דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

'חיסיון' היא מילה תקנית (מלשון 'מחסה')?

2024
7 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 17:56

    מדרגה נוספת יש בביטחון, והיא מידת החיסיון בה' יתברך, כפי הנאמר (תהילים קיח
    ח): 'טוב לחסות בה''.

    ייש"כ.

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 17:56

    מדרגה נוספת יש בביטחון, והיא מידת החיסיון בה' יתברך, כפי הנאמר (תהילים קיח
    ח): 'טוב לחסות בה''.

    ייש"כ.

    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 18:45

    הוא בונה מזה הגדרה ויסוד

    תפארת תורה חלק א', סימן מ', לג״ר שמשון פנקוס זצ״ל

    והנה כתיב "טוב לחסות בה׳ מבטח באדם", ומפרש הגר״א במשלי י״ד והובא בסידור
    הגר״א, דבטחון הוא על ענין שיש בו הבטחה, וחסיון הוא בלי הבטחה כאדם החוסה בצל
    הצור.

    ונראה דהם שני אופנים בענין הבטחון והם שני השיטות דעסקי בהו הראשונים שהזכרנו
    לעיל: כשהאדם הוא צדיק ובוטח בחסדי השם זה נקרא בטחון, וכמוש״כ הגר״א דבטחון
    הוא עם הבטחה, והרי יש הבטחות בתורה שיהא טוב לצדיקים ואם כן הוא בוטח בחסדי
    ה׳ כמו שהובטח לו, ואין הכי נמי אם ישכח את ה׳ ויסמוך על השתדלותו או על
    נדיבים, לא יקבל, שסוף סוף אין מגיע לו באמת בעבור צדקתו, והכל הוא רק חסד
    גמור כמוש״כ "מי הקדמני ואשלם", אבל אם יהא נכון לבו בטוח בה׳ זוהי מידת
    הבטחון.

    אבל הרשע, אם הוא בוטח בחסדי השם מחמת שמכיר שחסדי ה׳ עולין על עוצמת כח החטא
    מעלה מעלה, אין זה נקרא בטחון, שהרי אין הבטחה בתורה לרחם על רשעים, אמנם מידה
    זו נקראת חסיון, כמו אדם המתכסה בצל אילן אפילו אם הוא עצמו הרע להאילן ודרסו
    ורמסו מכל מקום האילן לא יתנקם בו, מפני שזהו עצם מציאותו, כל מי שמתקרב אליו
    ועומד בצלו מכוסה הוא מפני החמה והגשם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 18:45

    הוא בונה מזה הגדרה ויסוד

    תפארת תורה חלק א', סימן מ', לג״ר שמשון פנקוס זצ״ל

    והנה כתיב "טוב לחסות בה׳ מבטח באדם", ומפרש הגר״א במשלי י״ד והובא בסידור
    הגר״א, דבטחון הוא על ענין שיש בו הבטחה, וחסיון הוא בלי הבטחה כאדם החוסה בצל
    הצור.

    ונראה דהם שני אופנים בענין הבטחון והם שני השיטות דעסקי בהו הראשונים שהזכרנו
    לעיל: כשהאדם הוא צדיק ובוטח בחסדי השם זה נקרא בטחון, וכמוש״כ הגר״א דבטחון
    הוא עם הבטחה, והרי יש הבטחות בתורה שיהא טוב לצדיקים ואם כן הוא בוטח בחסדי
    ה׳ כמו שהובטח לו, ואין הכי נמי אם ישכח את ה׳ ויסמוך על השתדלותו או על
    נדיבים, לא יקבל, שסוף סוף אין מגיע לו באמת בעבור צדקתו, והכל הוא רק חסד
    גמור כמוש״כ "מי הקדמני ואשלם", אבל אם יהא נכון לבו בטוח בה׳ זוהי מידת
    הבטחון.

    אבל הרשע, אם הוא בוטח בחסדי השם מחמת שמכיר שחסדי ה׳ עולין על עוצמת כח החטא
    מעלה מעלה, אין זה נקרא בטחון, שהרי אין הבטחה בתורה לרחם על רשעים, אמנם מידה
    זו נקראת חסיון, כמו אדם המתכסה בצל אילן אפילו אם הוא עצמו הרע להאילן ודרסו
    ורמסו מכל מקום האילן לא יתנקם בו, מפני שזהו עצם מציאותו, כל מי שמתקרב אליו
    ועומד בצלו מכוסה הוא מפני החמה והגשם.

    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 18:48

    ביאור הגר"א משלי יד' כו'

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 18:48

    ביאור הגר"א משלי יד' כו'

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 21:37

    כיום משמעות המילה 'חיסיון', מלשון חסוי - מוסתר.
    כדי לא ליצור בלבול לכתחילה לא כדאי להשתמש במילים שיש להם כיום משמעות
    שונה/כפולה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 21:37

    כיום משמעות המילה 'חיסיון', מלשון חסוי - מוסתר.
    כדי לא ליצור בלבול לכתחילה לא כדאי להשתמש במילים שיש להם כיום משמעות
    שונה/כפולה.

    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 21:46

    המילה למשל מופיעה בפיוט לשחרית של יוה"כ "מי לא יראך" ("חיסיון צילך"), בקטע
    "בכל".
    אם כי בעברית מודרנית הכוונה לחסיון דוגמת חיסיון רפואי וכיו"ב. אבל לא בטוח
    שיש מילה מתאימה יותר. אולי פשוט "מחסה" (פחות מדוייק).

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 21:46

    המילה למשל מופיעה בפיוט לשחרית של יוה"כ "מי לא יראך" ("חיסיון צילך"), בקטע
    "בכל".
    אם כי בעברית מודרנית הכוונה לחסיון דוגמת חיסיון רפואי וכיו"ב. אבל לא בטוח
    שיש מילה מתאימה יותר. אולי פשוט "מחסה" (פחות מדוייק).

    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 22:08

    אכן המילה מחסה שההקשר המקובל שלה כיום הוא 'מקום מבטחים' אינה נותנת מענה שלם.
    כמו כן ההטייה 'חֲסִיָּה' על משקל 'נטיה' אינה מקובלת.

    אפשר להתחכם ולכתוב
    מדרגה נוספת יש בביטחון, והיא *היות האדם חוסה בה' יתברך *וכו'

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 22:08

    אכן המילה מחסה שההקשר המקובל שלה כיום הוא 'מקום מבטחים' אינה נותנת מענה שלם.
    כמו כן ההטייה 'חֲסִיָּה' על משקל 'נטיה' אינה מקובלת.

    אפשר להתחכם ולכתוב
    מדרגה נוספת יש בביטחון, והיא *היות האדם חוסה בה' יתברך *וכו'

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/06/2024 01:14

    ייש"כ לכולם!

  • עזרה: תרגום מילה באידיש(?)

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2024 10:37 מקום הבצעין, והוא שקורין ריטע"ס במדינות אונגרין, שנתהוה ממי גשמים או ממי הנהרות בעת שרבו ושטפו
  • פיענוח מילה

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 05/06/2024 12:22 נראה שהפיענוח המדוייק הוא: הירוס. תודה רבה https://www.avast.com/sig-email?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=webmail ללא וירוסים.www.avast.com https://www.avast.com/sig-email?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=webmail <#DAB4FAD8-2DD7-40BB-A1B8-4E2AA1F9FDF2>
  • מקל מלשון בזיון

    2024
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    M
    תאריך ההודעה המקורית: 14/06/2024 13:29 אולי הוא התכווין לגמרא של ’בכה רבי אליעזר ואמר עמי בעצו ישאל ומקלו יגיד לו כל המיקל לו מגיד לו’ תחפש
  • תרגום מילה מאידיש

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 20/08/2024 19:03 תיאורים
  • מילה חילופית ל'מובן'

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2024 00:25 מחפש מילה חילופית בלה"ק מסורתית למילה 'מובן'/'במובן'. המשפט הוא: 'מצינו ענין חוק גם במובנים אחרים'. יש"כ. --
  • מילה חילופית ל'מובן'

    2024
    49
    0 הצבעות
    49 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 30/12/2024 18:33 עכ"פ בבנין נתפעל ועוד הרבה תופעות אין חולק שהם יחודיים ללשון חכמים, ומ"מ כיום נחשבים מחלק מלשונינו התקנית וזה א"צ לפנים. מאת: From: מעשה הכתב Sent: 30 Dec 2024 6:26 PM מאת: To: יצחק רוט מאת: Cc: אליהו עבוד [email protected]; ע נר [email protected]; אליהו ברדנשטיין [email protected]; יצחק וסרמן [email protected]; מהדיר ספרים [email protected]; כזהר הרקיע [email protected]; הכתב והמכתב Subject: Re: [הכתב והמכתב] Re: מילה חילופית ל'מובן' כוונת הרמב"ם (ידוע כמובן) לומר שאין להקשות על שינוי השורש תרם (שהוא אכן שינוי מן המקור, ולהבנתי על זה הרמב"ם לא חולק), מאחר שהלשון עוברת תמורות ושינויים, ואלו לגיטימיים וטבעיים, וחכמי ישראל התאימו את 'לשון חכמים' ללשון הצחה המקובלת באותה העת. העולה מן האמור ששינויים מעין אלו אין משמעותם חריגה מלשון הקודש אלא התפתחות שאמנם אינה 'תואמת' לחלוטין את הכללים אבל מבוססת עליהם ועל השינויים שנתפסים בציבור. שו"ר שמדברי התוס' יו"ט שאביא להלן משמע שהוא מבין שבנקודה זו יש מחלוקת בין הרמב"ם להראב"ע הנה דבריו: בעלי הלשון האחרונים מקשין ע"ז ואומרים כי השרש הרים ומרים וירים. וזו אינה קושיא אמתית כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה שנשמע מהם. ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן בארץ הצבי ונשמע מהם לשון תרם ובו נשתמשו הנה זו ראיה שהוא מקובל בל' ושזו המלה ל' מלשונות העבריים. וע"ז הדרך תהיה תשובתם לכל מי שיאמר מן האחרונים שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלות שאינו כראוי בלשון וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם ע"כ. אבל ראיתי להראב"ע בפי' מגלת אסתר במלת מתיהדים כתב על מלת תורמין שהוא בכלל מאמרם ז"ל ל' מקרא לחוד ול' הגמ' לחוד ע"כ. ומאמר זה אמרו על משנה ב פרק י"א דחולין (קלו ב) ועי' במשנה יג פ' בתרא דעירובין ומשנה ב פ"ק דפסחים: (תוספות יום טוב מסכת תרומות פרק א). ייש"כ על הציטוט המאלף. ודרך אגב, מתפרסם לאחרונה בהמשכים בבית אהרן וישראל ספר של רב סעדיה גאון (אם אינני טועה) ששמו משהו כגון שבעים התיבות, ששם הוא מביא כמה עשרות מילים בתנ"ך שלא ניתן לפרשן אלא בעזרת מילים דומות מדברי חז"ל, דהיינו לא מקומות שחז"ל מתייחסים לפסוק ומפרשים אותו, אלא שחז"ל השתמשו לפי תומם במלים שאינן נמצאות במקרא, ויש להן דמיון לאותן מילים יחידאיות בתנ"ך וניתן לפרש את הפסוקים ההם עפ"י דברי חז"ל. ומזה הוא מוכיח את שושלת המסירה הישירה בין הנביאים לחכמי המשנה, ושכל התורה ג"כ מתפרשת על ידם במסורת ישירה ממוסרי התורה. וזה מעין דברי הרמב"ם שכותב שחכמי המשנה דיברו עברית. לשון חכמים אינה סותרת כלל את כללי לשון הקודש. כללי לשה"ק לא נקבעים רק לפי המקרא אלא גם ע"פ לשון חכמים. (הגם שלגבי זכר ונקבה, אכן לפעמים רחוקות חכמים לא דקדקו בכך). יש רמב"ם שמסביר עניין מאוד חשוב לגבי השפה, וזה יכול לענות על הרבה תמיהות, פיה"מ ריש מס' תרומות, זו לשונו בתוספת ביאורים שלי בתוך סוגריים: "אומרם בכל המשנה תרם ותורם ויתרום – בעלי הלשון (המדקדקים, חוקרי הלשון) האחרונים מקשין על זה ואומרים כי השורש: הרים ומרים וירים (שכך איתא בחומש). וזו אינה קושיא אמתית, כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה שנשמע מהם, ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן (במקום מגוריהם של התנאים דרו דוברי עברית) רצוני לומר בארץ הצבי (א"י), ונשמע מהם לשון תרם ובו נשתמשו (התנאים שמעו מדוברי העברית: "תרומה", ולכן נשתמשו בלשון זו, כי הלשון נקבעת עפ"י דוברי השפה באותו דור), הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה לשון מלשונות העבריים. ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שיאמר מן האחרונים שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלות שאינן כראוי בלשון. וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם (החכמים השלמים מדברים לא רק בלשון התורה שבכתב, אלא בלשונות שנתחדשו בכל דור)". ישמע חכם ויוסף לקח. המשתמש בלשון חכמים באופן שאינו עולה בקנה אחד עם כללי לשון הקודש, ברור שיש לו אכן על מה לסמוך, אך אין זו כתיבה לפי כללי הלשון שלנו. וכפי שהרב מעשה הכתב כתב, הוא יכול להיחשב לעורך טוב, בפרט אם זה מה שרוצים ממנו, אך אי אפשר לקרוא לזה 'כללי השפה' חכמינו גם לא דקדקו תמיד בלשון זכר ונקבה, האם זה יהפוך משום כך ל'כלל'? לא ברור לי מה מצאת בגמרא. הגמרא בסה"כ אומרת שאין להקשות על לשון חכמים מלשון המקרא, כי ישנם דברים שלשון חכמים שונה מלשון מקרא. אבל גם חכמים יכלו להשתמש בלשון מקרא, אלא שמנהג הלשון היה בכמה דברים שונה מלשון מקרא בהשפעת לשונות מקומיות וכו'. בלשונינו שהוא בלול מכל שכבות הלשון, ישנם דברים שמקובל ללכת בהם אחר לשון מקרא, וישנם כלשון חכמים, ופשיטא שהמשתמש בלשון חכמים אינו נחשב נגד הכללים, כי כללי לשונינו כוללים את שניהם. From: מעשה הכתב <[email protected] mailto:[email protected] > Sent: 30 Dec 2024 2:32 PM To: אליהו עבוד <[email protected] mailto:[email protected] > Cc: יצחק רוט <[email protected] mailto:[email protected] >; אליהו ברדנשטיין <[email protected] mailto:[email protected] >; יצחק וסרמן <[email protected] mailto:[email protected] >; מהדיר ספרים <[email protected] mailto:[email protected] >; כזהר הרקיע <[email protected] mailto:[email protected] >; הכתב והמכתב <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: Re: [הכתב והמכתב] Re: מילה חילופית ל'מובן' הגמ' מעידה שלא כדבריך: לשון תורה לעצמה לשון חכמים לעצמו (עבודה זרה נח ע"ב), משמע בפשטות שמדובר בשתי שיטות שונות. --
  • ביאור מילה

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/07/2024 20:27 https://www.avast.com/sig-email?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=webmail ללא וירוסים.www.avast.com https://www.avast.com/sig-email?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=webmail <#DAB4FAD8-2DD7-40BB-A1B8-4E2AA1F9FDF2> מאת: [email protected] קבצים מצורפים: חותם תכנית לר' אברהם בדרשי.pdf
  • באידיש יש מילה כזה:

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2024 09:47 רותח זה נראה לי מילה יותר קרובה ר' משה מרדכי שולזינגר היה אומר בשם מישהו, אולי הח"ח בעולם הבא יש יהודי פושר יהודי קר ויהודי רותח אמרה לא מדוייקת אבל העיקרון מאת: [email protected]

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים