האם מישהו יכול להמציא לי מקור קדום

[משה טבק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2023 00:36

אכן, אך שם לא מופיע ממש שזה רומז לחג הסוכות, וכל הפיוט מדבר על חניית הקב"ה
בציון, אני מחפש מקור שזה רומז לחג הסוכות.

מאת: [email protected]

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2023 00:49

ארבע מקורות שבערך כולם בני אותו הדור (כמדומני)

מהרש"א על פסחים דף ה/א
זכו לשלשה כו'. הענין מבואר כי טעם השביתה בפסח שנאמר בו הראשון כי בו נגאלו
ישראל מן המשעבדים אותם והקב"ה היה דן אותם בכל מיני מכות וטביעה בים ובזכות
שבית' זו יגאלו גם לעתיד מעשו שנקרא הראשון המשעבד אותנו והקב"ה ידין אותו
ויכרית זרעו וכדאמרי' בפ"ק דר"ה ז. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל והוא טעם
השבתת שאור בפסח כי שאור שבעיסה הוא היצ"ה הוא כחו של ס"א שרו של עשו שיכרת
בזמן הגאולה וטעם השביתה בחג הסוכות שנא' בו הראשון בהוציאנו ה' ממצרים פרס
סוכת שלומו עלינו כמ"ש כי בסוכות הושבתי וגו' בזכות זה יזכו לגאולה בבנין בית
המקדש להשרות שכינתו עלינו כטעם ויהי בשלם סוכו וגו' וטעם מצות לולב שנאמר בו
הראשון ע"ש השמחה כמ"ש ולקחתם לכם וגו' ושמחתם וגו' יזכו לשמחה לעתיד בבא משיח
שנקרא ראשון ודקדק לומר לשמו של משיח ששמו מנחם שהוא ינחמנו וישמחנו כמ"ש
שמחנו כימות עניתנו וכן י"ר ב"ב א"ס:

ספר מגלה עמוקות על התורה - פרשת ברכה
האופן הה' ע"ד הפסוק (תהלים מז) עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר ר"ל אלקים הוא
מדת הדין והתרועה הוא לקביל דין וי"י שהוא רחמים לקביל שופר קול פשוט שהוא
רחמים ועל זה אמר עלה אלקים בתרועה שהוא דין ה' שהוא רחמים בקול שופר ועז"א
אשרי העם יודעי תרועה שהוא מדת הדין ואמר יודעי מלשון וידע (שופטים ח) את אנשי
סכות שהוא לשון שבירה מה הם עושין לעשות בהן רחמים דהיינו ה' באור פניך יהלכון
שיהא רחמים בחג הסכות שאז שבע שמחות את פניך אל תקרי שבע אלא שבע אז נודע
שרחימו דמלכא נצחו המלחמה (תהלים עו) ויהי בשלם סוכו ר"ל כשנשלם סוכות ביום נ'
של תשובה מן ר"ח אלול עד הושענא רבה ז"ש אשרי העם יודעי ומתי יודעין שהם נצח
המלחמה לז"א י"י באור פניך (שם סג) שובע שמחות את פניך יהלכון בן' יתירה לא
אמר יהלכו אבל רמז רמוז על נ' יום של גמר החתימה. או יאמר ל' קולות הן בתקיעות
בני א"י דידעי תקיעותא ואינון בבלאי לא ידעי וכולהו צריכין לפי ששם בן ד' הוא
כ"ו וד' אותיות הרי ל' ז"ש י"י באור פניך י"י דייקא לז"א שם בן ד' בשמך יגילון
כל היום ג"פ תוקעין מיושב ומעומד ולאחר התפלה לקביל ג' עולמות בי"ע והעיקר
האמצעים לקביל עולם היצירה מט"ט שר הפנים וזהו באור פניך דייקא על שר הפנים ג'
עולמות יב"ק אדני הויה אהיה הקב"ה בגימ' הכי הוה הרי לקביל גדפין אדני אנפין
הויה עיינין אהיה הרי נגד הוי"ה הוא פנים בסוד גבותם ויראה להם ר"מ פר' פנחס
ז"ש י"י באור פניך לקביל הוי"ה שהוא פנים:

פירוש הרמ"ז על זוהר במדבר - עמוד 493
וטורין דלווטין, הם נה"י ההפכיים אל הררי ציון (תהלים קלג, ג) כי שם צוה ה'
את הברכה, וכבר נז"ל סוד הר וטור, ואין ספק שבחינת טור הוא יותר דין משל הר,
כי יש בה מספר הריבוע ואותיות הריבוע, מה שאין כן בשל הר כי אין בו אלא סך
הריבוע וה' אותיות השרש. אתחזון ואתתקפו, דריש נראו מלשון ראיה, וגם מלשון
ושמתיך כרואי, דכתיב בנחום (ג, ו), שהוא לשון טומאה וטינוף, וכמו (צפניה ג, א)
הוי מוראה ונגאלה. וידוע שכמו שהקדושה הוא כח הקדושה, ככה תוספת הטומאה הוא
חוזק הקלי'. ועבדין בישין, מזווגם יוצאים מזיקים לעולם. ועל כן נמשך ענין הרמז
בפסוקי המבול, ואחר כך חוזר לסוד ענין ההנחה שיש לחיצונים בימי החג. ועד עתה
דיבר בבחינת המים שהם חסדים דאי' שהיו גבורות דאבא, ועכשיו מדבר בעצמם של פרים
שהם גבורות אי'. ועל שתי הבחינות נקרא מועד הסוכות בשם ח"ג וכמ"ש לעיל רנ"ה
ב', שהוא נוטריקון ח'ס"ד ג'בור"ה שעם הכולל עולים טר"ף. וז"ש הכפירים, שהם
שבעים ממונים, שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם, כי אל הוא חסד תשעט), וגם יש א"ל
דאלקי"ם אשר ממנו שואלים אכלם, וב' פעמים א"ל מלא גי' של"ם, וזהו (תהלים עו,
ג) ויהי בשלם סוכו, וגם פ"ר ומי"ם עולה של"ם:

ספר אם לבינה לרבי משה זכות ז"ל - אות סמך
:
והנה לפי דרך סוד זה יובנו קצת פסוקי ממזמור ע"ו שנהגו האשכנזים לאומרו
בסוכות, והוא "נודע ביהודה אלהים" כו'. כי כבר ידעת שבכל ימות השנה גדלות זו"ן
הוא ע"י נה"י דאי' שנתפשט יסודה עד שליש העליון שבת"ת, ומשם נוקב מאחורי ז"א
להוציא נוקביה אשר עיקרה מהגבורות, והוא עיקרו מהחסדים. והנה כוונת אסף לומר
שבחג הסוכות יש דבר חידוש גמור משאר ימות השנה. כי אז בסוכות ה' חסדים ניתנים
לה ע"י אימא עצמה, אחר אשר כבר נתנה לה הגבורות כנ"ל. וזהו שאמר "נודע ביהודה"
היא המ' כידוע. וכן יהודה מלא כזה, יו"ד ה"י ו"ו דל"ת ה"י עולה "מלכות". ואמר
שביהודה "נודע אלהים", היינו שבדעת (שלשה) [שלה] יש ה' גבורות הרומזות בהחמשה
אותיות "אלהים". "בישראל גדול שמו", ר"ל שבכל הפרצוף הנקרא "ישראל", שהוא עד
השליש העליון שבת"ת, גדול כח שמו, כנודע. ודוק מלת "שמו" שהוא סוד פק"ד קס"א
שמתפשטים שם נה"י כנז'. "בשלם סוכו", ירצה [לומר] אבל עתה בסוכות היה דוקא
"בשלם סוכו" היא המלכות, ונקראת כן שהוא סוד ירושלים. "ומעונתו בציון" ג"כ הוא
סוד המלכות, אלא שרוצה לרמוז לב' מיני החסדים, מקיפים ופנימים. כי במלת "סוכו"
רמז למקף הסכך, וה"מעון" רמז לפנימי, הדר בתוך הפנימיות. וקראה "שלם" העולה ב'
פעמים הק"ף, ר"ל ב' פעמים "אל" מלא. וגם מלת "ויהי" עולה א"ל (ועוד מלת בשלם
עולה ע"ב בלי סגול כדלעיל כך מצאתי):

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2023 00:57

יש תורות שלמות בספרים של האדמורים מבעלזא שדרשו על הפסוק הזה
מי שמקיים מצות סוכה בשלימות נחשב כאילו נמצא בירושלים

[יששכר דב ורטהיי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2023 01:05

בספרים ישנם הרבה דרושים בזה, וידוע מאמר הגר"א שישנם ב' מצוות שנכנסים אליהם
בכל הגוף סוכה וא"י וד"ז נרמז בהאי קרא דויהי כו' דהיינו בשלמות.

אבל תמיהני שלא ציינו כאן מה שאמרו במסכת סופרים פי"ט ה"ב 'בחג הסוכות נודע
ביהודה' (שם עו) ועי"ש במפרשים.

ב-יום רביעי, 18 באוקטובר 2023 בשעה 00:58:07 UTC+3, Gra Biurim כתב/ה:

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2023 01:13

מה שאני הגעתי למסקנא מרוב הספרים, שכל מקום בתנ"ך שכתוב המילה סוכה, יש
איזשהו קשר לעניין של סוכות, רק צריך למצוא הקשר.
לדוגמא אני כתבתי בעזרת ה' מאמר על הפסוקים הללו איך הם קשורים לסוכות

מאת: On Wed, Oct 18, 2023, 12:05 AM יששכר דב ורטהיימר

קבצים מצורפים:

• תשפג ויהי בשלם סוכו.pdf

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2023 22:50

ידוע מהגר"א דלעתיד לבוא יהיה בסוכו בו' שלם
והשתא סוכת חסר
ולכן ב' כהל' ושלישית אפי' טפח

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2023 22:59

גם אני שמעתי כן בשם הגר"א, מאחד מבעלי המחשבה שבדורנו.
אבל לא הצלחתי למצוא מקור לזה.
מצאתי רק את החשק שלמה מוילנא שכותב דברים אלה ממש. [ילקו"מ סוכה ב' ע"א].
[image: image.png]

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2023 23:24

אולי טעיתי וזה לא הגר"א

[משה טבק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2023 23:33

תודה רבה לכולם.
לפי הנראה אין לזה מקור מחז"ל ממדרשים וכדו' רק ממאוחרים יותר.
פשוט חשבתי שאם זה מופיע ביוצרות, אז כנראה יש לזה מקור קדום.

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2023 23:39

תודה רבה לכולם.
לפי הנראה אין לזה מקור מחז"ל ממדרשים וכדו' רק ממאוחרים יותר.
פשוט חשבתי שאם זה מופיע ביוצרות, אז כנראה יש לזה מקור קדום.

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/10/2023 00:46

עינייתי ביוצרות שם.
ואין שם שום רמז שהפסוק רומז לחג הסוכות.
וראה ביאור הפיוט ומקורותיו במחזור גולדשמיט - נמצא באוצה"ח.
----- Original Message -----
From: משה טבק
To: דוד אור
Cc: דוד וסרמן ; Gra Biurim ; יששכר דב ורטהיימר ; Typing Main
Sent: Wednesday, October 18, 2023 10:33 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] האם מישהו יכול להמציא לי מקור קדום

תודה רבה לכולם.
לפי הנראה אין לזה מקור מחז"ל ממדרשים וכדו' רק ממאוחרים יותר.
פשוט חשבתי שאם זה מופיע ביוצרות, אז כנראה יש לזה מקור קדום.

אולי טעיתי וזה לא הגר"א

  גם אני שמעתי כן בשם הגר"א, מאחד מבעלי המחשבה שבדורנו.
  אבל לא הצלחתי למצוא מקור לזה.
  מצאתי רק את החשק שלמה מוילנא שכותב דברים אלה ממש. [ילקו"מ סוכה ב' ע"א].

    ידוע מהגר"א דלעתיד לבוא יהיה בסוכו בו' שלם
    והשתא סוכת חסר
    ולכן ב' כהל' ושלישית אפי' טפח

      מה שאני הגעתי למסקנא מרוב הספרים, שכל מקום בתנ"ך שכתוב המילה סוכה, יש איזשהו קשר לעניין של סוכות, רק צריך למצוא הקשר.
      לדוגמא אני כתבתי בעזרת ה' מאמר על הפסוקים הללו איך הם קשורים לסוכות

        בספרים ישנם הרבה דרושים בזה, וידוע מאמר הגר"א שישנם ב' מצוות שנכנסים אליהם בכל הגוף סוכה וא"י וד"ז נרמז בהאי קרא דויהי כו' דהיינו בשלמות.

        אבל תמיהני שלא ציינו כאן מה שאמרו במסכת סופרים פי"ט ה"ב  'בחג הסוכות נודע ביהודה' (שם עו) ועי"ש במפרשים.

        ב-יום רביעי, 18 באוקטובר 2023 בשעה 00:58:07 UTC+3, Gra Biurim כתב/ה:

          יש תורות שלמות בספרים של האדמורים מבעלזא שדרשו על הפסוק הזה
          מי שמקיים מצות סוכה בשלימות נחשב כאילו נמצא בירושלים

            ארבע מקורות שבערך כולם בני אותו הדור (כמדומני)

            מהרש"א על פסחים דף ה/א
            זכו לשלשה כו'. הענין מבואר כי טעם השביתה בפסח שנאמר בו הראשון כי בו נגאלו ישראל מן המשעבדים אותם והקב"ה היה דן אותם בכל מיני מכות וטביעה בים ובזכות שבית' זו יגאלו גם לעתיד מעשו שנקרא הראשון המשעבד אותנו והקב"ה ידין אותו ויכרית זרעו וכדאמרי' בפ"ק דר"ה ז. בניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל והוא טעם השבתת שאור בפסח כי שאור שבעיסה הוא היצ"ה הוא כחו של ס"א שרו של עשו שיכרת בזמן הגאולה וטעם השביתה בחג הסוכות שנא' בו הראשון בהוציאנו ה' ממצרים פרס סוכת שלומו עלינו כמ"ש כי בסוכות הושבתי וגו' בזכות זה יזכו לגאולה בבנין בית המקדש להשרות שכינתו עלינו כטעם ויהי בשלם סוכו וגו' וטעם מצות לולב שנאמר בו הראשון ע"ש השמחה כמ"ש ולקחתם לכם וגו' ושמחתם וגו' יזכו לשמחה לעתיד בבא משיח שנקרא ראשון ודקדק לומר לשמו של משיח ששמו מנחם שהוא ינחמנו וישמחנו כמ"ש שמחנו כימות עניתנו וכן י"ר ב"ב א"ס:

            ספר מגלה עמוקות על התורה - פרשת ברכה
             האופן הה' ע"ד הפסוק (תהלים מז) עלה אלקים בתרועה ה' בקול שופר ר"ל אלקים הוא מדת הדין והתרועה הוא לקביל דין וי"י שהוא רחמים לקביל שופר קול פשוט שהוא רחמים ועל זה אמר עלה אלקים בתרועה שהוא דין ה' שהוא רחמים בקול שופר ועז"א אשרי העם יודעי תרועה שהוא מדת הדין ואמר יודעי מלשון וידע (שופטים ח) את אנשי סכות שהוא לשון שבירה מה הם עושין לעשות בהן רחמים דהיינו ה' באור פניך יהלכון שיהא רחמים בחג הסכות שאז שבע שמחות את פניך אל תקרי שבע אלא שבע אז נודע שרחימו דמלכא נצחו המלחמה (תהלים עו) ויהי בשלם סוכו ר"ל כשנשלם סוכות ביום נ' של תשובה מן ר"ח אלול עד הושענא רבה ז"ש אשרי העם יודעי ומתי יודעין שהם נצח המלחמה לז"א י"י באור פניך (שם סג) שובע שמחות את פניך יהלכון בן' יתירה לא אמר יהלכו אבל רמז רמוז על נ' יום של גמר החתימה. או יאמר ל' קולות הן בתקיעות בני א"י דידעי תקיעותא ואינון בבלאי לא ידעי וכולהו צריכין לפי ששם בן ד' הוא כ"ו וד' אותיות הרי ל' ז"ש י"י באור פניך י"י דייקא לז"א שם בן ד' בשמך יגילון כל היום ג"פ תוקעין מיושב ומעומד ולאחר התפלה לקביל ג' עולמות בי"ע והעיקר האמצעים לקביל עולם היצירה מט"ט שר הפנים וזהו באור פניך דייקא על שר הפנים ג' עולמות יב"ק אדני הויה אהיה הקב"ה בגימ' הכי הוה הרי לקביל גדפין אדני אנפין הויה עיינין אהיה הרי נגד הוי"ה הוא פנים בסוד גבותם ויראה להם ר"מ פר' פנחס ז"ש י"י באור פניך לקביל הוי"ה שהוא פנים:

            פירוש הרמ"ז על זוהר במדבר - עמוד 493
             וטורין דלווטין, הם נה"י ההפכיים אל הררי ציון (תהלים קלג, ג) כי שם צוה ה' את הברכה, וכבר נז"ל סוד הר וטור, ואין ספק שבחינת טור הוא יותר דין משל הר, כי יש בה מספר הריבוע ואותיות הריבוע, מה שאין כן בשל הר כי אין בו אלא סך הריבוע וה' אותיות השרש. אתחזון ואתתקפו, דריש נראו מלשון ראיה, וגם מלשון ושמתיך כרואי, דכתיב בנחום (ג, ו), שהוא לשון טומאה וטינוף, וכמו (צפניה ג, א) הוי מוראה ונגאלה. וידוע שכמו שהקדושה הוא כח הקדושה, ככה תוספת הטומאה הוא חוזק הקלי'. ועבדין בישין, מזווגם יוצאים מזיקים לעולם. ועל כן נמשך ענין הרמז בפסוקי המבול, ואחר כך חוזר לסוד ענין ההנחה שיש לחיצונים בימי החג. ועד עתה דיבר בבחינת המים שהם חסדים דאי' שהיו גבורות דאבא, ועכשיו מדבר בעצמם של פרים שהם גבורות אי'. ועל שתי הבחינות נקרא מועד הסוכות בשם ח"ג וכמ"ש לעיל רנ"ה ב', שהוא נוטריקון ח'ס"ד ג'בור"ה שעם הכולל עולים טר"ף. וז"ש הכפירים, שהם שבעים ממונים, שואגים לטרף ולבקש מאל אכלם, כי אל הוא חסד תשעט), וגם יש א"ל דאלקי"ם אשר ממנו שואלים אכלם, וב' פעמים א"ל מלא גי' של"ם, וזהו (תהלים עו, ג) ויהי בשלם סוכו, וגם פ"ר ומי"ם עולה של"ם:

            ספר אם לבינה לרבי משה זכות ז"ל - אות סמך
            :
            והנה לפי דרך סוד זה יובנו קצת פסוקי ממזמור ע"ו שנהגו האשכנזים לאומרו בסוכות, והוא "נודע ביהודה אלהים" כו'. כי כבר ידעת שבכל ימות השנה גדלות זו"ן הוא ע"י נה"י דאי' שנתפשט יסודה עד שליש העליון שבת"ת, ומשם נוקב מאחורי ז"א להוציא נוקביה אשר עיקרה מהגבורות, והוא עיקרו מהחסדים. והנה כוונת אסף לומר שבחג הסוכות יש דבר חידוש גמור משאר ימות השנה. כי אז בסוכות ה' חסדים ניתנים לה ע"י אימא עצמה, אחר אשר כבר נתנה לה הגבורות כנ"ל. וזהו שאמר "נודע ביהודה" היא המ' כידוע. וכן יהודה מלא כזה, יו"ד ה"י ו"ו דל"ת ה"י עולה "מלכות". ואמר שביהודה "נודע אלהים", היינו שבדעת (שלשה) [שלה] יש ה' גבורות הרומזות בהחמשה אותיות "אלהים". "בישראל גדול שמו", ר"ל שבכל הפרצוף הנקרא "ישראל", שהוא עד השליש העליון שבת"ת, גדול כח שמו, כנודע. ודוק מלת "שמו" שהוא סוד פק"ד קס"א שמתפשטים שם נה"י כנז'. "בשלם סוכו", ירצה [לומר] אבל עתה בסוכות היה דוקא "בשלם סוכו" היא המלכות, ונקראת כן שהוא סוד ירושלים. "ומעונתו בציון" ג"כ הוא סוד המלכות, אלא שרוצה לרמוז לב' מיני החסדים, מקיפים ופנימים. כי במלת "סוכו" רמז למקף הסכך, וה"מעון" רמז לפנימי, הדר בתוך הפנימיות. וקראה "שלם" העולה ב' פעמים הק"ף, ר"ל ב' פעמים "אל" מלא. וגם מלת "ויהי" עולה א"ל (ועוד מלת בשלם עולה ע"ב בלי סגול כדלעיל כך מצאתי):

              אכן, אך שם לא מופיע ממש שזה רומז לחג הסוכות, וכל הפיוט מדבר על חניית הקב"ה בציון, אני מחפש מקור שזה רומז לחג הסוכות.

                כידוע, מקור היוצרות קדום.

                הכוונה מן הסתם, לעוד מקור קדום.

                  בתאריךTue Oct 17 2023 23:44:12 GMT+0300 (שעון ישראל (קיץ)) משה טבק <[email protected]> כתב/י:

                  ---------- הודעה מקורית ----------

                  שהפסוק ויהי בשלם סוכו מרמז על חג הסוכות?

                  זה מופיע ביוצרות ליום ראשון של סוכות (כשחל ביום חול).

                  תודה רבה

                  --

                  נא לשים לב לא לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה.

                  ---

                  קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google.

                  כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected].

                  כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAN-D6-98d-8v1O%3DxDXnObq7zHq9gYtR%3DvfFuD34t6Bw%2BLw_Jxg%40mail.gmail.com.

[משה טבק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2023 13:08

תודה רבה לכל המגיבים עזר לי מאוד.
כאמור, ביוצרות לא מוזכר שפסוק זה מוסב על חג הסוכות.

מאת: [email protected]