עצות לניצול נכון של הזמן גם בעת מלחמה

[אברהם חפץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 10:51

אם רצונו לנעול - שינעל. אבל אני רוצה לומר בצורה ברורה: אף אחד לא חושב שצריך
לנעול את הדיון הזה. כבר כתבו כאן: "לענ"ד ממש אין ראוי למנוע דיון חיוני זה
לנפש ולנשמה, בשעת השבר הגדולה מאז השואה רח"ל". ונראה לי שכולם מסכימים לכך.
וכבר אמר החכם: "מדרכי הזהירות - שלא תרבה להיזהר". אני מבין שר' שמואל רוצה
קבוצה ממוקדת, אבל צריך גם לדעת מתי והיכן כדאי להתגמש. א"א להתנהל בחיים האלו
בלא גמישות, כמובן במצבים חריגים בלבד.
כיוב" מצינו: "לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על הדין". כלומר לא
הסכימו לחרוג בכהוא זה מן הכללים שקבעו.
במצב החריג שלנו, וכשמדובר בסה"כ בשרשור אחד, אני לא מבין מה כ"כ חשוב ודחוף
לנעול את השרשור.
אז אם ר' שמואל רוצה לדעת מה דעת חברי ורבני הקבוצה, התשובה היא: אין עניין
לנעול.
כמובן שאם בכל זאת ירצה לנעול, הרשות בידו כי הוא בעה"ב.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 11:02

רמב"ם ממרים פ"ג ה"ג

במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו והלך אחר
דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר בתורה שבעל פה תחילה כצדוק ובייתוס וכן כל
התועים אחריו *אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין
הקראים וגדלו אותם על דעתם הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז
לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואע"פ ששמע אח"כ [שהוא יהודי וראה היהודים
ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם] כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם
הקראים שטעו לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן
התורה *[ולא ימהר אדם להורגן].

חזון איש אבן העזר סי' קי"ח ס"ו

ומצווין אנו להחיותו ואף לחלל עליו השבת בשביל הצלתו, ובהגה"מ פ"ו מהלכות
דעות כתב דאין רשאין לשנאותו אלא אחר שאינו מקבל תוכחה, ובסוף ספר אהבת חסד
כתב בשה הגר"י מולין דמצוה לאהוב את הרשעים מה"ט, והביא כן מתשובת מהר"מ
לובלין כי אצלנו הוא קדם תוכחה שאין אנו יודעין להוכיח ודיינינן להו כאנוסין.

סנהדרין מ"ז ע"א

נהרג מתוך רשעו כיון דלאו כי אורחיה מיית הויא ליה כפרה, תדע דכתיב מזמור
לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך וגו' נתנו את נבלת עבדיך מאכל
לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ, מאי עבדיך ומאי חסידיך, לאו חסידיך חסידיך
ממש, עבדיך הנך דמחייבי דינא דמעיקרא וכיון דאיקטול קרי להו עבדיך.

[יחיאל - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 20:12

אחי ורעי הזהרו בדבריכם. יעויין שטמ"ק נדרים מ. ד"ה דלא ליתרע, שהקב"ה דן את
האדם כפי שדנים אותו למטה, ואף אדם שלא היתה כוונתו לטובה יכול להינצל מן הדין
על ידי שהבריות יפרשו מעשיו לטובה. בואו ונפרש הכל לזכות ולטובה, בכך נחזק
נרפא ונמשיך ישועה. .

מאת: [email protected]

[ספר נאה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 21:28

הערה בענין : 'מה תפקידנו' או 'במה עלינו להתחזק' וכו'
סיפר הגה"צ רי"מ ארלנגר, שאחר האסון שאירע בחזור מהלויית הבבא סאלי זי"ע
(שנהרגו 4 יהודים בתאונת דרכים ל"ע)
שאל את פי רבו - הרבי מרחמסטריווקא זצ"ל - מה ה"א דורש מעמנו בשעה קשה זו ?
אמר הרבי, בדורנו אין איתנו יודע עד מה, שאין לנו נביאים וכד', ולא קיבלנו
אמירה ברורה מהקב"ה על מה יצא הקצף
ומכיוון שכך, מתחזקים בהכל - כל אחד ישוב בתשובה ויתחזק בענייניו, ולב יודע
מרת נפשו. ע"כ תוכן דבריו

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 21:47

ברצוני לנסות לעשות קצת סדר:
לכאורה כל ההרגשים שהועלו כאן - יש בהם אמת.
דהיינו: ברור שהסרת מחיצות, שנאת אחים, חילול שבת, ביטול תורה ועוד עבירות,
גורמות לקטרוג גדול רח"ל.
וזה הסמך לכך ש"בבני ברק לי נפלו טילים". ובישובים שומרי שבת היה פחות אסונות.
רואים את זה במוחשי.
אם כן, איך יתכן שנהרגו תינוקות שנשבו תינוקות שלא חטאו?
תשובה: כיון שניתנה רשות למשחית, שוב אינו מבחין בין צדיק לרשע.
אבל כל זה לא נועד לחפש אשמים, אלא להראות *לנו *כמה חשוב להקב"ה ששומרים
מתחזקים בתורה ובעבודת ה'.
וממילא יובן, שהרי כל גזירה מאת ה' היא מדוייקת לכל אדם באשר הוא,
וממילא אם כולנו מרגישים צער ופחד,הרי שהקב"ה מדבר אלינו בלבד, וכל אחד יוסיף
כפי הבנתו ואכמ"ל.
מקוה שאני מובן

[yz p - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 22:09

נפלא!

[חתם סופר כתבים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 22:30

מתוך שירת הגאולה:

דברים פרק לב, טז-מג.

עיינו רש"י הקדוש על אתר.

יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ:

יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם חֲדָשִׁים֙
מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם:

צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְלֶֽךָ:

וַיַּ֥רְא ה' וַיִּנְאָ֑ץ מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו:

וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם כִּ֣י ד֤וֹר
תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם:

הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם וַאֲנִי֙
אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם:

כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית
וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים:

אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם:

מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י וְשֶׁן־בְּהֵמֹת֙
אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר:

מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙
גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה:

אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם:

לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙
יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה וְלֹ֥א ה' פָּעַ֥ל כָּל־זֹֽאת:

כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה:

ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם:

אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה אִם־לֹא֙
כִּי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם וַֽיקֹוָ֖ק הִסְגִּירָֽם:

כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים:

כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה עֲנָבֵ֙מוֹ֙
עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ:

חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר:

הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י חָת֖וּם בְּאוֹצְרֹתָֽי:

לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם
אֵידָ֔ם וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ:

כִּֽי־יָדִ֤ין ה' עַמּ֔וֹ וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם כִּ֤י יִרְאֶה֙
כִּי־אָ֣זְלַת יָ֔ד וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב:

וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ:

אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם יָקוּ֙מוּ֙
וְיַעְזְרֻכֶ֔ם יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה:

רְא֣וּ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י
אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א וְאֵ֥ין
מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל:

כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם:

אִם־שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י אָשִׁ֤יב
נָקָם֙ לְצָרָ֔י וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם:

אַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר מִדַּ֤ם חָלָל֙
וְשִׁבְיָ֔ה מֵרֹ֖אשׁ פַּרְע֥וֹת אוֹיֵֽב:

הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב
לְצָרָ֔יו וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ:

מאת: [email protected]

[מ. מ. מוסקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 23:57

מומלץ לשמוע את שיעורו של המגיד מישרים ר'מנשה ישראל רייזמן של יום ד'השבוע
שמדבר ומבאר מהמקורות מה דינם וגדרם של הנרצחים של המסיבה עכשיו לאחר מעשה
מצו"ב השיעור בכתב.

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• הרב רייזמן כו תשרי תשפד.pdf

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/10/2023 00:58

הערה בענין : 'מה תפקידנו' או 'במה עלינו להתחזק' וכו'
סיפר הגה"צ רי"מ ארלנגר, שאחר האסון שאירע בחזור מהלויית הבבא סאלי זי"ע
(שנהרגו 4 יהודים בתאונת דרכים ל"ע)
שאל את פי רבו - הרבי מרחמסטריווקא זצ"ל - מה ה"א דורש מעמנו בשעה קשה זו ?
אמר הרבי, בדורנו אין איתנו יודע עד מה, שאין לנו נביאים וכד', ולא קיבלנו
אמירה ברורה מהקב"ה על מה יצא הקצף
ומכיוון שכך, מתחזקים בהכל - כל אחד ישוב בתשובה ויתחזק בענייניו, ולב יודע
מרת נפשו. ע"כ תוכן דבריו

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/10/2023 01:02

אם יש הערות על העריכה, אשמח לקבל
(כך זה נעשה קצת קשור לקבוצה)

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• להבין ואני תפילה גואל ישראל שמונה עשרה (1).pdf

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/10/2023 12:35

קונטרס יפה מאד!
בהיר ונהיר!