דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
7 5 36 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 17:36

    יש באגרות של ההייליגער ויטעבסקער זיע"א בסוף ספה"ק פרי הארץ
    שאם אין תענוג מהעבודה 'אם מעט ואם רב' [משהו כזה] אז בודאי יחפש תענוג אחר

    ב-יום שני, 7 באוגוסט 2023 בשעה 17:34:29 UTC+3, C. Erlanger כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 17:36

    יש באגרות של ההייליגער ויטעבסקער זיע"א בסוף ספה"ק פרי הארץ
    שאם אין תענוג מהעבודה 'אם מעט ואם רב' [משהו כזה] אז בודאי יחפש תענוג אחר

    ב-יום שני, 7 באוגוסט 2023 בשעה 17:34:29 UTC+3, C. Erlanger כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 17:44

    המאמר כצורתו מובא בכתבי סלונים בשם רבותינו הקדושים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 17:44

    המאמר כצורתו מובא בכתבי סלונים בשם רבותינו הקדושים.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 18:44

    יישר כחכם
    הנ”ל מצאתי ג”כ
    השאלה הוא אם יש מקור קדום לזה?

    רב תודות

    מאת: On Mon, Aug 7, 2023 at 5:44 PM ישראל מייבסקי

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 18:44

    יישר כחכם
    הנ”ל מצאתי ג”כ
    השאלה הוא אם יש מקור קדום לזה?

    רב תודות

    מאת: On Mon, Aug 7, 2023 at 5:44 PM ישראל מייבסקי

    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 20:31

    כנראה שלא.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 20:31

    כנראה שלא.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 20:35

    תודה

    מאת: On Mon, Aug 7, 2023 at 8:31 PM ישראל מייבסקי

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 20:35

    תודה

    מאת: On Mon, Aug 7, 2023 at 8:31 PM ישראל מייבסקי

    תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2023 15:25

    כעיקרון *עולם התענוג הוא ספירת הבינה *- כמובא *בפרדס רמונים *שער כג פט"ז
    בשם הזוהר וז"ל: 'ובזהר פ' אמור (דף צ"ד.) פי' כי הענג והתענוג הוא בבינה וזהו
    והתענג על ה' (תהלים לז ד) דייקא דהיינו בינה ואפשר לומר כי הבינה נקרא ענג
    בהיות מתעלם בתוכה הת"ת והמלכות'
    *ונשמות ישראל נמשכות מהבינה - כמובא ברמ"ז *שמות קכז. וז"ל 'וידוע שכל
    הנשמות הן מבינה שהיא גן עדן האמיתי', *ובקהלת יעקב *ערך חדר וז"ל 'חדרי נשמות
    הן בבינה שמשם נשמות נאצלות למיניהן'

    אם כי אפשר להגדיר שנמשכות מחכמה או ממלכות, והוא השתלשלות אחר השתלשלות
    כמו שאפשר להגדיר שנשמת הבן מגיעה מאביו וכן מאמו, ומצד שני אפשר להגדיר שהיא
    עוד מזקנו

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2023 15:25

    כעיקרון *עולם התענוג הוא ספירת הבינה *- כמובא *בפרדס רמונים *שער כג פט"ז
    בשם הזוהר וז"ל: 'ובזהר פ' אמור (דף צ"ד.) פי' כי הענג והתענוג הוא בבינה וזהו
    והתענג על ה' (תהלים לז ד) דייקא דהיינו בינה ואפשר לומר כי הבינה נקרא ענג
    בהיות מתעלם בתוכה הת"ת והמלכות'
    *ונשמות ישראל נמשכות מהבינה - כמובא ברמ"ז *שמות קכז. וז"ל 'וידוע שכל
    הנשמות הן מבינה שהיא גן עדן האמיתי', *ובקהלת יעקב *ערך חדר וז"ל 'חדרי נשמות
    הן בבינה שמשם נשמות נאצלות למיניהן'

    אם כי אפשר להגדיר שנמשכות מחכמה או ממלכות, והוא השתלשלות אחר השתלשלות
    כמו שאפשר להגדיר שנשמת הבן מגיעה מאביו וכן מאמו, ומצד שני אפשר להגדיר שהיא
    עוד מזקנו

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2023 17:46

    יפה ר' רפאל
    וכן הוא ברמ"ק שכתב שנשמ"י הם נמשכין מבינה

  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:48 ליקוטי שיחות ח"ה עמ' 146
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    10 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:48 האם אפשר לקבל את תפילת הפלא יועץ בספרו בית תפילה לבחור בר מצווה? קבצים מצורפים: בית תפלה לר''א פאפו - לבר מצוה.pdf
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    5 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 14:45 היכן כתוב איזה רמז ששער הכוונות מסוגל לאריכות ימים, ולבריאות, ואולי גם לעשירות. אם אפשר בבקשה למצוא משהו מיידי בענין זה. תודה רבה
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    15 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 13:13 בתענית ציבור מסיימים הקריאה בפס' י ששם מסתיים הענין. וכן בשבת חוה"מ מובן היטב לסיים כאן. וקשה רק על הקריאה בשבת כי תשא- ובספר מאורי אור (הובא בדרכי חיים ושלום בהערה לאות רכג - מצו"ב) כ' *שאין להפסיק לששי ולחטאתנו ונחלתנו *שהוא אמצע דבור תשובת השם למשה. ואכן כן הוא המנהג בבעלזא שמפסיקין בפס' י כמו בתעני"צ, ובספר דברי קהלת (מנהגי פרנקפורט עמ' 353) כתב שמעולם תמה על ההפסקה בפס' ט וכו' ונ"ל *שבכל מקום יותר טוב לסיים בפס' י *כי גם הפסוק הזה הוא מענין שלמעלה וסופו, ועוד כי הוא סוף העמוד בס"ת, אך בשבת כי תשא שינו הדבר שלא להשוותו עם סוף הקריאה בתענית אסתר שבא לפעמים בשבוע שלפני השבת הזה. קבצים מצורפים: דרכי חיים ושלום.pdf
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    24 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 17:04 חיפוש קליל, הנה זה - סוף ערך דעת דשלשה מיני גזרות יש. לפעמים נגזר עליו דוקא שיהא עשיר, עליו נאמר (שמואל א ב ז) אף מרומם, שאף הקדוש ברוך הוא מרומם אותו אפלו נגד רצונו. וכן אם נגזר עליו שיהא חי ובריא. אולם, אם יעבר במים לא ישטפוהו ואם ילך במו אש לא יכוה. ואם נגזר עליו שיהא עני או שימות או שיהא מדכא ביסורין, אם ייגע במועצות ודעת כל יגיעו לריק ולא יוכל לבטל גזרת שמים כי לא יחדל אביון. ואם גופו יהיה שומר, שוא שקד שומר ולא יוכל לבטל גזרת שוכן רומה שתקות אנוש רמה: אמנם יש שיגזרו עליו מן השמים שיהיה לו החיים והשלום והעשר על פי הטבע לפי חריפותו והשתדלותו ולפי שמירתו והנהגתו, על כן למחש בעי שמא כך גזרה חכמתו יתברך לתן לאיש כפי דעתו ויגיעתו, לכן יצא אדם למלאכתו ולעבודתו ויעין מאד כפי דעתו איזה דרך ישכן אור להביא טרף לביתו ולשמר בריאותו, וגם ה' יתן הטוב, אך בתנאי שלא יבטל עבודת קונו בשביל ממונו ולא ייגע להעשיר במידי דאסיר ולא יבטל את התורה כדי לשמר את גופו בשמירה יתרה, כי זה ודאי ה' לא צוה והוא דבר שבחובה ומונע את הטובה, ודומה למכבה את האש בתבן שירבה להבה: וכל האמור בענין הוא למי שאינו עושה רצון שוכן ערץ צריך לנהג מנהג דרך ארץ, ולמי שעושה מלאכתו קבע, הוא נתון תחת הטבע, אבל האיש הירא את ה' אשר בתורת ה' חפצו ובמצותיו חפץ מאד ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי, יצו ה' אתו את הברכה למעלה מן המערכה, וגופו יהיה בריא וחזק כביר כח, אף כי ירבה ענויים ועמל וטרח קווי ה' יחליפו כח, הון ועשר בביתם בלי מגרעת, מדעת ושלא מדעת. וזה פרוש הפסוק (משלי טז כ) משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח בה' אשריו. רוצה לומר שאינו משכיל על דבר אלא בוטח בה', אשריו:
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    22 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 17:18 מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף פז עמוד ב ואותו יום ה' בשבת היה כו' עיין בתוס' אבל בטור א"ח סימן ת"ל הביא המדרש הזה בע"א שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלהיהם ולא היו רשאין לומר דבר כו' ע"ש ואחרי הדקדוק במאמר כפי מה שכתבו התוס' כשלקחו פסחיהם נתקבצו בכורות כו' מפני מה נתקבצו הבכורות מעיקרא יותר משאר העם שהרי עדיין לא הגידו להם שיהרוג בכורי מצרים אבל הכוונה כי מזל טלה הוא ראש ובכור לכל המזלות והוא עצמו מזלן ואלהיהן של מצרים ומהבכורות ועל כן נתקבצו הבכורות טפי כשלקחו פסחיהן שהיה טלה שהוא מזלן ואלהיהן של הבכורות והיו שיניהם קהות כו' והלכו אצל אבותיהם כו' דהשתא ב' המדרשים נתכוונו לדבר אחד וק"ל: יעויין בזוה"ק ח"ג רע"מ רנ"א ע"א "דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים אחרים מני קודשא בריך הוא לישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט לון עליה וכו'. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    17
    0 הצבעות
    17 פוסטים
    70 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2023 19:46 הנה מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2023 00:59 זה מהרי קולון שורש קסה. אבל כמו שכתבת ברור שהרמב"ם [וא"כ גם הכ"מ] לא מסכים עם זה. כי הוא פסק כל ההלכות גם שלא נוהג בזה"ז לפי הכללים. ואכמ"ל. אשלח בפרטי מאמר שכתבתי ע"ז פעם.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים