שאלה קצת לא נעימה על חדר שאין בו מזוזה בר

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2024 17:48

תהיתי לעצמי למה אף אחד מהעורכים לא האיר נקודה שאני מרגיש בה מאוד. אחרי
עריכה של שעה או יותר, ההפסקות הקטנות (בוא נניח עד 2 דקות) משפרות את איכות
העריכה שלי מאוד, ולפעמים קורה שאני נתקע באיזה ענין סבוך או שהכתיבה לא זורמת
משום מה, ואני מסיח את הדעת לזמן מה והכל משתפר פלאים.
כמובן שאיני מו"צ להתיר לנהוג כך לכל אחד, אבל למרות שאני באופן אישי נזהר
מאוד בבזבוז זמן שלא על חשבון המעסיק (ואפי' בנידון הנ"ל נהגתי להחמיר מטעמים
מסוימים), עכ"פ בענין מנוחת השכל רגע קט הוא הכרח גמור אצלי ושווה להתמתח או
להשתעל.
בהצלחה

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2024 17:55

כתבתי את זה לעיל
(ואולי בשביל איכות העבודה צריך את הקצת פטפוטים באמצע בלי נערווים?)
וזה פשוט וברור, ואינני יודע למה הציבור מסתבך בכל הענין
אני מוכר שעות שלי, ו"שעות שלי" זה כולל כל הפסקה נורמלית והגיונית. כמו כל
עובד בעבודה אחרת שמקבל לפי שעות.
ולכל אדם עם שכל בקודקדו אמור להיות שכל לאמוד בעצמו מתי זה בטל לשעה ומתי זה
תופס רשות לעצמו.
זה המנהג וזה ההלכה. כט"ס

[לשון למודים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2024 17:58

שויין, בהתחלה משום מה לא קישרתי בין התאווררות לאתחול חשיבה יזום....

[חיים יפרח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2024 18:43

גם אני לא ולכן ציינתי כנ"ל

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2024 20:06

לענ"ד אם זה משהו 'לא סטנדרטי' וליבך נוקף תוכל להודיע למעסיק שכך אתה נוהג
ושיחליט בעצמו.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2024 20:12

לא תמיד נעים לצאת 'נערוויסט' ו'חסר כח הכרעה עצמי' בעיני המעסיק

מאת: [email protected]

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2024 20:26

לענ"ד - תלוי איך אתה מציג את זה .
אם מסביר פלוני שמנהגו ''פעם ב..'' להתאורר לדק' ספורות ע''מ ליישב דעתו
ולשפר עבודתו ולחדד מחשבתו ושיחליט הבוס אם להחשיב זאת או לא, לא נראה בעיני
כנערוויסט .

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 11:33

צריך להתאים את צורת האמירה לאופי של הלקוח.
לקוח דקדקן יתייחס לכך בכבוד.
לקוח עם ראש גדול אפשר לומר לו באופן כללי המותאם לכל סגנון ההתנהלות איתו.
הבעיה שלי יותר עם לקוח שבכלל לא מתעניין. מזמין עבודה בלי לשאול כמה עולה
שעה, בהנחה שאני לוקח את המחיר הרגיל שלי, מצחיק להתייחס לכך ששעה נחשב אצלי
55 דקות, כשמעולם לא דיברנו על שעות.
לא קרה לי הרבה, אבל קרה.
ולמי שזה נשמע פנטסטי, שאוכל לחייב אותו לשעה כמה שבא לי, אז זה לא כך. [אני
לא מתייחס כאן לצד של גזל, אלא לפן של התנהלות תקשורתית]
לפעמים לא ישאל כלום, ובזמן התשלום יכול להבהל מהמחיר הסופי, ואז אני צריך
להסביר לו.
רק אם המחיר תואם את מה שאני רגיל בו, אוכל לעמוד מולו בבטחון ולהסביר לו למה
עלה כך.
אתמול קרה לי בערך מקרה כזה. [סיכמתי את המחיר מול עוזר של הלקוח, כשכלל לא
התעסקתי עם הלקוח עצמו, רק בשעת התשלום, לאחר כמה חדשי עבודה, שלח אותי לבוס
לקבל את התשלום. הבוס קצת נבהל מהשורה התחתונה. בס"ד לא התבלבלתי מזה בגלל
שהייתי בטוח במה שאני עושה, גם לא הצטדקתי. הרגשתי שזו בעיה שלו שלא היה מעורב
קודם, והוא היה צריך לפתור את זה עם עצמו. אל דאגה, היה שווה לו].

מאת: [email protected]

--

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 14:12

לענ"ד עשית כהוגן.
אם אתה שלם עם עצמך ודרכך - לך בכוחך זה ותראה ברכה.

מאת: [email protected]

[יעקב שהם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 18:11

באופן כללי, אצל רוב גדול של המעסיקים יש תקופת נסיון או היכרות. אם ממשיכים
לעבוד לפי אותם כללים, גם אם זה אומר שעובדים דקה בשעה, הרי שהמעסיק ראה את
התוצרת וסבר וקיבל את המחיר.
ואם מדובר על עורך מפורסם שכבר באים אליו לעבודות, בוודאי סומכים על רמת
העבודה שלו הרגילה, ונמצא שאם עובד באופן קבוע בצורה נינוחה, אין בכך שום פגם.

רק שבוודאי הוא אסור, שבזמן הנסיון יעבוד במרץ שישים דקות בשעה ולאחר מכן יעשן
מקטרתו מחצית מהזמן.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 18:39

לפענ"ד פשוט שלא שייך בזה כלל "סבר וקיבל" את התוצרת.
הוא קיבל את התוצרת כי חושב שניצלת את הזמן כראוי, אבל אילו היה יודע שעישנת
מקטרת חצי מהזמן, היה מתרעם מאוד ולא היה מוחל על כך!
ואביא ראיה פשוטה לכך שאין כאן "סבר וקיבל": הרי אתה ודאי לא תגלה לו שאתה
נוהג לעשן מקטרת חצי מהזמן. למה? הרי לפי שיטתך הוא אמור לקבל אותך כפי שאתה...
אלא רואים שזה לא נכון וגזל גמור.

[י. פורום - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 18:49

הרבה התאפקתי מלפרסם:
אני מאוד מאוד נערוויסט בדברים האלה ולכן כל פעם במשך תקופה מאוד ארוכה הורדתי
הרבה מאוד מהשעות שעבדתי ונחסרתי הרבה מאוד מהמשכורת עקב כך.
ולאחר זמן פשוט שאלתי את רבי מה לעשות עם תסכול זה שמתוך שעה הייתי מוריד רבע
שעה (כי רציתי לצאת בוודאות מספק גזל) ואמר לי רבי 'תדבר עם המעסיק' ובאמת
השומע בקול חכמים אינו מפסיד ודיברתי עם הבוס שלי והוא שאל אותי מה הפתרון לפי
דעתי ואמרתי לו אם אפשר לעבוד לפי הספק שלפי שעתי אני שווה 180 ש"ח על כל סכום
מסויים שאני עושה ואם אפשר להעביר לי את זה לסה"כ כנ"ל וכך אני יהיה יותר רגוע.
והוא אמר לי שיתייעץ עם הלקוח, ולאחר זמן הוא חזר אלי ואמר לי שהלקוח אמר לו
שלא יכול להיות שאני שווה רק 180 ש"ח על הסכום של העמודים המסויים הנ"ל ואני
שווה ל]חות 200 - 250 ש"ח אז מהיום הוא משלם לי 225 ש"ח (הסכומים לא מדוייקים
עמ"נ לטשטש אבל זה סכום הרבה מעל ומעבר ממה שאני אמרתי).
תראו עד כמה טוב ויפה להיות ישרים.
ומאז אני הרבה יותר רגוע כי הוא ראה את איכות העבודה שלי לפני זה וזה מה שאני
מביא לו עד היום ואני ללא נערווין למיניהם וכו'.

מאת: [email protected]

[יעקב שהם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 18:50

(מופנה לרב עבוד)
לא הבנתי מהיכן הגעת למסקנה זו.
הבנאדם ביקש ממני נסיון להראות לו מה אני מספיק בשעה. נתתי לו תוצרת ספציפית
והוא העריך שזה מספיק טוב עבורו.
לא אמור לעניין אותו כי הוא זה האם אני עושה זאת בהקלדה עיוורת, בדיבור קולי
או בהשבעת שמות.
העובדה היא, שהאדם ראה את התוצרת של שעה והוא מוכן לשלם עליה את המחיר הזה.
מה איכפת למעסיק כיצד אני מביא לו את התוצרת?! הרי בדיוק על התוצרת הזו הוא
הסכים לשלם את המחיר הנ''ל.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 18:53

הוא משלם לפי שעות?
הדוגמה שעשית לא נועדה לבדוק מה ההספק לשעה, אלא בעיקר איכות העבודה.
הוא סומך על כך שאתה מנצל כראוי את הזמן, ועל סמך זה הוא משלם.

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 18:55

אני חושב שהשאלה שמחלקת כאן את הציבור, היא האם עבודת עריכה היא שכירות של
העורך לפי שעה, או קבלנות שהעורך מספק "מוצר" של שעות עריכה.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 18:56

מאוד יפה לראות דעותיהם שונות.
ברוך חכם הרזים

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 19:03

לרב ברדנשטיין. זה תלוי במציאות. יש עורך שמקבל לפי שעות, ויש שמקבל לפי הספק.

[יעקב שהם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 19:03

איני יודע לפי מה הגעת למסקנה שהבדיקה לא נועדה לבדוק את ההספק לשעה.
שריר וברי לחלוטין שהמעסיק בודק את ההספק לשעה. אין בכך ספק כלל ועיקר.
כל מי שהעסיק אי פעם פועל, ובדק אותו לתקופת נסיון, בחן היטב את ההספק השעתי
של אותו פועל.
זו השעה, זה ההספק, זו התפוקה, וזה ההסכם.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 19:07

הרבה פעמים הם לא מבקשים שתשלח זמן העריכה של הדוגמה.
וגם אם כן, הם בודקים בעיקר את האיכות. יתכן שמאחר שהאיכות מצאה חן לפניו,
קיבל אותך למרות שהספקת מעט בשעה.
אבל על על פנים, המעסיק יוצא מנקודת הנחה שאתה מנצל את הזמן כראוי, ועל סמך זה
הוא משלם. ואף שלא התנה זאת בפירוש, ודאי שלכך הוא מתכוון ועל כך הוא סומך.
שוב, האם אתה מוכן לגלות לו שאתה מעשן חצי מהזמן???
למה לא?

[יעקב שהם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 19:17

למה להביא מקרים אחרים שלא דיברתי עליהם?!
אני מדבר על מקרה שבו אני אומר, עשיתי כך וכך בזמן זה וזה, ובכל המקרים שנתתי
דוגמה, זה כלל גם את מרכיב הזמן. מתמיה בעיני מעסיק שלא בוחן את שאלת הזמן
לפני העסקה, מעסיק שכזה מניח מעותיו על קרן הצבי.

אין לי שום בעיה לומר למעסיקים שאני נותן תפוקה של שעה תוך דקה, ולכן אני לוקח
על עבודה של דקה מחיר של שעה. למה שזה יעניין אותם בכלל?! הם רוצים תפוקה, או
שהם רוצים שאני יעבוד? הם רוצים חומר ערוך טוב במחיר שהם מוכנים לשלם. זה הכל.
(יתכן ויש כמה מעסיקים עם מידות רעות שצרה עינם בעובדים שמספיקים את העבודה
תוך דקה, אבל למה לדון יהודים לכף חובה)

מאת: [email protected]