מי יכול לכתוב את משמעות המילה "ודו"ק" בעברית מדוברת

[ש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 10:23

ייש"כ להרב הארי הגדול.

נראה שאין אלו 4 אפשרויות לבחירת המוצלח מהם,
אלא הם 4 אפשרויות שונות שכולן נכונות,
רק שצריכים להתאים כל אחד מהם למקומו ועניינו.

גזור ושמור

[יצחק זאב צ. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 10:41

אני תמיד חשבתי שהוא מלשון דקדוק, כעין הוראה קצרה לדקדק בדברים ולהבין שהם
נכונים.

[ש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 10:46

זה כלול בדברים - התבונן ותבין.

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 10:46

הוא לשון דקדוק.
ובאידיש אומרים וי פול די וייסט קוועטש.

כמה שאתה רוצה - תדקדק ותקווצ'

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 11:23

הלוך ושוב באידיש (ע"ד ההלצה):

וויפיעל דו וועסט קוועטשן
קשיא וועט דיר ווערען

ככל שתעשה "קוועטש", כך יהיה לך יותר קשה...
----- Original Message -----
From: דוד אור
To: יצחק זאב צ.
Cc: ש ; ארי במסתרים ; הבית לעורך התורני
Sent: Wednesday, December 06, 2023 10:46 AM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מי יכול לכתוב את משמעות המילה "ודו"ק" בעברית מדוברת

הוא לשון דקדוק.
ובאידיש אומרים וי פול די וייסט קוועטש.

כמה שאתה רוצה - תדקדק ותקווצ'

אני תמיד חשבתי שהוא מלשון דקדוק, כעין הוראה קצרה לדקדק בדברים ולהבין שהם נכונים.

  ייש"כ להרב הארי הגדול.

  נראה שאין אלו 4 אפשרויות לבחירת המוצלח מהם,
  אלא הם 4 אפשרויות שונות שכולן נכונות,
  רק שצריכים להתאים כל אחד מהם למקומו ועניינו.

  גזור ושמור

    התבונן ותבין.
    בינו נא זאת!
    והבן.
    ודי למבין.

      ?

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 11:29

לא נראה לי שחכמי ספרד ידעו יידיש ...

למעשה יש כאלה שגורסים עם גרשיים ויש כאלה שבלי.

1. קיצור של: ''ודייק ותמצא קל''
2. הרב מוצפי שליטא ענה : קיצור של ''ועיין דברי ותמצאם קלים''
3. הרב מיכאל סגרון (מישיבת כסא רחמים):
   ראשי תיבות 'ודקדק ומצא קושטא' לא יכולים להיות כי זה אנדרוגינוס עברית
   וארמית. ראשי תיבות 'ודוחק קצת' תמוה קצת, כי פעמים רבות אין שום דוחק
   ומסיימים ודו"ק. עוד שמעתי מפרשים: ואחר דרישה וחקירה קל.
   וממורי ורבי מרן ראש הישיבה שליט"א (הרב מאיר מאזוז) שמעתי שעיקר המלה בלי
   שני גרשיים - ודוק והוא קצור מ-ודייק היינו עיין היטב כעין שכותבים היום
   "והבן". והסיבה ששמים גרשיים כי בעבר מלה שרצו להדגישה היו שמים בה גרשיים.
   ודו"ק כי נכון הוא..

מאת: [email protected]

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 12:00

הגרשיים של "ודו"ק" אינם להוראת ראשי תיבות, אלא להדגשת המילה.
כמקובל בעבר (במיוחד אצל חכמי ספרד...).
וכל הנוטריקונים שנדרשו בזה אינם אלא לתפארת המליצה ולחיבוב התורה.
----- Original Message -----
From: אגדתא עימוד ועריכה
To: ש. הופמן S. Hoffman
Cc: הבית לעורך התורני
Sent: Wednesday, December 06, 2023 11:29 AM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מי יכול לכתוב את משמעות המילה "ודו"ק" בעברית מדוברת

לא נראה לי שחכמי ספרד ידעו יידיש ...

למעשה יש כאלה שגורסים עם גרשיים ויש כאלה שבלי.

1. קיצור של: ''ודייק ותמצא קל''
2. הרב מוצפי שליטא ענה : קיצור של ''ועיין דברי ותמצאם קלים''
3. הרב מיכאל סגרון (מישיבת כסא רחמים):
   ראשי תיבות 'ודקדק ומצא קושטא' לא יכולים להיות כי זה אנדרוגינוס עברית וארמית. ראשי תיבות 'ודוחק קצת' תמוה קצת, כי פעמים רבות אין שום דוחק ומסיימים ודו"ק. עוד שמעתי מפרשים: ואחר דרישה וחקירה קל.
   וממורי ורבי מרן ראש הישיבה שליט"א (הרב מאיר מאזוז) שמעתי שעיקר המלה בלי שני גרשיים - ודוק והוא קצור מ-ודייק היינו עיין היטב כעין שכותבים היום "והבן". והסיבה ששמים גרשיים כי בעבר מלה שרצו להדגישה היו שמים בה גרשיים. ודו"ק כי נכון הוא..

הלוך ושוב באידיש (ע"ד ההלצה):

וויפיעל דו וועסט קוועטשן
קשיא וועט דיר ווערען

ככל שתעשה "קוועטש", כך יהיה לך יותר קשה...
  ----- Original Message -----
  From: דוד אור
  To: יצחק זאב צ.
  Cc: ש ; ארי במסתרים ; הבית לעורך התורני
  Sent: Wednesday, December 06, 2023 10:46 AM
  Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מי יכול לכתוב את משמעות המילה "ודו"ק" בעברית מדוברת

  הוא לשון דקדוק.
  ובאידיש אומרים וי פול די וייסט קוועטש.

  כמה שאתה רוצה - תדקדק ותקווצ'

    אני תמיד חשבתי שהוא מלשון דקדוק, כעין הוראה קצרה לדקדק בדברים ולהבין שהם נכונים.

      ייש"כ להרב הארי הגדול.

      נראה שאין אלו 4 אפשרויות לבחירת המוצלח מהם,
      אלא הם 4 אפשרויות שונות שכולן נכונות,
      רק שצריכים להתאים כל אחד מהם למקומו ועניינו.

      גזור ושמור

        התבונן ותבין.
        בינו נא זאת!
        והבן.
        ודי למבין.

          ?

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 12:07

כמדומה לי שבכתבי יד אצל חכמי ספרד (לא בקי מספיק ומעט מזעיר ראיתי) לא נהגו
''לגרשן'' אותה .
מסתמא יש בקב' הקדושה כאלו שבאמת בקיאים

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 12:11

וכן כיום הרב לא מגרשנים אותה

מאת: [email protected]

[גור לביא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 17:13

ודייק וקל להבין

[פאר העריכה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2023 17:25

ודייק ומצא קושטא (- תדייק ותמצא שזה האמת)

ב-יום רביעי, 6 בדצמבר 2023 בשעה 17:13:58 UTC+2, גור לביא כתב/ה:

[יש.ק. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2023 18:47

לא ראיתי שהביאו מאמר זה:

ודוק

בלשון הרבנית מוצאים לעיתים את המילה ודוק. מילה זו שאולה מן הארמית, והיא
צורת ציווי של הפועל *דק *מן השורש דק"ק בבניין קל. משמעו העיקרי של השורש הוא
כמו בעברית, מלשון דַּק, דקיק. הוראה אחרת של השורש בארמית היא 'לחפש היטב,
לדקדק ולהקפיד בחיפושים'; למשל 'דק ואשכח' פירושו: חיפש היטב ומצא. משמעות
נוספת קרובה של השורש הארמי היא 'להתבונן היטב בדבר, לבדוק אותו בעיון
ובדקדוק'.

בארמית שורשי ע"ע (כמו דק"ק) נוטים פעמים רבות על דרך שורשי עו"י. כך, למשל,
צורת הבינוני של הפועל היא דָּיֵק, דָּיְקָא. מן הצורות האלה יצרה העברית של
ימי הביניים את הצורות פיעל ופועל בשורש דו"ק – דִּיֵּק, מְדַיֵּק, מְדֻיָּק.

למילה ודוק יש אפוא שתי הגיות אפשריות: וְדוּק על דרך פועלי עו"י (כמו
צורות הציווי קוּם, שׁוּב), או וְדֹק על דרך פועלי ע"ע (כמו סֹב, דֹּם).
נראה שההגייה הרווחת יותר היא ודוֹק בחולם.

בלשון הרבנית – מימי הביניים ואילך – המילה ודוק באה בסוף עניין והיא מורה
לקורא לדייק ולדקדק יפה בעניין הנדון ואף לעיין במקורות שהובאו או במקורות
נוספים ולהיווכח שהדברים נכונים ומדויקים.

בטקסטים אלו יש שהמילה נכתבת בגרשיים: ודו"ק. הוספת הגרשיים היא דרך רגילה
בספרות הרבנית להדגשת מילים. בגלל הגרשיים היו שפירשו את המילה בטעות כראשי
תיבות של "ודַקְדֵּק ותמצא קל" או "ודוחק קצת" (כלומר מה שנכתב קודם
לכן הוא הסבר דחוק מעט).

מאת: [email protected]

[יש.ק. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2023 18:49

ויתכן שגם זה יוסיף משהו:

וְדוֹק (גם: וְדוּק)[עריכה
https://he.wiktionary.org/w/index.php?title=ודוק&action=edit&section=1
]
ניתוח דקדוקי - פועל
כתיב מלא ודוק
שורש וגזרה ד־ק־ק
https://he.wiktionary.org/w/index.php?title=דקק_(שורש)&action=edit&redlink=1
בניין פָּעַל (קַל) https://he.wiktionary.org/wiki/קל

1. בלשון הרבנית- ושים לב, ודקדק היטב, ודייק בעניין הנדון. מילה המופיעה
   בסוף המשפט או הפיסקה כסיום שכיח לדיון ארוך ומפולפל ומורה לקורא לעיין בנושא
   ואף לבדוק במקורות כדי להבין את הדברים לעומקם או כדי לברר את הדברים שעדיין
   טעונים בירור.
   • ואף על גב דלא הוו בחדא גוונא לרבי ולרבנן ודוק (חידושי הרשב"א,
     עירובין יב עמוד א)
   • אבל בדרבי יוסי בר יהודה לא חשיב סתרן אהדדי דהא אלו רצה הכתוב אפשר
     הוא לשניהם להיות בשנה אחת שאין האחד הפך חבירו, ודוק שכן פרש"י
     ז"ל (חידושי
     הריטב"א, ראש השנה יד עמוד ב)
   • וא"כ ע"כ אין לאסור בשביעית בעצים משום קצירה ודוק היטב כי הדברים
     ברורים הם למבין בלי גמגום ופקפוק (מהרש"א חידושי הלכות, סנהדרין כו
     עמוד א)
2. בלשון המשפטית – שים לב. מילה המופיעה בראש משפט ומשמשת להפניית תשומת
   הלב לדברים הנזכרים בהמשך ולהדגשתם. בדרך כלל משפט הפותח במילה זו מבהיר, מבאר
   או מוכיח את מה שנאמר קודם לכן.
   • ודוק - עבירות מינהליות בהכרח אינן עבירות מסוג פשע.
   • ודוק, השימוש שנעשה במכשיר "חיפוש משפחתי" במקרה דנן... (פסק דין
     4039/19
     https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\19\390\040\e10&fileName=19040390.E10&type=4
     של
     השופט יצחק עמית, מהתאריך 17.3.2021)

גיזרון[עריכה
https://he.wiktionary.org/w/index.php?title=ודוק&action=edit&section=2
]

• מארמית- א. לחפש היטב, לדקדק ולהקפיד בחיפושים ב. להתבונן היטב בדבר,
  לבדוק אותו בעיון ובדקדוק.
• תתכן קרבה לשונית אל הפועל ביוונית עתיקה בהגיית - דוֹקֶאו δοκέω בהוראת
  "נראה ש-","להחשב כ-".

תרגום[עריכה
https://he.wiktionary.org/w/index.php?title=ודוק&action=edit&section=3
]

• אנגלית: note well https://en.wiktionary.org/wiki/note_well
• לטינית: nota bene https://la.wiktionary.org/wiki/nota_bene, NB
  https://la.wiktionary.org/wiki/NB

ראו גם[עריכה
https://he.wiktionary.org/w/index.php?title=ודוק&action=edit&section=4
]

• לעיתים נכתבת בגרשיים (דרך רגילה בספרות הרבנית להדגשת מילים): ודו"ק
  https://he.wiktionary.org/wiki/ודו"ק. אי לכך יש
  המפרשים את המילה בטעות כראשי תיבות של "ודַקְדֵּק ותמצא קל","ועיין דברי
  ותמצאם קלים", "ודקדק ומצא קושטא", או "ודוחק קצת" (כלומר - מה שנכתב קודם לכן
  הוא הסבר דחוק מעט).

מאת: [email protected]

[ש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2023 19:16

יישר כח לכולם.
יישר כח להרב קריבוס שהביא מאמרים נפלאים.

א. במקרה שלי
המחבר חי והוא בן זמנינו.
שאלתי אותו
למה הוא מתכוין במילה "ודו"ק"
והוא השיב לי שכוונתו כמו "והבן", "בינו נא זאת".

ב. אוסיף עוד את מה שמצאתי בראשי תיבות בר אילן:
[image: image.png]
ג. היות ומצינו כמה וכמה דיעות בענין,
בעיקר במילה ודו"ק עם ראשי תיבות,
לכאורה עדיף שלא להשתמש עם לשון זו לכתחילה,
אם אפשר להשתמש במילים אחרות, ברורות ולא מסופקות.

מאת: [email protected]

[ש. הופמן S. Hof - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2023 19:27

מעניין שאף אחד לא הביא כאן (עד כמה שהצלחתי לעקוב) שבראשונים (ואף בחז"ל, עי' שבת קנב ע"א, וכן בזוהר) מופיעה מילה זו לאין ספור בצירוף המילה: דוק ותשכח.
ברור שאין כאן שום מקום להמציא נוטריקונים - אלא פשטות: תדקדק [תבדוק, תחפש] ותמצא.
אין ספק שבשלב מאוחר יותר השתמשו רק במילה הראשונה ללא השניה, אבל באותה משמעות.
העובדה שהמילה עומדת בפני עצמה אינה משנה את משמעותה
ודוק.

כל הנוטריקונים שתלו במילה זו, כוחם יפה כאותו נוטריקון שתלו ב"תיקו".
נאים הדברים כעיטורי תורה כציצים ופרחים, אבל אין בכוחם להפקיע מידי המשמעות הפשוטה של המילה.

----- Original Message -----
From: ש
To: ישראל קריבוס
Cc: יהודה שמלאשוילי ; הבית לעורך התורני
Sent: Thursday, December 07, 2023 7:16 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מי יכול לכתוב את משמעות המילה "ודו"ק" בעברית מדוברת

יישר כח לכולם.
יישר כח להרב קריבוס שהביא מאמרים נפלאים.

א. במקרה שלי
המחבר חי והוא בן זמנינו.
שאלתי אותו
למה הוא מתכוין במילה "ודו"ק"
והוא השיב לי שכוונתו כמו "והבן", "בינו נא זאת".

ב. אוסיף עוד את מה שמצאתי בראשי תיבות בר אילן:

ג. היות ומצינו כמה וכמה דיעות בענין,

  בעיקר במילה ודו"ק עם ראשי תיבות,
  לכאורה עדיף שלא להשתמש עם לשון זו לכתחילה,

אם אפשר להשתמש במילים אחרות, ברורות ולא מסופקות.

ויתכן שגם זה יוסיף משהו:

וְדוֹק (גם: וְדוּק)[עריכה]
      ניתוח דקדוקי - פועל
      כתיב מלא ודוק
      שורש וגזרה ד־ק־ק
      בניין פָּעַל (קַל)
  1.. בלשון הרבנית- ושים לב, ודקדק היטב, ודייק בעניין הנדון. מילה המופיעה בסוף המשפט או הפיסקה כסיום שכיח לדיון ארוך ומפולפל ומורה לקורא לעיין בנושא ואף לבדוק במקורות כדי להבין את הדברים לעומקם או כדי לברר את הדברים שעדיין טעונים בירור.
      a.. ואף על גב דלא הוו בחדא גוונא לרבי ולרבנן ודוק (חידושי הרשב"א, עירובין יב עמוד א)
      b.. אבל בדרבי יוסי בר יהודה לא חשיב סתרן אהדדי דהא אלו רצה הכתוב אפשר הוא לשניהם להיות בשנה אחת שאין האחד הפך חבירו, ודוק שכן פרש"י ז"ל (חידושי הריטב"א, ראש השנה יד עמוד ב)
      c.. וא"כ ע"כ אין לאסור בשביעית בעצים משום קצירה ודוק היטב כי הדברים ברורים הם למבין בלי גמגום ופקפוק (מהרש"א חידושי הלכות, סנהדרין כו עמוד א)
  2.. בלשון המשפטית – שים לב. מילה המופיעה בראש משפט ומשמשת להפניית תשומת הלב לדברים הנזכרים בהמשך ולהדגשתם. בדרך כלל משפט הפותח במילה זו מבהיר, מבאר או מוכיח את מה שנאמר קודם לכן.
      a.. ודוק - עבירות מינהליות בהכרח אינן עבירות מסוג פשע.
      b.. ודוק, השימוש שנעשה במכשיר "חיפוש משפחתי" במקרה דנן... (פסק דין 4039/19 של השופט יצחק עמית, מהתאריך 17.3.2021)
גיזרון[עריכה]
  a.. מארמית- א. לחפש היטב, לדקדק ולהקפיד בחיפושים ב. להתבונן היטב בדבר, לבדוק אותו בעיון ובדקדוק.
  b.. תתכן קרבה לשונית אל הפועל ביוונית עתיקה בהגיית - דוֹקֶאו δοκέω בהוראת "נראה ש-","להחשב כ-".
תרגום[עריכה]
  a.. אנגלית: note well
  b.. לטינית: nota bene, NB
ראו גם[עריכה]
  a.. לעיתים נכתבת בגרשיים (דרך רגילה בספרות הרבנית להדגשת מילים): ודו"ק. אי לכך יש המפרשים את המילה בטעות כראשי תיבות של "ודַקְדֵּק ותמצא קל","ועיין דברי ותמצאם קלים", "ודקדק ומצא קושטא", או "ודוחק קצת" (כלומר - מה שנכתב קודם לכן הוא הסבר דחוק מעט).

  לא ראיתי שהביאו מאמר זה:

  ודוק
  בלשון הרבנית מוצאים לעיתים את המילה ודוק. מילה זו שאולה מן הארמית, והיא צורת ציווי של הפועל דק מן השורש דק"ק בבניין קל. משמעו העיקרי של השורש הוא כמו בעברית, מלשון דַּק, דקיק. הוראה אחרת של השורש בארמית היא 'לחפש היטב, לדקדק ולהקפיד בחיפושים'; למשל 'דק ואשכח' פירושו: חיפש היטב ומצא. משמעות נוספת קרובה של השורש הארמי היא 'להתבונן היטב בדבר, לבדוק אותו בעיון ובדקדוק'.

  בארמית שורשי ע"ע (כמו דק"ק) נוטים פעמים רבות על דרך שורשי עו"י. כך, למשל, צורת הבינוני של הפועל היא דָּיֵק, דָּיְקָא. מן הצורות האלה יצרה העברית של ימי הביניים את הצורות פיעל ופועל בשורש דו"ק – דִּיֵּק, מְדַיֵּק, מְדֻיָּק.

  למילה ודוק יש אפוא שתי הגיות אפשריות: וְדוּק על דרך פועלי עו"י (כמו צורות הציווי קוּם, שׁוּב), או וְדֹק על דרך פועלי ע"ע (כמו סֹב, דֹּם). נראה שההגייה הרווחת יותר היא ודוֹק בחולם.

  בלשון הרבנית – מימי הביניים ואילך – המילה ודוק באה בסוף עניין והיא מורה לקורא לדייק ולדקדק יפה בעניין הנדון ואף לעיין במקורות שהובאו או במקורות נוספים ולהיווכח שהדברים נכונים ומדויקים.

  בטקסטים אלו יש שהמילה נכתבת בגרשיים: ודו"ק. הוספת הגרשיים היא דרך רגילה בספרות הרבנית להדגשת מילים. בגלל הגרשיים היו שפירשו את המילה בטעות כראשי תיבות של "ודַקְדֵּק ותמצא קל" או "ודוחק קצת" (כלומר מה שנכתב קודם לכן הוא הסבר דחוק מעט).

    ודייק ומצא קושטא  (- תדייק ותמצא שזה האמת)

    ב-יום רביעי, 6 בדצמבר 2023 בשעה 17:13:58 UTC+2, גור לביא כתב/ה:

      ודייק וקל להבין

        וכן כיום הרב לא מגרשנים אותה

          כמדומה לי שבכתבי יד אצל חכמי ספרד (לא בקי מספיק ומעט מזעיר ראיתי) לא נהגו ''לגרשן'' אותה .
          מסתמא יש בקב' הקדושה כאלו שבאמת בקיאים

            הגרשיים של "ודו"ק" אינם להוראת ראשי תיבות, אלא להדגשת המילה.
            כמקובל בעבר (במיוחד אצל חכמי ספרד...).
            וכל הנוטריקונים שנדרשו בזה אינם אלא לתפארת המליצה ולחיבוב התורה.
              ----- Original Message -----
              From: אגדתא עימוד ועריכה
              To: ש. הופמן S. Hoffman
              Cc: הבית לעורך התורני
              Sent: Wednesday, December 06, 2023 11:29 AM
              Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מי יכול לכתוב את משמעות המילה "ודו"ק" בעברית מדוברת

              לא נראה לי שחכמי ספרד ידעו יידיש ...

              למעשה יש כאלה שגורסים עם גרשיים ויש כאלה שבלי.

              1. קיצור של: ''ודייק ותמצא קל''
              2. הרב מוצפי שליטא ענה : קיצור של ''ועיין דברי ותמצאם קלים''
              3. הרב מיכאל סגרון (מישיבת כסא רחמים):
              ראשי תיבות 'ודקדק ומצא קושטא' לא יכולים להיות כי זה אנדרוגינוס עברית וארמית. ראשי תיבות 'ודוחק קצת' תמוה קצת, כי פעמים רבות אין שום דוחק ומסיימים ודו"ק. עוד שמעתי מפרשים: ואחר דרישה וחקירה קל.
              וממורי ורבי מרן ראש הישיבה שליט"א (הרב מאיר מאזוז) שמעתי שעיקר המלה בלי שני גרשיים - ודוק והוא קצור מ-ודייק היינו עיין היטב כעין שכותבים היום "והבן". והסיבה ששמים גרשיים כי בעבר מלה שרצו להדגישה היו שמים בה גרשיים. ודו"ק כי נכון הוא..

                הלוך ושוב באידיש (ע"ד ההלצה):

                וויפיעל דו וועסט קוועטשן
                קשיא וועט דיר ווערען

                ככל שתעשה "קוועטש", כך יהיה לך יותר קשה...
                  ----- Original Message -----
                  From: דוד אור
                  To: יצחק זאב צ.
                  Cc: ש ; ארי במסתרים ; הבית לעורך התורני
                  Sent: Wednesday, December 06, 2023 10:46 AM
                  Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מי יכול לכתוב את משמעות המילה "ודו"ק" בעברית מדוברת

                  הוא לשון דקדוק.
                  ובאידיש אומרים וי פול די וייסט קוועטש.

                  כמה שאתה רוצה - תדקדק ותקווצ'

                    אני תמיד חשבתי שהוא מלשון דקדוק, כעין הוראה קצרה לדקדק בדברים ולהבין שהם נכונים.

                      ייש"כ להרב הארי הגדול.

                      נראה שאין אלו 4 אפשרויות לבחירת המוצלח מהם,
                      אלא הם 4 אפשרויות שונות שכולן נכונות,
                      רק שצריכים להתאים כל אחד מהם למקומו ועניינו.

                      גזור ושמור

                        התבונן ותבין.
                        בינו נא זאת!
                        והבן.
                        ודי למבין.

                          ?

[אליעזר סילבר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2023 19:42

ניתן לומר שעיקר המילה לכאורה כנ"ל וכן כמו שהגמ' אומרת שבאמת "נפק דק ואשכח"
ע"ש שזה המשמעות הפשוטה של זה, ושאר מאמרים הם פירושים נוספים אבל לא העיקר.

ואפ"ל שהלשון השתנתה, וזו מילה שהתחדשה בהמשך (אולי על בסיס הגמ' הנ"ל אך
המשמעות לא בהכרח), וכמו שיש עוד הרבה מילים כאלה, וכן בגמ' נז' בכ"מ כזה כמו
ע"ז בערך דס"ו "מ"ט אמרת הכי וכו' א"ל לשון תורה לחוד לשון חכמים לחוד",
וכעי"ז בחולין קלז:, ובנדרים יש כמה וגיות כאלה, ומסקנת הגמ' הלך אחר ל' בנ"א,
וכן יש עוד הרבה דברים, כמו שבתורה כתוב שכשעושים עיסה דהיינו "חלה" - אז -
"תרימו תרומה", וחכמים קראו לחלה עיסה ולתרומה חלה.

ולפ"ז אולי גם כאן אף שזה נז' בגמ', אך בראשונים זה אולי מעט שונה, אך תמיד
היה נראה לי ברוב המקומות שזה אותו משמעות של הגמ', תודיעו לי אם פספסתי,
דהיינו מי שיש לו קטעים שמבואר משם אחרת.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
07.12.23,
19:35:13

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2023 20:15

קרוב ל10,000 תוצאות רק בש"ס ומפרשיו לשאילתא ודוק ללא גרשיים.
נראה שהפירוש המבורר ביותר הוא - ודייק
דוק ותשכח.
[image: image.png]

מאת: [email protected]