איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 04/09/2023 17:37

הקדמה שנייה מספר הכללים לבעל הלש''ם :

• "...וגם הדרוש הזה כתבתי אותו בתלאה רבה וסדרתיו ע"י זולתי ע"י נכדי הילד
  כמ"ר יוסף שלום שליט"א בן בתי מרת חיה מושא תחי' והעמדתי אותו במקום הקדמה
  להספר יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם מסוף העולם ועד סופו ברוך ומבורך שמו של
  חי העולמים מן העולם ועד העולם אמן ואמן. דברי שלמה בן לא"א מו"ר חיים חייקיל
  ב"ר אריה ולאמי מורתי סתירה גיטא בת ר' יצחק זללה"ה היום יום א' לשבת י"א לחדש
  מרחשון שנת תרפ"ד בעיר האמעל:"*

מאת: [email protected]

[י. בן חיים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 09:32

תגובה שקיבלתי מא' החברים:

לפי גודל הכשרונות והירא"ש של הרב אלישיב
קשה לומר שהוא העתיק כמעשה קוף בעלמא, אפילו כשהוא היה בן 13.
ומאוד אופייני ומתאים לו שמה שהוא אמר שאז הוא לא הבין זה באופן יחסי.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 09:33

אני חושב שנכדו כותב על זה בספר "מפי האיש" שהוציא משיחות אישיות שקיים עמו
(בעת שעזר לו בביתו)

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 12:29

יותר מזה .
(לאחר שעברנו את 'אי בעית קרא') 'איבעית סברא' : אם נניח באמת שהוא לא הבין
כלום ומה שהרב הלש''ם זיע''א היה צריך רק עבודה טכנית של כתיבה, כמעשה קוף
בעלמא, למה לגרום לנכדו הסופר-שקדן ביטול תורה רב כ''כ כשלמעשה הרב יכל לקחת
כל אחד אחר ואפילו את ביתו ?!

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 12:35

שאלה ממש יפה.
בדרך אפשר אני מציע שהוא באמת ביקש מאחרים, אבל הם רצו סכום גבוה מדי ולפי
שעה...
ולכן הוא לקח את נכדו הילד, ששימש אותו בחינם.
וכל ענין ההתמדה וכו' לא סותר לקצת עזרה לסבא קדישא

(שלא ישתמע משהו ח"ו להמעיט בכבוד הגרי"ש. גאון הגאונים ואכ"מ).

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 12:41

מחילה, אבל דחוק טובא .
ראשית, אישתו וביתו היו יכולות לעזור לו (וכמו שמצינו לא פעם אצל גדולי ישראל
ואכמ''ל)
שנית, ברור לכל בר דעת שאפילו ת"ח גדולים היה רצים לעשות זאת למענו בחינם .
כ''ש וכ''ש פשוטי העם .
אבל למה להתפלמס על מה שכתוב שחור ע''ג לבן . הרב אליישיב אכן סידר את הכתבים .

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 12:41

מחילה, אבל דחוק טובא .
ראשית, אישתו וביתו היו יכולות לעזור לו (וכמו שמצינו לא פעם אצל גדולי ישראל
ואכמ''ל)
שנית, ברור לכל בר דעת שאפילו ת"ח גדולים היה רצים לעשות זאת למענו בחינם .
כ''ש וכ''ש פשוטי העם .
אבל למה להתפלמס על מה שכתוב שחור ע''ג לבן . הרב אליישיב אכן סידר את הכתבים .

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 15:37

נניח שהוא אמר שלא הבין, ראשית זה אומר שכעת הוא מבין ב"ה, שנית כל עלייה בדרגה
נותנת הרגשה שהדרגה שהיתה קודם היא יחסית לא נחשבת לעומת מה שעכשיו, דהיינו שבודאות
הוא הבין, אחרת לא היה עורך, אלא הכל יחסי וכמו שציינו כאן, כך או כך, מצד הלשם היה
בסדר לתת לילד בן י"ג לערוך זאת למרות שהיה סיכון שהוא יבין ואיננו בן מ'... כנראה
לא חשש לדבר הזה.
כל זה חוץ מההנחה שאין להאמין לסיפורי מעשיות שגם אם הם היו לא יודעים איך הם היו,
כמו שהח"ח כותב שאף משינוי הניגון משתנית כל המשמעות, ומה שכתב הלשם הוא ודאי
והמעשיות לא יכולים להוציא מכך.
וכל זה חוץ ממה שגם אם המעשייה הזו נכונה ברור הלא שהכל היה מצד ענוה, והוא לא היה
כזה תם כמו שיש כאן כאלה שלקחו את זה בכזה פשטות לא הבין לא הבין.

מה שציינו כאן שרוב ככל מי שנתעסק ונתגדל בקבלה למד זאת דוקא בצעירותו, ומי שלא לא,
זה כתוב בכמה קדמונים כרגע לא זוכר היכן, שכתבו שהוא בדוק שלא נתחכמו באמת בחכמת
האמת אלא רק מי שהשתדל בזה בנערותו.
ויעויין באור נערב להרמ"ק ז"ל (רבו של האר"י זלה"ה) שכתב שזה טעות חמור מאד ואין
שום סמך בתורה לגיל מ', ומי שטוען טענות אלו יתן את הדין, וכתב שם שהגדר הוא לרוב
העולם בחתונה ולחריפים גם קודם לכן.
ובהקדמת אור החמה למהר"א אזלואי ז"ל (סבא קדישא של החיד"א ז"ל ומי שגילה את כתבי
האר"י זלה"ה בייחודים כנודע) הביא בשם האר"י זלה"ה שמשנה אחת קדמונית נתבטלה הגזירה
ואין עוד גדרים בזה, ומצוה לעסוק בזה גדולים וקטנים, ובאמת הרח"ו ז"ל בהקדמת ע"ח
ציין שני מקומות בזוהר שהקבלה תתגלה בדורות האחרונים, וכתב שם שהיינו מזמן רבו ז"ל
ואילך.
ומעין מה שכתב מהר"א ז"ל הנז"ל כ"כ ר' יואל קלופט ז"ל בשם ר' ישראל סלנטר בהסכמתו
לדעת תבונות וס' הכללים להרמח"ל בהוצאת ר' חיים פרידלנדר ז"ל (הירוק).
וכן כתבו הרבה צדיקים כידוע.

גם הגאון הגדול רבן של כל המקובלים האשכנזים הנשר הגדול אביר הרועים מרעיש העולמות
ה"ה כמוה' מהר"ר יצחק שלמה זילברמן זלה"ה זי"ע ועכעב"י סבר כן כידוע, ועד היום כבר
אולי יותר מששים שנה לומדים שם אחרי וחתונה ומיעוט לפני החתונה, ויצאו משם הרבה
גאונים ומגידי שיעורים שמוסרים חבורות בקבלה בכל ארץ ישראל, והם הוכיחו שיצא מזה רק
תועלת ושום נזק כלל.
למשל ר' אריה שפירא שליט"א מחבר של הרבה חיבורים בקבלה על האידרות ועל הרמח"ל ז"ל
כידוע, ר' נתן רוטמן שליט"א, ועוד רבים ומפורסמים שכולם תלמידיו המובהקים, ובכמה
הוצאות של ספרי קבלה סדרו את הספרים על פיו ו/או הביאו את הגהותיו והערותיו בתוך
החיבורים, ובשעתו הר"ח פרידלנדר ז"ל ור"ש אולמן ז"ל ור"ש דביר ז"ל היו עמו בעצה
אחת, ומי שיודע יודע.

שכל אחד ישאל את רבו, רק כדאי לדעת שכל הגדרים ולגיל מ' וכו' הם צדדים כ"כ קלושים
בהלכה לעומת מאות פוסקים שכתבו ההיפך, וכמו שהזכרנו קודם לכן שהמקור לגיל ארבעים
שמפורסם בשם הש"ך הוא רק הערה בתוך דבריו, ומשמע שם שלא נתכוון לפסוק כן, וכן משמע
בביהגר"א ז"ל שם יעו"ש, ואמנם זה נזכר בח"א אבל לא מביאים אותו כ"כ באחרונים,
והרג"א שם חולק ע"ז מהיסוד מצד שמדובר בכלל על עלייה לרקיע וקבלה מעשים בשמות
הקדושים וכיוצא, ואילו על הלימוד אמרו בגמ' דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות
דאביי ורבא יעו"ש היטב בביאורו.

ובכלל, הש"ך כתב שם קבלה ופילוסופיאה, משמע שזה סוג דברים שלא קשורים ללימוד, וכן
משמע כל הענין שם, ולא מדובר לכאורה על כתבי האר"י זלה"ה ויתר המקובלים שהכל בכלל
ריתחא דאורייתא ביני עמודי לכתלי ביהמ"ד.

ואחר כ"ז, גם הרמ"א ז"ל שם הרי אומר שכל החחש הוא רק בקביעות, דהיינו שזה יהיה
העיסוק שלו, והוסיף "אבל באקראי מותר", וממילא מי שלומד זאת קצת זמן ביום לכ"ע אין
בזה שום חחש ושום חסרון, ולחינם הרחיקו לכת כמה ליטאים משונים שיתנו את הדין על כך
כמבואר במדרש משלי פ"י יעו"ש הדק היטב, וכנראה נתבלבלו עם מצות מחיית עמלק, שכל
בחור או אברך שמעיין בספרי קלבה עף מהישיבה לקיים מצות מחה תמחה וגו', ה' ישמור,
זכור ה' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתנו, וזהו ממש שכינתא בגלותא ובעפרא, ולכן
לימוד זה מוקים שכינתא מעפרא.

[]
מאת: [email protected]

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 15:37

נניח שהוא אמר שלא הבין, ראשית זה אומר שכעת הוא מבין ב"ה, שנית כל עלייה בדרגה
נותנת הרגשה שהדרגה שהיתה קודם היא יחסית לא נחשבת לעומת מה שעכשיו, דהיינו שבודאות
הוא הבין, אחרת לא היה עורך, אלא הכל יחסי וכמו שציינו כאן, כך או כך, מצד הלשם היה
בסדר לתת לילד בן י"ג לערוך זאת למרות שהיה סיכון שהוא יבין ואיננו בן מ'... כנראה
לא חשש לדבר הזה.
כל זה חוץ מההנחה שאין להאמין לסיפורי מעשיות שגם אם הם היו לא יודעים איך הם היו,
כמו שהח"ח כותב שאף משינוי הניגון משתנית כל המשמעות, ומה שכתב הלשם הוא ודאי
והמעשיות לא יכולים להוציא מכך.
וכל זה חוץ ממה שגם אם המעשייה הזו נכונה ברור הלא שהכל היה מצד ענוה, והוא לא היה
כזה תם כמו שיש כאן כאלה שלקחו את זה בכזה פשטות לא הבין לא הבין.

מה שציינו כאן שרוב ככל מי שנתעסק ונתגדל בקבלה למד זאת דוקא בצעירותו, ומי שלא לא,
זה כתוב בכמה קדמונים כרגע לא זוכר היכן, שכתבו שהוא בדוק שלא נתחכמו באמת בחכמת
האמת אלא רק מי שהשתדל בזה בנערותו.
ויעויין באור נערב להרמ"ק ז"ל (רבו של האר"י זלה"ה) שכתב שזה טעות חמור מאד ואין
שום סמך בתורה לגיל מ', ומי שטוען טענות אלו יתן את הדין, וכתב שם שהגדר הוא לרוב
העולם בחתונה ולחריפים גם קודם לכן.
ובהקדמת אור החמה למהר"א אזלואי ז"ל (סבא קדישא של החיד"א ז"ל ומי שגילה את כתבי
האר"י זלה"ה בייחודים כנודע) הביא בשם האר"י זלה"ה שמשנה אחת קדמונית נתבטלה הגזירה
ואין עוד גדרים בזה, ומצוה לעסוק בזה גדולים וקטנים, ובאמת הרח"ו ז"ל בהקדמת ע"ח
ציין שני מקומות בזוהר שהקבלה תתגלה בדורות האחרונים, וכתב שם שהיינו מזמן רבו ז"ל
ואילך.
ומעין מה שכתב מהר"א ז"ל הנז"ל כ"כ ר' יואל קלופט ז"ל בשם ר' ישראל סלנטר בהסכמתו
לדעת תבונות וס' הכללים להרמח"ל בהוצאת ר' חיים פרידלנדר ז"ל (הירוק).
וכן כתבו הרבה צדיקים כידוע.

גם הגאון הגדול רבן של כל המקובלים האשכנזים הנשר הגדול אביר הרועים מרעיש העולמות
ה"ה כמוה' מהר"ר יצחק שלמה זילברמן זלה"ה זי"ע ועכעב"י סבר כן כידוע, ועד היום כבר
אולי יותר מששים שנה לומדים שם אחרי וחתונה ומיעוט לפני החתונה, ויצאו משם הרבה
גאונים ומגידי שיעורים שמוסרים חבורות בקבלה בכל ארץ ישראל, והם הוכיחו שיצא מזה רק
תועלת ושום נזק כלל.
למשל ר' אריה שפירא שליט"א מחבר של הרבה חיבורים בקבלה על האידרות ועל הרמח"ל ז"ל
כידוע, ר' נתן רוטמן שליט"א, ועוד רבים ומפורסמים שכולם תלמידיו המובהקים, ובכמה
הוצאות של ספרי קבלה סדרו את הספרים על פיו ו/או הביאו את הגהותיו והערותיו בתוך
החיבורים, ובשעתו הר"ח פרידלנדר ז"ל ור"ש אולמן ז"ל ור"ש דביר ז"ל היו עמו בעצה
אחת, ומי שיודע יודע.

שכל אחד ישאל את רבו, רק כדאי לדעת שכל הגדרים ולגיל מ' וכו' הם צדדים כ"כ קלושים
בהלכה לעומת מאות פוסקים שכתבו ההיפך, וכמו שהזכרנו קודם לכן שהמקור לגיל ארבעים
שמפורסם בשם הש"ך הוא רק הערה בתוך דבריו, ומשמע שם שלא נתכוון לפסוק כן, וכן משמע
בביהגר"א ז"ל שם יעו"ש, ואמנם זה נזכר בח"א אבל לא מביאים אותו כ"כ באחרונים,
והרג"א שם חולק ע"ז מהיסוד מצד שמדובר בכלל על עלייה לרקיע וקבלה מעשים בשמות
הקדושים וכיוצא, ואילו על הלימוד אמרו בגמ' דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות
דאביי ורבא יעו"ש היטב בביאורו.

ובכלל, הש"ך כתב שם קבלה ופילוסופיאה, משמע שזה סוג דברים שלא קשורים ללימוד, וכן
משמע כל הענין שם, ולא מדובר לכאורה על כתבי האר"י זלה"ה ויתר המקובלים שהכל בכלל
ריתחא דאורייתא ביני עמודי לכתלי ביהמ"ד.

ואחר כ"ז, גם הרמ"א ז"ל שם הרי אומר שכל החחש הוא רק בקביעות, דהיינו שזה יהיה
העיסוק שלו, והוסיף "אבל באקראי מותר", וממילא מי שלומד זאת קצת זמן ביום לכ"ע אין
בזה שום חחש ושום חסרון, ולחינם הרחיקו לכת כמה ליטאים משונים שיתנו את הדין על כך
כמבואר במדרש משלי פ"י יעו"ש הדק היטב, וכנראה נתבלבלו עם מצות מחיית עמלק, שכל
בחור או אברך שמעיין בספרי קלבה עף מהישיבה לקיים מצות מחה תמחה וגו', ה' ישמור,
זכור ה' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתנו, וזהו ממש שכינתא בגלותא ובעפרא, ולכן
לימוד זה מוקים שכינתא מעפרא.

[]
מאת: [email protected]

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 21:19

טענו חיטים והודו לזכר קדשו.

מאת: [email protected]

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 21:19

טענו חיטים והודו לזכר קדשו.

מאת: [email protected]

[ח.ש.פ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 21:20

זכור לי שבספרי תולדותיו של הגרי"ש זצ"ל מובא שפעם בשעת הכושר שאלו אותו אם
הבין אז את כתבי הלשם, ניסה הגרי"ש להתחמק מהשאלה והפטיר (בערך בנוסח הזה):
"לא הייתי כותב דבר שאני לא מבין".

מאת: [email protected]

[ח.ש.פ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 21:20

זכור לי שבספרי תולדותיו של הגרי"ש זצ"ל מובא שפעם בשעת הכושר שאלו אותו אם
הבין אז את כתבי הלשם, ניסה הגרי"ש להתחמק מהשאלה והפטיר (בערך בנוסח הזה):
"לא הייתי כותב דבר שאני לא מבין".

מאת: [email protected]

[מ. מ. מוסקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 21:24

מומלץ מאוד לעיין וללמוד בספה"ק סור מרע ועשה טוב להרה"ק העטרת צבי מזידיטשוב
זי"ע שמבאר ומאריך מאוד בסוגיא רחבה זו של לימוד הקבלה

מאת: [email protected]

[מ. מ. מוסקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 21:24

מומלץ מאוד לעיין וללמוד בספה"ק סור מרע ועשה טוב להרה"ק העטרת צבי מזידיטשוב
זי"ע שמבאר ומאריך מאוד בסוגיא רחבה זו של לימוד הקבלה

מאת: [email protected]

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 22:12

הרבה בוקי סריקי נתלו כאן באילנות גדולים...

ראשית, "ראשית זה אומר שכעת הוא מבין" - מהיכי תיתי?
מפי השמועה (לא הצלחתי לאשש), הגרי"ש אמנם ניסה פעם או פעמיים להכנס לעולם הקבלה, אך הפסיק.

שנית, וזה העיקר:
הגרי"ש לא ערך את הדרוש ההוא בספר, אלא רק העתיק אותו.
ז"ל הלשם:
"...כשל כוחי וכהו עיני למאוד, עד שקשה לי אפילו לכתוב מילה אחת - וגם הדרוש הזה סידרתיו על ידי זולתי, על ידי נכדי הילד כמ"ר יוסף שלום שליט"א בן בִּתִּי מרת חיה מושא תחי'..."
עיני הלשם כהו לעת זקנותו. וקשה מאוד היתה עליו הכתיבה (יש לזה עוד הרבה ביטויים במכתביו וכתביו). וכדי לסדרו על הכתב, הוא הסתייע בנכדו הילד.
זה הכל.
באותה מידה היה יכול להסתייע בכל ילד חיידר רגיל - או כשרוני קצת יותר מחבריו - בן זמננו.

שלישית,
לומר שהלשם סבר שכל אחד צריך ויכול להכנס לעולם הקבלה - קצת קשה לומר.
ביטוייו בספריו הם:
ואני תמה מאוד על איזה חכמי הדור שאין להם ידיעה בזה כלל, כי איך יכולים להתאפק מבלי לעסוק בחכמת האמת שהיא פנימיות התורה...
שניתן רשות לכל המשתוקקים להדבק באלקים חיים ולהתעסק בחכמת האמת לכנוס וליטול את השם כהראוי
כלומר, ודאי שצריך לשיטתו איזו דרגה מסויימת כדי להתחיל בלימוד זה. ולא כל נער ובוּר יכול לעסוק בזה.

והרביעית במבט כללי יותר:
קצת תמוה ומוזר, לצטט מכל מיני גדולים מאסכולות שונות זו מזו המחייבים או מעודדים את לימוד הקבלה.
בעוד שאין ספק שחלקם פוסלים לחלוטין את השיטה של חלקם האחר, עד שראו בה אפילו אפיקורסות.
כך, שלמשל ודוגמא, להסתמך ולהתלות בלשם, כהיתר ללמוד קבלה בשיטה שהוא התנגד לה לחלוטין והזהיר עליה שוב ושוב בספריו באותיות גדולות ובולטות - זה מופרך מיניה וביה.

----- Original Message -----
From: אליעזר סילבר
To: אגדתא עימוד ועריכה
Cc: ארי במסתרים ; י. בן חיים ; אברהם וינמן ; עט סופר ; [email protected] ; ישראל מייבסקי ; אבן ספיר ; שרייבר ; ש. הופמן S. Hoffman ; הבית לעורך התורני
Sent: Tuesday, September 05, 2023 2:37 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

נניח שהוא אמר שלא הבין, ראשית זה אומר שכעת הוא מבין ב"ה, שנית כל עלייה בדרגה נותנת הרגשה שהדרגה שהיתה קודם היא יחסית לא נחשבת לעומת מה שעכשיו, דהיינו שבודאות הוא הבין, אחרת לא היה עורך, אלא הכל יחסי וכמו שציינו כאן, כך או כך, מצד הלשם היה בסדר לתת לילד בן י"ג לערוך זאת למרות שהיה סיכון שהוא יבין ואיננו בן מ'... כנראה לא חשש לדבר הזה.
כל זה חוץ מההנחה שאין להאמין לסיפורי מעשיות שגם אם הם היו לא יודעים איך הם היו, כמו שהח"ח כותב שאף משינוי הניגון משתנית כל המשמעות, ומה שכתב הלשם הוא ודאי והמעשיות לא יכולים להוציא מכך.
וכל זה חוץ ממה שגם אם המעשייה הזו נכונה ברור הלא שהכל היה מצד ענוה, והוא לא היה כזה תם כמו שיש כאן כאלה שלקחו את זה בכזה פשטות לא הבין לא הבין.

מה שציינו כאן שרוב ככל מי שנתעסק ונתגדל בקבלה למד זאת דוקא בצעירותו, ומי שלא לא, זה כתוב בכמה קדמונים כרגע לא זוכר היכן, שכתבו שהוא בדוק שלא נתחכמו באמת בחכמת האמת אלא רק מי שהשתדל בזה בנערותו.
ויעויין באור נערב להרמ"ק ז"ל (רבו של האר"י זלה"ה) שכתב שזה טעות חמור מאד ואין שום סמך בתורה לגיל מ', ומי שטוען טענות אלו יתן את הדין, וכתב שם שהגדר הוא לרוב העולם בחתונה ולחריפים גם קודם לכן.
ובהקדמת אור החמה למהר"א אזלואי ז"ל (סבא קדישא של החיד"א ז"ל ומי שגילה את כתבי האר"י זלה"ה בייחודים כנודע) הביא בשם האר"י זלה"ה שמשנה אחת קדמונית נתבטלה הגזירה ואין עוד גדרים בזה, ומצוה לעסוק בזה גדולים וקטנים, ובאמת הרח"ו ז"ל בהקדמת ע"ח ציין שני מקומות בזוהר שהקבלה תתגלה בדורות האחרונים, וכתב שם שהיינו מזמן רבו ז"ל ואילך.
ומעין מה שכתב מהר"א ז"ל הנז"ל כ"כ ר' יואל קלופט ז"ל בשם ר' ישראל סלנטר בהסכמתו לדעת תבונות וס' הכללים להרמח"ל בהוצאת ר' חיים פרידלנדר ז"ל (הירוק).
וכן כתבו הרבה צדיקים כידוע.

גם הגאון הגדול רבן של כל המקובלים האשכנזים הנשר הגדול אביר הרועים מרעיש העולמות ה"ה כמוה' מהר"ר יצחק שלמה זילברמן זלה"ה זי"ע ועכעב"י סבר כן כידוע, ועד היום כבר אולי יותר מששים שנה לומדים שם אחרי וחתונה ומיעוט לפני החתונה, ויצאו משם הרבה גאונים ומגידי שיעורים שמוסרים חבורות בקבלה בכל ארץ ישראל, והם הוכיחו שיצא מזה רק תועלת ושום נזק כלל.
למשל ר' אריה שפירא שליט"א מחבר של הרבה חיבורים בקבלה על האידרות ועל הרמח"ל ז"ל כידוע, ר' נתן רוטמן שליט"א, ועוד רבים ומפורסמים שכולם תלמידיו המובהקים, ובכמה הוצאות של ספרי קבלה סדרו את הספרים על פיו ו/או הביאו את הגהותיו והערותיו בתוך החיבורים, ובשעתו הר"ח פרידלנדר ז"ל ור"ש אולמן ז"ל ור"ש דביר ז"ל היו עמו בעצה אחת, ומי שיודע יודע.

שכל אחד ישאל את רבו, רק כדאי לדעת שכל הגדרים ולגיל מ' וכו' הם צדדים כ"כ קלושים בהלכה לעומת מאות פוסקים שכתבו ההיפך, וכמו שהזכרנו קודם לכן שהמקור לגיל ארבעים שמפורסם בשם הש"ך הוא רק הערה בתוך דבריו, ומשמע שם שלא נתכוון לפסוק כן, וכן משמע בביהגר"א ז"ל שם יעו"ש, ואמנם זה נזכר בח"א אבל לא מביאים אותו כ"כ באחרונים, והרג"א שם חולק ע"ז מהיסוד מצד שמדובר בכלל על עלייה לרקיע וקבלה מעשים בשמות הקדושים וכיוצא, ואילו על הלימוד אמרו בגמ' דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא יעו"ש היטב בביאורו.

ובכלל, הש"ך כתב שם קבלה ופילוסופיאה, משמע שזה סוג דברים שלא קשורים ללימוד, וכן משמע כל הענין שם, ולא מדובר לכאורה על כתבי האר"י זלה"ה ויתר המקובלים שהכל בכלל ריתחא דאורייתא ביני עמודי לכתלי ביהמ"ד.

ואחר כ"ז, גם הרמ"א ז"ל שם הרי אומר שכל החחש הוא רק בקביעות, דהיינו שזה יהיה העיסוק שלו, והוסיף "אבל באקראי מותר", וממילא מי שלומד זאת קצת זמן ביום לכ"ע אין בזה שום חחש ושום חסרון, ולחינם הרחיקו לכת כמה ליטאים משונים שיתנו את הדין על כך כמבואר במדרש משלי פ"י יעו"ש הדק היטב, וכנראה נתבלבלו עם מצות מחיית עמלק, שכל בחור או אברך שמעיין בספרי קלבה עף מהישיבה לקיים מצות מחה תמחה וגו', ה' ישמור, זכור ה' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתנו, וזהו ממש שכינתא בגלותא ובעפרא, ולכן לימוד זה מוקים שכינתא מעפרא.

מחילה, אבל דחוק טובא .
ראשית, אישתו וביתו היו יכולות לעזור לו (וכמו שמצינו לא פעם אצל גדולי ישראל ואכמ''ל)
שנית, ברור לכל בר דעת שאפילו ת"ח גדולים היה רצים לעשות זאת למענו בחינם . כ''ש וכ''ש פשוטי העם .
אבל למה להתפלמס על מה שכתוב שחור ע''ג לבן . הרב אליישיב אכן סידר את הכתבים .

  שאלה ממש יפה.
  בדרך אפשר אני מציע שהוא באמת ביקש מאחרים, אבל הם רצו סכום גבוה מדי ולפי שעה...
  ולכן הוא לקח את נכדו הילד, ששימש אותו בחינם.
  וכל ענין ההתמדה וכו' לא סותר לקצת עזרה לסבא קדישא

  (שלא ישתמע משהו ח"ו להמעיט בכבוד הגרי"ש. גאון הגאונים ואכ"מ).

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 22:12

הרבה בוקי סריקי נתלו כאן באילנות גדולים...

ראשית, "ראשית זה אומר שכעת הוא מבין" - מהיכי תיתי?
מפי השמועה (לא הצלחתי לאשש), הגרי"ש אמנם ניסה פעם או פעמיים להכנס לעולם הקבלה, אך הפסיק.

שנית, וזה העיקר:
הגרי"ש לא ערך את הדרוש ההוא בספר, אלא רק העתיק אותו.
ז"ל הלשם:
"...כשל כוחי וכהו עיני למאוד, עד שקשה לי אפילו לכתוב מילה אחת - וגם הדרוש הזה סידרתיו על ידי זולתי, על ידי נכדי הילד כמ"ר יוסף שלום שליט"א בן בִּתִּי מרת חיה מושא תחי'..."
עיני הלשם כהו לעת זקנותו. וקשה מאוד היתה עליו הכתיבה (יש לזה עוד הרבה ביטויים במכתביו וכתביו). וכדי לסדרו על הכתב, הוא הסתייע בנכדו הילד.
זה הכל.
באותה מידה היה יכול להסתייע בכל ילד חיידר רגיל - או כשרוני קצת יותר מחבריו - בן זמננו.

שלישית,
לומר שהלשם סבר שכל אחד צריך ויכול להכנס לעולם הקבלה - קצת קשה לומר.
ביטוייו בספריו הם:
ואני תמה מאוד על איזה חכמי הדור שאין להם ידיעה בזה כלל, כי איך יכולים להתאפק מבלי לעסוק בחכמת האמת שהיא פנימיות התורה...
שניתן רשות לכל המשתוקקים להדבק באלקים חיים ולהתעסק בחכמת האמת לכנוס וליטול את השם כהראוי
כלומר, ודאי שצריך לשיטתו איזו דרגה מסויימת כדי להתחיל בלימוד זה. ולא כל נער ובוּר יכול לעסוק בזה.

והרביעית במבט כללי יותר:
קצת תמוה ומוזר, לצטט מכל מיני גדולים מאסכולות שונות זו מזו המחייבים או מעודדים את לימוד הקבלה.
בעוד שאין ספק שחלקם פוסלים לחלוטין את השיטה של חלקם האחר, עד שראו בה אפילו אפיקורסות.
כך, שלמשל ודוגמא, להסתמך ולהתלות בלשם, כהיתר ללמוד קבלה בשיטה שהוא התנגד לה לחלוטין והזהיר עליה שוב ושוב בספריו באותיות גדולות ובולטות - זה מופרך מיניה וביה.

----- Original Message -----
From: אליעזר סילבר
To: אגדתא עימוד ועריכה
Cc: ארי במסתרים ; י. בן חיים ; אברהם וינמן ; עט סופר ; [email protected] ; ישראל מייבסקי ; אבן ספיר ; שרייבר ; ש. הופמן S. Hoffman ; הבית לעורך התורני
Sent: Tuesday, September 05, 2023 2:37 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

נניח שהוא אמר שלא הבין, ראשית זה אומר שכעת הוא מבין ב"ה, שנית כל עלייה בדרגה נותנת הרגשה שהדרגה שהיתה קודם היא יחסית לא נחשבת לעומת מה שעכשיו, דהיינו שבודאות הוא הבין, אחרת לא היה עורך, אלא הכל יחסי וכמו שציינו כאן, כך או כך, מצד הלשם היה בסדר לתת לילד בן י"ג לערוך זאת למרות שהיה סיכון שהוא יבין ואיננו בן מ'... כנראה לא חשש לדבר הזה.
כל זה חוץ מההנחה שאין להאמין לסיפורי מעשיות שגם אם הם היו לא יודעים איך הם היו, כמו שהח"ח כותב שאף משינוי הניגון משתנית כל המשמעות, ומה שכתב הלשם הוא ודאי והמעשיות לא יכולים להוציא מכך.
וכל זה חוץ ממה שגם אם המעשייה הזו נכונה ברור הלא שהכל היה מצד ענוה, והוא לא היה כזה תם כמו שיש כאן כאלה שלקחו את זה בכזה פשטות לא הבין לא הבין.

מה שציינו כאן שרוב ככל מי שנתעסק ונתגדל בקבלה למד זאת דוקא בצעירותו, ומי שלא לא, זה כתוב בכמה קדמונים כרגע לא זוכר היכן, שכתבו שהוא בדוק שלא נתחכמו באמת בחכמת האמת אלא רק מי שהשתדל בזה בנערותו.
ויעויין באור נערב להרמ"ק ז"ל (רבו של האר"י זלה"ה) שכתב שזה טעות חמור מאד ואין שום סמך בתורה לגיל מ', ומי שטוען טענות אלו יתן את הדין, וכתב שם שהגדר הוא לרוב העולם בחתונה ולחריפים גם קודם לכן.
ובהקדמת אור החמה למהר"א אזלואי ז"ל (סבא קדישא של החיד"א ז"ל ומי שגילה את כתבי האר"י זלה"ה בייחודים כנודע) הביא בשם האר"י זלה"ה שמשנה אחת קדמונית נתבטלה הגזירה ואין עוד גדרים בזה, ומצוה לעסוק בזה גדולים וקטנים, ובאמת הרח"ו ז"ל בהקדמת ע"ח ציין שני מקומות בזוהר שהקבלה תתגלה בדורות האחרונים, וכתב שם שהיינו מזמן רבו ז"ל ואילך.
ומעין מה שכתב מהר"א ז"ל הנז"ל כ"כ ר' יואל קלופט ז"ל בשם ר' ישראל סלנטר בהסכמתו לדעת תבונות וס' הכללים להרמח"ל בהוצאת ר' חיים פרידלנדר ז"ל (הירוק).
וכן כתבו הרבה צדיקים כידוע.

גם הגאון הגדול רבן של כל המקובלים האשכנזים הנשר הגדול אביר הרועים מרעיש העולמות ה"ה כמוה' מהר"ר יצחק שלמה זילברמן זלה"ה זי"ע ועכעב"י סבר כן כידוע, ועד היום כבר אולי יותר מששים שנה לומדים שם אחרי וחתונה ומיעוט לפני החתונה, ויצאו משם הרבה גאונים ומגידי שיעורים שמוסרים חבורות בקבלה בכל ארץ ישראל, והם הוכיחו שיצא מזה רק תועלת ושום נזק כלל.
למשל ר' אריה שפירא שליט"א מחבר של הרבה חיבורים בקבלה על האידרות ועל הרמח"ל ז"ל כידוע, ר' נתן רוטמן שליט"א, ועוד רבים ומפורסמים שכולם תלמידיו המובהקים, ובכמה הוצאות של ספרי קבלה סדרו את הספרים על פיו ו/או הביאו את הגהותיו והערותיו בתוך החיבורים, ובשעתו הר"ח פרידלנדר ז"ל ור"ש אולמן ז"ל ור"ש דביר ז"ל היו עמו בעצה אחת, ומי שיודע יודע.

שכל אחד ישאל את רבו, רק כדאי לדעת שכל הגדרים ולגיל מ' וכו' הם צדדים כ"כ קלושים בהלכה לעומת מאות פוסקים שכתבו ההיפך, וכמו שהזכרנו קודם לכן שהמקור לגיל ארבעים שמפורסם בשם הש"ך הוא רק הערה בתוך דבריו, ומשמע שם שלא נתכוון לפסוק כן, וכן משמע בביהגר"א ז"ל שם יעו"ש, ואמנם זה נזכר בח"א אבל לא מביאים אותו כ"כ באחרונים, והרג"א שם חולק ע"ז מהיסוד מצד שמדובר בכלל על עלייה לרקיע וקבלה מעשים בשמות הקדושים וכיוצא, ואילו על הלימוד אמרו בגמ' דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא יעו"ש היטב בביאורו.

ובכלל, הש"ך כתב שם קבלה ופילוסופיאה, משמע שזה סוג דברים שלא קשורים ללימוד, וכן משמע כל הענין שם, ולא מדובר לכאורה על כתבי האר"י זלה"ה ויתר המקובלים שהכל בכלל ריתחא דאורייתא ביני עמודי לכתלי ביהמ"ד.

ואחר כ"ז, גם הרמ"א ז"ל שם הרי אומר שכל החחש הוא רק בקביעות, דהיינו שזה יהיה העיסוק שלו, והוסיף "אבל באקראי מותר", וממילא מי שלומד זאת קצת זמן ביום לכ"ע אין בזה שום חחש ושום חסרון, ולחינם הרחיקו לכת כמה ליטאים משונים שיתנו את הדין על כך כמבואר במדרש משלי פ"י יעו"ש הדק היטב, וכנראה נתבלבלו עם מצות מחיית עמלק, שכל בחור או אברך שמעיין בספרי קלבה עף מהישיבה לקיים מצות מחה תמחה וגו', ה' ישמור, זכור ה' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתנו, וזהו ממש שכינתא בגלותא ובעפרא, ולכן לימוד זה מוקים שכינתא מעפרא.

מחילה, אבל דחוק טובא .
ראשית, אישתו וביתו היו יכולות לעזור לו (וכמו שמצינו לא פעם אצל גדולי ישראל ואכמ''ל)
שנית, ברור לכל בר דעת שאפילו ת"ח גדולים היה רצים לעשות זאת למענו בחינם . כ''ש וכ''ש פשוטי העם .
אבל למה להתפלמס על מה שכתוב שחור ע''ג לבן . הרב אליישיב אכן סידר את הכתבים .

  שאלה ממש יפה.
  בדרך אפשר אני מציע שהוא באמת ביקש מאחרים, אבל הם רצו סכום גבוה מדי ולפי שעה...
  ולכן הוא לקח את נכדו הילד, ששימש אותו בחינם.
  וכל ענין ההתמדה וכו' לא סותר לקצת עזרה לסבא קדישא

  (שלא ישתמע משהו ח"ו להמעיט בכבוד הגרי"ש. גאון הגאונים ואכ"מ).

[אש תמיד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2023 20:34

אחד הרבנים כאן יצא בקצף גדול על הישיבות הליטאיות שמעיפים בחורים שלומדים
קבלה.
הוא רק לא גילה לנו מאיפה הוא יודע על כזה דבר מי שמע פעם שהעיפו בחור על כזה
דבר?
ולגופו של ענין.
הגישה של עולם הישיבות הליטאי לנושא הוא לא החלטה של איזה ראש ישיבה פלוני
וכדו'.
זו הגישה שהיתה מאז ומעולם בעולם הישיבות.
והסיבה לזה היא שבשונה מזרמים אחרים שלומדים ענינים אלו בפרהסיא
בעולם הישיבות הצניעו את הלימוד הזה. ועי' בביאור הגר"א ריש סד"צ.
ויש עוד נושא, מה שהתנגדו לזה שבחורים לומדים קבלה בישיבות
הסיבה לזה היא שע"פ רוב זה לא מגיע ממה שהוא מחפש קרבת אלקים אלא ממה שהוא
מחפש לברוח מהגמרא...
ועוד שבחור שלומד קבלה ללא רב בד"כ יגיע לדברים מוזרים.

מאת: [email protected]

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2023 22:07

בכל הישיבות הליטאיות לומדים קבלה בריש גלי!
ספר נפש החיים כל כולו קבלה. (כך שמעתי מפי מו"ר ר' דוב יפה זצ"ל באחת משיחותיו, בערך בזה"ל: הספר נפש החיים, הוא מה שר' חיים מוולוז'ין, ראה לנכון לפרסם חלקים בקבלה לפי צורך הדור).
ספר מכתב מאליהו, מלא ביסודות קבליים - וכך גם ספרי ר' יצחק הוטנר, ר' משה שפירא והרב וולבה.
ואפילו, ספרי ר' שמשון פינקוס כל כולן יסודות קבליים, שבגאונותו המפליאה הצליח להפשיטם בצורה מדהימה. שכמדומה לא היה כמוהו בזה בכל הדורות.

אלא מאי, כאמור פה כבר בעבר:
לפי הכל וקודם כל השאלה היא: מה זה 'קבלה'.
אי אפשר לכלול את כל "הקבלה" בחדא מחתא.
יש שיטות וזרמים, שלדעת האחד האחר כל כולו אפיקורסות נוראה, ולהפך.
כך שלכלול ולומר זה אסר לימוד קבלה וזה עודד, ההוא חייב והשני אסר, מבלי להתייחס לעצם שיטתו בקבלה, אין אלו אלא פטומי מילי בעלמא.

----- Original Message -----
From: אש תמיד
To: מ. מ. מוסקוביץ
Cc: אליעזר סילבר ; ש. הופמן S. Hoffman ; הבית לעורך התורני
Sent: Wednesday, September 06, 2023 7:34 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

אחד הרבנים כאן יצא בקצף גדול על הישיבות הליטאיות שמעיפים בחורים שלומדים קבלה.
הוא רק לא גילה לנו מאיפה הוא יודע על כזה דבר מי שמע פעם שהעיפו בחור על כזה דבר?
ולגופו של ענין.
הגישה של עולם הישיבות הליטאי לנושא הוא לא החלטה של איזה ראש ישיבה פלוני וכדו'.
זו הגישה שהיתה מאז ומעולם בעולם הישיבות.
והסיבה לזה היא שבשונה מזרמים אחרים שלומדים ענינים אלו בפרהסיא
בעולם הישיבות הצניעו את הלימוד הזה. ועי' בביאור הגר"א ריש סד"צ.
ויש עוד נושא, מה שהתנגדו לזה שבחורים לומדים קבלה בישיבות
הסיבה לזה היא שע"פ רוב זה לא מגיע ממה שהוא מחפש קרבת אלקים אלא ממה שהוא מחפש לברוח מהגמרא...
ועוד שבחור שלומד קבלה ללא רב בד"כ יגיע לדברים מוזרים.

מומלץ מאוד לעיין וללמוד בספה"ק סור מרע ועשה טוב להרה"ק העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע שמבאר ומאריך מאוד בסוגיא רחבה זו של לימוד הקבלה

  טענו חיטים והודו לזכר קדשו.

    הרבה בוקי סריקי נתלו כאן באילנות גדולים...

    ראשית, "ראשית זה אומר שכעת הוא מבין" - מהיכי תיתי?
    מפי השמועה (לא הצלחתי לאשש), הגרי"ש אמנם ניסה פעם או פעמיים להכנס לעולם הקבלה, אך הפסיק.

    שנית, וזה העיקר:
    הגרי"ש לא ערך את הדרוש ההוא בספר, אלא רק העתיק אותו.
    ז"ל הלשם:
    "...כשל כוחי וכהו עיני למאוד, עד שקשה לי אפילו לכתוב מילה אחת - וגם הדרוש הזה סידרתיו על ידי זולתי, על ידי נכדי הילד כמ"ר יוסף שלום שליט"א בן בִּתִּי מרת חיה מושא תחי'..."
    עיני הלשם כהו לעת זקנותו. וקשה מאוד היתה עליו הכתיבה (יש לזה עוד הרבה ביטויים במכתביו וכתביו). וכדי לסדרו על הכתב, הוא הסתייע בנכדו הילד.
    זה הכל.
    באותה מידה היה יכול להסתייע בכל ילד חיידר רגיל - או כשרוני קצת יותר מחבריו - בן זמננו.

    שלישית,
    לומר שהלשם סבר שכל אחד צריך ויכול להכנס לעולם הקבלה - קצת קשה לומר.
    ביטוייו בספריו הם:
    ואני תמה מאוד על איזה חכמי הדור שאין להם ידיעה בזה כלל, כי איך יכולים להתאפק מבלי לעסוק בחכמת האמת שהיא פנימיות התורה...
    שניתן רשות לכל המשתוקקים להדבק באלקים חיים ולהתעסק בחכמת האמת לכנוס וליטול את השם כהראוי
    כלומר, ודאי שצריך לשיטתו איזו דרגה מסויימת כדי להתחיל בלימוד זה. ולא כל נער ובוּר יכול לעסוק בזה.

    והרביעית במבט כללי יותר:
    קצת תמוה ומוזר, לצטט מכל מיני גדולים מאסכולות שונות זו מזו המחייבים או מעודדים את לימוד הקבלה.
    בעוד שאין ספק שחלקם פוסלים לחלוטין את השיטה של חלקם האחר, עד שראו בה אפילו אפיקורסות.
    כך, שלמשל ודוגמא, להסתמך ולהתלות בלשם, כהיתר ללמוד קבלה בשיטה שהוא התנגד לה לחלוטין והזהיר עליה שוב ושוב בספריו באותיות גדולות ובולטות - זה מופרך מיניה וביה.

      ----- Original Message -----
      From: אליעזר סילבר
      To: אגדתא עימוד ועריכה
      Cc: ארי במסתרים ; י. בן חיים ; אברהם וינמן ; עט סופר ; [email protected] ; ישראל מייבסקי ; אבן ספיר ; שרייבר ; ש. הופמן S. Hoffman ; הבית לעורך התורני
      Sent: Tuesday, September 05, 2023 2:37 PM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

      נניח שהוא אמר שלא הבין, ראשית זה אומר שכעת הוא מבין ב"ה, שנית כל עלייה בדרגה נותנת הרגשה שהדרגה שהיתה קודם היא יחסית לא נחשבת לעומת מה שעכשיו, דהיינו שבודאות הוא הבין, אחרת לא היה עורך, אלא הכל יחסי וכמו שציינו כאן, כך או כך, מצד הלשם היה בסדר לתת לילד בן י"ג לערוך זאת למרות שהיה סיכון שהוא יבין ואיננו בן מ'... כנראה לא חשש לדבר הזה.
      כל זה חוץ מההנחה שאין להאמין לסיפורי מעשיות שגם אם הם היו לא יודעים איך הם היו, כמו שהח"ח כותב שאף משינוי הניגון משתנית כל המשמעות, ומה שכתב הלשם הוא ודאי והמעשיות לא יכולים להוציא מכך.
      וכל זה חוץ ממה שגם אם המעשייה הזו נכונה ברור הלא שהכל היה מצד ענוה, והוא לא היה כזה תם כמו שיש כאן כאלה שלקחו את זה בכזה פשטות לא הבין לא הבין.

      מה שציינו כאן שרוב ככל מי שנתעסק ונתגדל בקבלה למד זאת דוקא בצעירותו, ומי שלא לא, זה כתוב בכמה קדמונים כרגע לא זוכר היכן, שכתבו שהוא בדוק שלא נתחכמו באמת בחכמת האמת אלא רק מי שהשתדל בזה בנערותו.
      ויעויין באור נערב להרמ"ק ז"ל (רבו של האר"י זלה"ה) שכתב שזה טעות חמור מאד ואין שום סמך בתורה לגיל מ', ומי שטוען טענות אלו יתן את הדין, וכתב שם שהגדר הוא לרוב העולם בחתונה ולחריפים גם קודם לכן.
      ובהקדמת אור החמה למהר"א אזלואי ז"ל (סבא קדישא של החיד"א ז"ל ומי שגילה את כתבי האר"י זלה"ה בייחודים כנודע) הביא בשם האר"י זלה"ה שמשנה אחת קדמונית נתבטלה הגזירה ואין עוד גדרים בזה, ומצוה לעסוק בזה גדולים וקטנים, ובאמת הרח"ו ז"ל בהקדמת ע"ח ציין שני מקומות בזוהר שהקבלה תתגלה בדורות האחרונים, וכתב שם שהיינו מזמן רבו ז"ל ואילך.
      ומעין מה שכתב מהר"א ז"ל הנז"ל כ"כ ר' יואל קלופט ז"ל בשם ר' ישראל סלנטר בהסכמתו לדעת תבונות וס' הכללים להרמח"ל בהוצאת ר' חיים פרידלנדר ז"ל (הירוק).
      וכן כתבו הרבה צדיקים כידוע.

      גם הגאון הגדול רבן של כל המקובלים האשכנזים הנשר הגדול אביר הרועים מרעיש העולמות ה"ה כמוה' מהר"ר יצחק שלמה זילברמן זלה"ה זי"ע ועכעב"י סבר כן כידוע, ועד היום כבר אולי יותר מששים שנה לומדים שם אחרי וחתונה ומיעוט לפני החתונה, ויצאו משם הרבה גאונים ומגידי שיעורים שמוסרים חבורות בקבלה בכל ארץ ישראל, והם הוכיחו שיצא מזה רק תועלת ושום נזק כלל.
      למשל ר' אריה שפירא שליט"א מחבר של הרבה חיבורים בקבלה על האידרות ועל הרמח"ל ז"ל כידוע, ר' נתן רוטמן שליט"א, ועוד רבים ומפורסמים שכולם תלמידיו המובהקים, ובכמה הוצאות של ספרי קבלה סדרו את הספרים על פיו ו/או הביאו את הגהותיו והערותיו בתוך החיבורים, ובשעתו הר"ח פרידלנדר ז"ל ור"ש אולמן ז"ל ור"ש דביר ז"ל היו עמו בעצה אחת, ומי שיודע יודע.

      שכל אחד ישאל את רבו, רק כדאי לדעת שכל הגדרים ולגיל מ' וכו' הם צדדים כ"כ קלושים בהלכה לעומת מאות פוסקים שכתבו ההיפך, וכמו שהזכרנו קודם לכן שהמקור לגיל ארבעים שמפורסם בשם הש"ך הוא רק הערה בתוך דבריו, ומשמע שם שלא נתכוון לפסוק כן, וכן משמע בביהגר"א ז"ל שם יעו"ש, ואמנם זה נזכר בח"א אבל לא מביאים אותו כ"כ באחרונים, והרג"א שם חולק ע"ז מהיסוד מצד שמדובר בכלל על עלייה לרקיע וקבלה מעשים בשמות הקדושים וכיוצא, ואילו על הלימוד אמרו בגמ' דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא יעו"ש היטב בביאורו.

      ובכלל, הש"ך כתב שם קבלה ופילוסופיאה, משמע שזה סוג דברים שלא קשורים ללימוד, וכן משמע כל הענין שם, ולא מדובר לכאורה על כתבי האר"י זלה"ה ויתר המקובלים שהכל בכלל ריתחא דאורייתא ביני עמודי לכתלי ביהמ"ד.

      ואחר כ"ז, גם הרמ"א ז"ל שם הרי אומר שכל החחש הוא רק בקביעות, דהיינו שזה יהיה העיסוק שלו, והוסיף "אבל באקראי מותר", וממילא מי שלומד זאת קצת זמן ביום לכ"ע אין בזה שום חחש ושום חסרון, ולחינם הרחיקו לכת כמה ליטאים משונים שיתנו את הדין על כך כמבואר במדרש משלי פ"י יעו"ש הדק היטב, וכנראה נתבלבלו עם מצות מחיית עמלק, שכל בחור או אברך שמעיין בספרי קלבה עף מהישיבה לקיים מצות מחה תמחה וגו', ה' ישמור, זכור ה' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתנו, וזהו ממש שכינתא בגלותא ובעפרא, ולכן לימוד זה מוקים שכינתא מעפרא.

        מחילה, אבל דחוק טובא .
        ראשית, אישתו וביתו היו יכולות לעזור לו (וכמו שמצינו לא פעם אצל גדולי ישראל ואכמ''ל)
        שנית, ברור לכל בר דעת שאפילו ת"ח גדולים היה רצים לעשות זאת למענו בחינם . כ''ש וכ''ש פשוטי העם .
        אבל למה להתפלמס על מה שכתוב שחור ע''ג לבן . הרב אליישיב אכן סידר את הכתבים .

          שאלה ממש יפה.
          בדרך אפשר אני מציע שהוא באמת ביקש מאחרים, אבל הם רצו סכום גבוה מדי ולפי שעה...
          ולכן הוא לקח את נכדו הילד, ששימש אותו בחינם.
          וכל ענין ההתמדה וכו' לא סותר לקצת עזרה לסבא קדישא

          (שלא ישתמע משהו ח"ו להמעיט בכבוד הגרי"ש. גאון הגאונים ואכ"מ).

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2023 22:07

בכל הישיבות הליטאיות לומדים קבלה בריש גלי!
ספר נפש החיים כל כולו קבלה. (כך שמעתי מפי מו"ר ר' דוב יפה זצ"ל באחת משיחותיו, בערך בזה"ל: הספר נפש החיים, הוא מה שר' חיים מוולוז'ין, ראה לנכון לפרסם חלקים בקבלה לפי צורך הדור).
ספר מכתב מאליהו, מלא ביסודות קבליים - וכך גם ספרי ר' יצחק הוטנר, ר' משה שפירא והרב וולבה.
ואפילו, ספרי ר' שמשון פינקוס כל כולן יסודות קבליים, שבגאונותו המפליאה הצליח להפשיטם בצורה מדהימה. שכמדומה לא היה כמוהו בזה בכל הדורות.

אלא מאי, כאמור פה כבר בעבר:
לפי הכל וקודם כל השאלה היא: מה זה 'קבלה'.
אי אפשר לכלול את כל "הקבלה" בחדא מחתא.
יש שיטות וזרמים, שלדעת האחד האחר כל כולו אפיקורסות נוראה, ולהפך.
כך שלכלול ולומר זה אסר לימוד קבלה וזה עודד, ההוא חייב והשני אסר, מבלי להתייחס לעצם שיטתו בקבלה, אין אלו אלא פטומי מילי בעלמא.

----- Original Message -----
From: אש תמיד
To: מ. מ. מוסקוביץ
Cc: אליעזר סילבר ; ש. הופמן S. Hoffman ; הבית לעורך התורני
Sent: Wednesday, September 06, 2023 7:34 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

אחד הרבנים כאן יצא בקצף גדול על הישיבות הליטאיות שמעיפים בחורים שלומדים קבלה.
הוא רק לא גילה לנו מאיפה הוא יודע על כזה דבר מי שמע פעם שהעיפו בחור על כזה דבר?
ולגופו של ענין.
הגישה של עולם הישיבות הליטאי לנושא הוא לא החלטה של איזה ראש ישיבה פלוני וכדו'.
זו הגישה שהיתה מאז ומעולם בעולם הישיבות.
והסיבה לזה היא שבשונה מזרמים אחרים שלומדים ענינים אלו בפרהסיא
בעולם הישיבות הצניעו את הלימוד הזה. ועי' בביאור הגר"א ריש סד"צ.
ויש עוד נושא, מה שהתנגדו לזה שבחורים לומדים קבלה בישיבות
הסיבה לזה היא שע"פ רוב זה לא מגיע ממה שהוא מחפש קרבת אלקים אלא ממה שהוא מחפש לברוח מהגמרא...
ועוד שבחור שלומד קבלה ללא רב בד"כ יגיע לדברים מוזרים.

מומלץ מאוד לעיין וללמוד בספה"ק סור מרע ועשה טוב להרה"ק העטרת צבי מזידיטשוב זי"ע שמבאר ומאריך מאוד בסוגיא רחבה זו של לימוד הקבלה

  טענו חיטים והודו לזכר קדשו.

    הרבה בוקי סריקי נתלו כאן באילנות גדולים...

    ראשית, "ראשית זה אומר שכעת הוא מבין" - מהיכי תיתי?
    מפי השמועה (לא הצלחתי לאשש), הגרי"ש אמנם ניסה פעם או פעמיים להכנס לעולם הקבלה, אך הפסיק.

    שנית, וזה העיקר:
    הגרי"ש לא ערך את הדרוש ההוא בספר, אלא רק העתיק אותו.
    ז"ל הלשם:
    "...כשל כוחי וכהו עיני למאוד, עד שקשה לי אפילו לכתוב מילה אחת - וגם הדרוש הזה סידרתיו על ידי זולתי, על ידי נכדי הילד כמ"ר יוסף שלום שליט"א בן בִּתִּי מרת חיה מושא תחי'..."
    עיני הלשם כהו לעת זקנותו. וקשה מאוד היתה עליו הכתיבה (יש לזה עוד הרבה ביטויים במכתביו וכתביו). וכדי לסדרו על הכתב, הוא הסתייע בנכדו הילד.
    זה הכל.
    באותה מידה היה יכול להסתייע בכל ילד חיידר רגיל - או כשרוני קצת יותר מחבריו - בן זמננו.

    שלישית,
    לומר שהלשם סבר שכל אחד צריך ויכול להכנס לעולם הקבלה - קצת קשה לומר.
    ביטוייו בספריו הם:
    ואני תמה מאוד על איזה חכמי הדור שאין להם ידיעה בזה כלל, כי איך יכולים להתאפק מבלי לעסוק בחכמת האמת שהיא פנימיות התורה...
    שניתן רשות לכל המשתוקקים להדבק באלקים חיים ולהתעסק בחכמת האמת לכנוס וליטול את השם כהראוי
    כלומר, ודאי שצריך לשיטתו איזו דרגה מסויימת כדי להתחיל בלימוד זה. ולא כל נער ובוּר יכול לעסוק בזה.

    והרביעית במבט כללי יותר:
    קצת תמוה ומוזר, לצטט מכל מיני גדולים מאסכולות שונות זו מזו המחייבים או מעודדים את לימוד הקבלה.
    בעוד שאין ספק שחלקם פוסלים לחלוטין את השיטה של חלקם האחר, עד שראו בה אפילו אפיקורסות.
    כך, שלמשל ודוגמא, להסתמך ולהתלות בלשם, כהיתר ללמוד קבלה בשיטה שהוא התנגד לה לחלוטין והזהיר עליה שוב ושוב בספריו באותיות גדולות ובולטות - זה מופרך מיניה וביה.

      ----- Original Message -----
      From: אליעזר סילבר
      To: אגדתא עימוד ועריכה
      Cc: ארי במסתרים ; י. בן חיים ; אברהם וינמן ; עט סופר ; [email protected] ; ישראל מייבסקי ; אבן ספיר ; שרייבר ; ש. הופמן S. Hoffman ; הבית לעורך התורני
      Sent: Tuesday, September 05, 2023 2:37 PM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

      נניח שהוא אמר שלא הבין, ראשית זה אומר שכעת הוא מבין ב"ה, שנית כל עלייה בדרגה נותנת הרגשה שהדרגה שהיתה קודם היא יחסית לא נחשבת לעומת מה שעכשיו, דהיינו שבודאות הוא הבין, אחרת לא היה עורך, אלא הכל יחסי וכמו שציינו כאן, כך או כך, מצד הלשם היה בסדר לתת לילד בן י"ג לערוך זאת למרות שהיה סיכון שהוא יבין ואיננו בן מ'... כנראה לא חשש לדבר הזה.
      כל זה חוץ מההנחה שאין להאמין לסיפורי מעשיות שגם אם הם היו לא יודעים איך הם היו, כמו שהח"ח כותב שאף משינוי הניגון משתנית כל המשמעות, ומה שכתב הלשם הוא ודאי והמעשיות לא יכולים להוציא מכך.
      וכל זה חוץ ממה שגם אם המעשייה הזו נכונה ברור הלא שהכל היה מצד ענוה, והוא לא היה כזה תם כמו שיש כאן כאלה שלקחו את זה בכזה פשטות לא הבין לא הבין.

      מה שציינו כאן שרוב ככל מי שנתעסק ונתגדל בקבלה למד זאת דוקא בצעירותו, ומי שלא לא, זה כתוב בכמה קדמונים כרגע לא זוכר היכן, שכתבו שהוא בדוק שלא נתחכמו באמת בחכמת האמת אלא רק מי שהשתדל בזה בנערותו.
      ויעויין באור נערב להרמ"ק ז"ל (רבו של האר"י זלה"ה) שכתב שזה טעות חמור מאד ואין שום סמך בתורה לגיל מ', ומי שטוען טענות אלו יתן את הדין, וכתב שם שהגדר הוא לרוב העולם בחתונה ולחריפים גם קודם לכן.
      ובהקדמת אור החמה למהר"א אזלואי ז"ל (סבא קדישא של החיד"א ז"ל ומי שגילה את כתבי האר"י זלה"ה בייחודים כנודע) הביא בשם האר"י זלה"ה שמשנה אחת קדמונית נתבטלה הגזירה ואין עוד גדרים בזה, ומצוה לעסוק בזה גדולים וקטנים, ובאמת הרח"ו ז"ל בהקדמת ע"ח ציין שני מקומות בזוהר שהקבלה תתגלה בדורות האחרונים, וכתב שם שהיינו מזמן רבו ז"ל ואילך.
      ומעין מה שכתב מהר"א ז"ל הנז"ל כ"כ ר' יואל קלופט ז"ל בשם ר' ישראל סלנטר בהסכמתו לדעת תבונות וס' הכללים להרמח"ל בהוצאת ר' חיים פרידלנדר ז"ל (הירוק).
      וכן כתבו הרבה צדיקים כידוע.

      גם הגאון הגדול רבן של כל המקובלים האשכנזים הנשר הגדול אביר הרועים מרעיש העולמות ה"ה כמוה' מהר"ר יצחק שלמה זילברמן זלה"ה זי"ע ועכעב"י סבר כן כידוע, ועד היום כבר אולי יותר מששים שנה לומדים שם אחרי וחתונה ומיעוט לפני החתונה, ויצאו משם הרבה גאונים ומגידי שיעורים שמוסרים חבורות בקבלה בכל ארץ ישראל, והם הוכיחו שיצא מזה רק תועלת ושום נזק כלל.
      למשל ר' אריה שפירא שליט"א מחבר של הרבה חיבורים בקבלה על האידרות ועל הרמח"ל ז"ל כידוע, ר' נתן רוטמן שליט"א, ועוד רבים ומפורסמים שכולם תלמידיו המובהקים, ובכמה הוצאות של ספרי קבלה סדרו את הספרים על פיו ו/או הביאו את הגהותיו והערותיו בתוך החיבורים, ובשעתו הר"ח פרידלנדר ז"ל ור"ש אולמן ז"ל ור"ש דביר ז"ל היו עמו בעצה אחת, ומי שיודע יודע.

      שכל אחד ישאל את רבו, רק כדאי לדעת שכל הגדרים ולגיל מ' וכו' הם צדדים כ"כ קלושים בהלכה לעומת מאות פוסקים שכתבו ההיפך, וכמו שהזכרנו קודם לכן שהמקור לגיל ארבעים שמפורסם בשם הש"ך הוא רק הערה בתוך דבריו, ומשמע שם שלא נתכוון לפסוק כן, וכן משמע בביהגר"א ז"ל שם יעו"ש, ואמנם זה נזכר בח"א אבל לא מביאים אותו כ"כ באחרונים, והרג"א שם חולק ע"ז מהיסוד מצד שמדובר בכלל על עלייה לרקיע וקבלה מעשים בשמות הקדושים וכיוצא, ואילו על הלימוד אמרו בגמ' דבר גדול מעשה מרכבה דבר קטן הויות דאביי ורבא יעו"ש היטב בביאורו.

      ובכלל, הש"ך כתב שם קבלה ופילוסופיאה, משמע שזה סוג דברים שלא קשורים ללימוד, וכן משמע כל הענין שם, ולא מדובר לכאורה על כתבי האר"י זלה"ה ויתר המקובלים שהכל בכלל ריתחא דאורייתא ביני עמודי לכתלי ביהמ"ד.

      ואחר כ"ז, גם הרמ"א ז"ל שם הרי אומר שכל החחש הוא רק בקביעות, דהיינו שזה יהיה העיסוק שלו, והוסיף "אבל באקראי מותר", וממילא מי שלומד זאת קצת זמן ביום לכ"ע אין בזה שום חחש ושום חסרון, ולחינם הרחיקו לכת כמה ליטאים משונים שיתנו את הדין על כך כמבואר במדרש משלי פ"י יעו"ש הדק היטב, וכנראה נתבלבלו עם מצות מחיית עמלק, שכל בחור או אברך שמעיין בספרי קלבה עף מהישיבה לקיים מצות מחה תמחה וגו', ה' ישמור, זכור ה' מה היה לנו הביטה וראה את חרפתנו, וזהו ממש שכינתא בגלותא ובעפרא, ולכן לימוד זה מוקים שכינתא מעפרא.

        מחילה, אבל דחוק טובא .
        ראשית, אישתו וביתו היו יכולות לעזור לו (וכמו שמצינו לא פעם אצל גדולי ישראל ואכמ''ל)
        שנית, ברור לכל בר דעת שאפילו ת"ח גדולים היה רצים לעשות זאת למענו בחינם . כ''ש וכ''ש פשוטי העם .
        אבל למה להתפלמס על מה שכתוב שחור ע''ג לבן . הרב אליישיב אכן סידר את הכתבים .

          שאלה ממש יפה.
          בדרך אפשר אני מציע שהוא באמת ביקש מאחרים, אבל הם רצו סכום גבוה מדי ולפי שעה...
          ולכן הוא לקח את נכדו הילד, ששימש אותו בחינם.
          וכל ענין ההתמדה וכו' לא סותר לקצת עזרה לסבא קדישא

          (שלא ישתמע משהו ח"ו להמעיט בכבוד הגרי"ש. גאון הגאונים ואכ"מ).