"בעינה עומדת" - האם הוא לשון ישיבתי

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 22:37

דבריכם רק מוכיחים את אשר טענתי, כי על כל ביטוי אפשר לפלפל ולדקדק, ואין סוף
לדקדוקים מיותרים אלו.
תמיד אפשר עדיין לטעון שעכ"פ הדברים אינם "שפיץ ישיבשרים" בנוסח החוצניקים
דחסידי חו"ל, וגם יש גוונים בתוכם כגון המודרנים יותר והחסידים שנוטים לליטאים
וכדו'. והאמת כי את השורות האחרונות כתבתי בצורה צינית, עוד לפני שקיבלתי את
ההודעה האחרונה, אך המציאות הזויה מהכל.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 22:51

אור שמח:
[image: image.png]
מחזיק ברכה:
[image: image.png]
אך לכאורה כל הדיונים הם ברכה לבטלה ולחינם כל ההתייגעות, שהרי תמיד אפשר
לטעון שזה לא מספיק ישיבתי ולא כפי הגוון המסוים הנהוג באמריקה אצל החסידים
מהדור הישן-מודרני מיוצאי גליציה וכו' וכו'. והכל אך למותר.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 23:20

כבר אמרו חז"ל על כגון דא:

רבונו של עולם גלוי לפניך דעתו של כל אחד ואחד מהם, ואין דעתו של זה דומה
לדעתו של זה, ובשעה שאני מסתלק מהם בבקשה ממך אם ביקשת למנות עליהם מנהיג, מנה
עליהם אדם שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו, מנין ממה שקראו בענין יפקוד [ה']
אלהי הרוחות לכל בשר וגו' (במדבר כז טז). (מדרש תנחומא הישן פרשת פינחס).

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 23:48

כבר אמרו חז"ל על כגון דא:

רבונו של עולם גלוי לפניך דעתו של כל אחד ואחד מהם, ואין דעתו של זה דומה
לדעתו של זה, ובשעה שאני מסתלק מהם בבקשה ממך אם ביקשת למנות עליהם מנהיג, מנה
עליהם אדם שיהא סובל כל אחד ואחד לפי דעתו, מנין ממה שקראו בענין יפקוד [ה']
אלהי הרוחות לכל בשר וגו' (במדבר כז טז). (מדרש תנחומא הישן פרשת פינחס).

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 00:17

ר' אליהו ברדנשטיין: זו לשון יפה המתאימה לכתיבה רבנית [כך אני אוהב לכנות את
מה שמכנים כאן חוצניקית]
ר' אליהו עבוד: חבל שהדבר הזה ירגיז אותך כל פעם. כבר כתבתי ששמרנות היא דבר
שרק מי שחי אותה מזדהה איתה. וכל אחד עומד בדרגה אחרת של שמרנות.
כשם שכבודו לא מדבר יידיש, ומסתמא שלא מבין למה צריך להתקע עם מה שעשו בפולין
כשלא היתה שפה מסודרת, [היו כאלו שטענו את זה בקבוצה כאן] כך גם נראה שזר לך
הגישה הזו שמילים צריכים להתאים לתבנית ישיביש.
אני עצמי שייך גם לקהילה של דוברי יידיש שמרנים ומבין יותר את הראש שלהם.
לא צריך להסכים, אבל כן צריך לדעת שיש קהלות שונות ומי שלא מתאים לו לעבוד
איתם, לשני הצדדים ייטב אם יימנעו.
לא תחרוש בשור וחמור יחדיו.

מאת: [email protected]

--

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 00:18

הדיון הזה חוזר על עצמו בלי סוף ויפה הביא הרב @מעשה הכתב
[email protected] שליט"א. אולי הגיע הזמן לעשות מידי פעם כנס עורכים
וללבן עניינים כאלו בצורה של סימפוזיון, אם כן, אני הייתי מושיב בסימפוזיון
כזה גם אברך/מנהל מכון עריכה מלייקווד כדי לשמוע גם את הגישה שלהם בסיפור.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 00:25

אכן היינו אמורים לעשות כנס בבין הזמנים שעבר זה מכבר כפי שהיה בשנה שעברה
וכפי שתוכנן לבין הזמנים שאחרי סוכות (והתבטל מסיבות ידועות) אך מחמת טרדות
רבות שהשתרגו עלי לא היה באפשרותי להוציאו לפועל...
עוד מועד לחזון בעז"ה..

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 00:41

"יש קהלות שונות ומי שלא מתאים לו לעבוד איתם, לשני הצדדים ייטב אם יימנעו".
עם הזמן (ואחרי הרבה ויכוחי סרק וכדו') למדתי להתאים את עצמי עם כולם. מה
שאומר לך בעה"ב עשה.
"הייתי מושיב בסימפוזיון כזה גם אברך/מנהל מכון עריכה מלייקווד כדי לשמוע גם
את הגישה שלהם בסיפור".
אין צורך. אנחנו יודעים מה הוא יגיד. הוא יסביר (מסתמא בלשון עילגת. הוא הרי
דובר אנגלית כשפת אם אבל מחשיב עצמו כיודע לשה"ק יותר מכולם) שיש את הלשון
הישיבתי'ס וממנה אין לשנות, עושה חדשות בעל מלחמות וכו'.
*הענין שאני רוצה להדגיש הוא, שכל הסגנון ה"רבני" או החוצניקי, מקורו בבורות
בלשה"ק! *יעידו על כך עורכים רבים שהמבקרים שלהם תיקנו אותם בטענות שזה עברית
מודרני. המבקר חשב שהמילה היא חדשה לגמרי. וכשהעורך הראה לו באותות ובמופתים
את מקורה הטהור, עדיין המבקר התחפר בעמדתו, כי "זה דומה לעברית". כל זה בגלל
שהוא עצמו דובר אנגלית משובחת, ולשה"ק קדחת... למשל תיקנו אותי על הביטוי:
"או-אז", והראיתי המקור בתורה: "או אז יכנע לבבם הערל", ועדיין התעקשו (ולא
נכנע לבבם הערל). בכל אופן השורש של כל זה הוא לא ענין של שמרנות גרידא, אלא
של בורות בלשה"ק. הם לא יודעים טוב לשה"ק, אלא אנגלית. אך במקום להיות ענווים
ולקבל, הם עומדים בשמרנותם שאין בה שום טעם. הם מחשיבים עצמם כידענים גדולים,
בעוד שאפילו מילים הכי פשוטות והבדלים בין לשון זכר לנקבה אינם יודעים.
עוד דבר שכבר עמדתי עליו הוא, שיש הבדל בין שמרנות על איזה ענין שיש בו מן
הכבוד, כגון חולצה מכופתרת, שגם בעולם הרחב שייכת לאנשים מכובדים, לבין שמרנות
שאין בה לא טעם ולא ריח, כגון שימוש בסימני הפיסוק ובמילים בלשה"ק שלפי
פלפוליהם אינן בסגנון השפיץ ישיבשרי.
לצערנו השמרנות הזו מתבטאת בעוד תחומים בחיים, שם יש לה תופעות מזיקות הרבה
יותר. למשל כשדוחים תלמיד ממוצא מסוים מלהתקבל לישיבה בתואנה ש"זה לא הסגנון
שלנו". או שידוכים מהטעם הנ"ל. ובאמת אלו דברי הבל ורעות (וגם רָעות) לב, כי
צריך לבחון כל אדם לגופו, ואין משנה המנטליות אלא המידות הטובות.
עוד בעיה היא, שגם את השמרנות הרצויה הפכו לחובה גמורה וקדושה. הגישה הזו
התחילה בימי ההשכלה, שאז היה בה צורך כדי להילחם בה, אך ממשיך גם בימינו, בלי
טעם ובלי ריח. סתם בגלל שיש בזה ענין של התבדלות והרגשה של קהילתיות וייחודיות.
אני אומר: כל אחד יחזיק בהשקפתו ובסברותיו, אבל לטובתכם ובשבילכם, אל תלכו בקו
מסוים רק בגלל שכך הולכים כל העדר. תפעילו את השכל הישר שלכם.

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 01:09

לגבי הכנס, אני ממתין בכליון עיניים ואשמח לעזור ולהשתתף בכל מה שצריך.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 01:20

תודה על הרצון. אני משער שחברי ק"ק הדין ירצו שהכנס יתקיים בבין הזמנים דווקא,
הלא כן?

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 01:21

בעקרון כל ליל שישי זה חצי בין הזמנים לאברכים

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 01:21

שזה עתה נסתיים...
כמובן, נמתין להזדמנות אחרת.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 01:23

אז אתה מציע לעשות בליל שישי מ11:00 בלילה עד כי יבוא שילה...
א"כ צריך להכין את הגיטרות..

[אליהו ברדנשטיין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 01:25

התגובה של אליהו ברדנשטיין בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

קבצים מצורפים:

• file-0

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 01:27

צריך לשאול את הרב שילה אם יכול

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 01:42

א

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 03:00

לגבי הכנס, ישנו תיעוד של הכנס הראשון.
הנה הרצאה של הרב יואל שילה, שימוש מתקדם בוורד:
https://drive.usercontent.google.com/download?id=1kcI9gJ_MhRX06qfJl9ziOOfmvm5CcTUf&export=download&authuser=0
והנה כל הכנס [צריך לקבל הרשאה לגישה, יש כפתור בקשה להרשאה]
https://drive.google.com/drive/folders/1IX0IdJ2ds6KZF4soYBPHFm_MUXpHxigc

--

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 16:44

התגובה של מעשה הכתב בוצעה דרך Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

קבצים מצורפים:

• file-0

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 17:07

כמדומני שהסגנון המועדף ביותר הוא הכתיבה הספרדית התורנית, שהיא גם ברורה,
מדויקת ומזוקקת, וגם תורנית יותר מכל סגנון "ישיבתי" כביכול.
אפשר לוותר על משחקי הלשון השונים, כמו "ואשר על ידי השנ'י" וכיו"ב, אבל באופן
כללי הוא הסגנון המועדף. [אא"כ קיבלת הזמנה לערוך טקסט עם שגיאות ושפה
עילגת מלכתחילה].

מאת: [email protected]

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2024 17:51

יש הבדל בין לשונו של המחנה אפרים וטל אורות [הספרדי כמובן], לר' עקיבא איגר
והשאג"א? לא שמתי לב.

--