פירוש המילה "ממילא"
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 02:52
יש כמה שימושים למילה "ממילא"
אלה המדוייקים, הרי ודאי שאין עימם בעייה.
אלה שהם בחינה של סלנג, או של שפה דלה שמשתמשת במילה קרובה ולא מדוייקת, צריך
לבדוק אם זה לא יתפס כזילותא
לא נכנסתי לעומק המילה אני מנסה לנתח ביחדמילתא דממילא לעומת מילתא דלהדיא
משמעותו דבר הנעשה במכוון לתוצאה זו, או שתוצאה זו הגיעה מעצמה בגגרא
לומר שלא היה צריך לעשות דבר כי "ממילא זה כך"
לפעמים זה ספטום של שפה דלה ומקובל יותר לכתוב "בלאו הכי"
והביאור, כי באמת זה לא "ממילא" אלא שיש סיבה אחרת הגורמת לזה להיות, "ממילא"
זה דבר שבמהותו הוא נגרם ולא עושים אותו"ממילא מובן" וכו', לפעמים זה באמת מאליו מובן שעל ידי התשובה והביאור פה,
ממילא לא קשה מידי הקושיא והיא נופלת מאליה, וממילא הדברים מובנים
כלומר, לאחר הקדמה הזו הדבר מובן "מאליו" ולא היה צריך לפניםאבל אם אומרים "ממילא מובן" בדבר שצריך הסבר, הרי זה לא נכון ויש לומר "ובזה
מובן" כי אינו "ממילא"אתה ממילא עובר שם תכניס לי את הדבר לתיבת הדוור
זה לא נכון שאני ממילא עובר, זה לא אגב מה שאני עובר, זה נכון שאני ממילא
"נמצא" אבל "עובר" אני בכוונה תחילה
יותר מתאים לומר "מה אכפת לך אתה כבר ממילא נמצא שם"נקוה שירחיבו יותר נכון את הדברים
-
תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 02:52
יש כמה שימושים למילה "ממילא"
אלה המדוייקים, הרי ודאי שאין עימם בעייה.
אלה שהם בחינה של סלנג, או של שפה דלה שמשתמשת במילה קרובה ולא מדוייקת, צריך
לבדוק אם זה לא יתפס כזילותא
לא נכנסתי לעומק המילה אני מנסה לנתח ביחדמילתא דממילא לעומת מילתא דלהדיא
משמעותו דבר הנעשה במכוון לתוצאה זו, או שתוצאה זו הגיעה מעצמה בגגרא
לומר שלא היה צריך לעשות דבר כי "ממילא זה כך"
לפעמים זה ספטום של שפה דלה ומקובל יותר לכתוב "בלאו הכי"
והביאור, כי באמת זה לא "ממילא" אלא שיש סיבה אחרת הגורמת לזה להיות, "ממילא"
זה דבר שבמהותו הוא נגרם ולא עושים אותו"ממילא מובן" וכו', לפעמים זה באמת מאליו מובן שעל ידי התשובה והביאור פה,
ממילא לא קשה מידי הקושיא והיא נופלת מאליה, וממילא הדברים מובנים
כלומר, לאחר הקדמה הזו הדבר מובן "מאליו" ולא היה צריך לפניםאבל אם אומרים "ממילא מובן" בדבר שצריך הסבר, הרי זה לא נכון ויש לומר "ובזה
מובן" כי אינו "ממילא"אתה ממילא עובר שם תכניס לי את הדבר לתיבת הדוור
זה לא נכון שאני ממילא עובר, זה לא אגב מה שאני עובר, זה נכון שאני ממילא
"נמצא" אבל "עובר" אני בכוונה תחילה
יותר מתאים לומר "מה אכפת לך אתה כבר ממילא נמצא שם"נקוה שירחיבו יותר נכון את הדברים
-
תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 05:12
השפה כל הזמן מתפתחת, ולא יעזור לאף אחד.
כמו שפעם היו כותבים במכונת כתיבה, והיום במחשב - ככה גם השפה מתפתחת. גם
השמרנים הכי גדולים אינם מדברים היום בסגנון ובשפה תנכית.
לא צריך להגזים במקובעות ובשמרנות. באופן כללי ודאי שצריך להתחשב במה שמקובל,
אבל לא להגזים. אנחנו לא מקובלים. -
תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 05:12
השפה כל הזמן מתפתחת, ולא יעזור לאף אחד.
כמו שפעם היו כותבים במכונת כתיבה, והיום במחשב - ככה גם השפה מתפתחת. גם
השמרנים הכי גדולים אינם מדברים היום בסגנון ובשפה תנכית.
לא צריך להגזים במקובעות ובשמרנות. באופן כללי ודאי שצריך להתחשב במה שמקובל,
אבל לא להגזים. אנחנו לא מקובלים. -
תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 05:12
השפה כל הזמן מתפתחת, ולא יעזור לאף אחד.
כמו שפעם היו כותבים במכונת כתיבה, והיום במחשב - ככה גם השפה מתפתחת. גם
השמרנים הכי גדולים אינם מדברים היום בסגנון ובשפה תנכית.
לא צריך להגזים במקובעות ובשמרנות. באופן כללי ודאי שצריך להתחשב במה שמקובל,
אבל לא להגזים. אנחנו לא מקובלים.תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 08:59
לצד השפה מתפתחת, יש לשים לב שאנחנו מדברים בכמה שפות בכל יום. (מבלי לתת את הדעת על כך בכלל).
עם החבורתא בכולל או בישיבה נאמר: "אפילו הכי...."
עם השכן האברך שנתקלו בחדר מדרגות: "אף על פי כן..."
עם הטכנאי שבא לתקן את המזגן (אם הוא לא אברך): "בכל זאת..."כבר כתבתי כאן פעם.
אם אנחנו רוצים לבחון ביטוי אם הוא מתאים לספר תורני, ננסה לבטא את המילים בהברה "אשכנזית" - אם זה "הולך" [=מילה לא ישיבתית], סימן שזה מתאים.----- Original Message -----
From: אליהו עבוד
To: דוד אור
Cc: יעקב שטיימן ; תורת שמואל ; הבית לעורך התורני
Sent: Sunday, September 10, 2023 4:12 AM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] פירוש המילה "ממילא"השפה כל הזמן מתפתחת, ולא יעזור לאף אחד.
כמו שפעם היו כותבים במכונת כתיבה, והיום במחשב - ככה גם השפה מתפתחת. גם השמרנים הכי גדולים אינם מדברים היום בסגנון ובשפה תנכית.לא צריך להגזים במקובעות ובשמרנות. באופן כללי ודאי שצריך להתחשב במה שמקובל, אבל לא להגזים. אנחנו לא מקובלים.
לכאורה כל זה דקדוקי עניות. אף אחד לא יראה זאת כזילותא. יש כמה שימושים למילה "ממילא" אלה המדוייקים, הרי ודאי שאין עימם בעייה. אלה שהם בחינה של סלנג, או של שפה דלה שמשתמשת במילה קרובה ולא מדוייקת, צריך לבדוק אם זה לא יתפס כזילותא לא נכנסתי לעומק המילה אני מנסה לנתח ביחד מילתא דממילא לעומת מילתא דלהדיא משמעותו דבר הנעשה במכוון לתוצאה זו, או שתוצאה זו הגיעה מעצמה בגגרא לומר שלא היה צריך לעשות דבר כי "ממילא זה כך" לפעמים זה ספטום של שפה דלה ומקובל יותר לכתוב "בלאו הכי" והביאור, כי באמת זה לא "ממילא" אלא שיש סיבה אחרת הגורמת לזה להיות, "ממילא" זה דבר שבמהותו הוא נגרם ולא עושים אותו "ממילא מובן" וכו', לפעמים זה באמת מאליו מובן שעל ידי התשובה והביאור פה, ממילא לא קשה מידי הקושיא והיא נופלת מאליה, וממילא הדברים מובנים כלומר, לאחר הקדמה הזו הדבר מובן "מאליו" ולא היה צריך לפנים אבל אם אומרים "ממילא מובן" בדבר שצריך הסבר, הרי זה לא נכון ויש לומר "ובזה מובן" כי אינו "ממילא" אתה ממילא עובר שם תכניס לי את הדבר לתיבת הדוור זה לא נכון שאני ממילא עובר, זה לא אגב מה שאני עובר, זה נכון שאני ממילא "נמצא" אבל "עובר" אני בכוונה תחילה יותר מתאים לומר "מה אכפת לך אתה כבר ממילא נמצא שם" נקוה שירחיבו יותר נכון את הדברים .המילה מופיעה בלשונות האחרונים זה מספיק מכובד לטעמי וזה לא בהכבדיוקרח התרגום של 'בלאו הכי' עיקר המשמעות היא לדבר הנעשה מאליו ואינו צריך פעולת אדם / דיבור מסויים וכו' אין בעיה. מילה זו בלשון חז"ל משמעותה שהדבר נעשה מאיליו אמנם בלשון המקובלת כיום המשמעות היא ש"בלאו הכי" הדבר היה קורה לדעתכם האם מתאים להשתמש עם המשמעות העממית הרווחת של מילה זו בספרות תורנית [ספרי חידושי תורה על הש"ס] או להשתמש עם המילה "בלאו הכי" -
תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 09:03
אגב,
יש שמקפידים שלא לבטא את המילה "חשמל" ומשתמשים במילה הלועזית: אלקטרון או: עלעקטרי, על הטיותיה.
ברם, המילה "אלקטרון" היא היא התרגום הלטיני למילה "חשמל" שבתנ"ך. ואדרבה, משם נלקח הרעיון אל השפה העברית "חשמל" לבטא את הזרם הזורם בכבלים המתוחים (או קבורים) ברחובות ערי העולם.
כך שלא הועילו הרבה בזהירותם. (שמעתי בשם הג"ר חיים קלופט שליט"א).
----- Original Message -----
From: אליהו עבוד
To: דוד אור
Cc: יעקב שטיימן ; תורת שמואל ; הבית לעורך התורני
Sent: Sunday, September 10, 2023 4:14 AM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] פירוש המילה "ממילא"כמו למשל המילה חשמל. במקורות הכוונה למושג קבלי. אבל היום אפילו השמרנים הכי גדולים משתמשים בה בהקשר של זרם חשמלי.
אין מה לעשות. צריך לזרום עם זה.השפה כל הזמן מתפתחת, ולא יעזור לאף אחד. כמו שפעם היו כותבים במכונת כתיבה, והיום במחשב - ככה גם השפה מתפתחת. גם השמרנים הכי גדולים אינם מדברים היום בסגנון ובשפה תנכית. לא צריך להגזים במקובעות ובשמרנות. באופן כללי ודאי שצריך להתחשב במה שמקובל, אבל לא להגזים. אנחנו לא מקובלים. לכאורה כל זה דקדוקי עניות. אף אחד לא יראה זאת כזילותא. יש כמה שימושים למילה "ממילא" אלה המדוייקים, הרי ודאי שאין עימם בעייה. אלה שהם בחינה של סלנג, או של שפה דלה שמשתמשת במילה קרובה ולא מדוייקת, צריך לבדוק אם זה לא יתפס כזילותא לא נכנסתי לעומק המילה אני מנסה לנתח ביחד מילתא דממילא לעומת מילתא דלהדיא משמעותו דבר הנעשה במכוון לתוצאה זו, או שתוצאה זו הגיעה מעצמה בגגרא לומר שלא היה צריך לעשות דבר כי "ממילא זה כך" לפעמים זה ספטום של שפה דלה ומקובל יותר לכתוב "בלאו הכי" והביאור, כי באמת זה לא "ממילא" אלא שיש סיבה אחרת הגורמת לזה להיות, "ממילא" זה דבר שבמהותו הוא נגרם ולא עושים אותו "ממילא מובן" וכו', לפעמים זה באמת מאליו מובן שעל ידי התשובה והביאור פה, ממילא לא קשה מידי הקושיא והיא נופלת מאליה, וממילא הדברים מובנים כלומר, לאחר הקדמה הזו הדבר מובן "מאליו" ולא היה צריך לפנים אבל אם אומרים "ממילא מובן" בדבר שצריך הסבר, הרי זה לא נכון ויש לומר "ובזה מובן" כי אינו "ממילא" אתה ממילא עובר שם תכניס לי את הדבר לתיבת הדוור זה לא נכון שאני ממילא עובר, זה לא אגב מה שאני עובר, זה נכון שאני ממילא "נמצא" אבל "עובר" אני בכוונה תחילה יותר מתאים לומר "מה אכפת לך אתה כבר ממילא נמצא שם" נקוה שירחיבו יותר נכון את הדברים .המילה מופיעה בלשונות האחרונים זה מספיק מכובד לטעמי וזה לא בהכבדיוקרח התרגום של 'בלאו הכי' עיקר המשמעות היא לדבר הנעשה מאליו ואינו צריך פעולת אדם / דיבור מסויים וכו' אין בעיה. מילה זו בלשון חז"ל משמעותה שהדבר נעשה מאיליו אמנם בלשון המקובלת כיום המשמעות היא ש"בלאו הכי" הדבר היה קורה לדעתכם האם מתאים להשתמש עם המשמעות העממית הרווחת של מילה זו בספרות תורנית [ספרי חידושי תורה על הש"ס] או להשתמש עם המילה "בלאו הכי" -
-
תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 09:03
אגב,
יש שמקפידים שלא לבטא את המילה "חשמל" ומשתמשים במילה הלועזית: אלקטרון או: עלעקטרי, על הטיותיה.
ברם, המילה "אלקטרון" היא היא התרגום הלטיני למילה "חשמל" שבתנ"ך. ואדרבה, משם נלקח הרעיון אל השפה העברית "חשמל" לבטא את הזרם הזורם בכבלים המתוחים (או קבורים) ברחובות ערי העולם.
כך שלא הועילו הרבה בזהירותם. (שמעתי בשם הג"ר חיים קלופט שליט"א).
----- Original Message -----
From: אליהו עבוד
To: דוד אור
Cc: יעקב שטיימן ; תורת שמואל ; הבית לעורך התורני
Sent: Sunday, September 10, 2023 4:14 AM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] פירוש המילה "ממילא"כמו למשל המילה חשמל. במקורות הכוונה למושג קבלי. אבל היום אפילו השמרנים הכי גדולים משתמשים בה בהקשר של זרם חשמלי.
אין מה לעשות. צריך לזרום עם זה.השפה כל הזמן מתפתחת, ולא יעזור לאף אחד. כמו שפעם היו כותבים במכונת כתיבה, והיום במחשב - ככה גם השפה מתפתחת. גם השמרנים הכי גדולים אינם מדברים היום בסגנון ובשפה תנכית. לא צריך להגזים במקובעות ובשמרנות. באופן כללי ודאי שצריך להתחשב במה שמקובל, אבל לא להגזים. אנחנו לא מקובלים. לכאורה כל זה דקדוקי עניות. אף אחד לא יראה זאת כזילותא. יש כמה שימושים למילה "ממילא" אלה המדוייקים, הרי ודאי שאין עימם בעייה. אלה שהם בחינה של סלנג, או של שפה דלה שמשתמשת במילה קרובה ולא מדוייקת, צריך לבדוק אם זה לא יתפס כזילותא לא נכנסתי לעומק המילה אני מנסה לנתח ביחד מילתא דממילא לעומת מילתא דלהדיא משמעותו דבר הנעשה במכוון לתוצאה זו, או שתוצאה זו הגיעה מעצמה בגגרא לומר שלא היה צריך לעשות דבר כי "ממילא זה כך" לפעמים זה ספטום של שפה דלה ומקובל יותר לכתוב "בלאו הכי" והביאור, כי באמת זה לא "ממילא" אלא שיש סיבה אחרת הגורמת לזה להיות, "ממילא" זה דבר שבמהותו הוא נגרם ולא עושים אותו "ממילא מובן" וכו', לפעמים זה באמת מאליו מובן שעל ידי התשובה והביאור פה, ממילא לא קשה מידי הקושיא והיא נופלת מאליה, וממילא הדברים מובנים כלומר, לאחר הקדמה הזו הדבר מובן "מאליו" ולא היה צריך לפנים אבל אם אומרים "ממילא מובן" בדבר שצריך הסבר, הרי זה לא נכון ויש לומר "ובזה מובן" כי אינו "ממילא" אתה ממילא עובר שם תכניס לי את הדבר לתיבת הדוור זה לא נכון שאני ממילא עובר, זה לא אגב מה שאני עובר, זה נכון שאני ממילא "נמצא" אבל "עובר" אני בכוונה תחילה יותר מתאים לומר "מה אכפת לך אתה כבר ממילא נמצא שם" נקוה שירחיבו יותר נכון את הדברים .המילה מופיעה בלשונות האחרונים זה מספיק מכובד לטעמי וזה לא בהכבדיוקרח התרגום של 'בלאו הכי' עיקר המשמעות היא לדבר הנעשה מאליו ואינו צריך פעולת אדם / דיבור מסויים וכו' אין בעיה. מילה זו בלשון חז"ל משמעותה שהדבר נעשה מאיליו אמנם בלשון המקובלת כיום המשמעות היא ש"בלאו הכי" הדבר היה קורה לדעתכם האם מתאים להשתמש עם המשמעות העממית הרווחת של מילה זו בספרות תורנית [ספרי חידושי תורה על הש"ס] או להשתמש עם המילה "בלאו הכי"תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 12:07
לכאורה המתרגמים הלטינים טעו בחוסר הבנתם,
ודימו את המושג חשמל שביחזקאל ל'אלקטרון' שהם הכירו שזה חשמל,
מה שאומר ש'עלעקטרי' זה חשמל שלנו.
מה גם שבזמן התרגום הלטיני ליחזקאל עדיין לא נתגלה זרם החשמל,
כך שבלא"ה צ"ל שהתרגום הלטיני חיפש מילה שמתאימה ל"נוגה" "מתוך האש" "כמראה
הבזק" "רצוא ושוב" ושאר הביטויים שנאמרו בענין,
והגיעו למילה עלעקטרי,
ואחרי שנים רבות כשהומצא ה'עלעקטרי' שלנו,
חיפשו לו מילה מתאימה ולקחו אותה מהתרגום הלטיני.
באופן חריג אני מבקש, למען ידידי שהתאלמן זה עתה, לחץ כאן
https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=7009923בשם המתרים נא לבחור: מאיר פישהוף. תודה רבה!
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 12:21
ישר כח
[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
10.09.23,
12:21:49 -
תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 12:07
לכאורה המתרגמים הלטינים טעו בחוסר הבנתם,
ודימו את המושג חשמל שביחזקאל ל'אלקטרון' שהם הכירו שזה חשמל,
מה שאומר ש'עלעקטרי' זה חשמל שלנו.
מה גם שבזמן התרגום הלטיני ליחזקאל עדיין לא נתגלה זרם החשמל,
כך שבלא"ה צ"ל שהתרגום הלטיני חיפש מילה שמתאימה ל"נוגה" "מתוך האש" "כמראה
הבזק" "רצוא ושוב" ושאר הביטויים שנאמרו בענין,
והגיעו למילה עלעקטרי,
ואחרי שנים רבות כשהומצא ה'עלעקטרי' שלנו,
חיפשו לו מילה מתאימה ולקחו אותה מהתרגום הלטיני.
באופן חריג אני מבקש, למען ידידי שהתאלמן זה עתה, לחץ כאן
https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=7009923בשם המתרים נא לבחור: מאיר פישהוף. תודה רבה!
מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 13:06
תפסיקו להגזים! אני לא מאמין שיש מישהו שקרא באיזה ספר את המילה 'ממילא' וקיבל
מכך רושם שלילי ומזלזל על הספר!
נכון שיש ביטויים סלנגיים שעדיף לא לכתוב בספר תורני 'כבד', כגון: "איך שהבוס
נכנס, כולם קיבלו חררה", במקום זה עדיף: "תיכף כשנכנס המנהל, כולם הצטמררו
(או: נרעדו)".
אבל לא צריך להגזים (או להפריז).
להבדיל, אם ניקח דוגמה מעולם האוכל, ידוע שאכילת גלידה לא הולכת עם שתיית מרק
חם, והנוהג כן אינו אלא מן המתמיהים וסופו אף לקבל שפעת (סליחה, ליפול למשכב).
אבל מכאן ועד לומר שהאוכל עוף עם חומוס או השותה תה בתוך הסעודה נראה כבריה
משונה - המרחק גדול.
הכלל: הכל טוב, הכל הולך, ובלבד שהדברים אינם צורמים באופן מובהק
(כדוגמה דלעיל עם החררה, שעלולה לגרום לקוראים הנכבדים לקבל חררה...). -
תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 13:06
תפסיקו להגזים! אני לא מאמין שיש מישהו שקרא באיזה ספר את המילה 'ממילא' וקיבל
מכך רושם שלילי ומזלזל על הספר!
נכון שיש ביטויים סלנגיים שעדיף לא לכתוב בספר תורני 'כבד', כגון: "איך שהבוס
נכנס, כולם קיבלו חררה", במקום זה עדיף: "תיכף כשנכנס המנהל, כולם הצטמררו
(או: נרעדו)".
אבל לא צריך להגזים (או להפריז).
להבדיל, אם ניקח דוגמה מעולם האוכל, ידוע שאכילת גלידה לא הולכת עם שתיית מרק
חם, והנוהג כן אינו אלא מן המתמיהים וסופו אף לקבל שפעת (סליחה, ליפול למשכב).
אבל מכאן ועד לומר שהאוכל עוף עם חומוס או השותה תה בתוך הסעודה נראה כבריה
משונה - המרחק גדול.
הכלל: הכל טוב, הכל הולך, ובלבד שהדברים אינם צורמים באופן מובהק
(כדוגמה דלעיל עם החררה, שעלולה לגרום לקוראים הנכבדים לקבל חררה...).תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 13:10
וכל המוסיף מכאן והלאה הרי הוא בגדר 'מהפך בחררה'.....
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 13:10
וכל המוסיף מכאן והלאה הרי הוא בגדר 'מהפך בחררה'.....
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2023 19:24
יש לציין, שבחיבורים אמריקאים [בפרט של מחברים דוברי יידיש] מצוי מאוד מילת
''ממילא'' במשמעות ''אם כן" או "לפי זה", בלי שום קשר ל''בלאו הכי'' או
"מאליו", וכנראה שטעות זו נובע מהעובדא שבשפת אידיש-אמרקאית נהוג
להתשמש ב''ממילא'' בצורה זו. ואכמ"ל.מאת: On Sun, Sep 10, 2023 at 6:11 AM אברהם חפץ
-
תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2023 19:24
יש לציין, שבחיבורים אמריקאים [בפרט של מחברים דוברי יידיש] מצוי מאוד מילת
''ממילא'' במשמעות ''אם כן" או "לפי זה", בלי שום קשר ל''בלאו הכי'' או
"מאליו", וכנראה שטעות זו נובע מהעובדא שבשפת אידיש-אמרקאית נהוג
להתשמש ב''ממילא'' בצורה זו. ואכמ"ל.מאת: On Sun, Sep 10, 2023 at 6:11 AM אברהם חפץ
תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2023 19:27
אני כעת עורך חיבור שמשתמש הרבה במילה זו "ממילא" במשמעות של אם כן, ולכן -
האם לדעת חו"ר הקבוצה שליט"א זו מוגדרת טעות ממשית שיש להחליף לו ניסוח זה בכל
מקום, או שמא כבר פשט מאד השימוש בצורה זו?מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2023 19:27
אני כעת עורך חיבור שמשתמש הרבה במילה זו "ממילא" במשמעות של אם כן, ולכן -
האם לדעת חו"ר הקבוצה שליט"א זו מוגדרת טעות ממשית שיש להחליף לו ניסוח זה בכל
מקום, או שמא כבר פשט מאד השימוש בצורה זו?מאת: [email protected]
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2023 22:35
חיושי הגרי"ז
נזקי ממון
ולא נאמרו בחידושי הדינים שנאמרו בשו"ר וממילא דהיתה חייבת ברה"ר
המשמעות "אם כן" "ולכן"
תואמת ממש את הפירוש המקורי של "ממילא" שהוא דבר הבא מאיליווכלומר דלאור הדברים האמורים לעיל כפועל יוצא בא מאיליו המסקנה האמורה להלן.
[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
11.09.23,
22:27:43 -
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 09:18
כמובן,
כמדומה מי שהביא זאת התכוון שיש לדעת שזו טעות ואין להוכיח מהםמאת: [email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות
