דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ניקוד המילה נחמתא בקדיש

2023
20 8 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 21/09/2023 16:14

    אשמח מאד לקבל מידע ומראי מקומות בענין הניקוד המקובל אצל האשכנזים למילה
    נחמתא בקדיש
    תודה רבה

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/09/2023 16:14

    אשמח מאד לקבל מידע ומראי מקומות בענין הניקוד המקובל אצל האשכנזים למילה
    נחמתא בקדיש
    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 21/09/2023 23:43

    הניקוד הנכון הוא נֶחָמָתָא
    כיון שתבנית התיבה העברית היא נֶחָמָה (איוב ו י), תבנית כבידה, כמו יבשה,
    ואין סיבה שהארמית תשתנה בזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/09/2023 23:43

    הניקוד הנכון הוא נֶחָמָתָא
    כיון שתבנית התיבה העברית היא נֶחָמָה (איוב ו י), תבנית כבידה, כמו יבשה,
    ואין סיבה שהארמית תשתנה בזה.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2023 00:02

    יש סימוכין לדבריך?
    לא חושב שהשפה הארמית היא מועתקת ככתבה וכניקודה מלשה"ק בתוספת א' בסוף כל
    מילה.....
    אבל ראיות צריך...

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2023 00:02

    יש סימוכין לדבריך?
    לא חושב שהשפה הארמית היא מועתקת ככתבה וכניקודה מלשה"ק בתוספת א' בסוף כל
    מילה.....
    אבל ראיות צריך...

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2023 00:23

    כיון שהמסורת גם קרובה לכך בכך שהנו"ן סגול"ה.
    שכן אם החי"ת אכן בחטף בגלל ההסמכות להטיית הרבים הול"ל נַחֲמָתָא.
    כמדומני שגם באיש מצליח ניקדו נחמתא בקמ"ץ החי"ת וכמש"ל.

    ואגב, אשכנזים שניסו לתקן את ההגיה האשכנזית העממית המלעיל והמנחת
    שואי"ן, לעתים קלקלו בכך.
    כמו בקדיש שאומרים "לעלא [ולעלא...]" מלרע, כשהנכון הוא מלעיל.
    או "דקודשא" בשו"א נע, כשהנכון הוא בשוא נח.
    [מבלי להיכנס למבוכת "יתגדל ויתקדש", בעלמא די ברא "כרעותיה".]

  • תאריך ההודעה המקורית: 21/09/2023 23:43

    הניקוד הנכון הוא נֶחָמָתָא
    כיון שתבנית התיבה העברית היא נֶחָמָה (איוב ו י), תבנית כבידה, כמו יבשה,
    ואין סיבה שהארמית תשתנה בזה.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2023 01:57

    כוונת השאלה
    האם יש מקורות לניקוד הרווח בחטף סגול
    ולישוב מנהג העולם לומר כך

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2023 01:57

    כוונת השאלה
    האם יש מקורות לניקוד הרווח בחטף סגול
    ולישוב מנהג העולם לומר כך

    תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 08:37

    להלן מה שמצאתי בכתביי
    מהרב לוין

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 08:37

    להלן מה שמצאתי בכתביי
    מהרב לוין

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 20:35

    ברוך שכיוונתי....

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 20:35

    ברוך שכיוונתי....

    תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 22:54

    ישר כח לכל המשיבים!

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2023 22:54

    ישר כח לכל המשיבים!

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 01:42

    יש הרבה טעויות במנהגי התפילות, אין בזה חידוש

    1. נחמתא בוודאי שצריך לומר בקמץ, מה ההגיון בסגול חוץ מהמנהג שאינו יודע ארמית
    2. חון אום לשמך מקוֶה בוודאי שצריך לומר מקוָה זה אוֹם שזה נקבה, וזה חרוזים
      עם קרבָה
    3. נהוג לומר הטוב כי לא כ-לו מלעיל, וזה טעות גסה וגם קרוב לחירוף וגידוף,
      וצריך לומר כלו במלרע
    4. טעות קדומה [שאף יש לה הסבר בסידור קדום אבל אינו לפי הפשט וגם לא התקבל]
      "אז בקול רעש גדול" "אדיר וחזק משמיעים קול". וצריך לומר "אז בקול רעש גדול
      אדיר וחזק, משמיעים קול" אבל פעם לא כ"כ ידעו לה"ק ומחברי המנגינות לא דייקו.
    5. "לעולם ועד תשכון" בקדושה, האמת שצריך לומר "לעולם ועד" "תשכון בתוך
      ירושלים" [שזה נוסח מקרא ובתפילה בנוסח רס"ג וספרד "תשכון בתוך וכו'"].
    6. תתגדל ותתקדש וכו' לדור ודור ולנצח נצחים" ,"ועינינו תראינה מלכותך כדבר
      האמור בשירי עוזך" והאמת ש"כדבר האמור" לא קאי על "ועינינו תראינה" אלא על זה
      שימלוך ה', על הרישא, ועינינו תראינה זו עוד בקשה, ולכן אין ראוי לומר כנ"ל
      אלא "לדור ודור ולנצח נצחים ועינינו תראינה מלכותך" ואז "כדבר האמור וכו'" או
      לפחות לא לחבר את "ועינינו" ל"כדבר האמור" שזה טעות מוחלטת.
    7. מזבח חדש בציון תכין... ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו", "ובשירי דוד עבדך
      וכו' אהבת עולם תביא להם" שני טעויות, חדא, נשמח בעבודה ונשמח גם בשירים, א"כ
      צריך לחבר את ה"כולנו עם ה"ובשירי דוד". ועוד טעות, "אהבת עולם תביא להם" לא
      קאי על השירים אלא על הרישא על "לעמך נתת... בהיותם מקריבים לפניך וכו'" על זה
      מסיימים "אהבת עולם תביא להם" [וגירסת הגר"א לשון עבר איני זוכר בדיוק] וזה
      טעות גסה מאד.
    8. "שים שלום..." "תורת חיים ואהבת חסד", "וצדקה וברכה ..." מה זה הפסיק
      באמצע? כי באור פניך נתת לנו תורת 1. חיים 2. ואהבת חסד 3. וצדקה 4. וברכה 5.
      ורחמים 6. וחיים 7. ושלום 8. וכו'
    9. "ויברך דוד" - "אבינו מעולם ועד העולם", זה טעות שלא שמעתי באוזני אבל אמרו
      לי שיש טועים בזה, ואף "מפרשים" כך את הפסוק בעקמומיות. האמת ש"מעולם ועד
      העולם" קאי על הרישא "ברוך אתה" - מהעולם ועד העולם. כמו שהיו מברכים במקדש
      כמבואר במשנה.
    10. "ערב ובוקר וצהריים" בברכת מודים, יש נדון האם קאי על "נפלאותך וטובותיך
      שבכל עת" או, שזה מופרך, כי ה' עושה בכל עת ולא רק בערב ובוקר וצהריים, אלא
      קאי על הרישא "נודה לך ונספר..." מתי? "ערב ובוקר וצהריים".
      וכן אמר הצדיק רבי כתריאל מפוניבז' זצ"ל, כפי שאני זוכר, ונלב"ע בלי זש"ק
      באלול כמדומה, לפני כ30 שנה.
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 01:42

    יש הרבה טעויות במנהגי התפילות, אין בזה חידוש

    1. נחמתא בוודאי שצריך לומר בקמץ, מה ההגיון בסגול חוץ מהמנהג שאינו יודע ארמית
    2. חון אום לשמך מקוֶה בוודאי שצריך לומר מקוָה זה אוֹם שזה נקבה, וזה חרוזים
      עם קרבָה
    3. נהוג לומר הטוב כי לא כ-לו מלעיל, וזה טעות גסה וגם קרוב לחירוף וגידוף,
      וצריך לומר כלו במלרע
    4. טעות קדומה [שאף יש לה הסבר בסידור קדום אבל אינו לפי הפשט וגם לא התקבל]
      "אז בקול רעש גדול" "אדיר וחזק משמיעים קול". וצריך לומר "אז בקול רעש גדול
      אדיר וחזק, משמיעים קול" אבל פעם לא כ"כ ידעו לה"ק ומחברי המנגינות לא דייקו.
    5. "לעולם ועד תשכון" בקדושה, האמת שצריך לומר "לעולם ועד" "תשכון בתוך
      ירושלים" [שזה נוסח מקרא ובתפילה בנוסח רס"ג וספרד "תשכון בתוך וכו'"].
    6. תתגדל ותתקדש וכו' לדור ודור ולנצח נצחים" ,"ועינינו תראינה מלכותך כדבר
      האמור בשירי עוזך" והאמת ש"כדבר האמור" לא קאי על "ועינינו תראינה" אלא על זה
      שימלוך ה', על הרישא, ועינינו תראינה זו עוד בקשה, ולכן אין ראוי לומר כנ"ל
      אלא "לדור ודור ולנצח נצחים ועינינו תראינה מלכותך" ואז "כדבר האמור וכו'" או
      לפחות לא לחבר את "ועינינו" ל"כדבר האמור" שזה טעות מוחלטת.
    7. מזבח חדש בציון תכין... ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו", "ובשירי דוד עבדך
      וכו' אהבת עולם תביא להם" שני טעויות, חדא, נשמח בעבודה ונשמח גם בשירים, א"כ
      צריך לחבר את ה"כולנו עם ה"ובשירי דוד". ועוד טעות, "אהבת עולם תביא להם" לא
      קאי על השירים אלא על הרישא על "לעמך נתת... בהיותם מקריבים לפניך וכו'" על זה
      מסיימים "אהבת עולם תביא להם" [וגירסת הגר"א לשון עבר איני זוכר בדיוק] וזה
      טעות גסה מאד.
    8. "שים שלום..." "תורת חיים ואהבת חסד", "וצדקה וברכה ..." מה זה הפסיק
      באמצע? כי באור פניך נתת לנו תורת 1. חיים 2. ואהבת חסד 3. וצדקה 4. וברכה 5.
      ורחמים 6. וחיים 7. ושלום 8. וכו'
    9. "ויברך דוד" - "אבינו מעולם ועד העולם", זה טעות שלא שמעתי באוזני אבל אמרו
      לי שיש טועים בזה, ואף "מפרשים" כך את הפסוק בעקמומיות. האמת ש"מעולם ועד
      העולם" קאי על הרישא "ברוך אתה" - מהעולם ועד העולם. כמו שהיו מברכים במקדש
      כמבואר במשנה.
    10. "ערב ובוקר וצהריים" בברכת מודים, יש נדון האם קאי על "נפלאותך וטובותיך
      שבכל עת" או, שזה מופרך, כי ה' עושה בכל עת ולא רק בערב ובוקר וצהריים, אלא
      קאי על הרישא "נודה לך ונספר..." מתי? "ערב ובוקר וצהריים".
      וכן אמר הצדיק רבי כתריאל מפוניבז' זצ"ל, כפי שאני זוכר, ונלב"ע בלי זש"ק
      באלול כמדומה, לפני כ30 שנה.
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 09:57

    יש הרבה טעויות במנהגי התפילות, אין בזה חידוש

    1. נחמתא בוודאי שצריך לומר בקמץ, מה ההגיון בסגול חוץ מהמנהג שאינו יודע ארמית
    2. חון אום לשמך מקוֶה בוודאי שצריך לומר מקוָה זה אוֹם שזה נקבה, וזה חרוזים
      עם קרבָה
    3. נהוג לומר הטוב כי לא כ-לו מלעיל, וזה טעות גסה וגם קרוב לחירוף וגידוף,
      וצריך לומר כלו במלרע
    4. טעות קדומה [שאף יש לה הסבר בסידור קדום אבל אינו לפי הפשט וגם לא התקבל]
      "אז בקול רעש גדול" "אדיר וחזק משמיעים קול". וצריך לומר "אז בקול רעש גדול
      אדיר וחזק, משמיעים קול" אבל פעם לא כ"כ ידעו לה"ק ומחברי המנגינות לא דייקו.
    5. "לעולם ועד תשכון" בקדושה, האמת שצריך לומר "לעולם ועד" "תשכון בתוך
      ירושלים" [שזה נוסח מקרא ובתפילה בנוסח רס"ג וספרד "תשכון בתוך וכו'"].
    6. תתגדל ותתקדש וכו' לדור ודור ולנצח נצחים" ,"ועינינו תראינה מלכותך כדבר
      האמור בשירי עוזך" והאמת ש"כדבר האמור" לא קאי על "ועינינו תראינה" אלא על זה
      שימלוך ה', על הרישא, ועינינו תראינה זו עוד בקשה, ולכן אין ראוי לומר כנ"ל
      אלא "לדור ודור ולנצח נצחים ועינינו תראינה מלכותך" ואז "כדבר האמור וכו'" או
      לפחות לא לחבר את "ועינינו" ל"כדבר האמור" שזה טעות מוחלטת.
    7. מזבח חדש בציון תכין... ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו", "ובשירי דוד עבדך
      וכו' אהבת עולם תביא להם" שני טעויות, חדא, נשמח בעבודה ונשמח גם בשירים, א"כ
      צריך לחבר את ה"כולנו עם ה"ובשירי דוד". ועוד טעות, "אהבת עולם תביא להם" לא
      קאי על השירים אלא על הרישא על "לעמך נתת... בהיותם מקריבים לפניך וכו'" על זה
      מסיימים "אהבת עולם תביא להם" [וגירסת הגר"א לשון עבר איני זוכר בדיוק] וזה
      טעות גסה מאד.
    8. "שים שלום..." "תורת חיים ואהבת חסד", "וצדקה וברכה ..." מה זה הפסיק
      באמצע? כי באור פניך נתת לנו תורת 1. חיים 2. ואהבת חסד 3. וצדקה 4. וברכה 5.
      ורחמים 6. וחיים 7. ושלום 8. וכו'
    9. "ויברך דוד" - "אבינו מעולם ועד העולם", זה טעות שלא שמעתי באוזני אבל אמרו
      לי שיש טועים בזה, ואף "מפרשים" כך את הפסוק בעקמומיות. האמת ש"מעולם ועד
      העולם" קאי על הרישא "ברוך אתה" - מהעולם ועד העולם. כמו שהיו מברכים במקדש
      כמבואר במשנה.
    10. "ערב ובוקר וצהריים" בברכת מודים, יש נדון האם קאי על "נפלאותך וטובותיך
      שבכל עת" או, שזה מופרך, כי ה' עושה בכל עת ולא רק בערב ובוקר וצהריים, אלא
      קאי על הרישא "נודה לך ונספר..." מתי? "ערב ובוקר וצהריים".
      וכן אמר הצדיק רבי כתריאל מפוניבז' זצ"ל, כפי שאני זוכר, ונלב"ע בלי זש"ק
      באלול כמדומה, לפני כ30 שנה.

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 01:42

    יש הרבה טעויות במנהגי התפילות, אין בזה חידוש

    1. נחמתא בוודאי שצריך לומר בקמץ, מה ההגיון בסגול חוץ מהמנהג שאינו יודע ארמית
    2. חון אום לשמך מקוֶה בוודאי שצריך לומר מקוָה זה אוֹם שזה נקבה, וזה חרוזים
      עם קרבָה
    3. נהוג לומר הטוב כי לא כ-לו מלעיל, וזה טעות גסה וגם קרוב לחירוף וגידוף,
      וצריך לומר כלו במלרע
    4. טעות קדומה [שאף יש לה הסבר בסידור קדום אבל אינו לפי הפשט וגם לא התקבל]
      "אז בקול רעש גדול" "אדיר וחזק משמיעים קול". וצריך לומר "אז בקול רעש גדול
      אדיר וחזק, משמיעים קול" אבל פעם לא כ"כ ידעו לה"ק ומחברי המנגינות לא דייקו.
    5. "לעולם ועד תשכון" בקדושה, האמת שצריך לומר "לעולם ועד" "תשכון בתוך
      ירושלים" [שזה נוסח מקרא ובתפילה בנוסח רס"ג וספרד "תשכון בתוך וכו'"].
    6. תתגדל ותתקדש וכו' לדור ודור ולנצח נצחים" ,"ועינינו תראינה מלכותך כדבר
      האמור בשירי עוזך" והאמת ש"כדבר האמור" לא קאי על "ועינינו תראינה" אלא על זה
      שימלוך ה', על הרישא, ועינינו תראינה זו עוד בקשה, ולכן אין ראוי לומר כנ"ל
      אלא "לדור ודור ולנצח נצחים ועינינו תראינה מלכותך" ואז "כדבר האמור וכו'" או
      לפחות לא לחבר את "ועינינו" ל"כדבר האמור" שזה טעות מוחלטת.
    7. מזבח חדש בציון תכין... ובעבודת בית המקדש נשמח כולנו", "ובשירי דוד עבדך
      וכו' אהבת עולם תביא להם" שני טעויות, חדא, נשמח בעבודה ונשמח גם בשירים, א"כ
      צריך לחבר את ה"כולנו עם ה"ובשירי דוד". ועוד טעות, "אהבת עולם תביא להם" לא
      קאי על השירים אלא על הרישא על "לעמך נתת... בהיותם מקריבים לפניך וכו'" על זה
      מסיימים "אהבת עולם תביא להם" [וגירסת הגר"א לשון עבר איני זוכר בדיוק] וזה
      טעות גסה מאד.
    8. "שים שלום..." "תורת חיים ואהבת חסד", "וצדקה וברכה ..." מה זה הפסיק
      באמצע? כי באור פניך נתת לנו תורת 1. חיים 2. ואהבת חסד 3. וצדקה 4. וברכה 5.
      ורחמים 6. וחיים 7. ושלום 8. וכו'
    9. "ויברך דוד" - "אבינו מעולם ועד העולם", זה טעות שלא שמעתי באוזני אבל אמרו
      לי שיש טועים בזה, ואף "מפרשים" כך את הפסוק בעקמומיות. האמת ש"מעולם ועד
      העולם" קאי על הרישא "ברוך אתה" - מהעולם ועד העולם. כמו שהיו מברכים במקדש
      כמבואר במשנה.
    10. "ערב ובוקר וצהריים" בברכת מודים, יש נדון האם קאי על "נפלאותך וטובותיך
      שבכל עת" או, שזה מופרך, כי ה' עושה בכל עת ולא רק בערב ובוקר וצהריים, אלא
      קאי על הרישא "נודה לך ונספר..." מתי? "ערב ובוקר וצהריים".
      וכן אמר הצדיק רבי כתריאל מפוניבז' זצ"ל, כפי שאני זוכר, ונלב"ע בלי זש"ק
      באלול כמדומה, לפני כ30 שנה.
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 10:49

    ישר כח גדול!
    בטעות מס' 4 האם הכוונה בהסבר שלא התקבל - לתיקון אופנים וחיות במקום אדיר
    וחזק?
    במס' 5 האם הכוונה להוסיף מילים או להוריד מילים?
    בנוסח אשכנז אומרים בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים
    וכו'
    האם הכוונה לומר תשכון (ו)תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך?
    ואם אכן זו הכוונה למה באמת אין וא"ו

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 10:49

    ישר כח גדול!
    בטעות מס' 4 האם הכוונה בהסבר שלא התקבל - לתיקון אופנים וחיות במקום אדיר
    וחזק?
    במס' 5 האם הכוונה להוסיף מילים או להוריד מילים?
    בנוסח אשכנז אומרים בקרוב בימינו לעולם ועד תשכון תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים
    וכו'
    האם הכוונה לומר תשכון (ו)תתגדל ותתקדש בתוך ירושלים עירך?
    ואם אכן זו הכוונה למה באמת אין וא"ו

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 12:09

    יישר כח
    לגבי הערה 2, האם יש מקור לכך ש'אום' (להבדיל מ'אומה') הוא לשון נקבה?

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 13:40

    כך כתב ר' אברהם ברלינר ב"הערות על הסידור" (בתוך כתבים נבחרים):

    כמו"כ בכל הפיוטים המילה אום, התיאורים הצמודים לה או שכתובים בלשון רבים או בלשון נקבה. לעולם לא בלשון זכר.
    למשל:
    בפיוט "אדיר איום" (למוצ"ש): רחם אום לא רוחמה
    בהושענות: אום נצורה
    או בלשון רבים - בחזרת הש"ץ שחרית יו"כ: חון אום שמך מפארים

    אגב, ר"א ברלינר מתייחס גם ל"ערב ובוקר וצהרים" שבמודים, ומביא אסמכתא מקרא:

    ----- Original Message -----
    מאת: From: "יחזקאל שולביץ"
    מאת: To: "דוד ברקוביץ"
    מאת: Cc: "דוד אור" [email protected]; "עריכה תורנית" [email protected]; "דוד וסרמן" [email protected]; "שמעון לנדאו"
    Sent: Thursday, September 28, 2023 11:09 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 12:09

    יישר כח
    לגבי הערה 2, האם יש מקור לכך ש'אום' (להבדיל מ'אומה') הוא לשון נקבה?

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 14:05

    כך כתב ר' אברהם ברלינר ב"הערות על הסידור" (בתוך כתבים נבחרים):

    כמו"כ בכל הפיוטים המילה אום, התיאורים הצמודים לה או שכתובים בלשון רבים או בלשון נקבה. לעולם לא בלשון זכר.
    למשל:
    בפיוט "אדיר איום" (למוצ"ש): רחם אום לא רוחמה
    בהושענות: אום נצורה
    או בלשון רבים - בחזרת הש"ץ שחרית יו"כ: חון אום שמך מפארים

    אגב, ר"א ברלינר מתייחס גם ל"ערב ובוקר וצהרים" שבמודים, ומביא אסמכתא מקרא:

    ----- Original Message -----
    מאת: From: "יחזקאל שולביץ"
    מאת: To: "דוד ברקוביץ"
    מאת: Cc: "דוד אור" [email protected]; "עריכה תורנית" [email protected]; "דוד וסרמן" [email protected]; "שמעון לנדאו"
    Sent: Thursday, September 28, 2023 11:09 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 13:40

    כך כתב ר' אברהם ברלינר ב"הערות על הסידור" (בתוך כתבים נבחרים):

    כמו"כ בכל הפיוטים המילה אום, התיאורים הצמודים לה או שכתובים בלשון רבים או בלשון נקבה. לעולם לא בלשון זכר.
    למשל:
    בפיוט "אדיר איום" (למוצ"ש): רחם אום לא רוחמה
    בהושענות: אום נצורה
    או בלשון רבים - בחזרת הש"ץ שחרית יו"כ: חון אום שמך מפארים

    אגב, ר"א ברלינר מתייחס גם ל"ערב ובוקר וצהרים" שבמודים, ומביא אסמכתא מקרא:

    ----- Original Message -----
    מאת: From: "יחזקאל שולביץ"
    מאת: To: "דוד ברקוביץ"
    מאת: Cc: "דוד אור" [email protected]; "עריכה תורנית" [email protected]; "דוד וסרמן" [email protected]; "שמעון לנדאו"
    Sent: Thursday, September 28, 2023 11:09 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 15:14

    היעב"ץ מבהיר שהניקוד הנכון הוא מקוָה (בקמץ).
    אלא שציין שאין להזניח את המבטאים בסגול.
    אך גם אם זה לא טעות, אין זה אומר שכך נכון ומקורי.
    וכמו שציינתי והבאתי, אין שום פיוט (ובדקתי הרבה מאוד) ש"אום" מופיעה כזכר. רק כנקבה ולעיתים בלשון רבים.

    ----- Original Message -----
    From: [email protected]
    To: ש. הופמן S. Hoffman ; יחזקאל שולביץ
    Cc: עריכה תורנית
    Sent: Thursday, September 28, 2023 12:40 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש

    לתשומת לב החכמים שליט"א.

    יש מקור חשוב יותר לניקוד 'אום... מקוה' בסידור יעב"ץ.

    הבאתי צילום לעיל.

    בתאריךThu Sep 28 2023 14:05:46 GMT+0300 (שעון ישראל (קיץ)) ש. הופמן S. Hoffman <[email protected]> כתב/י:
    
    ---------- הודעה מקורית ----------
    
    כך כתב ר' אברהם ברלינר ב"הערות על הסידור" (בתוך כתבים נבחרים):
    
    כמו"כ בכל הפיוטים המילה אום, התיאורים הצמודים לה או שכתובים בלשון רבים או בלשון נקבה. לעולם לא בלשון זכר.
    
    למשל:
    
    בפיוט "אדיר איום" (למוצ"ש): רחם אום לא רוחמה
    
    בהושענות: אום נצורה
    
    או בלשון רבים - בחזרת הש"ץ שחרית יו"כ: חון אום שמך מפארים
    
    אגב, ר"א ברלינר מתייחס גם ל"ערב ובוקר וצהרים" שבמודים, ומביא אסמכתא מקרא:
    
    ----- Original Message -----
    

    מאת: From: "יחזקאל שולביץ"

    מאת: To: "דוד ברקוביץ"

    מאת: Cc: "דוד אור" [email protected]; "עריכה תורנית" [email protected]; "דוד וסרמן" [email protected]; "שמעון לנדאו"

    Sent: Thursday, September 28, 2023 11:09 AM
    
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש
    
    --
    
    נא לשים לב:
    
    א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.
    
    ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.
    
    כתיבה וחתימה טובה
    
    ---
    
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.
    
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/9E1537CEA61A429E8C79A1563F746D67%40user99b7abd310.
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 15:14

    היעב"ץ מבהיר שהניקוד הנכון הוא מקוָה (בקמץ).
    אלא שציין שאין להזניח את המבטאים בסגול.
    אך גם אם זה לא טעות, אין זה אומר שכך נכון ומקורי.
    וכמו שציינתי והבאתי, אין שום פיוט (ובדקתי הרבה מאוד) ש"אום" מופיעה כזכר. רק כנקבה ולעיתים בלשון רבים.

    ----- Original Message -----
    From: [email protected]
    To: ש. הופמן S. Hoffman ; יחזקאל שולביץ
    Cc: עריכה תורנית
    Sent: Thursday, September 28, 2023 12:40 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש

    לתשומת לב החכמים שליט"א.

    יש מקור חשוב יותר לניקוד 'אום... מקוה' בסידור יעב"ץ.

    הבאתי צילום לעיל.

    בתאריךThu Sep 28 2023 14:05:46 GMT+0300 (שעון ישראל (קיץ)) ש. הופמן S. Hoffman <[email protected]> כתב/י:
    
    ---------- הודעה מקורית ----------
    
    כך כתב ר' אברהם ברלינר ב"הערות על הסידור" (בתוך כתבים נבחרים):
    
    כמו"כ בכל הפיוטים המילה אום, התיאורים הצמודים לה או שכתובים בלשון רבים או בלשון נקבה. לעולם לא בלשון זכר.
    
    למשל:
    
    בפיוט "אדיר איום" (למוצ"ש): רחם אום לא רוחמה
    
    בהושענות: אום נצורה
    
    או בלשון רבים - בחזרת הש"ץ שחרית יו"כ: חון אום שמך מפארים
    
    אגב, ר"א ברלינר מתייחס גם ל"ערב ובוקר וצהרים" שבמודים, ומביא אסמכתא מקרא:
    
    ----- Original Message -----
    

    מאת: From: "יחזקאל שולביץ"

    מאת: To: "דוד ברקוביץ"

    מאת: Cc: "דוד אור" [email protected]; "עריכה תורנית" [email protected]; "דוד וסרמן" [email protected]; "שמעון לנדאו"

    Sent: Thursday, September 28, 2023 11:09 AM
    
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש
    
    --
    
    נא לשים לב:
    
    א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.
    
    ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.
    
    כתיבה וחתימה טובה
    
    ---
    
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.
    
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/9E1537CEA61A429E8C79A1563F746D67%40user99b7abd310.
    
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 17:36

    "אום" הוא קיצור של "לאום".
    לאום הוא זכר - ולאום מלאום יאמץ.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 17:36

    "אום" הוא קיצור של "לאום".
    לאום הוא זכר - ולאום מלאום יאמץ.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 19:13

    מנין שהוא קיצור של [ל]אום, אולי קיצור של אומ[ה]?
    ----- Original Message -----
    From: דוד וסרמן
    To: ש. הופמן S. Hoffman
    Cc: יחזקאל שולביץ ; עריכה תורנית
    Sent: Thursday, September 28, 2023 4:36 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש

    "אום" הוא קיצור של "לאום".
    לאום הוא זכר - ולאום מלאום יאמץ.

    היעב"ץ מבהיר שהניקוד הנכון הוא מקוָה (בקמץ).
    אלא שציין שאין להזניח את המבטאים בסגול.
    אך גם אם זה לא טעות, אין זה אומר שכך נכון ומקורי.
    וכמו שציינתי והבאתי, אין שום פיוט (ובדקתי הרבה מאוד) ש"אום" מופיעה כזכר. רק כנקבה ולעיתים בלשון רבים.
    
      ----- Original Message -----
      From: [email protected]
      To: ש. הופמן S. Hoffman ; יחזקאל שולביץ
      Cc: עריכה תורנית
      Sent: Thursday, September 28, 2023 12:40 PM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש
    
      לתשומת לב החכמים שליט"א.
    
      יש מקור חשוב יותר לניקוד 'אום... מקוה' בסידור יעב"ץ.
    
      הבאתי צילום לעיל.
    
        בתאריךThu Sep 28 2023 14:05:46 GMT+0300 (שעון ישראל (קיץ)) ש. הופמן S. Hoffman <[email protected]> כתב/י:
    
        ---------- הודעה מקורית ----------
    
        כך כתב ר' אברהם ברלינר ב"הערות על הסידור" (בתוך כתבים נבחרים):
    
        כמו"כ בכל הפיוטים המילה אום, התיאורים הצמודים לה או שכתובים בלשון רבים או בלשון נקבה. לעולם לא בלשון זכר.
    
        למשל:
    
        בפיוט "אדיר איום" (למוצ"ש): רחם אום לא רוחמה
    
        בהושענות: אום נצורה
    
        או בלשון רבים - בחזרת הש"ץ שחרית יו"כ: חון אום שמך מפארים
    
        אגב, ר"א ברלינר מתייחס גם ל"ערב ובוקר וצהרים" שבמודים, ומביא אסמכתא מקרא:
    
        ----- Original Message -----
    

    מאת: From: "יחזקאל שולביץ"

    מאת: To: "דוד ברקוביץ"

    מאת: Cc: "דוד אור" [email protected]; "עריכה תורנית" [email protected]; "דוד וסרמן" [email protected]; "שמעון לנדאו"

        Sent: Thursday, September 28, 2023 11:09 AM
    
        Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש
    
        --
    
        נא לשים לב:
    
        א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.
    
        ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.
    
        כתיבה וחתימה טובה
    
        ---
    
        קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.
    
        כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    
        כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/9E1537CEA61A429E8C79A1563F746D67%40user99b7abd310.
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 19:13

    מנין שהוא קיצור של [ל]אום, אולי קיצור של אומ[ה]?
    ----- Original Message -----
    From: דוד וסרמן
    To: ש. הופמן S. Hoffman
    Cc: יחזקאל שולביץ ; עריכה תורנית
    Sent: Thursday, September 28, 2023 4:36 PM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש

    "אום" הוא קיצור של "לאום".
    לאום הוא זכר - ולאום מלאום יאמץ.

    היעב"ץ מבהיר שהניקוד הנכון הוא מקוָה (בקמץ).
    אלא שציין שאין להזניח את המבטאים בסגול.
    אך גם אם זה לא טעות, אין זה אומר שכך נכון ומקורי.
    וכמו שציינתי והבאתי, אין שום פיוט (ובדקתי הרבה מאוד) ש"אום" מופיעה כזכר. רק כנקבה ולעיתים בלשון רבים.
    
      ----- Original Message -----
      From: [email protected]
      To: ש. הופמן S. Hoffman ; יחזקאל שולביץ
      Cc: עריכה תורנית
      Sent: Thursday, September 28, 2023 12:40 PM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש
    
      לתשומת לב החכמים שליט"א.
    
      יש מקור חשוב יותר לניקוד 'אום... מקוה' בסידור יעב"ץ.
    
      הבאתי צילום לעיל.
    
        בתאריךThu Sep 28 2023 14:05:46 GMT+0300 (שעון ישראל (קיץ)) ש. הופמן S. Hoffman <[email protected]> כתב/י:
    
        ---------- הודעה מקורית ----------
    
        כך כתב ר' אברהם ברלינר ב"הערות על הסידור" (בתוך כתבים נבחרים):
    
        כמו"כ בכל הפיוטים המילה אום, התיאורים הצמודים לה או שכתובים בלשון רבים או בלשון נקבה. לעולם לא בלשון זכר.
    
        למשל:
    
        בפיוט "אדיר איום" (למוצ"ש): רחם אום לא רוחמה
    
        בהושענות: אום נצורה
    
        או בלשון רבים - בחזרת הש"ץ שחרית יו"כ: חון אום שמך מפארים
    
        אגב, ר"א ברלינר מתייחס גם ל"ערב ובוקר וצהרים" שבמודים, ומביא אסמכתא מקרא:
    
        ----- Original Message -----
    

    מאת: From: "יחזקאל שולביץ"

    מאת: To: "דוד ברקוביץ"

    מאת: Cc: "דוד אור" [email protected]; "עריכה תורנית" [email protected]; "דוד וסרמן" [email protected]; "שמעון לנדאו"

        Sent: Thursday, September 28, 2023 11:09 AM
    
        Subject: Re: [הבית לעורך התורני] ניקוד המילה נחמתא בקדיש
    
        --
    
        נא לשים לב:
    
        א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.
    
        ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי.
    
        כתיבה וחתימה טובה
    
        ---
    
        קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.
    
        כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].
    
        כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/9E1537CEA61A429E8C79A1563F746D67%40user99b7abd310.
    
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 23:54

    אכן אין הכרח.
    ועל כן אין גם הכרח לענין מקוה.
    הטיעון החרוזי חלש מאד.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 23:54

    אכן אין הכרח.
    ועל כן אין גם הכרח לענין מקוה.
    הטיעון החרוזי חלש מאד.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2023 07:54

    לא ברור למה הטיעון החרוזי הוא חלש..
    אבל ודאי מצטרף לזה המקומות הנוספים בהם זה בלשון נקבה
    אום נצורה, אום לא רוחמה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2023 07:54

    לא ברור למה הטיעון החרוזי הוא חלש..
    אבל ודאי מצטרף לזה המקומות הנוספים בהם זה בלשון נקבה
    אום נצורה, אום לא רוחמה.

    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2023 15:03

    אין שם התחרזות משמעותית, הוא יותר מקרה הוא מאשר כוונה תחילה.

  • מחיקת ניקוד בקובץ וורד

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 02:11 יישר כח גדול. אגב אצלי אין "מפתחים" אלא הפקודות מאקרו זה ב: "תצוגה".
  • ניקוד של שין ימנית

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 15:37 אלט ימני + W = שין ימנית. +Q = שין שמאלית
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/06/2023 03:05 שנים רבות השתמשתי בבר אילן בפונט אריאל. לא ברור לי למה. לאחרונה החלפתי לפרנקריל ונהיה הרבה יותר נעים ומראה יותר 'תורני'. אני משתמש גם בדיביאס שם עשיתי וילנא כדי שיהיה לי בידול מבר אילן. וגם זה מוצלח.
  • פירוש המילה "לולי".

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2023 12:20 דנו בזה בעבר. בתורה מוכח מכמה מקומו שלולי משמעותו אם לא. אבל בלשון חז"ל יש הבדל בין אלמלא-אם לא ו'אלמלי' - אם, או אם כן. כגון אלמלי לא זכו ישראל להקביל פני אביהם שבשמים וכו' ייתכן שלשון אותם חכממים מושפעת מאלמלא/אלמלא דוגמאות [image: image.png] [image: image.png]
  • פירוש המילה 'לאו' בגמרא

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2023 09:45 אני לא מבין את הצורך לשנות את המשמעות של המילה לאו, כיון שהרב הכותב מודה שהתרגום המדויק של לאו הינו לא, למה ומדוע לא נפרש את לאו כ"לא" ואידך זיל גמור
  • חיפוש אותיות עם ניקוד

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    H
    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2023 08:59 https://www.prog.co.il/threads/חיפוש-מלים-מנוקדות-ולא-מנוקדת-בוורד.461245/post-5604471 ב-יום רביעי, 6 בספטמבר 2023 בשעה 08:31:34 UTC+3, מא ר כתב/ה:
  • איך מתרגמים המילה פרעסען

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 08/09/2023 13:38
  • המילה 'מרכז'

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2023 08:00 ב"ביאור מלים זרות" שבראש ס' האמונות והדעת לרס"ג עם ביאור שביל האמונה, ז"ל: מרכז מלה ערבית והיא שם לנקודה האמצעית מן העגולה, אשר שם תעמוד רגל המחוגה בעת עשות העגולה. ב-יום ראשון, 17 בדצמבר 2023 בשעה 19:41:10 UTC+2, רבה אמונתך כתב/ה:

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים