דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם מותר לכתוב ר' חסדא, ר' פפא

2024
8 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 08:18

    כלל היה בידי שהקיצור של ר' לפני שם של תנא או אמורא פירושו "רבי" ולא "רב".
    ר' אליעזר/ר' מאיר
    ולא
    ר' פפא/ר' חסדא

    לאחרונה תיקנתי מישהו בזה והוא קצת עשה לי בעיות והייתי צריך לבדוק את זה טוב
    יותר, ואני רואה שאמנם בדר"כ כך אכן כותבים, אבל זה לא כלל מוחלט.
    האם חובה לתקן את מי שכותב ר' פפא?

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 08:18

    כלל היה בידי שהקיצור של ר' לפני שם של תנא או אמורא פירושו "רבי" ולא "רב".
    ר' אליעזר/ר' מאיר
    ולא
    ר' פפא/ר' חסדא

    לאחרונה תיקנתי מישהו בזה והוא קצת עשה לי בעיות והייתי צריך לבדוק את זה טוב
    יותר, ואני רואה שאמנם בדר"כ כך אכן כותבים, אבל זה לא כלל מוחלט.
    האם חובה לתקן את מי שכותב ר' פפא?

    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 08:27

    הכלל הוא שמי שסמוך קוראים לו רבי
    ומי שלא קראו לו רב
    ולכן אמוראי ארץ ישראל נקראו רבי ואמוראי בבל נקראו רב
    אבל כמובן שהקיצור ר' יכול להכיל הכל, אבל בדרך כלל לא.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 08:27

    הכלל הוא שמי שסמוך קוראים לו רבי
    ומי שלא קראו לו רב
    ולכן אמוראי ארץ ישראל נקראו רבי ואמוראי בבל נקראו רב
    אבל כמובן שהקיצור ר' יכול להכיל הכל, אבל בדרך כלל לא.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 11:00

    כבר פקיעא שמייהו אז אין לדקדק בזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 11:00

    כבר פקיעא שמייהו אז אין לדקדק בזה.

    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 13:02

    מישהו אמר לי שלא ראוי בכלל לכתוב ר' אלא רק לפתוח. וככה אני עושה בדכ.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 13:02

    מישהו אמר לי שלא ראוי בכלל לכתוב ר' אלא רק לפתוח. וככה אני עושה בדכ.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 14:45

    אכן, כך נאה וכך יאה
    אא"כ כותבים בר"ת ר"פ ור"ח שזה בסדר לדעתי

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 14:45

    אכן, כך נאה וכך יאה
    אא"כ כותבים בר"ת ר"פ ור"ח שזה בסדר לדעתי

    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 15:24

    הכלל הוא שאין לקצר לר' ברב פפא וכד' אלא א"כ מדובר בתנא/אמורא ארץ ישראלי
    שאצלם אומרים רבי ואפשר לקצרו לר' או לאמרו בר"ת כמו שהציעו כאן.

    בתלמוד נשמר כלל זה במאוד מאוד, ובזכות ההקפדה הזו נתחדש לי חידוש בקידושין לא
    ע"ב ברב אסי דהוה ליה אימא זקינה, ובירושלמי נאמר אותו מעשה (בשינויים קלים)
    על רבי אסי חבריה דרבי אמי שהיה מתלמידי רבי יוחנן, וכן ידוע דרבי אסי עלה
    לא"י בעוד שלא ידוע שרב אסי תלמיד רב עלה לא"י, וכן מהרי"ט ועוד מפרשים השוו
    בין הסוגיות.

    והנה לאחר זמן אינה ה' לידי תלמוד כת"י מינכן (כמדומני) דהתם גריס ר' אסי,
    ונצדק קודש.

    אגב באם יש ביד מישהו מידע בענין סתירה בין התלמודים ביחס למעשים שאירעו בא"י
    אי כהירושלמי נקטינן או כהבבלי, אשמח לשמוע.

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 15:24

    הכלל הוא שאין לקצר לר' ברב פפא וכד' אלא א"כ מדובר בתנא/אמורא ארץ ישראלי
    שאצלם אומרים רבי ואפשר לקצרו לר' או לאמרו בר"ת כמו שהציעו כאן.

    בתלמוד נשמר כלל זה במאוד מאוד, ובזכות ההקפדה הזו נתחדש לי חידוש בקידושין לא
    ע"ב ברב אסי דהוה ליה אימא זקינה, ובירושלמי נאמר אותו מעשה (בשינויים קלים)
    על רבי אסי חבריה דרבי אמי שהיה מתלמידי רבי יוחנן, וכן ידוע דרבי אסי עלה
    לא"י בעוד שלא ידוע שרב אסי תלמיד רב עלה לא"י, וכן מהרי"ט ועוד מפרשים השוו
    בין הסוגיות.

    והנה לאחר זמן אינה ה' לידי תלמוד כת"י מינכן (כמדומני) דהתם גריס ר' אסי,
    ונצדק קודש.

    אגב באם יש ביד מישהו מידע בענין סתירה בין התלמודים ביחס למעשים שאירעו בא"י
    אי כהירושלמי נקטינן או כהבבלי, אשמח לשמוע.

    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 17:06

    כמובן לכתוב ר’ על רב זה טעות גסה.
    ובענין סתירות בעובדות, החוקרים, כמו הדורות הראשונים וחבריו, ינקטו בדר”כ
    כהירושלמי. אך כמובן כל מקרה לגופו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 17:06

    כמובן לכתוב ר’ על רב זה טעות גסה.
    ובענין סתירות בעובדות, החוקרים, כמו הדורות הראשונים וחבריו, ינקטו בדר”כ
    כהירושלמי. אך כמובן כל מקרה לגופו.

    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2024 20:59

    תודה לכל המשיבים. ובפרט להרב מעשה הכתב שהביא סימוכין לדבריו.
    ואכן, בירושלמי כן מוצאים "זליגות" קטנות ובהחלט אפשר לתלות את זה במעתיקים.
    בבבלי אין כלל. [רבי חסדא, רבי המנונא]

    לגבי התגובה "כבר פקיעא שמייהו אז אין לדקדק בזה". אם היתה הכוונה שהיום כבר
    אפשר לכתוב רבי פפא, ודאי שלא.

    מאת: [email protected]

    --

  • האם האבות שמרו את המצוות ואם כן האם שמרו גם דרבנן

    2024
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 14/01/2024 14:50 היום ראיתי בביאורי מהרא"י על התורה (לבעל תרומת הדשן) שגם עמד בזה כמדומה בחומש בראשית (החיבור קטן הכמות וקל לחפש) ב-יום ראשון, 14 בינואר 2024 בשעה 13:19:58 UTC+2, [email protected] כתב/ה:
  • איך נכון לכתוב?

    2024
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2024 13:13 בד"כ מס' הדף נמצא בסוגריים עגולות ואז כן מתאים לשים אח"כ נקודה מאת: [email protected]
  • הרבי ר' מיכלי מזלאטשוב

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/02/2024 10:26 מאת: [email protected] קבצים מצורפים: J-vyGGdrXQX2ccDuVMZyw.pdf צילום מסך 2024-02-29 102648.png
  • איך פותחים ר' בירושלמי?

    2024
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 21:42 התוספות ביבמות קיג ב ד"ה יצתה, מביא מהירושלמי יבמות (פי"ד ה"א) 'רבי נחמיה בשם ר' יהודה אמר' [ובירושלמי שם הגירסא אחרת]. איך לפתוח את ר' יהודה? רבי או רב? [ההתלבטות שלי היא שבספר 'מבוא הירושלמי' כשכותב על ר' יהודה פותח 'רבי יהודה', אך מאידך מביא שהוא היה בבבל, וגם כותב בהמשך 'רב יהודה', מצורף קובץ.] קבצים מצורפים: מבוא הירושלמי - ר יהודה.pdf
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2024 12:12 לא
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2024 12:53 תודה כבר נעניתי. התשובה היא שאסור, אבל יש כמה היתרים: טז) ממלא הכהן נר שמן שריפה ונותנו לישראל לעלות בו לעלייה ולהכנס לחדר לעשות צרכי הכהן אבל לא צרכי ישראל ואם היה שותף עמו מותר. יז) ישראל שהיה אורח אצל כהן והדליק לו שמן שריפה ועמד הכהן והלך לו אינו חייב לכבותו עד שיכבה מאיליו וטובל הישראל פתילה בנר הכהן ומדליק לילך בה. יח) בקרו של כהן שהיה עומד אצל בקרו של ישראל וכליו של כהן שהיה נארג אצל כליו של ישראל ה"ז מדליק עליהן שמן שריפה שלא ברשות הכהן וכן מדליקין שמן שריפה בבתי כנסיות ובבתי מדרשות ובמבואות האפלים שלא ברשות כהן ומי שאין לו חולין להדליק נר חנוכה מדליק שמן שריפה שלא ברשות הכהן מדליקין שמן שריפה על גבי החולין ברשות כהן.
  • האם יתכן שרבי היה רבו של ר' יעקב איש כפר חיטייא?

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 01:42 מדובר באחרון אשכנזי? - הם השתמשו רבות בילקוט שמעוני. בברכה מרובה. יוסף מיכאל יוסקוביץ 0548496207 מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי היסטוריה וספרים נוספים.* ב-יום ראשון, 15 בדצמבר 2024 בשעה 01:21:27 UTC+2, ישראל מאיר כהן כתב/ה: --
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 17:50 אינני כל כך בקי, אבל מסתבר שמכללא איתמר. כי יראת הרוממות מגיעה אחרי אהבת ה', וממילא זדונות נעשו זכויות כבר כשהיה בדרגה נחותה מדרגתו העכשוית. ראה לדוגמא במאור ושמש פ' תולדות, וכן הוא בנוע"א שם: 'אבל באמת שאר בני אדם צריכים מתחלה לעבוד את השי"ת ביראה תתאה, היינו יראת העונש, ואחר כך יוכל לבוא לאהבה. ומאהבה יבא ליראה עילאה, שהיא יראת הרוממות'.

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים