"י ראשי מכונים גדולים? ומי הם המכונים הגדולים? האם זה לטובת העורכים, או סתם פרנסה? ראשית, בוודאי שזו פרנסה! (בתקווה טובה...) אם לא יהיה גמול כלכלי אף אחד לא היה נכנס לכאב הראש הזה. שנית, כוונתינו לטובת העורכים, אבל שכל עורך יחליט לעצמו אם תצא לו עצמו טובה מזה או לא, הכוונה אינה מעכבת. את המשפט "צאו והתפרנסו זה מזה", אמר כבר מלך ישראל חי וקיים. לכתחילה. אבל, כמו שלא נמסור מידע אישי ומשפחתי לאדם שלא מוכר לנו, ובמיוחד כשבוחר שלא להזדהות בשום צורה, כך לא נמסור כל מידע רגיש וחשוב, הקשור בקשר ישיר לפרנסת משפחתנו, לאדם שאינו מוכר לנו! ובפרט, כשלטענתו יש לו קשר עם גורמים עלומים שאין לנו צל צילו של מושג מי הם. אני לא מפריע לאף אחד לשלוח את כל מה שכתב מכיתה א' והלאה. אני לא מפריע לאף אחד לציין באיזה תלמוד תורה הוא למד. אני לא מפריע לאף אחד לכתוב גם כמה ילדים יש לו. אתם גם יכולים לכתוב גם את כל הפרטים על פשקווילים, ולפזר בנחת ברחבי הארץ. בהצלחה מרובה לכל בני ישראל. ובאמת מי הם אותם המכונים? שאלת השאלות שאינה קשורה לאנונימיות של מארגני הערוך. לי אין בעיה עם אנונימיות וכו', השאלה שלי היא, האם יש לכם מגעים עם מכונים שאכן יקבלו את סינונכם וחוות דעתכם? שלום וברכה הנני לגלות את אזני הרבנים הנכבדים, כי יוזמת ’הערוך’ היא שלי, ושל עוד חבר נכבר ומוערך מהקבוצה, שמתעקש לשמור על אנונימיות מלאה. מכיון שלפי ההסכם שלנו עם ר’ שמואל, כל תגובה בנושא דינה כפירסום, והיא מחוייבת בתשלום, המתננו עד שתצטברנה כמות שאלות המפריעות לכמה מהעורכים, וניסחנו עליהן תשובות במרוכז. כמובן, שכל שאלה שתישלח אלינו במייל תיענה, ובמקום צורך גדול - אפשר להשאיר מב’ טלפון, שנחזור אליו לעת הפנאי. -- -- -- נקדים לציין כי יוזמת הערוך נבעה מתוך הקבוצה הנפלאה כאן. אנחנו עורכים החברים בקבוצה, חברים מקשיבים, והתברר לנו שיש פער מהותי בין הרצוי למצוי הן מצד המכונים והן מצד העורכים. דהיינו גם המכונים נמצאים במצוקת כח עבודה (שאלו את ר' שמואל, וכן בדקנו זאת באופן עצמאי) וגם העורכים מחפשים עבודה. יצרנו קשר עם כמה מכונים וכולם הצביעו על העובדה שהם מבזבזים זמן רב על סינון הפניות המגיעות אליהם שרבות מהן אינן רלוונטיות. למה האנונימיות? אנונימיות היא ברירת המחדל של הציבור שלנו אברכים-חרדים. רוב ככל חברי הקבוצה מתכסים בשם עט כלשהו, וכן כל מי שמפרסם מודעת דרושים בלוח דע"ת. אם נודה על האמת גם אלו ששמם גלוי מוכרים רק ע"י החברים שיכולים לזהותם לפי שמם אולם רוב ככל החברים כאן לא יקבלו שום תועלת מכתיבת השם, שכן איננו אנשי ציבור. לאנונימיות יש יתרונות רבים, ולא לחינם הציבור שלנו בחר בה. חלקן כבר נכתבו ע"י החברים כאן, ואין בה שום דבר חריג או חשוד, אנחנו משתדלים לתת מענה אדיב יעיל ומהיר (ככל שטרדות הזמן מאפשרות). נסו והיווכחו! האם מדובר בגוף מסודר? מה עם רשויות המס? אנו אברכים ועורכים כמו שאר החברים כאן. מחלקכם יהא חלקנו. מהי צורת העבודה שלכם, למה לא לפרסם הודעת דרושים רגילה? למה לחטט ולברר פרטי פרטים? אנו לא סוכנות תיווך עבודות רגילה. הרעיון שלנו הוא מאגר איכותי, שמטרתו לחסוך ללקוחות את כאב הראש שבחיפוש עורך מתאים. הלקוח יקבל רק דוגמאות המתאימות לסוג העבודה בה הוא מעוניין. לשם כך, ברור שאנחנו צריכים לעשות את הסינון הראשוני, הרי זה מה שהלקוח עצמו היה עושה. מי שומר את המידע עלי? המידע הוא פנימי, ואינו חשוף בפני איש (אפילו לא בפני הבודקים). רק אחרי שהלקוח בחר בעורך מסויים לעבודה (לפי הדוגמא שישלח) - הוא יקבל את פרטי הקשר שלו. מי שמכם להחליט מה הרמה שלי? ואולי תקדמו את המקורבים לכם? פנינו לעורכים ותיקים שהומלצו לנו ע"י ראשי מכונים גדולים. והדוגמאות של כל עורך נשלחות לכמה בודקים. מסתבר שהממוצע המתקבל מבדיקה כזו יש בו ממש. כיון שההצלחה שלנו תלויה בבדיקות אובייקטיביות ובלתי תלויות - אם נחפף בזה, הרי שכל עמלינו ירד לטמיון. יודגש גם, שגם מי שמדורג אצלינו כבינוני, זה לא מידע החשוף לאף אחד מלבדינו, כך שזה 'אם לא יועיל לא יזיק' כפשוטו. האם זה לטובת העורכים, או סתם פרנסה? ראשית, בוודאי שזו פרנסה! (בתקווה טובה...) אם לא יהיה גמול כלכלי אף אחד לא היה נכנס לכאב הראש הזה. שנית, כוונתינו לטובת העורכים, אבל שכל עורך יחליט לעצמו אם תצא לו עצמו טובה מזה או לא, הכוונה אינה מעכבת. בברכה לא מצליח להבין מה הכעס ומה הכאוס?? לי אישית יש בעיה יחידה, שאני עומד לשלם למישהו כסף [50 ש"ח] על דבר לא ידוע. מי שיש לו בעיה במידע שנחשפת שלא ישלח. מי שיש לו בעיה שאלמוני אחד יחשב כי הוא כן או לא עורך טוב, זה מראה על בעייתיות נפשית/רגשית. מה הבעיה להיכנס לאיזה מאגר? לא מצליח להבין. מה שכן ה50 ש"ח זה חישוב, כן או לא שווה לתת כסף על משהו לא ידוע, שאולי יכול לעזור לך בעתיד. בדברים כאלו יש המון תועלת לעורכים, אך ראוי לראות כיצד נהוג בעולם לבצע את זה ולא להמציא את הגלגל. יש אתרים שמטרתם לאגד פרילנסרים בכדי שמעסיקים יוכלו למצוא את העובדים בקלות. בדרך כלל זה מתנהל בסגנון כזה: העורך מכניס את כל המידע שהוא חושב שרלוונטי עליו, כולל דוגמאות, נסיון, מומחיות, דרישות וכל מה שכבר נזכר לעיל. המכונים יכולים לפנות באופן פרטי לעורכים שהם חושבים שהם רלוונטים עבורם, או לפרסם הודעה כללית מה הם מחפשים ולהמתין לפניות. לאחר ביצוע עבודה הלקוח (קרי המכון) יכול להשאיר פידבק על עבודתו של העורך כולל כמה פרמטרים, כגון יחסי אנוש, ישרות, מקצועיות, דיוק, עמידה בזמנים וכו'. לאחר תקופה מצטבר מידע על העורכים, שהמכונים ידעו ממי צריך להיזהר (כנראה שגם כאלה יש), ואת מי כדאי מאוד להעסיק. עורך שקיבל הרבה פידבק חיובי יוכל כמובן גם לדרוש יותר עבור עבודתו. זו הדרך הנכונה לעשות את זה. בדרך כלל מי שחושש שיראו ביקורת על עבודתו יחשוש מזה, ומי שמאמין שעושה עבודה טובה ירצה את זה. הרבה פעמים זה גם מעיד על טיב עבודתו של העורך, לכל הפחות כיצד הוא רואה את טיב עבודתו/יחסי האנוש שלו. ודאי. וגם על זה אני תמה איך אפשר לקבוע משהו מבלי ידיעה? אפשר להזהיר. כבדהו וחשדהו. 'בלשון המדוברת ביאור 'לדעתי' הוא 'להבנתי' ולא בהכרח 'לידיעתי' בתאריךTue Jul 11 2023 10:14:33 GMT+0300 (שעון ישראל (קיץ)) מהדיר ספרים <[email protected]> כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- מה שייך לומר "לדעתי זה כך וכך" מבלי ידיעה? לא יתכן אחרת? אמנם צריך להזהר אולי זה כן, ובכגון דא מתאים "כבדהו וחשדהו" עד שיתברר הענין. לדעתי המכון הוקמה, כמו עוד הרבה קורסים מכונים קבוצות, המנסים להרוויח כסף קצת, מהרישום והמבחני כישורים כביכול, וכדומה, ועוד חלומות שחולמים לעשות עד שיתעשרו. וע"כ אין לזה כזה עומק וחשש שיש להרחיב הדיבורים כ"כ. הוא לא הבעלים ולא אחראי. הוא כנראה כן מאמין שיכול להיות דבר טוב. אדם שמגבה משהו לא כותב " מודעה זו היא יוזמה פרטית, ואינה קשורה אלי. נא לא לכתוב לי כבר נכתב כאן שהפרוייקט מגובה ע"י ר' שמואל, מרא דאתרא הדין, וראה הודעה של ר' שמואל לפני שבת שבו הוא רמז לפרסום הזה. הוא כתב שעומד להתפרסם משהו בלוח דע"ת שמהוה תחרות מה לתכנית הליווי שלו, ומ"מ זו טובת הציבור. הושקעו הרבה כוחות ע"י עורכים בכירים להכין תכנית. [לא מכיר את האנשים ולא את התכנית אבל כן נחשפתי מקודם יותר למיזם] ומ"מ חובתנו לדון וללבן את הסוגיא הזו מכל היבט, ולאחר דיון בין החברים כאן שיהיה שיח עם ראשי המיזם לוודא שיצא מזה רק תועלת ולא שום תקלה או הפסד לאי מי מהעורכים. מוזר שמתדיינים כאן כאילו יש איזשהו מיזם, הרי זו סה''כ איזו הודעה אנונימית, שלא ידוע אם יש בכלל מישהו מאחוריה, או סתם אחד החברים כאן שמעסיק את עצמו עד שימצא עבודה קבועה. וכן בענין קידום מקורבים... אין כאן שאלה של חשיפת מידע. הענין הוא שמישהו חיצוני יתן דירוג לעורכים. יתכן שיש לי כישורים מסויימים אבל הם ידרגו אותי כבינוני. לא מבין את אלו שחוששים כל כך מ"חשיפת המידע עליהם"... איזה דבר רע יכול לצאת מזה? מה הבעיה שמישהו ידע עליך את האמת? יש לך משהו להסתיר? [כה דברי 'ארי במסתרים'...] גם לחברת מגדל, כלל ביטוח, סלקום, טמפו, אין 300 אנשי צוות שיבדקו כל פניה לבקשת עבודה. ועם כל זאת, מי שיש לו סיכוי לעבוד שם מוצא את הדרך. אם הערוך אכן עובד ישירות מול מכונים, ופועל כגוף מתווך בין המכון לעובדים, אזי אני מציע לו שיעבוד במתכונת של גלאט ג'ובס וקריירה: למכון 'אשרי יושבי ביתך' (בדוי) דרוש עורך בתחום הקבלה: דרישות התפקיד: * לפחות 3 שנות עריכה בפועל בתחום הקבלה * ידע נרחב ומעמיק בזוהר הק', בכתבי האריז"ל ובתורת מהרח"ו * התחייבות ל80 שעות עבודה חודשיות * דייקנות ועמידה בלו"ז * טבילה במקוה כל יום שכר נאה למתאימים. קו"ח ודוגמאות נא לשלוח לכתובת :[email protected] ...... למכון הררי נמרים (בדוי) דרוש מבקר בתחום ההלכה: דרישות התפקיד: * תפיסה חדה ומהירה * שליטה מלאה בשו"ע הלכות שבת ונו"כ * בקיאות בכללי מלאכות שבת * מוסר עבודה גבוה * עבודה תחת לחץ * יכולת עבודה בצוות לא נדרש נסיון קודם קו"ח נא לשלוח וכו' ******************************************** כאלו ועוד 100 מודעות, תשווקו באופן חופשי ושוטף לכל עורך / מבקר, תמורת סכום חודשי סמלי עד שימצא את הכפתור המתאים לחליפה שלו. לא ראיתי צורך לחשוף את כל הנתונים האישיים למכון העורך. לא הבנתי בכלל מה החשש הגדול? [קראתי את כל התגובות] מי שדרוש לו עבודה - שישקיע, ואם יכשל יבקש שיסירו את שמו, ואם יצליח אדרבה ואדרבה יש כאן רעיון יפה ונחמד ראשית, עדיין אין תחליף אמיתי לחבר מביא חבר. כי אני מכיר כמה שלפי הרזומה שלהם הם מוצלחים מאד, אבל יש לכל אחד באגים [כולל עצמי] אחד בונה נפלא אבל לא דייקן מספיק. השני דייקן מאד אבל מדי ביקורתי ולא מספיק זורם. השלישי יש לו את שני המעלות אבל לא מצליח לעמוד בזמנים אא"כ עומדים על הראש כל הזמן, אבל לא יותר מדי. כל תכונות אלו לא נראה ששייך לסנן ע"פ רשימות. ההבדל בין המכונים שציינת למאגר הנוכחי הוא החשש שציינתי לשרלטנות וניצולים. המכונים עשו מאגר מידע פנימי לפי ראות עיניהם. וזה רעיון מצויין. במאגר שממפה את כולם, וכולם יכולים להגיע למידע, הרי יש עובדים שיכלו לקבל שכר גבוה יותר ולפי הנתונים הקיימים במאגר יתנו להם פחות. ומה יקרה לעבוד שמקצועית אמור להיות מדורג פחות אבל הוא חבר קרוב או אפילו בנו או אחיו של בעל המאגר? ישאיר את הדירוג שלו נמוך????? אני גם מכיר עורכים שבאופן כללי הם לא נחשבים מוצלחים במיוחד אבל הם מתאימים במיוחד לעבודות מסוימות או למחברים מסוימים. למשל אחד שהוא דייקן להחריד וקשה לעבוד איתו בדר"כ. אבל היה מחבר שרצה מישהו שיוכל להסביר לו כל הגהה למה זה נחוץ ולדון איתו. והם התאימו אחד לשני ככפפה עם 6 אצבעות ליד כזו. יתכן שיש פתרונות לכל הבעיות האלו. אבל צריך שיווצר שיח בין בעלי הפרוייקט לבין הציבור כאן שכולנו נרגיש בטוחים שזה לטובת כולם. בין לותיקים, לבינונים ומתחילים. [ויש עבודות שמתאימות דוקא למתחילים] כשאני צריך עורך שיכתוב לי שו"ת הלכתי של רב, אני צריך לדעת שיש לו ידע הלכתי+באיזה ישיבות למד (כדי להבין סגנון חשיבה)+שהוא יודע לכתוב טוב. כשאני צריך עורך שיכתוב לי מאמר מוסרי שכעת מבולגן, אני צריך לדעת שיש לו ידע במוסר/פרשני מקרא ואגדה וכו'+יכולת כתיבה בהירה (לא סגנון למדני אלא יותר דומה לעברית). כשאני צריך עורך שיכתוב לי הערות והרחבות על ספר של אחד מגדולי האחרונים, אני צריך לדעת שיש לו ידע בלומדות+שיודע לכתוב קצר וברור+שיש לו הבנה נכונה ולא יביא דברים לא קשורים. אם אני צריך לסנן את העורכים בעצמי, אני צריך לעבור על 100 שולחים, שרובם בלי קורות חיים ובלי דוגמאות, ולהציע דוגמא אסור כי אז ידרשו תשלום (X100...), איך אני יבחר? ברור שאני הולך לחבר מביא חבר. אין צד שני. אבל אם היה מאגר שמדרג רשימת עורכים לפי נסיון (חשוב מאוד גם למומחים, כי אין תחליף לנסיון), יכולות, קורות חיים ברורים (קוים כלליים של מוסדות לימוד וכו'), ועוד כמה פרטים כאלו. יש סיכוי שאני ירכוש את המאגר מחברת 'הערוך' ב200 ש"ח (זרקתי להם רעיון איך לעשות מזה כסף) ויגיע במהירות לעורכים המתאימים. זה דומה מאוד למכון נקודה ו'בית העורך' שעשו הרשמה למאגר עורכים, שהיו צריכים לשלוח קורות חיים ודוגמאות ולספר על נסיון וכדו' כדי להכנס. ועכשיו הם שולחים הצעות עבודה ישירות לפי ההתאמה במאגר שלהם. [גילוי נאות: אני לא מנהל מכון או משהו. ניסיתי להכנס לראש שלהם. ועוד משהו: אני נרשמתי לפני הרבה זמן לרשימות של מכון נקודה ולרשימות של בית העורך, ושתיהם שלחו לי הצעות עבודה כמה פעמים. חלקם לקחתי וחלקם לא]. לכל בעיה מותאם פתרון. בשביל לנסוע מבני ברק לרמת גן, לא צריך מטוס. כמה בני אדם אמורים לטפל ב- 500 פניות, אם כל פונה יודע מראש שעליו להגדיר בפניה שלו: 1. באיזה תחום הוא מתמצא היטב ומעוניין לעבוד? מוסר / חסידות / קבלה / הלכה / סוגיות וכן הלאה. 2. האם הינו מעוניין לעבוד במכון, או דווקא מהבית / כל מקום אחר? 3. מה רמת השכר אותה הוא דורש? 4. האם עבד במכון כל שהוא בעבר או בהווה? עד כאן. בלי דוגמאות, קו"ח, נסיון, מבחנים וכו'. כשתקבלו תשובות ברורות על ארבעת השאלות הללו, סביר להניח שהשלמתם את משימתכם כלפי המכונים. מתוך ה- 500, נשארו 100 שיכולים לעניין את המכונים. מתוכם: 10 למכון פלוני, 25 למכון אלמוני, עוד 30 למכון שלישי, והשאר למכון רביעי. המספרים, הם להמחשה בלבד. טל"ח! חשוב לזכור: גם אלו שפונים אח"כ למכונים, לא מקבלים שום התחייבות אפילו למבחן קבלה!!! אז ככה שהמכונים לא צריכים להתעסק עם מבול של פניות. אגב, את כל זה אפשר לעשות במייל חוזר אוטומטי פשוט וקלאסי, שכל מתעסק במייל, ברמת מתחיל, יודע לבצע היטב. אז תגידו אתם כמה משאבים צריך להשקיע פה? ההבדל הוא שהמעסיק בלוחות שננקטו יכולים למקד ולדייק את הפונים אליהם ולמשל בדרישת תואר מסויים או תעודה וכן ניסיון וגם אז יהיה להם משאבים להליך סינון (ראיונות, מבחנים הדורשים תקציב..) כאן מלבד המילה ניסיון וסוג העריכה אין כלים לסינון ואז המכון נאלץ לטפל ב100 פניות... לכן זו תועלת המכון. ואילו לעורך אולי תצמח תועלת שהוא מקבל מעין "כשרות" או מעמד מסויים. ולמשל להבדיל אלפי הבדלות כמו אנשי מקצוע (באתר "מדרג") איני תומך בכך כלל ומהלך כזה חייב להיות מגובה בהרבה אנשי מקצוע (כהרב שמואל למשל) ולא עסק של אדם פרטי ווירוטאלי והריני דן לפני כולכם בקרקע: וכי משרדים המספקים מאגרי משרות עבודה (גלאט ג'ובס, קריירה ועוד), להבדיל, מתחילים לתהות על קנקנו של כל הפונה בבקשה למשרה, ולבדוק בציציותיו מה הוא ומי הוא, וכמה שנים הוא כבר בתחום וכו'??? הם ס"ה ממקדים את מבוקשו, ומסננים עבורו את הטוב והמתאים לו ביותר, ולא מתחילים לעשות לו בידוק מכף רגל ועד ראש! את כל השאר, הם משאירים לו להתעסק ולהתנהל בעצמו מול המעסיק! הלא כן? מצטרף לדברי הרב בן חיים מבלי לגרוע ממה שכתבתי בהודעה 'ראיתם את הבשורה בלוח דע"ת' עיין שם, אך העניין הוא כזה (מהשערה ולא מידיעה, איני מנהל מכון): הרבה מכונים מחפשים עורכים, אך הם יודעים שעל ידי פניה ללוח דע"ת הם יקבלו ללמעלה מ - 100 פניות וזה ידרוש מהם משאבים רבים לבדוק את כל הפונים, לכן הם עובדים בצורה של חבר מביא חבר, ואם אין לך חבר אתה נתקע, ואת זה בדיוק המיזם בא לפתור, שהכל יהיה מחולק לסגנונות ורמות יצויין שאין בדברי תמיכה במיזם, אלא רק הסבר למה צריך כזה מיזם ודאי שצריך שהוא לא יהיה אנונימי, ושהוא יהיה גוף מסודר בנוסף מה שכתבו פה לגבי רשויות המס, לא נראה לי שיש מה לחשוש, למשל עוז והדר מעסיקים מאות עורכים ולא שמעתי על בעיות ברשויות המס -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAFA1gp1WKhH-j2M%3DMcK-qeqH1mWJfzkUTGjiPEWvsecmLma%3DeA%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2B55jVbjc--TMwNoTFavnYvPHi2-%2BoKDoRzKoR3Q-AJ%3DooLuAw%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CABZ8ZPFjb3Q6F8O2oKTRwNqNe3cOOMPvb_-pR4f%3DGjYP%2B9ejCw%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2B55jVYa-65z-vbK2K4woOMEBicAcCU1P9e7hL6ZZetO_kfe-w%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcSin5CSTpkzVcaknv_8x_pEGa095RQ6NNpgA%3D_%2BfYB8Zg%40mail.gmail.com. --
  • תגובת ארגון הערוך לסיבת אנונימיות המכונים

    2023
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 13/07/2023 14:49 לא שזו בושה, אלא שאפשר לעמוד על המקח יותר טוב מולו.
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) ושוב ראיתי ברמב"ם פסק דאפי' אם קידשה עצמה לאחר לוקה על הגירושין ומשמע דלא כמ"ש לעיל דהריצוי שלה מהני שלא יהי' עבירה אך דמ"מ לא קיים. אך דל"ה מבטל הוא אך איהי ורמב"ם פסק קיימו ולא קיימו ומ"ה פסק דלוקה ונמצא דמ"מ עבר עבירה שנעשה שליח דע"י כן לא יוכל לקיים. ורק דאין לוקין למ"ד דבעי שיבטל. והוא לא מבטל נהי דמה שנעשה שליח הוא מבטל ע"י כן. גם זולתו בטל העשה מחמתה דהיא אינו מרוצה לו ומשמע מרמב"ם דאם היא אינה מרוצה לו נמי לוקה אך הוי ספק שמא אח"כ תתרצה. משא"כ כשנתקדשה. ולפ"ז באמת הוא עשה עבירה. אך אין זה שייכות לאשל"ע כיון דהיא לא עשתה עבירה כלל וגם המשלח לא עשה עבירה ורק השליח וזה הוי עברת השליח ובכי הא ל"ש אשל"ע: (יד) ודע ששמעתי קושי' בשם הגאון מהר"ע איגר בהא דמקשה אי דקטלה קלב"מ ודילמא היא היתה טריפה ואינו חייב מיתה וחייב מלקות מטעם ביטול עשה. והיא קו' חזקה ולי נראה לפמ"ש הרמב"ם ממשנה דכתובות דאם היתה האנוסה שני' או אשה שאינה ראוי לקיימה אפי' מדרבנן אינו בעשה דולו תהי' לאשה. א"כ נסתפקתי בנשא אנוסה ושהה עמה עשר שנים דלדינא דמתניתין כופין אותו להוציא. אם מותר לגרשה כיון דאינו ראוי לקיימה. או לא ולדעתי זה תלי' בשני טעמים שכתב המ"ל בה' נערה הל' ה' דלטעם הראשון והוא טעם הכ"מ שכתב שם דחכמים מצאו סמך מקרא דאשה הראוי' לו א"כ אם לא הוי ראוי אחר נשואין מותר לגרשה אף דל"ה אינו ראוי רק מדרבנן. ולטעם שכתב המ"ל דחכמים עוקרין דבר מן התורה בשב ואל תעשה. א"כ לאחר שנשאה שיגרש אותה הוי בקום ועשה. ואין כח בידינו. ואמנם מלשון הרמב"ם וכן אם נמצא בה דבר זימה אחר שנשאה. משמע קצת אפי' כיעור וכפירוש הכ"מ הנ"ל וקאי שפיר וכן גם על שני'. ומשמע דלא כפי' ב' של המ"ל. ולשיטת המ"ל לא יוכל לגרש אונס ע"י עידי כיעור ובמקום אחר הבאתי ראי' מרש"י מכות ט"ז שכתב שהדירה ופירש"י שמצא לה עון והתוס' הקשה דשוב מותר לגרש ופשוט בעיני דרש"י מיירי בעידי כיעור. וזה מדרבנן ובאונס אסור לגרש מצד איסור דרבנן דהוי קום ועשה. ורש"י יסבור כשיטת הרבה ראשונים והובא בב"י סי' קכ"ח דבכל נדר שדעת רבים דאין לו הפרה היינו דוקא אם הוא לדבר מצוה. והסברא נכונה מאוד דלדבר רשות ההיתר מצוה דכל הנודר כאלו בנה במה. ומצוה לשאול ובודאי רבים מסכימים ומ"ה פירש"י כנ"ל והיינו דכיון שיש עדי כיעור הנדר שלא יהנה ממנה הוי דבר מצוה. ומעתה אם נימא דטעם הראשון של הכ"מ עיקר יש להסתפק בשהה עמה עשר שנים אם עובר בל"ת כשמגרשה ולו' שישא אחרת עלי' ואז אין כופין וראוי לקיימה ז"א דכל כמה דהיא גבי' לא יהבי' לי אחריתא דמה"ט כופין אותה לקבל גט בשהה עמה. וצ"ע דהרי לדעת הרבה פוסקים כופין אותו בשוטים שיגרש. ומה הדין באנוסה בכה"ג (ומצאתי בכתבי קודש מבני הרב החריף הגדול מ' אהרן זצ"ל שנסתפק בנשא אנוסה וראתה ג' פעמים מחמת תשמיש אי מהני בדיקת שפופרת דכל הטעם דבבעל הא' אין בודקין משום שיכול לגרשה ותנשא לשני וכאן אסור לגרשה וחבל על האי שופרא שאבד מן העולם) ואם כנים אנחנו בדברינו גם בטריפה דאינה יולדת ולדעת רמב"ם כופין לגרש כמו אילונית שכתב פ' כ"ד מאישות הנושא את האיילונית וכו' ולא הי' לו בנים ולא אשה אחרת שכופין אותו ומוציא וה"ה לטריפה שידוע בבירור שהיא טריפה דטריפה אף למ"ד חי' אבל אינה יולדת א"כ הוי אשה שאינה ראוי לקיימה מדרבנן. ואינו לוקה אם מגרשה. ואם כבר גירשה לא קאי בעשה דכל ימי' דחכמים עוקרין בשא"ת. ומשמע מרמב"ם פט"ו ופוסקים דמדרבנן לא ישא אשה שאינה בת בנים אף ביש לו בנים כבר והגם דעדיין ה"מ לאוקמה ביש לו אשה אחרת. דאז ע"כ נושא אותה בלי ספק מ"מ עכ"פ הרוחנו דבסתמא א"א ללקות בטריפה כיון דמדרבנן אין רשאי לקיימה ול"ק בעשה לשיטת הרמב"ם הנ"ל. אמנם מאוד ראוי להסתפק בכ"ז לפי שלא מצאתי מבואר: ושוב נ"ל ברור דאין יכול לגרש אף בשהה עמה עשר שנים דטעם רמב"ם הוא משום דאינה ראוי דרבנן מיקרי אינה ראוי מדאורייתא והמ"ל בה' סוטה פ"ב כתב דאף לרמב"ם דאיסור דרבנן הוי אינו מנוקה מעון מדאורייתא זה היכא שאין לו היתר אבל במעוברת ומינקת חבירו כיון שיש היתר לא משוה הדרבנן לאינו מניקה מדאורייתא. וה"ה לענין אינה ראוי דדוקא בשני' שאינה ראוי לקיימה עולמות אבל בשהה עמה עשר שנים אלו יתנו לו אשה אחרת מותר לקיימה אף באין נותנין לו אשה אחרת האיסור דרבנן לא משוה לאינה ראוי מדאורייתא ואסור לגרשה. כן נ"ל: (ושוב ראיתי בעצי אלמוגים סי' ב' אות י"ט שכתב באנס שני' דא"צ ליקח אותה ומ"מ בנשאה עובר בלאו אם מגרשה דהוה קום ועשה ומתוך כך הקשה דמשכחת מלקות באונס שגירש באנס שני' ועבר ונשאה דחייב מלקות בעבר וגירשה דהגירושין הוה קום ועשה וחכמים אין עוקרין דבר מ"ה בקו"ע ואסור להחזירה דבזה חכמים עוקרין בשוא"ת וביטל העשה וחייב מלקות ולוקמה בגמ' דמכות בהכי ולפענ"ד הדבר ברור דאינו לוקה אף דמה שיש להקשות על דבריו למה ילקה הרי הוא אנוס בתקנתא דחז"ל דהוא רוצה להחזירה וחכמים אין מניחין כמ"ש תוס' שבת ד' יש לישב בנקל דכיון דהוא פשע שגירש באיסור אינו דומה לדברי התוס' כמ"ש במקום אחר מ"מ לדעתי מותר לגרשה דכיון דחכמים עקרו לדידי' העשה דולא תהי' לאשה אין עליו הל"ת דלא יוכל לשלחה כמו דאמרינן בר"ה ו' לענין נשים אם הם בב"ת. (ואף דשם הוא איבעי מ"מ בזה דסמוכי קראי הדבר ברור שהיא כן) ואף אם לא נאמר כן מ"מ נ"ל דהיכא דחכמים עקרו ד"ת בשוא"ת ואח"כ מסתעף מזה קום ועשה יש כח ביד חכמים לעקור. כדמוכח בתוס' פסחים ס"ב שהקשו לר"ח איך מביא חולין לעזרה כיון דמדאורייתא פטור [וצ"ע בקושיתם דהרי ר"ח ס"ל ביבמות דחכמים עוקרין דבר מ"ה בקו"ע] ותי' דכיון דלא נזרק הדם אינו יוצא ומותר לצאת באחר. הרי דכיון דחכמים עקרו בשוא"ת מותר להביא אחר בקו"ע וכן צ"ל לדברי התוס' יומא ז' ד"ה כיון דיחיד היא עיין שם היטב וה"ה הכא אף שיש לחלק דשם כיון דאינו יוצא אין לזרוק הדם והוה כנשפך ומ"ה מותר להביא אחר וקצת יש ראי' להיפך מתוס' שבועות ל' ע"ב ד"ה אבל שכתבו דאף דכבוד הבריות דוחה בשוא"ת מ"מ כיון שאחר יעבור בקו"ע אח"כ לא מיקרי שוא"ת אבל גם משם יש לחלק והעיקר ברור דכיון דאסור לדור עמה דרך אישות מותר לגרשה כדמוכח מתוס' מכות שם שכתבו במצא לה עון מותר לגרשה אף דגם בזה אין מחויב לגרשה לחד שיטה בתוס' זבחים ב' וה"ה בשני' ואני איני מסופק רק אם נאסרה עליו אחר הנשואין מדרבנן אבל לא בנאסרה קודם נשואין: (טו) ואמנם לעיקר קו' הגאון ר"ע הנ"ל הנה הסוגיא במכות קאי לר' יוחנן דס"ל ביטלו ולא ביטלו. ור"י ס"ל בנדה ד' כ"ד טריפה חי' עיין שם ברש"י ריש הדף. והתוס' כתבו בסנהדרין ד' ע"ח דאף מ"ד דס"ל טריפה חי' מ"מ הורג טריפה פטור משום דסופו למות בחולי זו ומשמע מתוס' דל"ה ספק אי חי דאל"כ לא הקשו מידי ועיין תוס' ע"ז ד' ו' ובמקום אחר ביארנו דמדס"ל טריפה חי' לא דחי בודאי אך דהוי ספק אי חי' דמ"ד טריפה אינה חי' היא על צד הודאי או הרוב ומ"ד טריפה חי לא דחי בודאי דאיך נפלגו מן הקצה אל הקצה אך לדידי' הוי ספק ולא מוכרע אי חי אי לא ומ"מ גרע משאר אדם (וקצת יש להקשות לפ"ז מאי מקשה בריש אלו טריפות למ"ד טריפה חי מקרא דזאת החי' ודילמא הוא נמי דריש כן החי בודאי תיכול וספק חי' לא תיכול וגם משמע משם מדבעי ילפותא לכל חד הן למ"ד טריפה אינה חי והן למ"ד טריפה חי ולא דחי כ"א קרא שלחבירו וקאי אסברת חוץ ומוכח דמ"ד טריפה חי יליף דחי בודאי ומ"ד טריפה אינה חי י"ל בודאי אינו חי ולזה בעי כ"א קרא וגם משמע הכי מדדריש ר' ישמעאל זאת החי' תיכול חי' אחרת לא תיכול משמע דחי ומ"ה הוצרך התוס' לומר בסנהדרין ע"ח הטעם משום דסופו למות מ"מ לדעתי אין הכרע דכל מאן דאית לי' טריפה חי ס"ל חי בודאי ר"ל דהרבה דס"ל טריפה חי. היינו דהוי ספק אי חי אי לא ומ"ה ל"מ בדיקה י"ב חודש שמא טריפה יכול לחיות) ואמנם לענין הורג טריפה פטור דשמא זה היא דאינו יכול לחיות מחמת טריפתו וספק נפשות להקל אבל אלו ידעינן בודאי דזה יכול לחיות מחמת טריפתו י"ב חודש חייב ההורגו מיתה ואין הכרע לדברי התוס' ולפי הנ"ל ל"ק קושית הג' ר"ע דליכא למימר משכחת ביטלו לחייב מלקות בהורג טריפה דכיון דטריפה חי ואך הטעם דהורג טריפה פטור משום ספק נפשות להקל דלא כתוס' אם כן פטור נמי ממלקות דשמא אדרבה היה יכולה לחיות וחייב מיתה ופטור ממלקות כמו שכתב הפרי מגדים בפתיחה כוללת חלק א' אות ב' לענין ממון דפטור בכגון דא כדמוכח מדברי המג"א סי' רע"ח והארכנו בענין זה במקום אחר וה"ה לענין מלקות שיש לומר דזה ג"כ הוי כחייבי מיתות שוגגין שפטור ממלקות למסקנת הסוגיא דאלו נערות והן אמת דלדעת רמב"ם דס"ל חייבי מיתות שוגגין חייב מלקות ה"ה בספק דחייב אבל לדעת החולקין גם בזה י"ל פטור ושפיר מקשה אי דקטלה דאף בטריפה פטור ממלקות וזה ישוב נכון לקו' החזקה הנ"ל וכ"ש דמיושב בזה מה שהקשיתי קו' נפלאה לדעת התוס' קדושין ע"ג דגוסס אין קדושיו קדושין ודוקא בהקדש הוי הקדש עיין שם לתי' אחד א"כ לישני בשעשאה גוסס ואח"כ הרגה אחר דבמתה מעצמה ודאי חייב מיתה למפרע אך בהרגה אחר הוא פטור וכתבו תוס' סנהדרין ע"ח דאותו שעשאו גוסס אינו חייב מיתה דהרי חובשין אותו ומ"מ אינו יכול לקדשה ולוקמא בהכי שעשאה גוסס ואחר הרגה דלענין קדושין היא ביטל וממיתה פטור ולהנ"ל נכון דהטעם משום ספק שמא לא ימות ומ"מ ממלקות פטור שמא חייב מיתה ושוב נ"ל דאף אם נימא דפטור מממון בספק נפשות במלקות חייב ממנ"פ דאם הוא חייב מיתה מותר להכותו כדאיתא סנהדרין פ"ה עיין שם ואם הוא פטור ממיתה חייב מלקות ודוק: (טז) ושוב נ"ל בישוב קו' הגאון ר"ע בדרך נכון מאוד הנה בהורג טריפה יש להסתפק אי חייב מלקות דלא גרע מחובל בחבירו ובודאי אף המכה טרפה חייב דאחיך היא ורק ביוצא ליהרג אמרינן בסנהדרין ובעירוכין ז' דהכה בו פטור מטעם דעומד הוא לחבול אבל טריפה ודאי חייב וה"ה כשהרגו הרי הכהו בעודו חי וזה ברור לדעתי ול"ה לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד כיון שאין בו מיתה ועיין תוס' ב"ק ד' ע"ד ושבת קנ"ד עוד זאת נ"ל דהורג טריפה חייב לשלם דמי דדוקא משלשים של עבד פטור כדמוכח בגיטין מ"ג בגמר' אבל דמים משלם דהרי בהגהות אשרי לשור שנגח פסק בהורג אדם מהני תפיסה ליורשים נגד דמי' דבדמים לא מיפטר רק מטעם קלב"מ ועיין בקצה"ח סי' ת"ו אריכות נמרץ בזה ולא כדעת הרמב"ם דאין דמים לב"ח ולא תימא דטריפה אין לו דמים דהרי בריש ערוכין אמרינן מנוול ומוכה שחין אין לו דמים והקשה התוס' הרי מזדבין לקנסא ותי' דמיירי בטריפה ומשמע דאם ל"ה מנוול ישנו בעירוכין ונידר ונערך דיש לו דמים ודוקא גוסס אין לו דמים ולא נודר ונערך אבל טריפה נידר ונערך והכי משמע בגיטין מ"ג דמקשה והא חזי למיקם קמי' ואמת דדעת רמב"ם פ"ו מנזקי ממון דאין משלם דמים לב"ח אבל לדעתי בטריפה גם הרמב"ם מודה ולהרא"ש ודאי הכין הוא. וכיון שכן היא א"כ כיון דבין לעולא בין לר"י בפירוש רבתה תורה חובל בחבירו לתשלומין כדאיתא בכתובות ואפי' מלקות אחר פטור כדאיתא בח"מ סי' תכ"ד דאפי' חבל ביום טוב פטור ממלקות דבחובל ממונא משלם מילקי לא לקי לכ"ע א"כ ליכא לאוקמא שהיתה טריפה דמשלם דמי ליורשים וממונא משלם מילקי לא לקו אף על הגירושין כמו דאמרינין בגמ' קלב"מ וממילא בחובל ודאי פטור ממלקות כמו שביארנו וזה ישוב נחמד ונעים ומיושב גם קו' התוס' שהקשה ונוקמא בשוגג ותוס' יסברו דחייבי מיתות שוגגין חייב מלקות כתחילת הסוגיא בכתובות דפליגא במיתה וממון או מיתה ומלקות ולהנ"ל לא קשה דאם סובר חייבי מיתות שוגגין חייב מלקות ה"ה ממון וכיון דחייב לשלם ממון ליורשים אי קטלי' בשוגג הממון פטרו ממלקות. דבחובל ממונא משלם מילקי לא לקי וז"ב אך לרמב"ם יש חילוק בין ממון ומיתה למלקות ומיתה אבל התוס' אין סוברים כן וכבר ביארנו זאת ועכ"פ קו' ר"ע מיושב: והנה במ"ש לעיל בהכה טרפה חייב מלקות יצא כעת לאור ס' מנ"ח וראיתי שם מ' מ"ט שכתב במכה טרפה הכאה פחות מש"פ וכן מקלל טרפה פטור ממלקות וחילי' מגמ' סנהדרין פ"ה דדרשינן במקוים שבעמך וממעטינין מי שנגמר דינו וה"ה טרפה שעומד למות ולפענ"ד נראה מדכתב רש"י בעירוכין ז' טעם דנגמר דינו פטורין מחבלתו משום שעומד להכאה ע"כ לפ"ז בטרפה חייבין. וגם לפי טעם הגמ' סנהדרין אינו דומה טרפה לנגמר דינו דזה אינו ראוי להתקיים כלל דאין מענין את דינו וטרפה ראוי להתקיים פחות מי"ב חודש עכ"פ דתימה לומר דטרפה יגרע לענין קללתו משאר אדם ועוד דא"כ טרפה לא יהי' כשר להעיד אף למלקות דל"ה בזוממי זוממין ולא משמע כן מש"ך סי' ל"ג שכתב דרק לד"נ פסול אמנם מ"ש דאף בהורג טרפה חייב מלקות קצת משמע כנגד זה בכתובות ל"ג תד"ה אלא אפשר והרבה יש לפלפל בזה ולפמ"ש דחייב ממון בהרג טרפה פשיטא דפטור ממלקות דממונא משלם מילקא לא לקי ודוק [ודע דקלב"מ ל"א רק במיתה ומלקות או ממון ומלקות ולא במלקות ומלקות כדכתבו תוס' במ"ק דף ב' ע"ב ובתשו' מהר"מ מינץ סי' כ"ז הקשה בסוגיא דמכות דלוקמא בסירס א"ע דשוב אינו יכול להחזירה וחייב משום ביטל העשה ותי' כיון דחייב מלקות הוי כאלו נסתרס מאלי' לענין זה ופטור ממלקות לביטול העשה וליתא דמלקות אינו פוטר מלקות כדכתיבנא] וראוי להסתפק בשנים שהכו אדם בב"א ומת דאמרינין בסנהדרין ע"ח דפטורין ממיתה אי חייבין לשלם ממון ליורשים ולדעתי פטורים דהוי כחייבי מיתות שוגגין ועדיף מיני' ועוד יש ללמוד מהיקשא מתנא דבי חזקי' דמכה בהמה ישלמנה אף שנים שהכו חייבין וה"ה מכה אדם פטור אף בשנים בב"א והכי מוכח מתוס' ב"ק נ"ג ע"ב ד"ה לענין כופר מדלא הקשו רק אמאי השור חייב ולא הקשו אמאי אדם פטור מממון דלא מיפטר רק משום קלב"מ כמ"ש רש"י ועיין קצה"ח ת"י וע"כ אדם פטור מממון אף שלא הכה רק מקצת נפש הן מפאת דהוי לאו שניתן לאזהרת מיתת ב"ד הן מתנא דבי חזקי' ובספר ערוך לנר יבמות כ"ה לא כתב כן ולדעתי נראה כדכתיבנא ובזה מיושב דלא תיקשי בהך דמכות דלוקמא ששנים הרגו ולדעת המק"ח סי' רס"ו בכל דוכתא שנים שעשאו חייבין רק ממיתה פטור א"כ לענין אונס שגורש חייב מלקות אף שביטל הוא ועוד אחר וממיתה פטור ולהנ"ל נכון דעדיין פטור מתנא דבי חזקי': (יז) וע"ד אשר הקשה ביבמות דף כ"ה אהא דהרגתיו לא ישא את אשתו הא לאחר תנשא ומקשה הרי רשע הוא וגזלן דאורייתא פסול לעדות אשה והקשה דממנ"פ אי רשע הוא דמאמינין אותו שהרג א"כ שפיר תנשא אשתו דבעדות אשה ל"ב לאמת הענין ובשלמא בפלוני רבעני לרצוני דנהי דמהימן אבל התורה פסלו לעדות ואיך נהרוג על פי' משא"כ בעדות אשה דל"ב רק לאמת הענין דאפילו עד מפי עד מהני ואינו דומה לדר' מנשה בר יוסף בגזלן ד"ת פסול לעדות אשה דאין מאמינין לו אבל בהרגתי' אם לא מהימן ל"ה רשע ואם מאמינין לו הדבר אמת ע"כ ומצאתי שהרגיש בזה בברית אברהם חלק אה"ע סי' י"ג הנה לפי מה שהוכיח בנוב"י סי' ע"ב בקמא לאה"ע דרב יוסף ע"כ ס"ל דמאמינין לו על העדות שרבע אותו ורק אין הורגין על פיו דרשע הוא דאס"ד דאין מאמינין לו שהוא רשע נהי דלא ס"ל פלגינין דיבורא איך ה"א דמשיאין על פיו אף אם ס"ל גזלן דאורייתא כשר אבל בזה דאין מאמינין לו איך משיאין על פיו ועל כרחך אם ל"א פלגינין דיבורא ס"ל דנאמן על גוף המעשה ולשיטתי' בודאי הקושיא קשה מאי מקשה מדר' מנשה שם חשדינין לי' לשקר כמ"ש רש"י בב"ב קנ"ח דסתם גזלן שקרן אבל בזה דאמר הרגתיו אי לא פלגינין דיבורי' מאמינין לו א"כ שפיר משיאין אשתו ובאמת כבר הקשה זאת בתשו' גור ארי' למחותני הגאון מבראד על הנוב"י עיין שם ואמנם לפענ"ד נראה דבאמת אי לא פלגינין דיבורא. אין מאמינין לו על גוף המעשה והסברא מוכחת כן דאם נאמין לו שהוא גזלן הוא שקרן ג"כ כפי' רש"י בב"ב קנ"ח ואם היא אך שקרן אין מוכח שהוא גזלן א"כ נתפס הרע במיעוטו ועוד כל דבר מעמידין בחזקתו ואומרין שעד עתה הי' בחזקתו כמ"ש התוס' חולין י"א דאמרינין השתא נטרפה א"כ כשאתה מחזיקו בגזלן כבר יצא מחזקתו ואין אדם נאמן על עצמו שיצא בחזקתו ואמרינין השתא יצא מחזקה שהוא שקרן וע"כ אין מאמינין לו על גוף המעשה ומאי דקשי' לי' לנוב"י א"כ מאי קאמר וכ"ת שאני עדות אשה איך ה"א דנאמן לעדות אשה נ"ל דבאמת יש לדקדק לשיטת הפוסקים דע"א נאמן מדאורייתא א"כ מאי קאמר דאקולי בה רבנן אך הנראה הנה מה שנאמן ע"א הוא מטעם מילתא דעבידי לגלויי וביאר הנוב"י והתשב"ץ ח"א סי' פ"ב דהטעם דעד מירתת שמא יתברר שקרו ונ"ל דבאומר הרגתיו ל"ש זה דנאמן מטעם מירתת שיתברר שקרו דיותר טוב לו שיתברר שקרו ואיננו גזלן משנאמין לו שהוא גזלן וענין מירתת ל"ש בזה אך עכ"ז יש סברא דדייקא ומינסבא ולא כמ"ש הנוב"י סי' ל"ב דהעד מירתת מטעם דייקא דידה דגם זאת ל"ש בגזלן אך לפי המובן הפשוט דאנן סמכינין דבודאי האשה דייקא ואף אם נתיר לה האשה לא תשא עד שתדוק היטב ומעתה אף אם אין מאמינין לו מטעם א"א משים עצמו רשע ויותר מאמינין שאומר שקר מ"מ אקילי רבנן מטעם דייקא דידה ובודאי נתברר לה אמת הדבר ומקשה א"כ גם גזלן דאורייתא יהי' מהני לעדות אשה נהי דחיישינין למשקר אבל עכ"ז יהי' נאמן ע"י מטעם דייקא דידה וזה פשוט בפי' הגמר' דלא כנוב"י ומאי דקאמר ר"י רשע הוא והתורה אמרה אל תשית ידך היינו דגם רשע הטעם דפסול דחשוד למשקר כדמוכח כולה סוגיא דיבמות ודסנהדרין ועיין בתוס' דחשיד על העריות הוי כרשע דחמס שחשיד לשקר בשביל הנאתו עיין שם וכיון דאם אמת שהוא רשע נמי חשיד לשקר אמרינין דהוא שקרן ולא גזלן כנ"ל וע"כ ל"ק קושיתו: ובאמת בהך ענינא נ"ל לישב באופן אחר דזה תלי' אי בעינין רשע דחמס דאי בעינין רשע דחמס מטעם דאם רע לשמים ולא לבריות לא חיישינין שיעיד שקר ויהי' רע לבריות חזינין דרשע ל"ה פסול הגוף ול"ה כמו קרוב משא"כ למ"ד לא בעינין רשע דחמס ע"כ טעם דאל תשית ידך משום פסול הגוף כמו קרוב ואלם ודומיהם אף דל"ח למשקר ולפ"ז רב יוסף דס"ל מהימן דהוי רשע ומ"מ אין נאמן שהרג חבירו ול"א אם נאמין לו שהוא רשע ע"כ הרג כקושיתו משו' דס"ל רשע פסול מטעם פסול הגוף אף אם אינו משקר ורבא יסבור כשיטתי' דל"ה פסול הגוף רק משום דמשקר ובזה יש לפלפל הרבה לפ"ז בעדו' אשה דפסול הגוף לא איכפת לן אך חשש דמשקר דהרי מסל"ת מהני גם בגזלן א"כ לכ"ע בעי רשע בחמס וכאן אם נימא ממנ"פ שוב קשי' מאי קשי' ממתניתין לר"י וכן כתב בנ"י פ' זה בורר להדי' דלעדות אשה לכ"ע לא פסול רק רשע דחמס עיין שם ועיין בר"ה כ"ב ברש"י שכתב דכל הני פסילין משום משקר וטורי אבן הקשה דאנן קיי"ל כאביי דל"ב רשע דחמס ולהנ"ל ניחא דבעי לאפוקי אם אינו רשע דחמס אף פסולי דאורייתא כשר לעדות אשה כדברי הנ"י הנ"ל באופן שצ"ע בסוגיא אך בלא"ה כבר כתב הגאון מליסא בקהלת יעקב סי' י"ז דאין הלכה כנ"י וגם בעדות אשה ל"ב רשע דחמס והארכתי בתשובה מזה אחת היא מה שאזכור בתוס' שם שכתבו דהא דמקשה במכות נרבע היינו בנרבע לרצונו ומטעם רשע וצ"ע לפמ"ש המהרי"ט והובא בקצה"ח סי' נ"ב דרשע לא פסול רק אחר שעבר עבירה ולא בשעת מעשה עבירה כמ"ש התוס' חולין י"ד לענין שחיטה דבאותו שחיטה עדיין כשר הוא א"כ שם במכות דל"ב הגדה בב"ד רק ראי' ומה מקשה נרבע יציל והלא לא נעשה פסול רק אחר המעשה ומזה מוכח דלא כסגן הכהן במהרי"ט ומ"ש בקצה"ח לחלק בין רשע דחמס ל"ש בהך דמכות דהטעם ברשע דחמס שחשיד לשקר וכיון שיש שני עדים בלא"ה ל"ש חשש שקר ודוק שוב מצאתי בקצה"ח שם הרגיש בזה בעצמו: ובאמת לשיטת הסגן הכהן הי' מקום להקשות מאי מקשה בסנהדרין מלוה בריבית דרשע הוא והרי י"ל דעשה תשובה ואין לומר דבעי תחילתו וסופו בכשרות כשיטת הפוסקים דבפסול רשעות בעי נמי הכי דלשיטת הסגן הכהן דרשע לא מיפסל רק אחר המעשה א"כ בשעת ראי' כשר הי' וגם בשעת הגדה עשה תשובה והוי שפיר תחילתו וסופו בכשרות אף שבנתים פסול וכן יש להקשות בהך דהרגתיו ביבמות וזה הערה גדולה לדבריו אולם הרבה חולקים עליו ועיין במהרי"ט וקצה"ח סי' נ"ב מה שכתבו בזה ודוק. מיהו לפענ"ד נראה ברור דבהורג נפש ל"מ תשובה עד שימות ואף דלענין עושה מעשה עמך אמרינין בסנהדרין פ"ה ביצא ליהרוג כשעשה תשובה מ"מ לענין עדות ל"מ דקרא כתוב אשר הוא רשע למות ומשמע דהוי רשע עד שימות ועיין בנו"ב קמא סוף סי' ל"ה וביעיר אזן אות מ' סי' כ' ועיין בנ"י יבמות דמייתי לקרא לענין דאף מ"ד בעי רשע דחמס בהרגתי ודאי פסול והגו"א יהודה הקשה בתשו' הנ"ל למ"ל לנ"י ת"ל דהוי רע לשמים ולבריות ולהנ"ל נ"מ מקרא דל"מ תשובה עד שימות ועיין בא"ח סי' קכ"ח ומ"מ משמע מהפוסקים דהרג בשוגג כשר לעדות אף דגמ' יליף מרשעים יצא רשע על שוגג וקרי' רשע מ"מ לעדות כשר: ושוב מצאתי בשבות יעקב ח"ג סי' קמ"ז שכתב דבהרג נפש בשוגג כשר לעדות וראי' ממשנה דמכות ומה דאמרינין במכות ד' י' מרשעים יצא רשע על הורג נפש בשוגג הוא רק דרש בעלמא דבאמת לא מיקרי רשע אולם מה שכתב עוד שם דבהרג במזיד ועשה תשובה כשר לעדות דלא כמ"ש לעיל לדבריו קשה הקושיא שהקשיתי על שיטת סגן הכהן אמנם לדעתי נראה דגם השב"י ל"ק רק בהורג נפש בלא התראה אבל אם באמת חייב מיתה אין שום סברא להכשירו לעדות אף שעשה תשובה ושוב מצאתי בשושנת העמקים סוף כלל ו' כדברי עיין שם שהאריך: ידידו ד"ש באהבה, יצחק שמעלקיש האבדק"ק הנ"ל בשולי המכתב עיין ברכות מ"ז בעובדא דר"א ששחרר עבדו והשלימו לי' דמקשה ממשחרר לעבדו עובר בעשה ומשני מצוה שאני ומקשה מה"ב היא מצוה דרבים שאני ואולם בגיטין ל"ח איתא ג"כ עובדא הנ"ל ולא מקשה מה"ב היא ותמהו רבים ע"ז ונ"ל לישב דהנה נסתפקתי במפקיר כל נכסיו והי' בהן עבדים דדינא דעבדים קנו עצמם ב"ח אי ג"כ עובר בעשה אי לא. ולכאורה הבאתי ראי' מדיוצאין בדמאי מטעם דאי בעי מפקיר לנכסי' ואס"ד דעובר בעשה אם הי' עבדים אמאי נקט סתמא דיוצאין והרי משכחת לה בהי' עבדים בנכסיו דל"מ מפקיר דיעבור בעשה וע"כ דאינו עובר מיהו יש לדחות דמצי מפקיר נכסיו חוץ מעבדים ומ"מ הוי עני דאין מחייבין אותו למכור ביתו וכלי תשמישו כדאיתא במשנה דפיאה עיין ב"ק ז'. ועיין כתובות ס"ז וה"ה עבדים [ולמ"ש הברטנורא דדוקא בלקט וכו' נוטל צ"ע אי מותר לאכול דמאי אם יש לו כלי תשמיש שוה הרבה] ולדינא נ"ל הנה למ"ש בנתיבות סי' צ"ז דמותר למשכן בשביל חוב ופקדון ביחד ואינו עובר בלאו הואיל שמכוין בשביל דבר האסור ודבר המותר ה"ה להפקיר כל נכסיו רשאי כיון דעביד דבר האסור ודבר המותר ומכוין לזה אמנם לעיל חלקתי עלי' [עיין בש"ה ס' ז' באריכות] ולכן הנראה דאם הפקיר כל נכסיו ואין עושה כן בשביל העבד מותר הרי זה דומה קצת לפורש מצודה לצורך דגים טמאים דאסור משא"כ בפורש מצודה לצורך דגים טהורים אף דיודע שיהי' ג"כ דגים טמאים מותר וה"ה במפקיר נכסיו אף שיודע שהעבד יצא לחירות מותר. וכש"כ להר"ן דס"ל דעיקר האיסור הוא משום לא תחנם ואם אינו עושה בשביל העבד מותר כש"כ דמותר להפקיר נכסיו אם אין כונתו בשביל העבד. והנה הר"ן כתב דעיקר האיסור הוא משום לא תחנם והיכא דעושה לטובת עצמו אין כאן איסור והוי כלוקח דמים. ובאמת כעין סברת הר"ן נמצא בתוס' ע"ז כ' ד"ה ר"י שכתבו דאם עושה מפני דרכי שלום אין עובר משום לא תחנם דדרכי שלום אין זה מתנת חנם עיין שם והמג"א סי' צ' תמה על הר"ן ז"ל מהא דמקשה בברכות והא מה"ב היא ולהר"ן אין כאן עברה וע"כ דלא כהר"ן והטעם דנהי שיש סברא לומר טעמא דקרא משום לא תתן לו חני' מ"מ אנן לא דרשינן טעמא דקרא לקולא ואסור לשחררו אף לטובת עצמו דאינו דומה למכירה (ועוד דברי הר"ן צ"ע דאנן פסקינין כרבנן בב"ק פ"ח דעבד בכלל אחיך ובגיטין י"ב איתא שמצוה לזונו ול"ש עלי' איסור לא תחנם) אמנם להפקיר כל נכסי' וכונתו שיוכל לצרף העבד לתפלה לדעתי מותר דבשלמא אי משחרר העבד לבד נהי דהכונה לצרכו התורה אסרה השחרור יהי' הכונה מה שיהי' משא"כ במפקיר כל נכסיו גוף ההפקר מכל נכסיו מותר ונהי דאם כונתו אך בשביל העבד אסור אבל אם כונתו לטובתו לא בשביל העבד מותר ולפ"ז כשהקשה בגיטין אר"א ממשחרר עבדו וקשיא דלמא ר"א שחרר עבדו ע"י שהפקיר כל נכסיו ובזה אין אסור אך למה דס"ד שעושה אך בשביל העבד גם זה אסור ולכן הקשה ומשני מצוה שאני הכונה דכיון דאינו עושה בשביל העבד רק לצורך מצוה אינו עושה איסור בשהפקיר כל נכסי' ומיירי כה"ג ולכן לא הקשה מה"ב הוא דבמפקיר כל נכסיו אין כאן עבירה אמנם בברכות דמשני בתחלה תרי הוי שחרר חד ונפיק בחד ומקשה ממשחרר דעובר בעשה ומשני מצוה שאני וע"כ ר"א לא הפקיר כל נכסיו דהרי צירף חד והאחד שחרר בפירוש שפיר מקשה מה"ב היא דבשחרור אף בעושה לצורך עצמו נמי עבירה הוא ודוק. ובפשיטות י"ל דבגיטין הגי' דר"י אמר שמואל ס"ל משחרר עבדו עובר בעשה ולדידי' מקשה מר"א שפיר משני מצוה שאני והיינו שר"א הפקיר כל נכסיו כדכתיבנא דהרי שמואל ס"ל המפקיר עבדו יצא לחרות ואף אם נאמר דשחרור בפירוש בלא הפקר ל"מ להקשות מה"ב היא דהתוס' כתבו דהיכא דהמצוה יכולה להיות בלי עבירה ל"ש מה"ב וכאן יכול להיות בלי עבירה רק ע"י הפקר כנ"ל משא"כ בברכות הגי' ר' יהודה לבד והוא בעל מימרא דמשחרר עבדו ועלי' מקשה ולדידי' לא שמעינין דמפקיר עבדו א"צ ג"ש ולדידי' המצוה אינה יכולה להיות בלי עבירה שפיר מקשה מה"ב מיהו לומר דר"א עשה עבירה אף דל"ש מה"ב לא נהירא לי וזה צ"ע גם על הנוב"י קמא בסוף הספר ודוק: ודע דכעין הספק שנסתפקתי במפקיר כל נכסיו אי עובר בעשה דלעולם בהם תעבודו נסתפקתי בהקדיש כל נכסיו לבדק הבית והי' בהם תמימים אי עובר בעשה דמתפיס תמימין לבד"ה או בל"ת למ"ד דהוא בל"ת וקצת ראי' דאינו עובר מדהקשה בגמ' תמורה למ"ד כמדארל"ת אעל"מ מהך דמתפיס תמימין דאם עשה עשה ולישני דהקדיש כל נכסיו ודעת הפוסקים דמקנה דשלב"ל עם דבר שב"ל קנה ה"ה לדעתי בהקדיש כל נכסיו לבדק הבית קנה הקדש משום מיגו ולא פלגינין דיבורי' [הגם שלא מצאתי עדן הדבר מבואר אי לענין כמדארל"ת נמי דינא הכי] ולישני דמיירי בהכי וע"כ מוכח דבכה"ג אינו עובר כלל ובברייתא קתני דעובר וע"כ לא מיירי בהכי עוד ראי' ממשנה דשקלים במקדיש נכסים והי' בהם בהמות דהדמים יפלו לבד"ה ואס"ד דעובר בלאו נימא דכונתו הי' למזבח דחזקה ל"ש היתרא וע"כ דאינו עובר בלאו מיהו עדיין קשה למאן דס"ל בירושלמי דפלוגתת ר"א ור"י קאי במקדיש עדרו ויש לעיין בכ"ז אולי אזכה לבאר במקום אחר ועיין עוד בגיטין ט' באומר כל נכסי לפלוני עבדי ודוק: הג"ה לעיל אות ו' הגהתי בדברי רשב"א שבת צ"א זר וכתבתי דחולק על הרמב"ם וס"ל גם זר שאכל תרומה טמאה אינו במיתה וכעת ראיתי בחידושי רמב"ן מביא שם להדי' כן בשם ר"ש והוא חולק עליו וס"ל כרמב"ם. והנה מה שהוכיח בשעה"מ פי"ז מא"ב כרמב"ם מדחייב חומש אתרומה טמאה יש לדחות דהרי בסיכה נמי חייב חומש וכתבו תוס' ישנים יומא ע"ז דהיא מדרבנן ואמנם לרש"י דסיכה כשתי' מדאורייתא חייב חומש מדאורייתא אף דבודאי אין חייבין מיתה אסיכה. והנה מתוס' שבת צ"א נמי משמע דס"ל כרשב"א מדהקשו מה בין כזית לחצי זית דהרי בתרומה טמאה אינו אלא עשה וח"ש נמי אסור מ"ה ואם בזר חייב מיתה הרי שני ושני ולא הוצרכו לתרץ דזית חשוב ללקות עלי' בכ"מ דהרי הנה יש חילוק וע"כ יחלקו על הרמב"ם והנה הרב החריף ובקי מ' יצחק צבי העמרלינג נ"י מפ"ק הקשה על שיטה זו אמאי טבל ותרומה מאכילין טבל לחד מ"ד ולחד מ"ד תרומה דהוי במיתה במי שאחזו בולמס ויטמא הטבל דל"ה רק איסור דרבנן לדעת הר"ש פ"ג מ"ג דחלה בשם ירושלמי דלטמא טבל אינו אסור מ"ה ואח"כ יפריש תרומה ותרומה טמאה אינו אלא עשה ולישב זה נ"ל דאין לעבור על איסור דרבנן להקל מעל החולה כיון דגם אח"כ יהי' בעשה ולפ"ז נ"ל דהא דמוקי בגמ' ל"צ בשבת קאי רק אדברי רבה דאיהו הא קמ"ל אבל פלוגתא דב"ת ורבנן רק בחול מיירי דבשבת גם ב"ת מודה דאין לנו לעשות איסר קל דהגבהת תרומה בשבת להקל האיסור על החולה ויהי' בזה מיושב קושית מהרש"א אמאי לא מוקי בגמ' לקמן דרבי וראב"ש בפלוגתת ב"ת ורבנן פליגי דהרי התם בשבת מיירי ופשיטא דאין להקל האיסור ע"י שנעשה איסור קל אפי' לב"ת ואמנם גם לפי קושית מהרשא יש לחלק בין איסורי שבת דהותרו אצל פ"נ ומש"ה ס"ל לב"ת דמפרישין ע"י איסור קל להקל האיסור משא"כ איסור אחר דדחוי הוא ועוד נ"ל דלמ"ד מתנות שלא הורמו כמי שהורמו דמי אסור לטמאות מ"ה למעיין בר"ש בטעם ירושלמי הואיל ואין אתה יכול ליתן לכהן בכהונתו ומ"ד כמי שהורמו דמי יכול ליתן לכהן טבל והוא זוכה בתרומה שבה כדאיתא בחולין ק"ל וז"ב. והנה בכל זה דברי תוס' שבת צ"א תמוהים בעיני דהרי משמע מתוס' חולין ק"א ד"ה בנטמא דס"ל דלא כרמב"ם דאף נטמא הגוף קודם מ"מ תרומה טמאה אינה במיתה ורק תוס' ס"ל דוקא בנטמא תרומה קודם וקרא קמ"ל הכא דאין איסור חל על איסור עיין שם א"כ ליכא למימר דזר אינו חייב מיתה בתרומה טמאה דכבר נאסר עלי' במיתה וע"כ צ"ע בשיטת התוס' ור"ש שהביא הרשב"א ע"כ ס"ל כרמב"ם דכהן פטור ממיתה בתרומה טמאה אף בנטמא הגוף קודם מקרא דומתו בו כי יחללוהו ולכן ס"ל גם בזר הכי ודוק. ועיין עוד תוס' יבמות צ' ד"ה אכל תרומה טמאה ומשמע דאתרומה טמאה הקשו לרנב"ה ולמ"ש ל"ק קו' דאתרומה טמאה אינו חייב מיתה אך אתרומה טהורה הקשו ודוק: ודרך אגב ראיתי במאירי שבת צ"א שפירש דברי הגמ' שם מיגו דמצטרף לענין טומאה היינו מדחייב משום מטמא תרומה עיין שם שכתב הואיל שמחייב אזריקה כ"ש מטמאה מדכתיב משמרת תרומתי וכן אמרו בכל קודש לא תגע לרבות את התרומה שלא תטמא בנגיעתה ואין הפרש בין טמא שמטמאה בנגיעה בין טהור שזרק לבית טמא והענין היא הואיל שמועיל צירופו לחייבו משום מטמא תרומה בידים ע"כ חייב משום שבת עיין שם הנה נראה מדבריו שחייב מלקות במטמא תרומה והוא יפרש דברי הגמ' מכות דס"ל לר"י בכל קודש לא תגע לנוגע תרומה כפשטי' ולא כמו שפירשו התוס' שם דקאי לענין לאסור התרומה עיין שם. והנה בתוס' זבחים ג' ע"ב ד"ה ה"ג נמי מבואר דלא כדבריהם במכות רק דלר"י לוקה בנגיעת תרומה [ושוב מצאתי כן במ"ל פי"ב מהל' תרומות] ובדברי הריטב"א בשבת נמי משמע קצת כשיטת המאירי. והנה קשה לי לדבריו מה מייתי בשבת ראי' משתי הלחם דשיעורו כגרוגרת ול"א מדלענין יוצא בכזית לענין שבת נמי בכזית שם אינו חייב על מה שהוציא ול"ה מיגו רק משום שיחייב אח"כ כשיאכל ל"א מיגו משא"כ הכא בטומאה אמרינין מיגו דחייב משום מטמא תרומה חייב משום שבת ומיגו כזה ודאי אמרינין עוד קשי' איך ילפינין לחייב מלקות בזרק לבית טמא מדמחייב בטמא שנגע ודילמא דוקא טמא שנגע חייב כמו שחייב טמא אביאת מקדש ועוד אס"ד דגם במטמא תרומה בדבר אחר נמי חייב מלקות למ"ל קרא דמשמרת תרומתי לר"י ות"ל מלאו דבכל קודש לא תגע על כן נ"ל דאף לר"י דוקא טמא שנגע חייב ולא בזרק לבית טמא ול"ה רק איסור תורה ושפיר מקשה בשבת דגם להוציא שתי הלחם יש איסור תורה להפסיד קדשים והמאירי ל"ד נקט דחייב רק דעביד איסור תור' והנ' הרב החריף ובקי מ' מענדל אבענד נ"י מפ"ק הקשה לשיטה זו דחייב מלקות במטמא תרומה למה חייב במטמא תרומה לשלם במשנה דגיטין והרי חייבי מלקות שוגגין פטור לר"ל והשבתי לו דר"ל כשיטתי' דבכל קודש לא תגע לא קאי אתרומה רק אבשר קודש ולר"י לשיטתו ל"ק דהוא ס"ל חייבי מלקות בלא אתרו חייב בתשלומין וזה נכון אמנם לפמ"ש לעיל דלכ"ע במטמא בדבר אחר אינו חייב מלקות בלא"ה ל"ק והרבה יש לדבר בכ"ז: אשר מאיר שולמן עריכה תורנית 052-712-7266 [email protected]
  • קבוצת הערוך

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2023 09:52 זה טוב מאוד לבטחון.

2

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים