דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

המילה 'מגמה' - 'מגמתו' בלשון הקודש

2023
20 11 65 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 14:31

    כאמור בהודעתי מלפני 2 דקות, השאלה היתה עיונית גרידא.
    התפלאתי שהמילה מופיעה המון בראשונים בהטיה 'מגמתו' [ועכשיו אני יודע גם על
    'מגמת'] ולעולם לא בהטיה 'מגמה'.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 15:41

    הלקוח אינו צודק כלל! סוף סוף זו מילה בלשה"ק אז למה להיות מרובעים.
    אבל אל תהיה צודק תהיה חכם.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 15:41

    הלקוח אינו צודק כלל! סוף סוף זו מילה בלשה"ק אז למה להיות מרובעים.
    אבל אל תהיה צודק תהיה חכם.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 15:56

    שורש המילה הוא אמנם לשה"ק, אך השימוש שעושים בה היום, דוגמת זה שהרב המהדיר
    התייעץ לגביו לעיל, לא נמצא במקרא. לפי רוב המפרשים פירושו הוא חוזק עזות
    ומהירות

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 15:41

    הלקוח אינו צודק כלל! סוף סוף זו מילה בלשה"ק אז למה להיות מרובעים.
    אבל אל תהיה צודק תהיה חכם.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 15:57

    ע"פ אבן שושן המקור הוא בערבית (רזינ = כבד ראש) ומשם הגיע לעברית החדשה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 15:56

    שורש המילה הוא אמנם לשה"ק, אך השימוש שעושים בה היום, דוגמת זה שהרב המהדיר
    התייעץ לגביו לעיל, לא נמצא במקרא. לפי רוב המפרשים פירושו הוא חוזק עזות
    ומהירות

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 16:00

    רש"י ומצודות: שאיפה וחשק המחשבה.
    כלומר מטרה.
    כמו בימינו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 16:00

    רש"י ומצודות: שאיפה וחשק המחשבה.
    כלומר מטרה.
    כמו בימינו.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 16:01

    התכוונתי כמובן למילה "רצינות", ששורשו "רצן".

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 16:01

    התכוונתי כמובן למילה "רצינות", ששורשו "רצן".

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 17:37

    בענין ’מגמה’
    כיוון שהמילה ’מגמת’ היא סמוכה, ולא מופיעה בכתבי הקודש בלי סמיכות, שיערו
    מחדשי העברית שזה הופך ל’מגמה’
    אך אינו מוכח ואפשר לפרק את הסמיכות בצורות אחרות, ואז לא תהיה קיימת הצורה
    ’מגמה’

    ולפי השערת רש”י - המילה בלי סמיכות היא בכלל ’גמיאה’, כלומר, גמיאה בסמיכות
    הופכת ל’מגמת’

    ע”כ

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 17:37

    בענין ’מגמה’
    כיוון שהמילה ’מגמת’ היא סמוכה, ולא מופיעה בכתבי הקודש בלי סמיכות, שיערו
    מחדשי העברית שזה הופך ל’מגמה’
    אך אינו מוכח ואפשר לפרק את הסמיכות בצורות אחרות, ואז לא תהיה קיימת הצורה
    ’מגמה’

    ולפי השערת רש”י - המילה בלי סמיכות היא בכלל ’גמיאה’, כלומר, גמיאה בסמיכות
    הופכת ל’מגמת’

    ע”כ

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 17:41

    ובענין רצינות:

    זוהי מילה מודרנית שנועדה לתרגם את המילה ’ערנסקייט’ ביידיש, ואין למילה זו
    תרגום מדויק אחר

    יש עוד מילים כאלה שאם לא תשתמש בתרגום המקובל בעברית לא תמצא תרגום מדויק,
    ותיאלץ להתפשר על המשמעות המדויקת

    כמו”כ יש מילים ביידיש שגם בעברית אין להם תרגום מדויק

    יתכן שלכל המילים האלו היתה מקבילה בלשון הקודש, אך איננו מודעים לה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 17:37

    בענין ’מגמה’
    כיוון שהמילה ’מגמת’ היא סמוכה, ולא מופיעה בכתבי הקודש בלי סמיכות, שיערו
    מחדשי העברית שזה הופך ל’מגמה’
    אך אינו מוכח ואפשר לפרק את הסמיכות בצורות אחרות, ואז לא תהיה קיימת הצורה
    ’מגמה’

    ולפי השערת רש”י - המילה בלי סמיכות היא בכלל ’גמיאה’, כלומר, גמיאה בסמיכות
    הופכת ל’מגמת’

    ע”כ

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 17:41

    רש"י אומר אמנם 'שאיפה', אך לא במובן של רצון ומחשבה, אלא מלשון שאיפת/שאיבת
    אוויר ונשיפתו. דוק היטב בדבריו הק' שם ותשכח

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 17:41

    ובענין רצינות:

    זוהי מילה מודרנית שנועדה לתרגם את המילה ’ערנסקייט’ ביידיש, ואין למילה זו
    תרגום מדויק אחר

    יש עוד מילים כאלה שאם לא תשתמש בתרגום המקובל בעברית לא תמצא תרגום מדויק,
    ותיאלץ להתפשר על המשמעות המדויקת

    כמו”כ יש מילים ביידיש שגם בעברית אין להם תרגום מדויק

    יתכן שלכל המילים האלו היתה מקבילה בלשון הקודש, אך איננו מודעים לה

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 18:44

    כמו פארגין באידיש פרגן בעברית. ובלשון הקודש?

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 18:44

    כמו פארגין באידיש פרגן בעברית. ובלשון הקודש?

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 19:14

    רצינות שורשו כנראה מרצון אמיתית, תמימות ערנסטקייט לדבר

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 19:14

    רצינות שורשו כנראה מרצון אמיתית, תמימות ערנסטקייט לדבר

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2023 21:31

    בהמשך להנ"ל
    כמו שאנו מוצאים בהרבה תיבות בלשון הקודש

    חסין קדוש. וממנו חסינות.

    מאת: [email protected]

  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    38 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 21:15 המילה בקבוק מופיעה כבר בתנ"ך מאת: [email protected]
  • נבואה ורוח הקודש

    2023
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    40 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 26/03/2023 14:28 ראה בהקדמת שו"ת מן השמים בהקדמתו של הרב מרגלית, נדמה לי שיש שם התייחסות לרוב השאלות המצויינות כאן במסגרת זו.
  • תרגום המילה "צוהיטן"

    2023
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    69 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/05/2023 17:44 ברור שהתירגום המילולי הוא 'לשמור'. אך השאלה איך זה מתאים להקשר (שם בספר שהביא השואל הנכבד). אני התכוונתי לומר שלא תמיד התירגום המילולי הוא העיקר. לפעמים יש משפטי סלנג שהמשמעות שלהם איננה מילולית, אלא בהקשרית סביבתי או שפתי. והדוגמאות שהבאתי הינו דוגמאות מייצגות. מילה שהתרגום *המילולי *אינו קשור כלל למשמעות - כמו: אַ טְשְׁוָואקְ'ס אַ טְשְׁוֶועקְל – שמשמעותו ה'סלנגית' היא: קרבת משפחה רחוקה. מילים שהתרגום *המילולי שלהם *קשור, אבל המשמעות שלהם היא נסתרת. כמו: מֶען זָאל נִישְׁט... מֶען זָאל טַאקֶע נִישְׁט... - שהוא סלנג שמקצר משפט, זהו, כנראה, קיצור של 'שלא נתנסה', מילה שהתרגום המילולי קשור ממש לענין - אבל המשמעות שלו שלו הוא למה שמתכוונים בסלנג. כמו אוּנְטֶערהַאלְטֶער, או אוּנְטֶערפִירֶער - שהתרגום המילולי הוא: המחזיק מלמטה או מנהיג תחתון. והמשמעות שלו היא: המחותן / השושבין. מה ששלחתי לציבור הוא חלק ממאמר על טעויות תירגום כאלו, בספרות המוהדרת של השנים האחרונות. לקראת חג הסוכות הבעל"ט, אני רוצה לפרסם את המאמר. אם יהיה לך דוגמאות כאלו. אל תמנע טוב מבעליו.
  • איך יותר נכון לכתוב בלשון הקודש (יותר נכון לא בעברית)

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    23 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2023 00:53 נתקבל ונתמנה הינם מלשון חכמים (אין בלשון הקודש 'נתפעל' על יחיד נסתר, אלא על רבים מדברים), עכ"פ לא מדובר בשגיאה אלא בלשון לא כ"כ ספרותית. לענ"ד עדיף נתמנה על פני נתקבל. אפשר גם מוּנה/נבחר לכהן.
  • פירוש המילה "ממילא"

    2023
    23
    0 הצבעות
    23 פוסטים
    163 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 12/09/2023 09:20 לבל אחטא בלשוה"ר על ציבור, רק אסייג שכמובן אין כולם כך, ואשרי מי שיודע ולומד את לשון התורה, ומשתמש בה כראוי מאת: [email protected]
  • בעיה/פראבלעם בלשון הקודש

    2023
    18
    0 הצבעות
    18 פוסטים
    71 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 10:24 למה להחליף מילה או לקבע מילה, לכל מקום מתאימה מילה אחרת, ולחלק גדול אולי הרוב המילה 'בעיה' היא בסדר גמור, בדוגמאות שהשואל הביא, כמובן שבשו"ט בלימוד זה לא מתאים ברוב המקרים, ואז צריך מילים אחרות. אגב, לפעמים המילה 'מחדל' עדינה ומתאימה יותר. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 04.12.23, 10:21:58
  • המילה 'מרכז'

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2023 08:00 ב"ביאור מלים זרות" שבראש ס' האמונות והדעת לרס"ג עם ביאור שביל האמונה, ז"ל: מרכז מלה ערבית והיא שם לנקודה האמצעית מן העגולה, אשר שם תעמוד רגל המחוגה בעת עשות העגולה. ב-יום ראשון, 17 בדצמבר 2023 בשעה 19:41:10 UTC+2, רבה אמונתך כתב/ה:
  • תרגום אידיש ללשון הקודש

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    18 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2023 18:32 יישר כח לכולם

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים