עצות לניצול נכון של הזמן גם בעת מלחמה

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/10/2023 17:00

להרב פז
א. המקור הוא במדרש אסת"ר י, יא: אַנְדְּרִיָּאנוֹס קֵיסָר אָמַר לוֹ לְרַבִּי
יְהוֹשֻׁעַ, גְּדוֹלָה הִיא הַכִּבְשָׂה שֶׁעוֹמֶדֶת בֵּין שִׁבְעִים
זְאֵבִים. אָמַר לוֹ גָּדוֹל הוּא הָרוֹעֶה שֶׁמַּצִּילָהּ וְשׁוֹבְרָן
לִפְנֵיהֶם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה נד, יז): כָּל כְּלִי יוּצַר עָלַיִךְ
לֹא יִצְלָח וגו'.
ב. לכאורה יש כמה חוסר דיוקים בדבריך. הג"ר שפירא אמר שאין סכנה כזו שנפק"מ
שמחייבת לעזוב את הארץ. אבל באופן כללי ודאי ישנה סכנה. וכפי שאנו רואים
פיגועים וצרות, והאחרון הגדיל.
לגבי דברי הגרי"ג. כבר בתורה נאמר "ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה וגו'", ובוודאי
שזה המקום הבטוח ביותר. עם זאת, ראינו מה קרה במאורעות תרפ"ט
ובמאורעות האחרונים, כך שעדיין הסכנה גדולה, ויש מאות אלפי טילים מסוריה
ולבנון וגם הדכנה מכיוון מצרים גדולה (הכי גדולה, כי ממנה לא חוששים). אלא
כוונתו ש*יחסית לחו"ל *ישנה פחות סכנה.
מה שהגראי"ל אמר שהנס אינו מוחשי, כוונתו שאנו בחיי השגרה התרגלנו לחיים של
שגרה ונחת, ולכן במבט טבעי קשה לנו להבין את הנס. בשונה מזמן הגלות שכל יום
היו הולכים על קצות האצבעות, רועדים כעלה נידף, באין להם שום צבא וכדו' שישמור
עליהם, והפוגרומים היו מתרחשים באין מפריע כל אימה שמתחשק לשכנים הגויים.
וממילא היהודי היה מודה לקב"ה כל יום על הנס שהוא שומר אותו. ועכ"פ פשוט וודאי
שגם בימינו קיימת המציאות של כבשה בין שבעים זאבים, וכל הקיום שלנו אינו טבעי
כלל והכל ניסי ניסים, שהרי לצה"ל אין באמת שום כח מול כל צבאות ערב וכו', ועל
דרך זו הניצחון בששת הימים היה רק בניסים ולא היתה כלל מלחמה, אלא ה' הטיל
עליהם מורא ונכנעו ללא קרבות כידוע ליודעי דבר.
בוודאי שאסור ליהודי לחיות בפחד, אלא צריך לבטוח בה' ששומר עליו (ונחלקו
הראשונים והחזו"א בגדר הביטחון ואכמ"ל), אבל זה לא סותר שאדם צריך לדעת את
המציאות האמיתית ולא לחיות בדמיונות, והמציאות האמיתית היא מצב של סכנה נוראית
הן מהאויב מבחוץ והן מבפנים, וממש כמשל הכבשה הנ"ל, וקיום בנס.

מאת: [email protected]

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/10/2023 17:35

שם בדרום זה קיבוצים.
הם גדלים בלי לדעת כלום.
אפילו לא מודה אני ושמע ישראל רח"ל.
הם סגורים מאוד ובקושי יוצאים מהקיבוץ.
אני מתכוון לצעירים ששם ולא לזקנים.

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/10/2023 20:27

מכוון להודעה האחרונה. משתתפי המסיבה לא היו רק מקיבוצים בדרום, הם באו מכל
הארץ ה' ירחם, לרבות צעירים שגדלו במשפחות חרדיות או דתיות ה"י.

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/10/2023 20:35

דבר נוסף, אני חושב שהלימוד צריך להיות בדיוק הפוך, אנו לא צריכים לדון ביחס
לאנשים עצמם שהיו שם וכנ"ל, אלא ביחס לעצמנו, אבל זה ברור שהקב"ה לימד אותנו
בתורתו שארץ ישראל מקיאה עוברי עבירה, וכשרואים שמדת הדין פוגעת בצורה נוראה
בעוברי עבירה - אנו צריכים לקלוט מזה מה היא עבירה ולהתחזק בהתאם, ויתכן
שלהתעלם מכך שהמקום ההוא היה ראוי לעונש מאת הקב"ה, ולהתיחס שאין חילוק בין
הרצח שהתבצע שם לבין רצח אברכים קדושים עובדי ה', היא גופא ההליכה בקרי ומדת
אכזריות, וכמובן - לא בשביל לדון אותם, זה לא התפקיד שלנו, אלא בשביל שנלמד מה
ה' רוצה להראות לנו, הנלענ"ד כתבתי [וכע"יז קבלתי מרבותי].

[יהונתן פז - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/10/2023 21:02

כעת ראיתי כי טעיתי. והגרי"ג עצמו התבטא שהקיום בארה"ק אינו אלא בנס. דבריו
התפרסמו כעת בקובץ גליונות.

וכנראה מה שאמר שבטוח כאן הוא משום הנס עצמו, ולא בדרך הטבע. ויל"ע.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/10/2023 22:22

פעם היה פיגוע בתל אביב באוטובוס שנסע בשבת,
כשסיפר למרן הגרי"ז על הפיגוע, אמר שזה בגלל מה שכתוב "מחלליה מות יומת".
שאלו - הרי יש שנוסעים בשבת ולא מתים, ויש שנוסעים ביום חול ומתים.
השיב הגרי"ז: "דאס ווייס איך, און דאס ווייס איך נישט".
(תתרגמו בגוגל)

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/10/2023 22:55

בוא נאמר שאדם צריך לנצל כל הזדמנות כדי להתעורר בתשובה.
כלומר, גם אם הוא נוקט בקו מחשבה של: "הם חטאו בג' החמורות ולכן נענשו", שלא
יעיז לחשוב שהוא יותר טוב מהם ולו לא מגיע להיענש. אלא עליו לדעת שהקב"ה מדקדק
דווקא עם אלו שגדלו בבתים חרדיים וקיבלו חינוך טוב. ולכן יזדרז לעשות תשובה
בדברים שהוא נכשל בהם כפי שלב יודע מרת נפשו. וראה בקובץ ששלחתי לעיל ("בשלי
הסער הגדול הזה").
חוץ מזה, נרצחו שם באכזריות גם תינוקות קטנים שלא חטאו, וזו הוכחה שאנחנו לא
מסוגלים בכלל להבין חשבונות שמים שהיו שם.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/10/2023 23:02

התכוונו לומר רק שצריך להתחזק גם בענין הזה של אמונה בשכר ועונש

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/10/2023 23:14

נכון, אבל כפי שכבר כתבתי, אסור שאדם יחשוב: "אני יותר טוב מהם". אלא עליו
לדעת: גם אם הם נענשו בעבור עוונותיהם, הוא במצב מסוכן יותר, כי ה' מדקדק עם
אלו שגדלו וכו'. ולא יתגאה אלא יעשה תשובה.

[חנוך ג. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/10/2023 23:56

ממליץ מאד לשמוע את דברי הרה"ג רבי יחיאל יעקובסון שליט"א
בטלפון 089165055 שלוחה מס' 3 דברים חדים וברורים שקיבל מגדולי ישראל
(בין היתר בנושא האם אכן "בשלי הסער"), כל מילה פנינה.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 00:33

אפריון נמטייה אם תוכל לסכם בכמה משפטים לטובת אלו שאין זמנם בידיהם לשמוע כל
השיעור.

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 01:35

קורא את כל התגובות ולבי חלל בקרבי על שבר בת עמי כמה אנחנו באמת בדור יתום.
כי אם נערוך חשבון נפש האשמה תפול וכו' ויבוא ח"ו ח"ו קטרוג, ואם לא נערוך
חשבו"נ הרי זה מדרכי אכזריות כמבואר ברמב"ם. ואף אחד לא ענה תשובה הנוקבת
באמיתותה מה עלינו לעשות ולחשוב, דממ"נ אם נאמר לא יודעים שמא מדרכי אכזריות
זה, ואם נאמר יודעים שמא נקטרג. וגם הרב יעקבזון שליט"א הנז' אמר בשם גדולי
ישראל מתקופת מלחמת יו"כ ומהתקופות שאח"כ, שאסור בשום פנים לומר שהאסונות קרו
בגלל יהודים שומרי תורה ומצוות. ככה שבאמת ובתמים אנחנו עומדים בפני שוקת
שבורה וכואבת. כואבת. כואבת.

נ.ב.
לענ"ד ממש אין ראוי למנוע דיון חיוני זה לנפש ולנשמה, בשעת השבר הגדולה מאז
השואה רח"ל.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 02:09

להגיד 'יודעים' זו שטות מוחלטת, שהרי נרצחו גם תינוקות כנ"ל וגם אנשים דתיים.
להגיד 'לא יודעים' זו גם טעות, כי האסון בא לעורר אותנו.
הצעתי שגם מי שחושב שהאסון בא בגלל הפוקרים, עליו לדעת שממנו, בתור אחד שגדל
בסביבה חרדית וכו', מצפים בשמים להרבה יותר ממה שהוא, והקב"ה מדקדק וכו', והוא
לא יותר טוב מהם, שגדלו וכו'. ויתעורר בתשובה.
ולכאורה כך יש להתייחס גם לשואה.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 02:14

הזכירו שהיו במסיבה שם גם נערים שהיו דתיים ופרשו.
גם עליהם יש ללמד זכות, כי ישנו גיל שאין לאדם דעת, דעתו מסתלקת והוא כאנוס
בידי יצריו, ובד"כ כשהוא מתבגר הוא חוזר בתשובה.
וידון האדם בעצמו: אני, שיש לי דעת, מצפים ממני ליותר ממה שאני עושה.

[דוד ברקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 08:16

בקשר לדברי הרב יחיאל יעקובסון
הדברים הודפסו בקובץ גליונות (מחולק השבוע חינם)

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 09:39

אף אחד לא סבור שהדיון צריך להנעל ?

ב-יום חמישי, 12 באוקטובר 2023 בשעה 08:17:05 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

[שמחה פרוינד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 09:42

אסביר את דברי הרב בלויא
כבר פעם שניה שהוא שואל האם הדיון צריך להינעל
ומהסיבה שהוא כבר פרסם בעבר שהוא לא מתערב בתוכן ההודעות וחוסם אלא א"כ משהו
מעיר לו וע"כ רמז ידידינו שליט"א שאע"פ שאף אחד מאיתנו לא טרח להעיר את תשומת
ליבו ע"כ שהדיון הזה ורג מכללי הקבוצה
בקשתו לסיים את הדיון הלז

--
* בכבוד רב *
* שמחה פרוינד *

•      05484-30-988          [email protected]
  

[email protected] [email protected]*

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 10:51

רמב"ם ממרים פ"ג ה"ג

במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו והלך אחר
דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר בתורה שבעל פה תחילה כצדוק ובייתוס וכן כל
התועים אחריו *אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין
הקראים וגדלו אותם על דעתם הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז
לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואע"פ ששמע אח"כ [שהוא יהודי וראה היהודים
ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם] כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם
הקראים שטעו לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן
התורה *[ולא ימהר אדם להורגן].

חזון איש אבן העזר סי' קי"ח ס"ו

ומצווין אנו להחיותו ואף לחלל עליו השבת בשביל הצלתו, ובהגה"מ פ"ו מהלכות
דעות כתב דאין רשאין לשנאותו אלא אחר שאינו מקבל תוכחה, ובסוף ספר אהבת חסד
כתב בשה הגר"י מולין דמצוה לאהוב את הרשעים מה"ט, והביא כן מתשובת מהר"מ
לובלין כי אצלנו הוא קדם תוכחה שאין אנו יודעין להוכיח ודיינינן להו כאנוסין.

סנהדרין מ"ז ע"א

נהרג מתוך רשעו כיון דלאו כי אורחיה מיית הויא ליה כפרה, תדע דכתיב מזמור
לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך וגו' נתנו את נבלת עבדיך מאכל
לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ, מאי עבדיך ומאי חסידיך, לאו חסידיך חסידיך
ממש, עבדיך הנך דמחייבי דינא דמעיקרא וכיון דאיקטול קרי להו עבדיך.

[אברהם חפץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 10:51

אם רצונו לנעול - שינעל. אבל אני רוצה לומר בצורה ברורה: אף אחד לא חושב שצריך
לנעול את הדיון הזה. כבר כתבו כאן: "לענ"ד ממש אין ראוי למנוע דיון חיוני זה
לנפש ולנשמה, בשעת השבר הגדולה מאז השואה רח"ל". ונראה לי שכולם מסכימים לכך.
וכבר אמר החכם: "מדרכי הזהירות - שלא תרבה להיזהר". אני מבין שר' שמואל רוצה
קבוצה ממוקדת, אבל צריך גם לדעת מתי והיכן כדאי להתגמש. א"א להתנהל בחיים האלו
בלא גמישות, כמובן במצבים חריגים בלבד.
כיוב" מצינו: "לא חרבה ירושלים אלא על שהעמידו דבריהם על הדין". כלומר לא
הסכימו לחרוג בכהוא זה מן הכללים שקבעו.
במצב החריג שלנו, וכשמדובר בסה"כ בשרשור אחד, אני לא מבין מה כ"כ חשוב ודחוף
לנעול את השרשור.
אז אם ר' שמואל רוצה לדעת מה דעת חברי ורבני הקבוצה, התשובה היא: אין עניין
לנעול.
כמובן שאם בכל זאת ירצה לנעול, הרשות בידו כי הוא בעה"ב.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/10/2023 11:02

רמב"ם ממרים פ"ג ה"ג

במה דברים אמורים באיש שכפר בתורה שבעל פה במחשבתו ובדברים שנראו לו והלך אחר
דעתו הקלה ואחר שרירות לבו וכופר בתורה שבעל פה תחילה כצדוק ובייתוס וכן כל
התועים אחריו *אבל בני התועים האלה ובני בניהם שהדיחו אותם אבותם ונולדו בין
הקראים וגדלו אותם על דעתם הרי הוא כתינוק שנשבה ביניהם וגדלוהו ואינו זריז
לאחוז בדרכי המצות שהרי הוא כאנוס ואע"פ ששמע אח"כ [שהוא יהודי וראה היהודים
ודתם הרי הוא כאנוס שהרי גדלוהו על טעותם] כך אלו שאמרנו האוחזים בדרכי אבותם
הקראים שטעו לפיכך ראוי להחזירן בתשובה ולמשכם בדברי שלום עד שיחזרו לאיתן
התורה *[ולא ימהר אדם להורגן].

חזון איש אבן העזר סי' קי"ח ס"ו

ומצווין אנו להחיותו ואף לחלל עליו השבת בשביל הצלתו, ובהגה"מ פ"ו מהלכות
דעות כתב דאין רשאין לשנאותו אלא אחר שאינו מקבל תוכחה, ובסוף ספר אהבת חסד
כתב בשה הגר"י מולין דמצוה לאהוב את הרשעים מה"ט, והביא כן מתשובת מהר"מ
לובלין כי אצלנו הוא קדם תוכחה שאין אנו יודעין להוכיח ודיינינן להו כאנוסין.

סנהדרין מ"ז ע"א

נהרג מתוך רשעו כיון דלאו כי אורחיה מיית הויא ליה כפרה, תדע דכתיב מזמור
לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך וגו' נתנו את נבלת עבדיך מאכל
לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ, מאי עבדיך ומאי חסידיך, לאו חסידיך חסידיך
ממש, עבדיך הנך דמחייבי דינא דמעיקרא וכיון דאיקטול קרי להו עבדיך.