איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

[ח.ש.פ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 21:20

זכור לי שבספרי תולדותיו של הגרי"ש זצ"ל מובא שפעם בשעת הכושר שאלו אותו אם
הבין אז את כתבי הלשם, ניסה הגרי"ש להתחמק מהשאלה והפטיר (בערך בנוסח הזה):
"לא הייתי כותב דבר שאני לא מבין".

מאת: [email protected]

[ח.ש.פ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 21:20

זכור לי שבספרי תולדותיו של הגרי"ש זצ"ל מובא שפעם בשעת הכושר שאלו אותו אם
הבין אז את כתבי הלשם, ניסה הגרי"ש להתחמק מהשאלה והפטיר (בערך בנוסח הזה):
"לא הייתי כותב דבר שאני לא מבין".

מאת: [email protected]

[מ. מ. מוסקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 21:24

מומלץ מאוד לעיין וללמוד בספה"ק סור מרע ועשה טוב להרה"ק העטרת צבי מזידיטשוב
זי"ע שמבאר ומאריך מאוד בסוגיא רחבה זו של לימוד הקבלה

מאת: [email protected]

[מ. מ. מוסקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 21:24

מומלץ מאוד לעיין וללמוד בספה"ק סור מרע ועשה טוב להרה"ק העטרת צבי מזידיטשוב
זי"ע שמבאר ומאריך מאוד בסוגיא רחבה זו של לימוד הקבלה

מאת: [email protected]

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 22:12

הרבה בוקי סריקי נתלו כאן באילנות גדולים...

ראשית, "ראשית זה אומר שכעת הוא מבין" - מהיכי תיתי?
מפי השמועה (לא הצלחתי לאשש), הגרי"ש אמנם ניסה פעם או פעמיים להכנס לעולם הקבלה, אך הפסיק.

שנית, וזה העיקר:
הגרי"ש לא ערך את הדרוש ההוא בספר, אלא רק העתיק אותו.
ז"ל הלשם:
"...כשל כוחי וכהו עיני למאוד, עד שקשה לי אפילו לכתוב מילה אחת - וגם הדרוש הזה סידרתיו על ידי זולתי, על ידי נכדי הילד כמ"ר יוסף שלום שליט"א בן בִּתִּי מרת חיה מושא תחי'..."
עיני הלשם כהו לעת זקנותו. וקשה מאוד היתה עליו הכתיבה (יש לזה עוד הרבה ביטויים במכתביו וכתביו). וכדי לסדרו על הכתב, הוא הסתייע בנכדו הילד.
זה הכל.
באותה מידה היה יכול להסתייע בכל ילד חיידר רגיל - או כשרוני קצת יותר מחבריו - בן זמננו.

שלישית,
לומר שהלשם סבר שכל אחד צריך ויכול להכנס לעולם הקבלה - קצת קשה לומר.
ביטוייו בספריו הם:
ואני תמה מאוד על איזה חכמי הדור שאין להם ידיעה בזה כלל, כי איך יכולים להתאפק מבלי לעסוק בחכמת האמת שהיא פנימיות התורה...
שניתן רשות לכל המשתוקקים להדבק באלקים חיים ולהתעסק בחכמת האמת לכנוס וליטול את השם כהראוי
כלומר, ודאי שצריך לשיטתו איזו דרגה מסויימת כדי להתחיל בלימוד זה. ולא כל נער ובוּר יכול לעסוק בזה.

והרביעית במבט כללי יותר:
קצת תמוה ומוזר, לצטט מכל מיני גדולים מאסכולות שונות זו מזו המחייבים או מעודדים את לימוד הקבלה.
בעוד שאין ספק שחלקם פוסלים לחלוטין את השיטה של חלקם האחר, עד שראו בה אפילו אפיקורסות.
כך, שלמשל ודוגמא, להסתמך ולהתלות בלשם, כהיתר ללמוד קבלה בשיטה שהוא התנגד לה לחלוטין והזהיר עליה שוב ושוב בספריו באותיות גדולות ובולטות - זה מופרך מיניה וביה.

----- Original Message -----
From: אליעזר סילבר
To: אגדתא עימוד ועריכה
Cc: ארי במסתרים ; י. בן חיים ; אברהם וינמן ; עט סופר ; [email protected] ; ישראל מייבסקי ; אבן ספיר ; שרייבר ; ש. הופמן S. Hoffman ; הבית לעורך התורני
Sent: Tuesday, September 05, 2023 2:37 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

נניח שהוא אמר שלא הבין, ראשית זה אומר שכעת הוא מבין ב"ה, שנית כל עלייה בדרגה נותנת הרגשה שהדרגה שהיתה קודם היא יחסית לא נחשבת לעומת מה שעכשיו, דהיינו שבודאות הוא הבין, אחרת לא היה עורך, אלא הכל יחסי וכמו שציינו כאן, כך או כך, מצד הלשם היה בסדר לתת לילד בן י"ג לערוך זאת למרות שהיה סיכון שהוא יבין ואיננו בן מ'... כנראה לא חשש לדבר הזה.
כל זה חוץ מההנחה שאין להאמין לסיפורי מעשיות שגם אם הם היו לא יודעים איך הם היו, כמו שהח"ח כותב שאף משינוי הניגון משתנית כל המשמעות, ומה שכתב הלשם הוא ודאי והמעשיות לא יכולים להוציא מכך.
וכל זה חוץ ממה שגם אם המעשייה הזו נכונה ברור הלא שהכל היה מצד ענוה, והוא לא היה כזה תם כמו שיש כאן כאלה שלקחו את זה בכזה פשטות לא הבין לא הבין.

מה שציינו כאן שרוב ככל מי שנתעסק ונתגדל בקבלה למד זאת דוקא בצעירותו, ומי שלא לא, זה כתוב בכמה קדמונים כרגע לא זוכר היכן, שכתבו שהוא בדוק שלא נתחכמו באמת בחכמת האמת אלא רק מי שהשתדל בזה בנערותו.
ויעויין באור נערב להרמ"ק ז"ל (רבו של האר"י זלה"ה) שכתב שזה טעות חמור מאד ואין שום סמך בתורה לגיל מ', ומי שטוען טענות אלו יתן את הדין, וכתב שם שהגדר הוא לרוב העולם בחתונה ולחריפים גם קודם לכן.
ובהקדמת אור החמה למהר"א אזלואי ז"ל (סבא קדישא של החיד"א ז"ל ומי שגילה את כתבי האר"י זלה"ה בייחודים כנודע) הביא בשם האר"י זלה"ה שמשנה אחת קדמונית נתבטלה הגזירה ואין עוד גדרים בזה, ומצוה לעסוק בזה גדולים וקטנים, ובאמת הרח"ו ז"ל בהקדמת ע"ח ציין שני מקומות בזוהר שהקבלה תתגלה בדורות האחרונים, וכתב שם שהיינו מזמן רבו ז"ל ואילך.
ומעין מה שכתב מהר"א ז"ל הנז"ל כ"כ ר' יואל קלופט ז"ל בשם ר' ישראל סלנטר בהסכמתו לדעת תבונות וס' הכללים להרמח"ל בהוצאת ר' חיים פרידלנדר ז"ל (הירוק).
וכן כתבו הרבה צדיקים כידוע.

גם הגאון הגדול רבן של כל המקובלים האשכנזים הנשר הגדול אביר הרועים מרעיש העולמות ה"ה כמוה' מהר"ר יצחק שלמה זילברמן זלה"ה זי"ע ועכעב"י סבר כן כידוע, ועד היום כבר אולי יותר מששים שנה לומדים שם אחרי וחתונה ומיעוט לפני החתונה, ויצאו משם הרבה גאונים ומגידי שיעורים שמוסרים חבורות בקבלה בכל ארץ ישראל, והם הוכיחו שיצא מזה רק תועלת ושום נזק כלל.
למשל ר' אריה שפירא שליט"א מחבר של הרבה חיבורים בקבלה על האידרות ועל הרמח"ל ז"ל כידוע, ר' נתן רוטמן שליט"א, ועוד רבים ומפורסמים שכולם תלמידיו המובהקים, ובכמה הוצאות של ספרי קבלה סדרו את הספרים על פיו ו/או הביאו את הגהותיו והערותיו בתוך החיבורים, ובשעתו הר"ח פרידלנדר ז"ל ור"ש אולמן ז"ל ור"ש דביר ז"ל היו עמו בעצה אחת, ומי שיודע יודע.

שכל אחד ישאל את רבו, רק כדאי לדעת שכל הגדרים ולגיל מ' וכו' הם צדדים כ"כ קלושים בהלכה לעומת מאות פוסקים שכתבו ההיפך, וכמו שהזכרנו קודם לכן שהמקור לגיל ארבעים שמפורסם בשם הש"ך הוא רק הערה בתוך דבריו, ומשמע שם שלא נתכוון לפסוק כן, וכן משמע בביהגר"א ז"ל שם יעו"ש, ואמנם זה נזכר בח"א אבל לא מביאים אותו כ"כ באחרונים, והרג"א שם חולק ע"ז מהיסוד מצד שמדובר בכלל על עלייה לרקיע וקבלה מעשים בשמות הקדושים וכיוצא, ואילו על הלימוד אמרו בגמ' דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא יעו"ש היטב בביאורו.

ובכלל, הש"ך כתב שם קבלה ופילוסופיאה, משמע שזה סוג דברים שלא קשורים ללימוד, וכן משמע כל הענין שם, ולא מדובר לכאורה על כתבי האר"י זלה"ה ויתר המקובלים שהכל בכלל ריתחא דאורייתא ביני עמודי לכתלי ביהמ"ד.

ואחר כ"ז, גם הרמ"א ז"ל שם הרי אומר שכל החחש הוא רק בקביעות, דהיינו שזה יהיה העיסוק שלו, והוסיף "אבל באקראי מותר", וממילא מי שלומד זאת קצת זמן ביום לכ"ע אין בזה שום חחש ושום חסרון, ולחינם הרחיקו לכת כמה ליטאים משונים שיתנו את הדין על כך כמבואר במדרש משלי פ"י יעו"ש הדק היטב, וכנראה נתבלבלו עם מצות מחיית עמלק, שכל בחור או אברך שמעיין בספרי קלבה עף מהישיבה לקיים מצות מחה תמחה וגו', ה' ישמור, זכור ה' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתנו, וזהו ממש שכינתא בגלותא ובעפרא, ולכן לימוד זה מוקים שכינתא מעפרא.

מחילה, אבל דחוק טובא .
ראשית, אישתו וביתו היו יכולות לעזור לו (וכמו שמצינו לא פעם אצל גדולי ישראל ואכמ''ל)
שנית, ברור לכל בר דעת שאפילו ת"ח גדולים היה רצים לעשות זאת למענו בחינם . כ''ש וכ''ש פשוטי העם .
אבל למה להתפלמס על מה שכתוב שחור ע''ג לבן . הרב אליישיב אכן סידר את הכתבים .

  שאלה ממש יפה.
  בדרך אפשר אני מציע שהוא באמת ביקש מאחרים, אבל הם רצו סכום גבוה מדי ולפי שעה...
  ולכן הוא לקח את נכדו הילד, ששימש אותו בחינם.
  וכל ענין ההתמדה וכו' לא סותר לקצת עזרה לסבא קדישא

  (שלא ישתמע משהו ח"ו להמעיט בכבוד הגרי"ש. גאון הגאונים ואכ"מ).

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 22:12

הרבה בוקי סריקי נתלו כאן באילנות גדולים...

ראשית, "ראשית זה אומר שכעת הוא מבין" - מהיכי תיתי?
מפי השמועה (לא הצלחתי לאשש), הגרי"ש אמנם ניסה פעם או פעמיים להכנס לעולם הקבלה, אך הפסיק.

שנית, וזה העיקר:
הגרי"ש לא ערך את הדרוש ההוא בספר, אלא רק העתיק אותו.
ז"ל הלשם:
"...כשל כוחי וכהו עיני למאוד, עד שקשה לי אפילו לכתוב מילה אחת - וגם הדרוש הזה סידרתיו על ידי זולתי, על ידי נכדי הילד כמ"ר יוסף שלום שליט"א בן בִּתִּי מרת חיה מושא תחי'..."
עיני הלשם כהו לעת זקנותו. וקשה מאוד היתה עליו הכתיבה (יש לזה עוד הרבה ביטויים במכתביו וכתביו). וכדי לסדרו על הכתב, הוא הסתייע בנכדו הילד.
זה הכל.
באותה מידה היה יכול להסתייע בכל ילד חיידר רגיל - או כשרוני קצת יותר מחבריו - בן זמננו.

שלישית,
לומר שהלשם סבר שכל אחד צריך ויכול להכנס לעולם הקבלה - קצת קשה לומר.
ביטוייו בספריו הם:
ואני תמה מאוד על איזה חכמי הדור שאין להם ידיעה בזה כלל, כי איך יכולים להתאפק מבלי לעסוק בחכמת האמת שהיא פנימיות התורה...
שניתן רשות לכל המשתוקקים להדבק באלקים חיים ולהתעסק בחכמת האמת לכנוס וליטול את השם כהראוי
כלומר, ודאי שצריך לשיטתו איזו דרגה מסויימת כדי להתחיל בלימוד זה. ולא כל נער ובוּר יכול לעסוק בזה.

והרביעית במבט כללי יותר:
קצת תמוה ומוזר, לצטט מכל מיני גדולים מאסכולות שונות זו מזו המחייבים או מעודדים את לימוד הקבלה.
בעוד שאין ספק שחלקם פוסלים לחלוטין את השיטה של חלקם האחר, עד שראו בה אפילו אפיקורסות.
כך, שלמשל ודוגמא, להסתמך ולהתלות בלשם, כהיתר ללמוד קבלה בשיטה שהוא התנגד לה לחלוטין והזהיר עליה שוב ושוב בספריו באותיות גדולות ובולטות - זה מופרך מיניה וביה.

----- Original Message -----
From: אליעזר סילבר
To: אגדתא עימוד ועריכה
Cc: ארי במסתרים ; י. בן חיים ; אברהם וינמן ; עט סופר ; [email protected] ; ישראל מייבסקי ; אבן ספיר ; שרייבר ; ש. הופמן S. Hoffman ; הבית לעורך התורני
Sent: Tuesday, September 05, 2023 2:37 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

נניח שהוא אמר שלא הבין, ראשית זה אומר שכעת הוא מבין ב"ה, שנית כל עלייה בדרגה נותנת הרגשה שהדרגה שהיתה קודם היא יחסית לא נחשבת לעומת מה שעכשיו, דהיינו שבודאות הוא הבין, אחרת לא היה עורך, אלא הכל יחסי וכמו שציינו כאן, כך או כך, מצד הלשם היה בסדר לתת לילד בן י"ג לערוך זאת למרות שהיה סיכון שהוא יבין ואיננו בן מ'... כנראה לא חשש לדבר הזה.
כל זה חוץ מההנחה שאין להאמין לסיפורי מעשיות שגם אם הם היו לא יודעים איך הם היו, כמו שהח"ח כותב שאף משינוי הניגון משתנית כל המשמעות, ומה שכתב הלשם הוא ודאי והמעשיות לא יכולים להוציא מכך.
וכל זה חוץ ממה שגם אם המעשייה הזו נכונה ברור הלא שהכל היה מצד ענוה, והוא לא היה כזה תם כמו שיש כאן כאלה שלקחו את זה בכזה פשטות לא הבין לא הבין.

מה שציינו כאן שרוב ככל מי שנתעסק ונתגדל בקבלה למד זאת דוקא בצעירותו, ומי שלא לא, זה כתוב בכמה קדמונים כרגע לא זוכר היכן, שכתבו שהוא בדוק שלא נתחכמו באמת בחכמת האמת אלא רק מי שהשתדל בזה בנערותו.
ויעויין באור נערב להרמ"ק ז"ל (רבו של האר"י זלה"ה) שכתב שזה טעות חמור מאד ואין שום סמך בתורה לגיל מ', ומי שטוען טענות אלו יתן את הדין, וכתב שם שהגדר הוא לרוב העולם בחתונה ולחריפים גם קודם לכן.
ובהקדמת אור החמה למהר"א אזלואי ז"ל (סבא קדישא של החיד"א ז"ל ומי שגילה את כתבי האר"י זלה"ה בייחודים כנודע) הביא בשם האר"י זלה"ה שמשנה אחת קדמונית נתבטלה הגזירה ואין עוד גדרים בזה, ומצוה לעסוק בזה גדולים וקטנים, ובאמת הרח"ו ז"ל בהקדמת ע"ח ציין שני מקומות בזוהר שהקבלה תתגלה בדורות האחרונים, וכתב שם שהיינו מזמן רבו ז"ל ואילך.
ומעין מה שכתב מהר"א ז"ל הנז"ל כ"כ ר' יואל קלופט ז"ל בשם ר' ישראל סלנטר בהסכמתו לדעת תבונות וס' הכללים להרמח"ל בהוצאת ר' חיים פרידלנדר ז"ל (הירוק).
וכן כתבו הרבה צדיקים כידוע.

גם הגאון הגדול רבן של כל המקובלים האשכנזים הנשר הגדול אביר הרועים מרעיש העולמות ה"ה כמוה' מהר"ר יצחק שלמה זילברמן זלה"ה זי"ע ועכעב"י סבר כן כידוע, ועד היום כבר אולי יותר מששים שנה לומדים שם אחרי וחתונה ומיעוט לפני החתונה, ויצאו משם הרבה גאונים ומגידי שיעורים שמוסרים חבורות בקבלה בכל ארץ ישראל, והם הוכיחו שיצא מזה רק תועלת ושום נזק כלל.
למשל ר' אריה שפירא שליט"א מחבר של הרבה חיבורים בקבלה על האידרות ועל הרמח"ל ז"ל כידוע, ר' נתן רוטמן שליט"א, ועוד רבים ומפורסמים שכולם תלמידיו המובהקים, ובכמה הוצאות של ספרי קבלה סדרו את הספרים על פיו ו/או הביאו את הגהותיו והערותיו בתוך החיבורים, ובשעתו הר"ח פרידלנדר ז"ל ור"ש אולמן ז"ל ור"ש דביר ז"ל היו עמו בעצה אחת, ומי שיודע יודע.

שכל אחד ישאל את רבו, רק כדאי לדעת שכל הגדרים ולגיל מ' וכו' הם צדדים כ"כ קלושים בהלכה לעומת מאות פוסקים שכתבו ההיפך, וכמו שהזכרנו קודם לכן שהמקור לגיל ארבעים שמפורסם בשם הש"ך הוא רק הערה בתוך דבריו, ומשמע שם שלא נתכוון לפסוק כן, וכן משמע בביהגר"א ז"ל שם יעו"ש, ואמנם זה נזכר בח"א אבל לא מביאים אותו כ"כ באחרונים, והרג"א שם חולק ע"ז מהיסוד מצד שמדובר בכלל על עלייה לרקיע וקבלה מעשים בשמות הקדושים וכיוצא, ואילו על הלימוד אמרו בגמ' דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא יעו"ש היטב בביאורו.

ובכלל, הש"ך כתב שם קבלה ופילוסופיאה, משמע שזה סוג דברים שלא קשורים ללימוד, וכן משמע כל הענין שם, ולא מדובר לכאורה על כתבי האר"י זלה"ה ויתר המקובלים שהכל בכלל ריתחא דאורייתא ביני עמודי לכתלי ביהמ"ד.

ואחר כ"ז, גם הרמ"א ז"ל שם הרי אומר שכל החחש הוא רק בקביעות, דהיינו שזה יהיה העיסוק שלו, והוסיף "אבל באקראי מותר", וממילא מי שלומד זאת קצת זמן ביום לכ"ע אין בזה שום חחש ושום חסרון, ולחינם הרחיקו לכת כמה ליטאים משונים שיתנו את הדין על כך כמבואר במדרש משלי פ"י יעו"ש הדק היטב, וכנראה נתבלבלו עם מצות מחיית עמלק, שכל בחור או אברך שמעיין בספרי קלבה עף מהישיבה לקיים מצות מחה תמחה וגו', ה' ישמור, זכור ה' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתנו, וזהו ממש שכינתא בגלותא ובעפרא, ולכן לימוד זה מוקים שכינתא מעפרא.

מחילה, אבל דחוק טובא .
ראשית, אישתו וביתו היו יכולות לעזור לו (וכמו שמצינו לא פעם אצל גדולי ישראל ואכמ''ל)
שנית, ברור לכל בר דעת שאפילו ת"ח גדולים היה רצים לעשות זאת למענו בחינם . כ''ש וכ''ש פשוטי העם .
אבל למה להתפלמס על מה שכתוב שחור ע''ג לבן . הרב אליישיב אכן סידר את הכתבים .

  שאלה ממש יפה.
  בדרך אפשר אני מציע שהוא באמת ביקש מאחרים, אבל הם רצו סכום גבוה מדי ולפי שעה...
  ולכן הוא לקח את נכדו הילד, ששימש אותו בחינם.
  וכל ענין ההתמדה וכו' לא סותר לקצת עזרה לסבא קדישא

  (שלא ישתמע משהו ח"ו להמעיט בכבוד הגרי"ש. גאון הגאונים ואכ"מ).

[אש תמיד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2023 20:34

אחד הרבנים כאן יצא בקצף גדול על הישיבות הליטאיות שמעיפים בחורים שלומדים
קבלה.
הוא רק לא גילה לנו מאיפה הוא יודע על כזה דבר מי שמע פעם שהעיפו בחור על כזה
דבר?
ולגופו של ענין.
הגישה של עולם הישיבות הליטאי לנושא הוא לא החלטה של איזה ראש ישיבה פלוני
וכדו'.
זו הגישה שהיתה מאז ומעולם בעולם הישיבות.
והסיבה לזה היא שבשונה מזרמים אחרים שלומדים ענינים אלו בפרהסיא
בעולם הישיבות הצניעו את הלימוד הזה. ועי' בביאור הגר"א ריש סד"צ.
ויש עוד נושא, מה שהתנגדו לזה שבחורים לומדים קבלה בישיבות
הסיבה לזה היא שע"פ רוב זה לא מגיע ממה שהוא מחפש קרבת אלקים אלא ממה שהוא
מחפש לברוח מהגמרא...
ועוד שבחור שלומד קבלה ללא רב בד"כ יגיע לדברים מוזרים.

מאת: [email protected]

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2023 22:07

בכל הישיבות הליטאיות לומדים קבלה בריש גלי!
ספר נפש החיים כל כולו קבלה. (כך שמעתי מפי מו"ר ר' דוב יפה זצ"ל באחת משיחותיו, בערך בזה"ל: הספר נפש החיים, הוא מה שר' חיים מוולוז'ין, ראה לנכון לפרסם חלקים בקבלה לפי צורך הדור).
ספר מכתב מאליהו, מלא ביסודות קבליים - וכך גם ספרי ר' יצחק הוטנר, ר' משה שפירא והרב וולבה.
ואפילו, ספרי ר' שמשון פינקוס כל כולן יסודות קבליים, שבגאונותו המפליאה הצליח להפשיטם בצורה מדהימה. שכמדומה לא היה כמוהו בזה בכל הדורות.

אלא מאי, כאמור פה כבר בעבר:
לפי הכל וקודם כל השאלה היא: מה זה 'קבלה'.
אי אפשר לכלול את כל "הקבלה" בחדא מחתא.
יש שיטות וזרמים, שלדעת האחד האחר כל כולו אפיקורסות נוראה, ולהפך.
כך שלכלול ולומר זה אסר לימוד קבלה וזה עודד, ההוא חייב והשני אסר, מבלי להתייחס לעצם שיטתו בקבלה, אין אלו אלא פטומי מילי בעלמא.

----- Original Message -----
From: אש תמיד
To: מ. מ. מוסקוביץ
Cc: אליעזר סילבר ; ש. הופמן S. Hoffman ; הבית לעורך התורני
Sent: Wednesday, September 06, 2023 7:34 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

אחד הרבנים כאן יצא בקצף גדול על הישיבות הליטאיות שמעיפים בחורים שלומדים קבלה.
הוא רק לא גילה לנו מאיפה הוא יודע על כזה דבר מי שמע פעם שהעיפו בחור על כזה דבר?
ולגופו של ענין.
הגישה של עולם הישיבות הליטאי לנושא הוא לא החלטה של איזה ראש ישיבה פלוני וכדו'.
זו הגישה שהיתה מאז ומעולם בעולם הישיבות.
והסיבה לזה היא שבשונה מזרמים אחרים שלומדים ענינים אלו בפרהסיא
בעולם הישיבות הצניעו את הלימוד הזה. ועי' בביאור הגר"א ריש סד"צ.
ויש עוד נושא, מה שהתנגדו לזה שבחורים לומדים קבלה בישיבות
הסיבה לזה היא שע"פ רוב זה לא מגיע ממה שהוא מחפש קרבת אלקים אלא ממה שהוא מחפש לברוח מהגמרא...
ועוד שבחור שלומד קבלה ללא רב בד"כ יגיע לדברים מוזרים.

מומלץ מאוד לעיין וללמוד בספה"ק סור מרע ועשה טוב להרה"ק העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע שמבאר ומאריך מאוד בסוגיא רחבה זו של לימוד הקבלה

  טענו חיטים והודו לזכר קדשו.

    הרבה בוקי סריקי נתלו כאן באילנות גדולים...

    ראשית, "ראשית זה אומר שכעת הוא מבין" - מהיכי תיתי?
    מפי השמועה (לא הצלחתי לאשש), הגרי"ש אמנם ניסה פעם או פעמיים להכנס לעולם הקבלה, אך הפסיק.

    שנית, וזה העיקר:
    הגרי"ש לא ערך את הדרוש ההוא בספר, אלא רק העתיק אותו.
    ז"ל הלשם:
    "...כשל כוחי וכהו עיני למאוד, עד שקשה לי אפילו לכתוב מילה אחת - וגם הדרוש הזה סידרתיו על ידי זולתי, על ידי נכדי הילד כמ"ר יוסף שלום שליט"א בן בִּתִּי מרת חיה מושא תחי'..."
    עיני הלשם כהו לעת זקנותו. וקשה מאוד היתה עליו הכתיבה (יש לזה עוד הרבה ביטויים במכתביו וכתביו). וכדי לסדרו על הכתב, הוא הסתייע בנכדו הילד.
    זה הכל.
    באותה מידה היה יכול להסתייע בכל ילד חיידר רגיל - או כשרוני קצת יותר מחבריו - בן זמננו.

    שלישית,
    לומר שהלשם סבר שכל אחד צריך ויכול להכנס לעולם הקבלה - קצת קשה לומר.
    ביטוייו בספריו הם:
    ואני תמה מאוד על איזה חכמי הדור שאין להם ידיעה בזה כלל, כי איך יכולים להתאפק מבלי לעסוק בחכמת האמת שהיא פנימיות התורה...
    שניתן רשות לכל המשתוקקים להדבק באלקים חיים ולהתעסק בחכמת האמת לכנוס וליטול את השם כהראוי
    כלומר, ודאי שצריך לשיטתו איזו דרגה מסויימת כדי להתחיל בלימוד זה. ולא כל נער ובוּר יכול לעסוק בזה.

    והרביעית במבט כללי יותר:
    קצת תמוה ומוזר, לצטט מכל מיני גדולים מאסכולות שונות זו מזו המחייבים או מעודדים את לימוד הקבלה.
    בעוד שאין ספק שחלקם פוסלים לחלוטין את השיטה של חלקם האחר, עד שראו בה אפילו אפיקורסות.
    כך, שלמשל ודוגמא, להסתמך ולהתלות בלשם, כהיתר ללמוד קבלה בשיטה שהוא התנגד לה לחלוטין והזהיר עליה שוב ושוב בספריו באותיות גדולות ובולטות - זה מופרך מיניה וביה.

      ----- Original Message -----
      From: אליעזר סילבר
      To: אגדתא עימוד ועריכה
      Cc: ארי במסתרים ; י. בן חיים ; אברהם וינמן ; עט סופר ; [email protected] ; ישראל מייבסקי ; אבן ספיר ; שרייבר ; ש. הופמן S. Hoffman ; הבית לעורך התורני
      Sent: Tuesday, September 05, 2023 2:37 PM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

      נניח שהוא אמר שלא הבין, ראשית זה אומר שכעת הוא מבין ב"ה, שנית כל עלייה בדרגה נותנת הרגשה שהדרגה שהיתה קודם היא יחסית לא נחשבת לעומת מה שעכשיו, דהיינו שבודאות הוא הבין, אחרת לא היה עורך, אלא הכל יחסי וכמו שציינו כאן, כך או כך, מצד הלשם היה בסדר לתת לילד בן י"ג לערוך זאת למרות שהיה סיכון שהוא יבין ואיננו בן מ'... כנראה לא חשש לדבר הזה.
      כל זה חוץ מההנחה שאין להאמין לסיפורי מעשיות שגם אם הם היו לא יודעים איך הם היו, כמו שהח"ח כותב שאף משינוי הניגון משתנית כל המשמעות, ומה שכתב הלשם הוא ודאי והמעשיות לא יכולים להוציא מכך.
      וכל זה חוץ ממה שגם אם המעשייה הזו נכונה ברור הלא שהכל היה מצד ענוה, והוא לא היה כזה תם כמו שיש כאן כאלה שלקחו את זה בכזה פשטות לא הבין לא הבין.

      מה שציינו כאן שרוב ככל מי שנתעסק ונתגדל בקבלה למד זאת דוקא בצעירותו, ומי שלא לא, זה כתוב בכמה קדמונים כרגע לא זוכר היכן, שכתבו שהוא בדוק שלא נתחכמו באמת בחכמת האמת אלא רק מי שהשתדל בזה בנערותו.
      ויעויין באור נערב להרמ"ק ז"ל (רבו של האר"י זלה"ה) שכתב שזה טעות חמור מאד ואין שום סמך בתורה לגיל מ', ומי שטוען טענות אלו יתן את הדין, וכתב שם שהגדר הוא לרוב העולם בחתונה ולחריפים גם קודם לכן.
      ובהקדמת אור החמה למהר"א אזלואי ז"ל (סבא קדישא של החיד"א ז"ל ומי שגילה את כתבי האר"י זלה"ה בייחודים כנודע) הביא בשם האר"י זלה"ה שמשנה אחת קדמונית נתבטלה הגזירה ואין עוד גדרים בזה, ומצוה לעסוק בזה גדולים וקטנים, ובאמת הרח"ו ז"ל בהקדמת ע"ח ציין שני מקומות בזוהר שהקבלה תתגלה בדורות האחרונים, וכתב שם שהיינו מזמן רבו ז"ל ואילך.
      ומעין מה שכתב מהר"א ז"ל הנז"ל כ"כ ר' יואל קלופט ז"ל בשם ר' ישראל סלנטר בהסכמתו לדעת תבונות וס' הכללים להרמח"ל בהוצאת ר' חיים פרידלנדר ז"ל (הירוק).
      וכן כתבו הרבה צדיקים כידוע.

      גם הגאון הגדול רבן של כל המקובלים האשכנזים הנשר הגדול אביר הרועים מרעיש העולמות ה"ה כמוה' מהר"ר יצחק שלמה זילברמן זלה"ה זי"ע ועכעב"י סבר כן כידוע, ועד היום כבר אולי יותר מששים שנה לומדים שם אחרי וחתונה ומיעוט לפני החתונה, ויצאו משם הרבה גאונים ומגידי שיעורים שמוסרים חבורות בקבלה בכל ארץ ישראל, והם הוכיחו שיצא מזה רק תועלת ושום נזק כלל.
      למשל ר' אריה שפירא שליט"א מחבר של הרבה חיבורים בקבלה על האידרות ועל הרמח"ל ז"ל כידוע, ר' נתן רוטמן שליט"א, ועוד רבים ומפורסמים שכולם תלמידיו המובהקים, ובכמה הוצאות של ספרי קבלה סדרו את הספרים על פיו ו/או הביאו את הגהותיו והערותיו בתוך החיבורים, ובשעתו הר"ח פרידלנדר ז"ל ור"ש אולמן ז"ל ור"ש דביר ז"ל היו עמו בעצה אחת, ומי שיודע יודע.

      שכל אחד ישאל את רבו, רק כדאי לדעת שכל הגדרים ולגיל מ' וכו' הם צדדים כ"כ קלושים בהלכה לעומת מאות פוסקים שכתבו ההיפך, וכמו שהזכרנו קודם לכן שהמקור לגיל ארבעים שמפורסם בשם הש"ך הוא רק הערה בתוך דבריו, ומשמע שם שלא נתכוון לפסוק כן, וכן משמע בביהגר"א ז"ל שם יעו"ש, ואמנם זה נזכר בח"א אבל לא מביאים אותו כ"כ באחרונים, והרג"א שם חולק ע"ז מהיסוד מצד שמדובר בכלל על עלייה לרקיע וקבלה מעשים בשמות הקדושים וכיוצא, ואילו על הלימוד אמרו בגמ' דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא יעו"ש היטב בביאורו.

      ובכלל, הש"ך כתב שם קבלה ופילוסופיאה, משמע שזה סוג דברים שלא קשורים ללימוד, וכן משמע כל הענין שם, ולא מדובר לכאורה על כתבי האר"י זלה"ה ויתר המקובלים שהכל בכלל ריתחא דאורייתא ביני עמודי לכתלי ביהמ"ד.

      ואחר כ"ז, גם הרמ"א ז"ל שם הרי אומר שכל החחש הוא רק בקביעות, דהיינו שזה יהיה העיסוק שלו, והוסיף "אבל באקראי מותר", וממילא מי שלומד זאת קצת זמן ביום לכ"ע אין בזה שום חחש ושום חסרון, ולחינם הרחיקו לכת כמה ליטאים משונים שיתנו את הדין על כך כמבואר במדרש משלי פ"י יעו"ש הדק היטב, וכנראה נתבלבלו עם מצות מחיית עמלק, שכל בחור או אברך שמעיין בספרי קלבה עף מהישיבה לקיים מצות מחה תמחה וגו', ה' ישמור, זכור ה' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתנו, וזהו ממש שכינתא בגלותא ובעפרא, ולכן לימוד זה מוקים שכינתא מעפרא.

        מחילה, אבל דחוק טובא .
        ראשית, אישתו וביתו היו יכולות לעזור לו (וכמו שמצינו לא פעם אצל גדולי ישראל ואכמ''ל)
        שנית, ברור לכל בר דעת שאפילו ת"ח גדולים היה רצים לעשות זאת למענו בחינם . כ''ש וכ''ש פשוטי העם .
        אבל למה להתפלמס על מה שכתוב שחור ע''ג לבן . הרב אליישיב אכן סידר את הכתבים .

          שאלה ממש יפה.
          בדרך אפשר אני מציע שהוא באמת ביקש מאחרים, אבל הם רצו סכום גבוה מדי ולפי שעה...
          ולכן הוא לקח את נכדו הילד, ששימש אותו בחינם.
          וכל ענין ההתמדה וכו' לא סותר לקצת עזרה לסבא קדישא

          (שלא ישתמע משהו ח"ו להמעיט בכבוד הגרי"ש. גאון הגאונים ואכ"מ).

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2023 22:07

בכל הישיבות הליטאיות לומדים קבלה בריש גלי!
ספר נפש החיים כל כולו קבלה. (כך שמעתי מפי מו"ר ר' דוב יפה זצ"ל באחת משיחותיו, בערך בזה"ל: הספר נפש החיים, הוא מה שר' חיים מוולוז'ין, ראה לנכון לפרסם חלקים בקבלה לפי צורך הדור).
ספר מכתב מאליהו, מלא ביסודות קבליים - וכך גם ספרי ר' יצחק הוטנר, ר' משה שפירא והרב וולבה.
ואפילו, ספרי ר' שמשון פינקוס כל כולן יסודות קבליים, שבגאונותו המפליאה הצליח להפשיטם בצורה מדהימה. שכמדומה לא היה כמוהו בזה בכל הדורות.

אלא מאי, כאמור פה כבר בעבר:
לפי הכל וקודם כל השאלה היא: מה זה 'קבלה'.
אי אפשר לכלול את כל "הקבלה" בחדא מחתא.
יש שיטות וזרמים, שלדעת האחד האחר כל כולו אפיקורסות נוראה, ולהפך.
כך שלכלול ולומר זה אסר לימוד קבלה וזה עודד, ההוא חייב והשני אסר, מבלי להתייחס לעצם שיטתו בקבלה, אין אלו אלא פטומי מילי בעלמא.

----- Original Message -----
From: אש תמיד
To: מ. מ. מוסקוביץ
Cc: אליעזר סילבר ; ש. הופמן S. Hoffman ; הבית לעורך התורני
Sent: Wednesday, September 06, 2023 7:34 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

אחד הרבנים כאן יצא בקצף גדול על הישיבות הליטאיות שמעיפים בחורים שלומדים קבלה.
הוא רק לא גילה לנו מאיפה הוא יודע על כזה דבר מי שמע פעם שהעיפו בחור על כזה דבר?
ולגופו של ענין.
הגישה של עולם הישיבות הליטאי לנושא הוא לא החלטה של איזה ראש ישיבה פלוני וכדו'.
זו הגישה שהיתה מאז ומעולם בעולם הישיבות.
והסיבה לזה היא שבשונה מזרמים אחרים שלומדים ענינים אלו בפרהסיא
בעולם הישיבות הצניעו את הלימוד הזה. ועי' בביאור הגר"א ריש סד"צ.
ויש עוד נושא, מה שהתנגדו לזה שבחורים לומדים קבלה בישיבות
הסיבה לזה היא שע"פ רוב זה לא מגיע ממה שהוא מחפש קרבת אלקים אלא ממה שהוא מחפש לברוח מהגמרא...
ועוד שבחור שלומד קבלה ללא רב בד"כ יגיע לדברים מוזרים.

מומלץ מאוד לעיין וללמוד בספה"ק סור מרע ועשה טוב להרה"ק העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע שמבאר ומאריך מאוד בסוגיא רחבה זו של לימוד הקבלה

  טענו חיטים והודו לזכר קדשו.

    הרבה בוקי סריקי נתלו כאן באילנות גדולים...

    ראשית, "ראשית זה אומר שכעת הוא מבין" - מהיכי תיתי?
    מפי השמועה (לא הצלחתי לאשש), הגרי"ש אמנם ניסה פעם או פעמיים להכנס לעולם הקבלה, אך הפסיק.

    שנית, וזה העיקר:
    הגרי"ש לא ערך את הדרוש ההוא בספר, אלא רק העתיק אותו.
    ז"ל הלשם:
    "...כשל כוחי וכהו עיני למאוד, עד שקשה לי אפילו לכתוב מילה אחת - וגם הדרוש הזה סידרתיו על ידי זולתי, על ידי נכדי הילד כמ"ר יוסף שלום שליט"א בן בִּתִּי מרת חיה מושא תחי'..."
    עיני הלשם כהו לעת זקנותו. וקשה מאוד היתה עליו הכתיבה (יש לזה עוד הרבה ביטויים במכתביו וכתביו). וכדי לסדרו על הכתב, הוא הסתייע בנכדו הילד.
    זה הכל.
    באותה מידה היה יכול להסתייע בכל ילד חיידר רגיל - או כשרוני קצת יותר מחבריו - בן זמננו.

    שלישית,
    לומר שהלשם סבר שכל אחד צריך ויכול להכנס לעולם הקבלה - קצת קשה לומר.
    ביטוייו בספריו הם:
    ואני תמה מאוד על איזה חכמי הדור שאין להם ידיעה בזה כלל, כי איך יכולים להתאפק מבלי לעסוק בחכמת האמת שהיא פנימיות התורה...
    שניתן רשות לכל המשתוקקים להדבק באלקים חיים ולהתעסק בחכמת האמת לכנוס וליטול את השם כהראוי
    כלומר, ודאי שצריך לשיטתו איזו דרגה מסויימת כדי להתחיל בלימוד זה. ולא כל נער ובוּר יכול לעסוק בזה.

    והרביעית במבט כללי יותר:
    קצת תמוה ומוזר, לצטט מכל מיני גדולים מאסכולות שונות זו מזו המחייבים או מעודדים את לימוד הקבלה.
    בעוד שאין ספק שחלקם פוסלים לחלוטין את השיטה של חלקם האחר, עד שראו בה אפילו אפיקורסות.
    כך, שלמשל ודוגמא, להסתמך ולהתלות בלשם, כהיתר ללמוד קבלה בשיטה שהוא התנגד לה לחלוטין והזהיר עליה שוב ושוב בספריו באותיות גדולות ובולטות - זה מופרך מיניה וביה.

      ----- Original Message -----
      From: אליעזר סילבר
      To: אגדתא עימוד ועריכה
      Cc: ארי במסתרים ; י. בן חיים ; אברהם וינמן ; עט סופר ; [email protected] ; ישראל מייבסקי ; אבן ספיר ; שרייבר ; ש. הופמן S. Hoffman ; הבית לעורך התורני
      Sent: Tuesday, September 05, 2023 2:37 PM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

      נניח שהוא אמר שלא הבין, ראשית זה אומר שכעת הוא מבין ב"ה, שנית כל עלייה בדרגה נותנת הרגשה שהדרגה שהיתה קודם היא יחסית לא נחשבת לעומת מה שעכשיו, דהיינו שבודאות הוא הבין, אחרת לא היה עורך, אלא הכל יחסי וכמו שציינו כאן, כך או כך, מצד הלשם היה בסדר לתת לילד בן י"ג לערוך זאת למרות שהיה סיכון שהוא יבין ואיננו בן מ'... כנראה לא חשש לדבר הזה.
      כל זה חוץ מההנחה שאין להאמין לסיפורי מעשיות שגם אם הם היו לא יודעים איך הם היו, כמו שהח"ח כותב שאף משינוי הניגון משתנית כל המשמעות, ומה שכתב הלשם הוא ודאי והמעשיות לא יכולים להוציא מכך.
      וכל זה חוץ ממה שגם אם המעשייה הזו נכונה ברור הלא שהכל היה מצד ענוה, והוא לא היה כזה תם כמו שיש כאן כאלה שלקחו את זה בכזה פשטות לא הבין לא הבין.

      מה שציינו כאן שרוב ככל מי שנתעסק ונתגדל בקבלה למד זאת דוקא בצעירותו, ומי שלא לא, זה כתוב בכמה קדמונים כרגע לא זוכר היכן, שכתבו שהוא בדוק שלא נתחכמו באמת בחכמת האמת אלא רק מי שהשתדל בזה בנערותו.
      ויעויין באור נערב להרמ"ק ז"ל (רבו של האר"י זלה"ה) שכתב שזה טעות חמור מאד ואין שום סמך בתורה לגיל מ', ומי שטוען טענות אלו יתן את הדין, וכתב שם שהגדר הוא לרוב העולם בחתונה ולחריפים גם קודם לכן.
      ובהקדמת אור החמה למהר"א אזלואי ז"ל (סבא קדישא של החיד"א ז"ל ומי שגילה את כתבי האר"י זלה"ה בייחודים כנודע) הביא בשם האר"י זלה"ה שמשנה אחת קדמונית נתבטלה הגזירה ואין עוד גדרים בזה, ומצוה לעסוק בזה גדולים וקטנים, ובאמת הרח"ו ז"ל בהקדמת ע"ח ציין שני מקומות בזוהר שהקבלה תתגלה בדורות האחרונים, וכתב שם שהיינו מזמן רבו ז"ל ואילך.
      ומעין מה שכתב מהר"א ז"ל הנז"ל כ"כ ר' יואל קלופט ז"ל בשם ר' ישראל סלנטר בהסכמתו לדעת תבונות וס' הכללים להרמח"ל בהוצאת ר' חיים פרידלנדר ז"ל (הירוק).
      וכן כתבו הרבה צדיקים כידוע.

      גם הגאון הגדול רבן של כל המקובלים האשכנזים הנשר הגדול אביר הרועים מרעיש העולמות ה"ה כמוה' מהר"ר יצחק שלמה זילברמן זלה"ה זי"ע ועכעב"י סבר כן כידוע, ועד היום כבר אולי יותר מששים שנה לומדים שם אחרי וחתונה ומיעוט לפני החתונה, ויצאו משם הרבה גאונים ומגידי שיעורים שמוסרים חבורות בקבלה בכל ארץ ישראל, והם הוכיחו שיצא מזה רק תועלת ושום נזק כלל.
      למשל ר' אריה שפירא שליט"א מחבר של הרבה חיבורים בקבלה על האידרות ועל הרמח"ל ז"ל כידוע, ר' נתן רוטמן שליט"א, ועוד רבים ומפורסמים שכולם תלמידיו המובהקים, ובכמה הוצאות של ספרי קבלה סדרו את הספרים על פיו ו/או הביאו את הגהותיו והערותיו בתוך החיבורים, ובשעתו הר"ח פרידלנדר ז"ל ור"ש אולמן ז"ל ור"ש דביר ז"ל היו עמו בעצה אחת, ומי שיודע יודע.

      שכל אחד ישאל את רבו, רק כדאי לדעת שכל הגדרים ולגיל מ' וכו' הם צדדים כ"כ קלושים בהלכה לעומת מאות פוסקים שכתבו ההיפך, וכמו שהזכרנו קודם לכן שהמקור לגיל ארבעים שמפורסם בשם הש"ך הוא רק הערה בתוך דבריו, ומשמע שם שלא נתכוון לפסוק כן, וכן משמע בביהגר"א ז"ל שם יעו"ש, ואמנם זה נזכר בח"א אבל לא מביאים אותו כ"כ באחרונים, והרג"א שם חולק ע"ז מהיסוד מצד שמדובר בכלל על עלייה לרקיע וקבלה מעשים בשמות הקדושים וכיוצא, ואילו על הלימוד אמרו בגמ' דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא יעו"ש היטב בביאורו.

      ובכלל, הש"ך כתב שם קבלה ופילוסופיאה, משמע שזה סוג דברים שלא קשורים ללימוד, וכן משמע כל הענין שם, ולא מדובר לכאורה על כתבי האר"י זלה"ה ויתר המקובלים שהכל בכלל ריתחא דאורייתא ביני עמודי לכתלי ביהמ"ד.

      ואחר כ"ז, גם הרמ"א ז"ל שם הרי אומר שכל החחש הוא רק בקביעות, דהיינו שזה יהיה העיסוק שלו, והוסיף "אבל באקראי מותר", וממילא מי שלומד זאת קצת זמן ביום לכ"ע אין בזה שום חחש ושום חסרון, ולחינם הרחיקו לכת כמה ליטאים משונים שיתנו את הדין על כך כמבואר במדרש משלי פ"י יעו"ש הדק היטב, וכנראה נתבלבלו עם מצות מחיית עמלק, שכל בחור או אברך שמעיין בספרי קלבה עף מהישיבה לקיים מצות מחה תמחה וגו', ה' ישמור, זכור ה' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתנו, וזהו ממש שכינתא בגלותא ובעפרא, ולכן לימוד זה מוקים שכינתא מעפרא.

        מחילה, אבל דחוק טובא .
        ראשית, אישתו וביתו היו יכולות לעזור לו (וכמו שמצינו לא פעם אצל גדולי ישראל ואכמ''ל)
        שנית, ברור לכל בר דעת שאפילו ת"ח גדולים היה רצים לעשות זאת למענו בחינם . כ''ש וכ''ש פשוטי העם .
        אבל למה להתפלמס על מה שכתוב שחור ע''ג לבן . הרב אליישיב אכן סידר את הכתבים .

          שאלה ממש יפה.
          בדרך אפשר אני מציע שהוא באמת ביקש מאחרים, אבל הם רצו סכום גבוה מדי ולפי שעה...
          ולכן הוא לקח את נכדו הילד, ששימש אותו בחינם.
          וכל ענין ההתמדה וכו' לא סותר לקצת עזרה לסבא קדישא

          (שלא ישתמע משהו ח"ו להמעיט בכבוד הגרי"ש. גאון הגאונים ואכ"מ).

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2023 22:21

דברים נפלאים.

על הנפש החיים לא צריך עדות מר' דב יפה,
אפשר לקרוא בספר בעצמך ולראות מה כתוב בו.

וגם, בנו מהרי"ץ כותב בהקדמה לספר שכוונת הגר"ח היתה "לשקול להמיר ולצרף" את
הדברי קבלה לענייני עבודה (מזכיר מאוד את גישת החסידות ואכ"מ)
[image: image.png]

מאת: [email protected]

[מכון זכרון אליה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2023 22:24

שמעתי פעם שחסיד חב"ד בדורינו שהינו נכד הבעל התניא וגם נכד הנפש החיים, הוציא
ספר לברר החילוקים בין התניא להנפש החיים, בסדר העבודה ע"פ פנימיות, מישהו
יודע לציין על שם הספר?

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2023 22:24

בכל הישיבות הליטאיות לומדים קבלה בריש גלי!
ספר נפש החיים כל כולו קבלה. (כך שמעתי מפי מו"ר ר' דוב יפה זצ"ל באחת משיחותיו, בערך בזה"ל: הספר נפש החיים, הוא מה שר' חיים מוולוז'ין, ראה לנכון לפרסם חלקים בקבלה לפי צורך הדור).
ספר מכתב מאליהו, מלא ביסודות קבליים - וכך גם ספרי ר' יצחק הוטנר, ר' משה שפירא והרב וולבה.
ואפילו, ספרי ר' שמשון פינקוס כל כולן יסודות קבליים, שבגאונותו המפליאה הצליח להפשיטם בצורה מדהימה. שכמדומה לא היה כמוהו בזה בכל הדורות.

אלא מאי, כאמור פה כבר בעבר:
לפי הכל וקודם כל השאלה היא: מה זה 'קבלה'.
אי אפשר לכלול את כל "הקבלה" בחדא מחתא.
יש שיטות וזרמים, שלדעת האחד האחר כל כולו אפיקורסות נוראה, ולהפך.
כך שלכלול ולומר זה אסר לימוד קבלה וזה עודד, ההוא חייב והשני אסר, מבלי להתייחס לעצם שיטתו בקבלה, אין אלו אלא פטומי מילי בעלמא.

----- Original Message -----
From: אש תמיד
To: מ. מ. מוסקוביץ
Cc: אליעזר סילבר ; ש. הופמן S. Hoffman ; הבית לעורך התורני
Sent: Wednesday, September 06, 2023 7:34 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

אחד הרבנים כאן יצא בקצף גדול על הישיבות הליטאיות שמעיפים בחורים שלומדים קבלה.
הוא רק לא גילה לנו מאיפה הוא יודע על כזה דבר מי שמע פעם שהעיפו בחור על כזה דבר?
ולגופו של ענין.
הגישה של עולם הישיבות הליטאי לנושא הוא לא החלטה של איזה ראש ישיבה פלוני וכדו'.
זו הגישה שהיתה מאז ומעולם בעולם הישיבות.
והסיבה לזה היא שבשונה מזרמים אחרים שלומדים ענינים אלו בפרהסיא
בעולם הישיבות הצניעו את הלימוד הזה. ועי' בביאור הגר"א ריש סד"צ.
ויש עוד נושא, מה שהתנגדו לזה שבחורים לומדים קבלה בישיבות
הסיבה לזה היא שע"פ רוב זה לא מגיע ממה שהוא מחפש קרבת אלקים אלא ממה שהוא מחפש לברוח מהגמרא...
ועוד שבחור שלומד קבלה ללא רב בד"כ יגיע לדברים מוזרים.

מומלץ מאוד לעיין וללמוד בספה"ק סור מרע ועשה טוב להרה"ק העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע שמבאר ומאריך מאוד בסוגיא רחבה זו של לימוד הקבלה

  טענו חיטים והודו לזכר קדשו.

    הרבה בוקי סריקי נתלו כאן באילנות גדולים...

    ראשית, "ראשית זה אומר שכעת הוא מבין" - מהיכי תיתי?
    מפי השמועה (לא הצלחתי לאשש), הגרי"ש אמנם ניסה פעם או פעמיים להכנס לעולם הקבלה, אך הפסיק.

    שנית, וזה העיקר:
    הגרי"ש לא ערך את הדרוש ההוא בספר, אלא רק העתיק אותו.
    ז"ל הלשם:
    "...כשל כוחי וכהו עיני למאוד, עד שקשה לי אפילו לכתוב מילה אחת - וגם הדרוש הזה סידרתיו על ידי זולתי, על ידי נכדי הילד כמ"ר יוסף שלום שליט"א בן בִּתִּי מרת חיה מושא תחי'..."
    עיני הלשם כהו לעת זקנותו. וקשה מאוד היתה עליו הכתיבה (יש לזה עוד הרבה ביטויים במכתביו וכתביו). וכדי לסדרו על הכתב, הוא הסתייע בנכדו הילד.
    זה הכל.
    באותה מידה היה יכול להסתייע בכל ילד חיידר רגיל - או כשרוני קצת יותר מחבריו - בן זמננו.

    שלישית,
    לומר שהלשם סבר שכל אחד צריך ויכול להכנס לעולם הקבלה - קצת קשה לומר.
    ביטוייו בספריו הם:
    ואני תמה מאוד על איזה חכמי הדור שאין להם ידיעה בזה כלל, כי איך יכולים להתאפק מבלי לעסוק בחכמת האמת שהיא פנימיות התורה...
    שניתן רשות לכל המשתוקקים להדבק באלקים חיים ולהתעסק בחכמת האמת לכנוס וליטול את השם כהראוי
    כלומר, ודאי שצריך לשיטתו איזו דרגה מסויימת כדי להתחיל בלימוד זה. ולא כל נער ובוּר יכול לעסוק בזה.

    והרביעית במבט כללי יותר:
    קצת תמוה ומוזר, לצטט מכל מיני גדולים מאסכולות שונות זו מזו המחייבים או מעודדים את לימוד הקבלה.
    בעוד שאין ספק שחלקם פוסלים לחלוטין את השיטה של חלקם האחר, עד שראו בה אפילו אפיקורסות.
    כך, שלמשל ודוגמא, להסתמך ולהתלות בלשם, כהיתר ללמוד קבלה בשיטה שהוא התנגד לה לחלוטין והזהיר עליה שוב ושוב בספריו באותיות גדולות ובולטות - זה מופרך מיניה וביה.

      ----- Original Message -----
      From: אליעזר סילבר
      To: אגדתא עימוד ועריכה
      Cc: ארי במסתרים ; י. בן חיים ; אברהם וינמן ; עט סופר ; [email protected] ; ישראל מייבסקי ; אבן ספיר ; שרייבר ; ש. הופמן S. Hoffman ; הבית לעורך התורני
      Sent: Tuesday, September 05, 2023 2:37 PM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

      נניח שהוא אמר שלא הבין, ראשית זה אומר שכעת הוא מבין ב"ה, שנית כל עלייה בדרגה נותנת הרגשה שהדרגה שהיתה קודם היא יחסית לא נחשבת לעומת מה שעכשיו, דהיינו שבודאות הוא הבין, אחרת לא היה עורך, אלא הכל יחסי וכמו שציינו כאן, כך או כך, מצד הלשם היה בסדר לתת לילד בן י"ג לערוך זאת למרות שהיה סיכון שהוא יבין ואיננו בן מ'... כנראה לא חשש לדבר הזה.
      כל זה חוץ מההנחה שאין להאמין לסיפורי מעשיות שגם אם הם היו לא יודעים איך הם היו, כמו שהח"ח כותב שאף משינוי הניגון משתנית כל המשמעות, ומה שכתב הלשם הוא ודאי והמעשיות לא יכולים להוציא מכך.
      וכל זה חוץ ממה שגם אם המעשייה הזו נכונה ברור הלא שהכל היה מצד ענוה, והוא לא היה כזה תם כמו שיש כאן כאלה שלקחו את זה בכזה פשטות לא הבין לא הבין.

      מה שציינו כאן שרוב ככל מי שנתעסק ונתגדל בקבלה למד זאת דוקא בצעירותו, ומי שלא לא, זה כתוב בכמה קדמונים כרגע לא זוכר היכן, שכתבו שהוא בדוק שלא נתחכמו באמת בחכמת האמת אלא רק מי שהשתדל בזה בנערותו.
      ויעויין באור נערב להרמ"ק ז"ל (רבו של האר"י זלה"ה) שכתב שזה טעות חמור מאד ואין שום סמך בתורה לגיל מ', ומי שטוען טענות אלו יתן את הדין, וכתב שם שהגדר הוא לרוב העולם בחתונה ולחריפים גם קודם לכן.
      ובהקדמת אור החמה למהר"א אזלואי ז"ל (סבא קדישא של החיד"א ז"ל ומי שגילה את כתבי האר"י זלה"ה בייחודים כנודע) הביא בשם האר"י זלה"ה שמשנה אחת קדמונית נתבטלה הגזירה ואין עוד גדרים בזה, ומצוה לעסוק בזה גדולים וקטנים, ובאמת הרח"ו ז"ל בהקדמת ע"ח ציין שני מקומות בזוהר שהקבלה תתגלה בדורות האחרונים, וכתב שם שהיינו מזמן רבו ז"ל ואילך.
      ומעין מה שכתב מהר"א ז"ל הנז"ל כ"כ ר' יואל קלופט ז"ל בשם ר' ישראל סלנטר בהסכמתו לדעת תבונות וס' הכללים להרמח"ל בהוצאת ר' חיים פרידלנדר ז"ל (הירוק).
      וכן כתבו הרבה צדיקים כידוע.

      גם הגאון הגדול רבן של כל המקובלים האשכנזים הנשר הגדול אביר הרועים מרעיש העולמות ה"ה כמוה' מהר"ר יצחק שלמה זילברמן זלה"ה זי"ע ועכעב"י סבר כן כידוע, ועד היום כבר אולי יותר מששים שנה לומדים שם אחרי וחתונה ומיעוט לפני החתונה, ויצאו משם הרבה גאונים ומגידי שיעורים שמוסרים חבורות בקבלה בכל ארץ ישראל, והם הוכיחו שיצא מזה רק תועלת ושום נזק כלל.
      למשל ר' אריה שפירא שליט"א מחבר של הרבה חיבורים בקבלה על האידרות ועל הרמח"ל ז"ל כידוע, ר' נתן רוטמן שליט"א, ועוד רבים ומפורסמים שכולם תלמידיו המובהקים, ובכמה הוצאות של ספרי קבלה סדרו את הספרים על פיו ו/או הביאו את הגהותיו והערותיו בתוך החיבורים, ובשעתו הר"ח פרידלנדר ז"ל ור"ש אולמן ז"ל ור"ש דביר ז"ל היו עמו בעצה אחת, ומי שיודע יודע.

      שכל אחד ישאל את רבו, רק כדאי לדעת שכל הגדרים ולגיל מ' וכו' הם צדדים כ"כ קלושים בהלכה לעומת מאות פוסקים שכתבו ההיפך, וכמו שהזכרנו קודם לכן שהמקור לגיל ארבעים שמפורסם בשם הש"ך הוא רק הערה בתוך דבריו, ומשמע שם שלא נתכוון לפסוק כן, וכן משמע בביהגר"א ז"ל שם יעו"ש, ואמנם זה נזכר בח"א אבל לא מביאים אותו כ"כ באחרונים, והרג"א שם חולק ע"ז מהיסוד מצד שמדובר בכלל על עלייה לרקיע וקבלה מעשים בשמות הקדושים וכיוצא, ואילו על הלימוד אמרו בגמ' דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא יעו"ש היטב בביאורו.

      ובכלל, הש"ך כתב שם קבלה ופילוסופיאה, משמע שזה סוג דברים שלא קשורים ללימוד, וכן משמע כל הענין שם, ולא מדובר לכאורה על כתבי האר"י זלה"ה ויתר המקובלים שהכל בכלל ריתחא דאורייתא ביני עמודי לכתלי ביהמ"ד.

      ואחר כ"ז, גם הרמ"א ז"ל שם הרי אומר שכל החחש הוא רק בקביעות, דהיינו שזה יהיה העיסוק שלו, והוסיף "אבל באקראי מותר", וממילא מי שלומד זאת קצת זמן ביום לכ"ע אין בזה שום חחש ושום חסרון, ולחינם הרחיקו לכת כמה ליטאים משונים שיתנו את הדין על כך כמבואר במדרש משלי פ"י יעו"ש הדק היטב, וכנראה נתבלבלו עם מצות מחיית עמלק, שכל בחור או אברך שמעיין בספרי קלבה עף מהישיבה לקיים מצות מחה תמחה וגו', ה' ישמור, זכור ה' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתנו, וזהו ממש שכינתא בגלותא ובעפרא, ולכן לימוד זה מוקים שכינתא מעפרא.

        מחילה, אבל דחוק טובא .
        ראשית, אישתו וביתו היו יכולות לעזור לו (וכמו שמצינו לא פעם אצל גדולי ישראל ואכמ''ל)
        שנית, ברור לכל בר דעת שאפילו ת"ח גדולים היה רצים לעשות זאת למענו בחינם . כ''ש וכ''ש פשוטי העם .
        אבל למה להתפלמס על מה שכתוב שחור ע''ג לבן . הרב אליישיב אכן סידר את הכתבים .

          שאלה ממש יפה.
          בדרך אפשר אני מציע שהוא באמת ביקש מאחרים, אבל הם רצו סכום גבוה מדי ולפי שעה...
          ולכן הוא לקח את נכדו הילד, ששימש אותו בחינם.
          וכל ענין ההתמדה וכו' לא סותר לקצת עזרה לסבא קדישא

          (שלא ישתמע משהו ח"ו להמעיט בכבוד הגרי"ש. גאון הגאונים ואכ"מ).

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2023 22:37

ישיבות רווח רק שער ד',
אבל מי שממש משקיע בעצמו עובר גם על שערים אחרים (בלי להבין הכל...)

בענין שער ג' והתניא, אכן קשה מאוד מאוד למצוא מה ההבדלים ביניהם, והרבה
נוסחאות וראיות ולשונות דומים להחריד (עד כדי שטענו שהעתיק וכו').
ויש ספר שיצא על נפש החיים שער ג' מתלמיד של הגרמ"ד סאלאויציק (נמכר בחנות אור
החיים) שכותב בשם רבו שבודאות אין שום מחלוקת.
ואחרי שנים של עמל, יש לי איזה מהלך להסביר מה המחלוקת... (אני מתכוון לומר
שהדמיון כל כך גדול והקושי להבין מה המחלוקת הוא בכזה רמה).

אבל זה כבר ממש גלישה מענין לענין, וספק עבירה על כללי כו'.

מאת: [email protected]

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2023 00:39

מחילה, אבל חולק על מר .
כמו שתגיד שמסילת ישרים (שגם הוא מיוסד עפ''י סוד עפ''י הרב 'בלבבי') ודרך ה'
ודעת ותבונות הם קבלה . הם לא ! (גם לא תניא, אגב) .
הם עבודה .
קל''ח הוא כן קבלה.
כמו שא''א לומר שמי שגורס זוהר לומד קבלה כך א''א לומר שמי שלומד נפש החיים
ואפילו שער ג' (אא''כ הוא לומד אותו מהשורש שהוא עץ-החיים) אז הוא לומד קבלה .

זו היא דעתי, בכל אופן

[אבן ספיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2023 01:16

יש את ספר 'מסילות בנפש החיים' של מכון אור הצפון, שמביא השוואות מספרי
החסידות על דברי הנפש החיים.

מאת: [email protected]

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2023 01:23

לענ"ד יש הרבה מקבילות בינו לבין התניא, למשל .
אבל שוב, בהגדרה זה נקרא 'עבודה' , כלומר לקחת את מושגי הקבלה המופשטים
ולהכניס אותם לחיי התומ"צ . בגלל זה הנפה"ח נגע רק בנק' שנוגעות לחיי היום יום
בצורה מובהקת .

מאת: [email protected]

[אבן ספיר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2023 01:30

המעיק יראה שאין כלל מחלוקת במהות ותוכן הדברים, אלא רק בהגדרתם.

מאת: [email protected]

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2023 02:17

"נוסחאות וראיות ולשונות דומים להחריד".
אמר לי הגאון ר' חיים קלופט שליט"א (אביו גאון הקבלה ר' יואל קלופט, היה מהראשונים אם לא הראשון ששללו את השוואת הספרים, במאמרו שנדפס בהנאמן שבט תשכ"א ונדפס לימים בספרו דעת יואל).
שבדק את הלשונות המשתווים, וכל המקומות הללו, הם אכן ציטוט מהתניא, אלא שהם הדברים והצדדים שהנפה"ח שולל. וזה רק מחזק את ההנחה שכתב אביו (לא במאמר ההוא אלא במכתב פרטי שהעתקו ברשותי), שאדרבה, נפש החיים חובר לכתחילה נגד התניא, כך ש"החרדה" מיותרת לחלוטין.
----- Original Message -----
From: ארי במסתרים
To: [email protected]
Cc: ש. הופמן S. Hoffman ; הבית לעורך התורני
Sent: Wednesday, September 06, 2023 9:37 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

ישיבות רווח רק שער ד',
אבל מי שממש משקיע בעצמו עובר גם על שערים אחרים (בלי להבין הכל...)

בענין שער ג' והתניא, אכן קשה מאוד מאוד למצוא מה ההבדלים ביניהם, והרבה נוסחאות וראיות ולשונות דומים להחריד (עד כדי שטענו שהעתיק וכו').
ויש ספר שיצא על נפש החיים שער ג' מתלמיד של הגרמ"ד סאלאויציק (נמכר בחנות אור החיים) שכותב בשם רבו שבודאות אין שום מחלוקת.
ואחרי שנים של עמל, יש לי איזה מהלך להסביר מה המחלוקת... (אני מתכוון לומר שהדמיון כל כך גדול והקושי להבין מה המחלוקת הוא בכזה רמה).

אבל זה כבר ממש גלישה מענין לענין, וספק עבירה על כללי כו'.

בסוגריים בשם ר"ד יפה לא כתוב ש'כל' נפש החיים הוא קבלה.

ההנחה הרווחת היא ששער ד' הוא מוסר והתעוררות לעסק התורה.

אכן, עם הרבה מקורות מהזוהר, אבל מתוך חלקי הנגלה שבו.

שער א' למשל, רובו או כולו ביסודות ועקרונות של קבלה.

מעניין מאוד עם העיסוק בשער א' גם רווח בישיבות.

  בתאריךWed Sep 06 2023 22:07:56 GMT+0300 (שעון ישראל (קיץ)) ש. הופמן S. Hoffman <[email protected]> כתב/י:

  ---------- הודעה מקורית ----------

  בכל הישיבות הליטאיות לומדים קבלה בריש גלי!

  ספר נפש החיים כל כולו קבלה. (כך שמעתי מפי מו"ר ר' דוב יפה זצ"ל באחת משיחותיו, בערך בזה"ל: הספר נפש החיים, הוא מה שר' חיים מוולוז'ין, ראה לנכון לפרסם חלקים בקבלה לפי צורך הדור).

  ספר מכתב מאליהו, מלא ביסודות קבליים - וכך גם ספרי ר' יצחק הוטנר, ר' משה שפירא והרב וולבה.

  ואפילו, ספרי ר' שמשון פינקוס כל כולן יסודות קבליים, שבגאונותו המפליאה הצליח להפשיטם בצורה מדהימה. שכמדומה לא היה כמוהו בזה בכל הדורות.

  אלא מאי, כאמור פה כבר בעבר:

  לפי הכל וקודם כל השאלה היא: מה זה 'קבלה'.

  אי אפשר לכלול את כל "הקבלה" בחדא מחתא.

  יש שיטות וזרמים, שלדעת האחד האחר כל כולו אפיקורסות נוראה, ולהפך.

  כך שלכלול ולומר זה אסר לימוד קבלה וזה עודד, ההוא חייב והשני אסר, מבלי להתייחס לעצם שיטתו בקבלה, אין אלו אלא פטומי מילי בעלמא.

    ----- Original Message -----

    From: אש תמיד

    To: מ. מ. מוסקוביץ

    Cc: אליעזר סילבר ; ש. הופמן S. Hoffman ; הבית לעורך התורני

    Sent: Wednesday, September 06, 2023 7:34 PM

    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

    אחד הרבנים כאן יצא בקצף גדול על הישיבות הליטאיות שמעיפים בחורים שלומדים קבלה.

    הוא רק לא גילה לנו מאיפה הוא יודע על כזה דבר מי שמע פעם שהעיפו בחור על כזה דבר?

    ולגופו של ענין.

    הגישה של עולם הישיבות הליטאי לנושא הוא לא החלטה של איזה ראש ישיבה פלוני וכדו'.

    זו הגישה שהיתה מאז ומעולם בעולם הישיבות.

    והסיבה לזה היא שבשונה מזרמים אחרים שלומדים ענינים אלו בפרהסיא

    בעולם הישיבות הצניעו את הלימוד הזה. ועי' בביאור הגר"א ריש סד"צ.

    ויש עוד נושא, מה שהתנגדו לזה שבחורים לומדים קבלה בישיבות

    הסיבה לזה היא שע"פ רוב זה לא מגיע ממה שהוא מחפש קרבת אלקים אלא ממה שהוא מחפש לברוח מהגמרא...

    ועוד שבחור שלומד קבלה ללא רב בד"כ יגיע לדברים מוזרים.

      מומלץ מאוד לעיין וללמוד בספה"ק סור מרע ועשה טוב להרה"ק העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע שמבאר ומאריך מאוד בסוגיא רחבה זו של לימוד הקבלה

        טענו חיטים והודו לזכר קדשו.

          הרבה בוקי סריקי נתלו כאן באילנות גדולים...

          ראשית, "ראשית זה אומר שכעת הוא מבין" - מהיכי תיתי?

          מפי השמועה (לא הצלחתי לאשש), הגרי"ש אמנם ניסה פעם או פעמיים להכנס לעולם הקבלה, אך הפסיק.

          שנית, וזה העיקר:

          הגרי"ש לא ערך את הדרוש ההוא בספר, אלא רק העתיק אותו.

          ז"ל הלשם:

          "...כשל כוחי וכהו עיני למאוד, עד שקשה לי אפילו לכתוב מילה אחת - וגם הדרוש הזה סידרתיו על ידי זולתי, על ידי נכדי הילד כמ"ר יוסף שלום שליט"א בן בִּתִּי מרת חיה מושא תחי'..."

          עיני הלשם כהו לעת זקנותו. וקשה מאוד היתה עליו הכתיבה (יש לזה עוד הרבה ביטויים במכתביו וכתביו). וכדי לסדרו על הכתב, הוא הסתייע בנכדו הילד.

          זה הכל.

          באותה מידה היה יכול להסתייע בכל ילד חיידר רגיל - או כשרוני קצת יותר מחבריו - בן זמננו.

          שלישית,

          לומר שהלשם סבר שכל אחד צריך ויכול להכנס לעולם הקבלה - קצת קשה לומר.

          ביטוייו בספריו הם:

          ואני תמה מאוד על איזה חכמי הדור שאין להם ידיעה בזה כלל, כי איך יכולים להתאפק מבלי לעסוק בחכמת האמת שהיא פנימיות התורה...

          שניתן רשות לכל המשתוקקים להדבק באלקים חיים ולהתעסק בחכמת האמת לכנוס וליטול את השם כהראוי

          כלומר, ודאי שצריך לשיטתו איזו דרגה מסויימת כדי להתחיל בלימוד זה. ולא כל נער ובוּר יכול לעסוק בזה.

          והרביעית במבט כללי יותר:

          קצת תמוה ומוזר, לצטט מכל מיני גדולים מאסכולות שונות זו מזו המחייבים או מעודדים את לימוד הקבלה.

          בעוד שאין ספק שחלקם פוסלים לחלוטין את השיטה של חלקם האחר, עד שראו בה אפילו אפיקורסות.

          כך, שלמשל ודוגמא, להסתמך ולהתלות בלשם, כהיתר ללמוד קבלה בשיטה שהוא התנגד לה לחלוטין והזהיר עליה שוב ושוב בספריו באותיות גדולות ובולטות - זה מופרך מיניה וביה.

            ----- Original Message -----

            From: אליעזר סילבר

            To: אגדתא עימוד ועריכה

            Cc: ארי במסתרים ; י. בן חיים ; אברהם וינמן ; עט סופר ; [email protected] ; ישראל מייבסקי ; אבן ספיר ; שרייבר ; ש. הופמן S. Hoffman ; הבית לעורך התורני

            Sent: Tuesday, September 05, 2023 2:37 PM

            Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

            נניח שהוא אמר שלא הבין, ראשית זה אומר שכעת הוא מבין ב"ה, שנית כל עלייה בדרגה נותנת הרגשה שהדרגה שהיתה קודם היא יחסית לא נחשבת לעומת מה שעכשיו, דהיינו שבודאות הוא הבין, אחרת לא היה עורך, אלא הכל יחסי וכמו שציינו כאן, כך או כך, מצד הלשם היה בסדר לתת לילד בן י"ג לערוך זאת למרות שהיה סיכון שהוא יבין ואיננו בן מ'... כנראה לא חשש לדבר הזה.

            כל זה חוץ מההנחה שאין להאמין לסיפורי מעשיות שגם אם הם היו לא יודעים איך הם היו, כמו שהח"ח כותב שאף משינוי הניגון משתנית כל המשמעות, ומה שכתב הלשם הוא ודאי והמעשיות לא יכולים להוציא מכך.

            וכל זה חוץ ממה שגם אם המעשייה הזו נכונה ברור הלא שהכל היה מצד ענוה, והוא לא היה כזה תם כמו שיש כאן כאלה שלקחו את זה בכזה פשטות לא הבין לא הבין.

            מה שציינו כאן שרוב ככל מי שנתעסק ונתגדל בקבלה למד זאת דוקא בצעירותו, ומי שלא לא, זה כתוב בכמה קדמונים כרגע לא זוכר היכן, שכתבו שהוא בדוק שלא נתחכמו באמת בחכמת האמת אלא רק מי שהשתדל בזה בנערותו.

            ויעויין באור נערב להרמ"ק ז"ל (רבו של האר"י זלה"ה) שכתב שזה טעות חמור מאד ואין שום סמך בתורה לגיל מ', ומי שטוען טענות אלו יתן את הדין, וכתב שם שהגדר הוא לרוב העולם בחתונה ולחריפים גם קודם לכן.

            ובהקדמת אור החמה למהר"א אזלואי ז"ל (סבא קדישא של החיד"א ז"ל ומי שגילה את כתבי האר"י זלה"ה בייחודים כנודע) הביא בשם האר"י זלה"ה שמשנה אחת קדמונית נתבטלה הגזירה ואין עוד גדרים בזה, ומצוה לעסוק בזה גדולים וקטנים, ובאמת הרח"ו ז"ל בהקדמת ע"ח ציין שני מקומות בזוהר שהקבלה תתגלה בדורות האחרונים, וכתב שם שהיינו מזמן רבו ז"ל ואילך.

            ומעין מה שכתב מהר"א ז"ל הנז"ל כ"כ ר' יואל קלופט ז"ל בשם ר' ישראל סלנטר בהסכמתו לדעת תבונות וס' הכללים להרמח"ל בהוצאת ר' חיים פרידלנדר ז"ל (הירוק).

            וכן כתבו הרבה צדיקים כידוע.

            גם הגאון הגדול רבן של כל המקובלים האשכנזים הנשר הגדול אביר הרועים מרעיש העולמות ה"ה כמוה' מהר"ר יצחק שלמה זילברמן זלה"ה זי"ע ועכעב"י סבר כן כידוע, ועד היום כבר אולי יותר מששים שנה לומדים שם אחרי וחתונה ומיעוט לפני החתונה, ויצאו משם הרבה גאונים ומגידי שיעורים שמוסרים חבורות בקבלה בכל ארץ ישראל, והם הוכיחו שיצא מזה רק תועלת ושום נזק כלל.

            למשל ר' אריה שפירא שליט"א מחבר של הרבה חיבורים בקבלה על האידרות ועל הרמח"ל ז"ל כידוע, ר' נתן רוטמן שליט"א, ועוד רבים ומפורסמים שכולם תלמידיו המובהקים, ובכמה הוצאות של ספרי קבלה סדרו את הספרים על פיו ו/או הביאו את הגהותיו והערותיו בתוך החיבורים, ובשעתו הר"ח פרידלנדר ז"ל ור"ש אולמן ז"ל ור"ש דביר ז"ל היו עמו בעצה אחת, ומי שיודע יודע.

            שכל אחד ישאל את רבו, רק כדאי לדעת שכל הגדרים ולגיל מ' וכו' הם צדדים כ"כ קלושים בהלכה לעומת מאות פוסקים שכתבו ההיפך, וכמו שהזכרנו קודם לכן שהמקור לגיל ארבעים שמפורסם בשם הש"ך הוא רק הערה בתוך דבריו, ומשמע שם שלא נתכוון לפסוק כן, וכן משמע בביהגר"א ז"ל שם יעו"ש, ואמנם זה נזכר בח"א אבל לא מביאים אותו כ"כ באחרונים, והרג"א שם חולק ע"ז מהיסוד מצד שמדובר בכלל על עלייה לרקיע וקבלה מעשים בשמות הקדושים וכיוצא, ואילו על הלימוד אמרו בגמ' דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא יעו"ש היטב בביאורו.

            ובכלל, הש"ך כתב שם קבלה ופילוסופיאה, משמע שזה סוג דברים שלא קשורים ללימוד, וכן משמע כל הענין שם, ולא מדובר לכאורה על כתבי האר"י זלה"ה ויתר המקובלים שהכל בכלל ריתחא דאורייתא ביני עמודי לכתלי ביהמ"ד.

            ואחר כ"ז, גם הרמ"א ז"ל שם הרי אומר שכל החחש הוא רק בקביעות, דהיינו שזה יהיה העיסוק שלו, והוסיף "אבל באקראי מותר", וממילא מי שלומד זאת קצת זמן ביום לכ"ע אין בזה שום חחש ושום חסרון, ולחינם הרחיקו לכת כמה ליטאים משונים שיתנו את הדין על כך כמבואר במדרש משלי פ"י יעו"ש הדק היטב, וכנראה נתבלבלו עם מצות מחיית עמלק, שכל בחור או אברך שמעיין בספרי קלבה עף מהישיבה לקיים מצות מחה תמחה וגו', ה' ישמור, זכור ה' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתנו, וזהו ממש שכינתא בגלותא ובעפרא, ולכן לימוד זה מוקים שכינתא מעפרא.

              מחילה, אבל דחוק טובא .

              ראשית, אישתו וביתו היו יכולות לעזור לו (וכמו שמצינו לא פעם אצל גדולי ישראל ואכמ''ל)

              שנית, ברור לכל בר דעת שאפילו ת"ח גדולים היה רצים לעשות זאת למענו בחינם . כ''ש וכ''ש פשוטי העם .

              אבל למה להתפלמס על מה שכתוב שחור ע''ג לבן . הרב אליישיב אכן סידר את הכתבים .

                שאלה ממש יפה.

                בדרך אפשר אני מציע שהוא באמת ביקש מאחרים, אבל הם רצו סכום גבוה מדי ולפי שעה...

                ולכן הוא לקח את נכדו הילד, ששימש אותו בחינם.

                וכל ענין ההתמדה וכו' לא סותר לקצת עזרה לסבא קדישא

                (שלא ישתמע משהו ח"ו להמעיט בכבוד הגרי"ש. גאון הגאונים ואכ"מ).

            --

            נא לשים לב:

            א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.

            ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.

            כתיבה וחתימה טובה

            ---

            קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.

            כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].

            כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/93e4a59f-f31a-7a1a-9a4a-14fa6bf47b1b%40gmail.com.

          --

          נא לשים לב:

          א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.

          ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.

          כתיבה וחתימה טובה

          ---

          קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.

          כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].

          כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/11D28C49F9034FEBABA87C6EEE8B354F%40user99b7abd310.

        --

        נא לשים לב:

        א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.

        ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.

        כתיבה וחתימה טובה

        ---

        קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.

        כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].

        כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAF4%2BCpbpUSetE3nvZPb2P66s%2B6_6FtxaGXjpFoQBT-GkMTgjBw%40mail.gmail.com.

      --

      נא לשים לב:

      א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.

      ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.

      כתיבה וחתימה טובה

      ---

      קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.

      כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].

      כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAG9Jo1XgGrOhnrm53-foHMHqd4BNxYLQAd0_BUjaMmRenG2Hzw%40mail.gmail.com.

    --

    נא לשים לב:

    א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.

    ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.

    כתיבה וחתימה טובה

    ---

    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.

    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].

    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CABnD4_NpyuWmgGgUK1w%3D1aJsZMX1bO6UAKGyo0fs0bmhRHTDnQ%40mail.gmail.com.

  --

  נא לשים לב:

  א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.

  ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.

  כתיבה וחתימה טובה

  ---

  קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.

  כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].

  כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/AE1B256B7D4D40E5A231BD4961C7F670%40user99b7abd310.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2023 03:07

אני ממליץ ללמוד את כל הספר נפש החיים, וגם את כל הספר תניא,
ולקבל רוממות בעבודת ה', ומושגים בגדלות וכו'.

ומי שרוצה, שילמד שער ג' בנפש החיים, ושער היחוד והאמונה בתניא,
ויראה איך הדברים חופפים לגמרי, והרבה מקומות כמעט מילה במילה. והנפש החיים לא
שולל שום דבר ממה שדומה.
ואת המאמר בדעת יואל ראיתי לפני שנים ולא הצלחתי להבין מה הוא מתכוון,
אולי אם אני יראה היום אני כבר כן יבין? מי יודע

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2023 09:19

יש גם לר' אליהו דסלר זצ"ל מאמר בענין המחלוקת, לטענתו השיטה שיחסו לבעה"ת מופרכת,
והוא סבר כהנפה"ח, יעו"ש שם הוכחותיו.

[]