מקור בגמ' שלימוד מתוך ניגון הוא דרך נאה וראויה

[אברהם מרדכי לב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2024 18:12

תודה רבה!

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2024 18:17

מגילה לב ע"א:
"כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר (יחזקאל כ, כה) וגם אני
נתתי להם חוקים לא טובים וגו'"

מאת: [email protected]

[אברהם מרדכי לב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2024 18:17

התגובה של אברהם מרדכי לב בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• file-0

[מ פ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2024 19:36

וכתבו תוספות שם: שהיו רגילין לשנות המשניות בזמרה לפי שהיו שונין אותן על
פה וע"י כך היו נזכרים יותר.

וכתב ע"ז בתפארת ישראל - בועז מסכת ערכין פרק ד אות א': ולולא מסתפינא היה נ"ל
ע"פ מ"ש תוס' שלהי מגילה [דל"ב א'] על השונה בלא זימרא, וכ"כ אמרי' [ביצה כ"ד
א'] גמרא גמור זמורתא תהא, שהיו להן זמירות מיוחדין לכל משנה ומשנה. ולפע"ד
היה זה כדי לחזק המשנה בכח הזכרון, מדהיו שונין המשניות על פה אפי' בימי רבי
[כרש"י ב"מ דל"ג א]. וע"י הניגון נזכר היטב לישנא דמתני', באשר שהיה הזמר
מסודר לפי המלות והבבות שבמשנה. ולכן כמה פעמים בחר התנא ג"כ במלה זאת ולפעמים
באחר, הכל כפי הנאות לקול השיר המיוחד להמשנה. ומה"ט לפעמים נשנה בבא שנראית
יתירה במשנה זו ואצ"ל זו, אבל היה כדי לשקול בבות המשנה כפי הבבות שבפרקי
השיר. ומה"ט אף שהי' חסורי מחסרא הניחוה כך, מדמובן ממילא דאל"כ יהיה מעשה
לסתור, ואם היו מבלבלים המלות יתבלבל השיר המיוחד לה ויתבלבל הזכרון, ותשתכח
המשנה ח"ו, ובדבר זה יתורץ כמה קושיות ודקדוקים. ושמור זה, דאם גם ברוב פעמים
מונחים פנינים יקרים בשינוי לשון התנא עכ"פ במקום שלא ידענו טעם אחר נסתפק א"ע
בטעם זה, שהוא ג"כ אמיתי בעצמו.

והגר"י ענגיל בספרו אוצרות יוסף (מאמר לבנה ד' י"ט): וכן אמרו ז"ל ג"כ בכמה
דוכתי גמרא גמור זמורתא תהא, הרי שלימוד תושבע"פ משנה וגמרא דרכו בזמרה ושיר
וזהו שאמר ובלילה שירו עמי.

והאדר"ת בספרו תפלת דוד (ע' קלה אות ט"ו): ומשמע דמקרא היו קוראים בטעמיהם
וזהו בנעימה דקאמר, ומשניות בזמרה. וזהו כוונת אביי בשבת (ק"ו ב' ובכ"מ) דאמר
גמרא גמור זמורתא תהא, וכי רק לזמירות בעלמא נגמור גמרא, הזמרה הוא רק ליתן
תבל בנעימה אמירה, אבל לא העיקר הניגון עד שלא נשמע ונבין דברינו.

והשל"ה כתב (מסכת שבועות סד"ה הרחקת לימוד פילוסופיא): שיהיה הלימוד בשיר, בין
במקרא בין במשנה, ולזה תמצא ספרי המשנה הקדומים כתובים עם הניקוד והטעמים.

ועוד "זכר" לדבר, סנהדרין צ"ט: רבי עקיבא אומר זמר בכל יום זמר בכל יום.
ופירש"י: היה מסדר למודך אע"פ שסדור בפיך כזמר, והוא יגרום לך שתהא לעולם הבא
בשמחה ובשירים.

ובתוספתא פרה פרק ד': רבי עקיבא אומר זמר בתדירא זמר.
ופירש הר"ש שם (פרה פ"ד מ"א): דרך בעלי זמירות שחוזרין על זמירותיהן שלא
ישתכחו מהם, כך יש לאדם לחזר על משנתו, ונקט זמר מלשון (תהלים קיט, נד) זמירות
היו לי חוקיך.

מאת: [email protected]

--
בברכה,
הרב מאיר פישהוף
ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
0548496050
לזכות לכל הברכות השמורות
למחזיקי התורה לחץ כאן
https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=9001256&groupe=רשת כוללי ערב - ממלכת התורה&groupelock=1

[אברהם מרדכי לב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2024 19:39

וואו, תודה.

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2024 21:19

התגובה של אליהו ברדנשטיין בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

קבצים מצורפים:

• file-0

[יאיר הררי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2024 23:15

הלכה למעשה!
משנה ברורה סימן נ ס"ק ב
כתב של"ה כשאומר איזהו מקומן או במה מדליקין או פטום הקטורת יעשה קול ניגון
דמשניות עי"ש:

מאת: [email protected]

[יאיר הררי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2024 23:41

יוסף אומץ חלק ב פרק התורה
[י]. אמר ר' יוחנן, כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב46 אומר גם
אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם. [ואף על גב דאמימרא דרבי
יוחנן זו איכא אתקפתיה דרב משרשיא, מ"מ אחרי שראיתי שכתבו התוספות מעשה רב
אמילתיה דרבי יוחנן שהיה דרכן לשנות המשניות בזמרה שמביא לידי זכירה, משמע
דסבירא ליה מילתיה דרבי יוחנן עיקר (כת"י ב')]. ולכן נהגתי בעצמי כשאמרתי
לתלמידי מקרא דעשרים וארבע אמרתיו בניגון כמו רות וכיוצא, ואף שהייתי בזה
לשחוק לכל תלמידיי. [ואמרתי המקרא והמשנה מילה במילה בלשון אשכנז, והזהרתי
לתלמידי שישגיחו על קריאתי הניקוד ופירושי בלשון אשכנז ע"פ הדקדוק, ואח"כ
אמרתי חיבור הענין (כת"י ב')].* אכן בגמרא ופוסקים אין אני יודע נגן, ואפשר
דאופן אמירתנו בדרך פלפול מקרי זמרה.*