תשלומי עורכים

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 01:36

הגם שאיני מסכים עם דברים רבים שנאמרו בקונטרס הלז, יש הרבה מה להשיב על
הטענות שהעליתם.
אציג בקצרה טענה אחת שכתבתי בעבר ומשם בא'רה.

צריך להביא בחשבון שכאשר אברך מקבל על עריכה תורנית (איכותית ומושקעת) שכר
ראוי, הרי שהוא יכול לפנות יותר זמן עבור לימוד בכולל ואשריו שנתפס על עריכה
תורנית ולא על מדע בדיוני..

חשבון פשוט מעלה ששכר 80-100 לשעה עבור עריכה מקצועית שהינו שכר סביר (ו..לא
גבוה) לפי דרישות התפקיד יכול לתת מענה עבור אברך גם אם ישלב אותו עם לימודים
סדירים בכולל.

במילים פשוטות, אין שום סיבה לקמץ בערך השעה של האברך גם אם נהג לקבל 5 לשעה
(הלזה תקרא 'שכר'..), צריך לחשב באופן ברור כמה העורך צריך, כמה שעות יש לו
ביממה להקדיש לעריכה תורנית ולפי זה לחשב לאיזה שכר שעתי יש לשאוף.

האמור בקובץ מנסה לסבר את האוזן באשר לנכונות הדרישה לשכר גבוה יותר ועוד כמה
עניינים.

יש עוד מה להשיב וכאן עמד קנה.

מאת: [email protected]

[יצחק אנגל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 10:23

תגובה לתגובתו של הר' מוסקט:

הערך הגבוה שאנו צריכים לייחס לעיסוקינו, אינו מפחית במאום את השכר המגיע לנו
בצדק. דברי המגיב נכונים באם היה מדובר בתלונות בעלמא, או אז נכון היה לומר -
תשמח בחלקך ותודה על הטוב, ואל תפזול למשכורתם של אחרים. אולם כאשר מדובר
בדרישה ריאלית התואמת את מצב השוק, וכי נכון יהיה לומר 'תשמח שאתה עוסק בתורה
ותשב בשקט'?

בסו"ד כתב המגיב בזה"ל:
עוד משהו: אין עוד הרבה עבודות הנותנות גמישות מוחלטת בשעות העבודה, אינם
דורשות 12 שנות לימוד מפרכות במכללה,
*העבודה מהבית במזגן תוך כדי שתיית קפה ואכילת עוגה. *עכ"ל.

א. אין אפשרות להגיע לרמה של עורך מקצועי, ללא שנים (קצת יותר מ-12) של לימוד
איכותי. למדנו בישיבה - כולל ולא במכללה, התרגלנו שזו צורת החיים וכך היינו
עושים בלאו הכי, אבל הרגל זה לא הופך את מקצוע העריכה למשהו שלא מצריך הכשרה
כלל, בדומה לתיוק מסמכים או טאטוא רחובות. נכון שבישיבה לא למדנו לערוך - לנסח

• לפענח כת"י - לאחד מקורות - לבקר - להגיה, אבל אם לא היינו משקיעים את מיטב
  שנותינו בלימוד מה שליבנו חפץ ובהשתקעות בהוייה תורנית, לא היינו יכולים אפילו
  להקליד חומר תורני. תנסו לחשוב על אדם בעל אותם כישורים כשלכם בדיוק, אבל חסר
  כל ידע ורקע תורני, כמה שנים יקח להפוך אותו לעורך מתחיל בפרויקט הכי זניח של
  *** ***.
  ב. כיום יש עוד *הרבה *עבודות הנותנות גמישות בשעות העבודה, העבודה מהבית
  במזגן תוך שתיית מילקשייק ואכילת סושי. אה, ומפעם לפעם גם השתלמות בחו"ל על
  חשבון המעסיק וגיפט כארד של 2,500 לחגי תשרי.

[תורת המהריל ציר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 11:04

כל הדיון בהשוואת מקצוע העריכה למקצועות אחרים והניסיון לעשות לו סטנדרטיזציה
מול שאר מקצועות העולם מיותר לחלוטין... ולא כי זה מקצוע קודש אלא פשוט מהסיבה
שבשורש עסק ספרי הקודש אינו רווחי. מנתונים ודאיים (של אחד המכונים הגדולים)
אחוז הספרים שבאמת רווחי ו"מזין את עצמו" הוא קטן מאוד. כל שאר הספרים משולמים
מהכיס מ א' ועד ת' (מתורמים או מהלוואות המחבר) אולי אחרי כמה שנים יראו כיסוי
כלשהו... לכן אין להשוותו למתפנק ההיטקיסט שעובד מהבית ומקבל פי 10, כי מה
לעשות...מקצועו כיום מניע את כלכלת העולם והדרישה לידע שלו מתורגמת
לרווח...ומאידך קראתי אודות מתקן מכונות תפירה מבוגר, שלמד בגרמניה 3 שנים את
המקצוע כמו תואר ! יש לו ותק 50 שנה של חנות בת"א וכמובן שאין פרנסה...
כמובן שזה לא סותר שצריך שיהיה רף שכר מינימום מכובד ולא יהפוך לניצול. לדעתי
במקום להשקיע במיתוג עצמי, ניראות, תורת הרטוריקה מול המעביד עדיף להשקיע
בחיפוש ייחודיות מקצועית ושיפור עצמי (דובר בעבר.. למי שיש יד בקבלה חסידות,
שפה זרה, פיענוח כת"י, איור, ניקוד, עריכה לשונית) כך שבאמת יהיה לו ערך מוסף
מבעד למאות העורכים הי"ו. (לטעמי אין צורך להזכיר אך תמיד יהיו המגיבים
בענין... אשרינו שזכינו... במהות הרוחנית אין מקום להשוואות כלל... וכל הדיון
הוא בפן הגשמי והצר בלבד.)

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 11:16

סטנדרטיזציה
זה חידוש.
לכאורה צ"ל "השוואה".

הפירוש של סטנדרטיזציה
הוא -
מהי סטנדרטיזציה (תקינה)?

סטנדרטיזציה (תקינה) כרוכה בפיתוח של תהליכים ונהלים סטנדרטיים המיושמים באופן
אחיד בארגון.

תהליכים ונהלים אלו נועדו לייעל את התפעול, להגביר את היעילות ולהבטיח עקביות
באיכות המוצרים והשירותים.

תהליך הסטנדרטיזציה כולל יצירת מערך של קווים מנחים ופרוטוקולים המגדירים כיצד
יש לבצע משימות,
כיצד יש לאסוף ולנתח נתונים וכיצד יש לקבל החלטות.

ההנחיות והפרוטוקולים הללו מועברים לאחר מכן לכל הצוות הרלוונטי בארגון,
שהוכשר לעקוב אחריהם.

מדוע סטנדרטיזציה חשובה?

סטנדרטיזציה מציעה מספר יתרונות לארגונים.

עקביות – סטנדרטיזציה מבטיחה שתהליכים ונהלים מיושמים באופן עקבי בארגון,
ללא קשר למיקום או למחלקה.

עקביות זו מסייעת להבטיח שהמוצרים והשירותים יהיו באיכות עקבית, אשר חיונית
לבניית מוניטין חזק ונאמנות לקוחות.

יעילות – סטנדרטיזציה עוזרת לייעל את הפעולות על ידי ביטול משימות מיותרות
והפחתת הזמן והמאמץ הנדרשים לביצוע משימות.

יעילות מוגברת זו מובילה לחיסכון בעלויות תפעול ולכוח אדם פרודוקטיבי יותר.

*תקינה וביקרות * – תקינה מבטיחה שארגונים עומדים בתקנים ובתקנות בתעשייה.

ציות לתקינה זה הליך חשוב כדי למנוע קנסות וליכולת לגשת למכרזים.

תקשורת משופרת – סטנדרטיזציה מבטיחה שכל אנשי הצוות בארגון עובדים לפי אותו
פרוטוקול ויש להם
הבנה משותפת כיצד יש לבצע משימות.

תקשורת משופרת זו מובילה לעבודת צוות ולשיתוף פעולה טובים יותר, מה שבסופו של
דבר מביא לתוצאות טובות יותר.

*דוגמאות לתקינה *

ניתן ליישם סטנדרטיזציה על היבטים שונים של ארגון.

סטנדרטיזציה בייצור – בייצור, ניתן להשתמש בסטנדרטיזציה כדי להבטיח שהמוצרים
מיוצרים באיכות עקבית ושתהליך הייצור יעיל.

סטנדרטיזציה במערכות מחשוב – ניתן להשתמש בסטנדרטיזציה כדי להבטיח שכל התוכנה
והחומרה יהיו סטנדרטיות בכל הארגון,
מה שמפחית בעיות תאימות ומגביר את האבטחה.

סטנדרטיזציה במכירות ושיווק – במכירות ושיווק, ניתן להשתמש בסטנדרטיזציה כדי
להבטיח שתהליכי מכירה ומסרים יהיו עקביים בכל הארגון,
מה שמוביל לתדמית מותג מגובשת יותר.

סטנדרטיזציה במשאבי אנוש – במשאבי אנוש, ניתן להשתמש בסטנדרטיזציה כדי להבטיח
שמדיניות ונהלים של העובדים יהיו עקביים בכל הארגון,
מה שמוביל לגישה הוגנת ועקבית לניהול כוח האדם הארגוני.

אתגרים לסטנדרטיזציה

בעוד שסטנדרטיזציה מציעה יתרונות רבים לארגונים, יש גם כמה אתגרים שצריך
להתגבר עליהם.

אחד האתגרים הגדולים ביותר הוא ההתנגדות לשינוי.

עובדים עשויים להיות עמידים בפני אימוץ תהליכים ונהלים חדשים, במיוחד אם הם
היו רגילים לעשות דברים בצורה מסוימת במשך זמן רב.

אתגר נוסף הוא עלות הסטנדרטיזציה.

פיתוח והטמעה של תהליכים ונהלים סטנדרטיים יכולים להיות גוזלים זמן ומשאבים,
מה שעשוי להוות מחסום עבור ארגונים מסוימים,
במיוחד לעסקים קטנים עם משאבים מוגבלים.

לבסוף, שמירה על סטנדרטיזציה יכולה להיות גם אתגר.

עם הזמן, תהליכים ונהלים עשויים להתיישן, או שטכנולוגיות חדשות ושיטות עבודה
חדשות יופיעו.

חשוב לעדכן באופן תדיר את תהליכי הסטנדרטיזציה בארגון.

שיטות עבודה לסטנדרטיזציה

כדי להתגבר על אתגרי הסטנדרטיזציה ולהבטיח הצלחה, ארגונים צריכים לפעול לפי
כמה שיטות עבודה מומלצות.

כתיבת הנחיות תקינה – יש לפתח תהליכים ונהלים מתוקננים בצורה ברורה
ותמציתית, עם הנחיות מפורטות כיצד יש לבצע משימות.

זה יבטיח שכל העובדים יבינו מה מצופה מהם ויוכלו לפעול לפי ההנחיות ביעילות.

הדרכות תקינה – חיוני לספק הכשרה ותמיכה נאותה לעובדים בעת יישום תהליכים
ונהלים סטנדרטיים.

זה יכלול מפגשי הדרכה, עזרי עבודה ותמיכה מתמשכת כדי להבטיח שהעובדים מבינים
ויכולים ליישם ביעילות את ההנחיות.

עדכון תהליכי תקינה – יש לבחון ולעדכן באופן קבוע תהליכים ונהלים מתוקננים
כדי להבטיח שהם נשארים יעילים ויעילים.

ניתן להשיג זאת על ידי איסוף קבוע של משוב מהעובדים, ניטור מדדי ביצועים
והישארות מעודכנת בשיטות העבודה המומלצות בתעשייה.

מאת: [email protected]

[תורת המהריל ציר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 11:29

בשימוש חופשי יותר (שלא ביישום ארגוני) הוא מייצג שאיפה ופיתוח אחידות או
הסדרה של נושא כמו "זה הסטנדרט שלנו". לזאת כוונתי מהקונטרס (וקצת בתגובות וכן
בשרשורים אחרים) עולה מעין טענה שלא גרע מקצוע העריכה מהגנת סייבר או עבודה
מול מחשב מהבית... וצריך "לאמץ" מעולמם.. וליצור מעין אחידות...ואז מתחילים
השכנועים עורך למד x לא פחות מ..., הוא מרוכז משקיע לא פחות מ... לכן מסקנה...
תדעו איך לדבר עם המעביד ! לטעמי בואו ונהיה מציאותיים כי החילוק הוא גדול
(ושוב יש מרחב תמרון שזה נכון אבל לא ליפול לאשליות מסוכנות)

[שביבי אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 13:55

בעניין טענות בעל ה'תשלומי עורכים'
נכתב שם כך:
אדם לא מסוגל לעבוד בריכוז גבוה במשך שעה רצופה, אז הוא עושה
הפסקות מידי פעם.
לפעמים ההפסקה היא שיחת טלפון, פעמים שמדובר בשיטוט במייל, פעם לסיגריה,
ופעם סתם יציאה לשאיפת אויר.
בשורה תחתונה: מתוך שעה שלמה שהעורך מייחד לעבודה, הוא עובד בפועל 50 דקות
מקסימום.
ועובד רגיל בעבודה אחרת? כוללים לו בשעות העבודה גם את ההפסקות שכל אדם
מוכרח להם.
הקופאי מקבל כל שעה כמה דקות הפסקה, המורה יש לה הפסקה, וכו' וכו', מעביר
כרטיס בכניסה וביציאה ומקבל תשלום על כל הזמן. אין לו טיימר אישי בו הוא מוריד
כל 2 דקות הפסקה...
עורך שעובד 10 שעות שבועיות, הוא לא מייחד לשם כך שעתיים כל יום 5 ימים בשבוע,
הוא מייחד לשם כך שעתיים וחצי כל יום!
כעת נעשה סיכום כמה אותו עורך שמקבל 40 ₪ לשעה מקבל בפועל:
40 ₪ לשעת דיווח, אם נניח שבמשך השעה שהוא יושב מול המחשב הוא רגיל לעבוד
50 דקות בפועל, נמצא שעל שעת עבודה שלו הוא מקבל 34.28 ולא 40 ₪. מזה נוריד
בהשערה עלות בלאי ותחזוקת מחשוב.
נמצא שהוא מקבל 30 ₪ לשעה אחר ניכוי הוצאות, מול העובד בשכר מינימום שמקבל
34.43 ₪ לשעה ]כולל פנסיה[ + דמי חופשה הבראה ומחלה, וימי הבראה.

אני מסכים במאת האחוזים לטענה זו אלא שאני על פי הוראת מו"צ לא מוריד מחישוב
שעות העבודה את אותם הפסקות קצרות וכו'
ההוראה שקיבלתי היא שכל עוד ולא סוכם עם המעסיק ששעת עבודה צריכה להיות מלאה
לגמרי,
לא צריך להוריד על הפסקות שלפי מנהג המדינה פועל רגיל שעובד בעבודה אחרת עושה
אותם באמצע העבודה.

כמובן שכל אחד ישאל את רבותיו, אני רק מעיר שיש כאן נידון הלכתי האם עורך
שמקבל לפי שעה צריך לעצור את המונה בכל פעם שיש לו שיחת טלפון קצרה וכד'

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 13:58

כבר נידון בארוכה בקבוצה כאן.
גם לי פשוט כאותו מו"צ "כמנהג הפועלים במדינה"

[רבה אמונתך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 14:21

איך שלא נחליט. חובת ההגיון והמוסר להבדיל בין ישיבה של כמה שעות. ל'חטיפת חצי
שעה'.
לא יתכן שבעריכה קצרה אחשיב גם את הטלפונים המוצדקים שלי, למרות שהם באמת היו
חשובים דווקא אז.

ב-יום ראשון, 10 בספטמבר 2023 בשעה 13:58:53 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה:

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 14:29

צודק
"כמנהג שאר פועלים".

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 14:40

אבל הרי מורה שמלמד כיתה, הוא לא מפסיק באמצע השיעור לטלפונים או סיגריה או
קפה וכדו'.
והוא מקבל רק על השיעור.
כך נהג אוטובוס מקבל רק על הנסיעות. ובאמצע הנסיעה הוא לא יכול להחליט כמובן
על הפסקה.
אז למה עורך שונה מהם?

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 14:41

ןלכאורה הטעם שקופאי כן רשאי לעשות הפסקה, הוא משום שכך התנה מראש. משא"כ עורך
לא התנה על כך מראש.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 14:43

כדי להקל על הרב עבוד,
אני חושב שהוא כבר כתב טענות אלו בעבר, וניתן לראותם בחיפוש בקבוצה.
(אולי לחפש את המילה סיגריה? או טלפון)

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 14:45

אני זוכר שדיברנו על הנושא, אבל לא בטוח שכתבתי בדיוק את הטענות הללו.
עכ"פ קורא האיגרת יהיה השליח. תחפש ותעלה.

[שמחה פרוינד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 15:42

גם אם יש מעט מלאכות בשוק שבהם לא ניתן לעשות הפסקה (באופן טכני) אין זה מצדיק
לחשוש שאולי גם בעריכה תורנית א"א להפסיק והדבר פשוט למתבונן

מאת: [email protected]

--
* בכבוד רב *
* שמחה פרוינד *

•      05484-30-988          [email protected]
  

[email protected] [email protected]*

[zxcvbn269 - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 15:48

הזכירו שמורה לא יכול לעשות הפסקה - מורה מקבל הפסקה בין שיעור לשיעור. וכן
נהג אוטובוס מקבל זמן להפסקה בין מסלול למסלול [עד כמה שידוע לי נותנים לו
לדוגמא שעה למסלול שאמור לקחת 50 דק', אם עשה יותר מהר יש יותר הפסקה, ואם
יותר לאט יש פחות. אם היה עיכוב משמעותי שלא תלוי בו, הוא יקבל הפסקה בזמן
אחר].

ב-יום ראשון, 10 בספטמבר 2023 בשעה 14:40:31 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 16:43

אני גם חושב, שעיקר ההשתלמות הנחוצה בעריכה תורנית היא בחידוד הלמדני או
באינטלגנציה התורנית, ופחות מזה חשוב ידיעת השפה ואינטלגנציה כללית, למרות
שניסוח ועריכה סופית צריכים את החכמה הזו יותר, אבל עיקר מה שמעלה את הספר
ברמה תורנית איכותית זה ההבנה האמיתית של מה המחבר בא לומר וכיצד מביעים את זה
הכי נכון מקורות לדבריו והשלמות, ואת העבודה הזו ככל שאתה יותר בן תורה אמיתי
אתה עושה את זה יותר טוב.
ואין ספק שזה שווה ערך להרבה שעות לימוד מפרך [במכללה להבדיל א"א הבדלות]
ראיתי פירושים שכתבו בוגרי מכללה [על ספרים תורניים] והם טועים יותר.
וגם היראת שמים נצרכת, כי בטבעו של אדם הוא רוצה לחדש ולעשות מהפכה או לייצר
'תזה', וירא שמים חותר לאמת. כמו כן, ירא שמים מעריך יותר את כתיבתו של
הראשון/האחרון ונותן בה יותר אימון, וממילא אין ליבו נוטה לעשות ט"ס בקלות,
כידוע.
והיראת שמים הזו, יש לה מחיר.
אנחנו בוגרי הישיבות הק' שוים הרבה יותר ערך מכל לימודי החוץ,
הן ראינו כיצד הם מתנהגים אנשי החוץ, הרופאים העור"ד ואפילו ראש השב"כ,
איך שבלי יראת שמים הם מתנהגים ומדברים כמטומטמים שבסתומים!

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 17:24

אני גם חושב, שעיקר ההשתלמות הנחוצה בעריכה תורנית היא בחידוד הלמדני או
באינטלגנציה התורנית, ופחות מזה חשוב ידיעת השפה ואינטלגנציה כללית, למרות
שניסוח ועריכה סופית צריכים את החכמה הזו יותר, אבל עיקר מה שמעלה את הספר
ברמה תורנית איכותית זה ההבנה האמיתית של מה המחבר בא לומר וכיצד מביעים את זה
הכי נכון מקורות לדבריו והשלמות, ואת העבודה הזו ככל שאתה יותר בן תורה אמיתי
אתה עושה את זה יותר טוב.
ואין ספק שזה שווה ערך להרבה שעות לימוד מפרך [במכללה להבדיל א"א הבדלות]
ראיתי פירושים שכתבו בוגרי מכללה [על ספרים תורניים] והם טועים יותר.
וגם היראת שמים נצרכת, כי בטבעו של אדם הוא רוצה לחדש ולעשות מהפכה או לייצר
'תזה', וירא שמים חותר לאמת. כמו כן, ירא שמים מעריך יותר את כתיבתו של
הראשון/האחרון ונותן בה יותר אימון, וממילא אין ליבו נוטה לעשות ט"ס בקלות,
כידוע.
והיראת שמים הזו, יש לה מחיר.
אנחנו בוגרי הישיבות הק' שוים הרבה יותר ערך מכל לימודי החוץ,
הן ראינו כיצד הם מתנהגים אנשי החוץ, הרופאים העור"ד ואפילו ראש השב"כ,
איך שבלי יראת שמים הם מתנהגים ומדברים כמטומטמים שבסתומים!

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 18:34

אפילו טייסים מקבלים זמן שינה 45 דקות תוך כדי טיסה!
(בטיסות ארוכות וכו'. יש טייס אוטומטי).

[רבה אמונתך - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2023 09:58

כבוד הרב דוד אור. החלש של ידיעת השפה וכדו' לא נופל בחשיבותו מהחלק הראשון.
אלא אם כן מדובר בכתיבת ספר ולא בעריכתו. וכבר נארר העושה מלאכת ה' רמיה...
גם אצלינו מסתובבים אנשים בלי יראת שמים, וגם מטומטמים וסתומים. באמת...

ב-יום ראשון, 10 בספטמבר 2023 בשעה 18:34:55 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה:

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/09/2023 01:54

להניח את הצדדים לכאן ולכאן, באופן אישי נהניתי מכתיבתו הנאה של הרב מוסקט
[ובפן אישי נוסף אני רואה בדבריו הגיון ישר בוקע ועולה עד הרקיע, אבל אכמ"ל]