דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

בקשת עזרה בהבנת דברי רש"י - קצת דחוף

2024
8 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 03:54

    רש"י בב"ב ג. מסביר שבחצר וגג בעל החצר אינו יודע מתי נמצא בעל הגג כדי להצטנע
    ממנו,
    משא"כ בחצר של שני שותפין שלכל אחד שעות קבועות לתשמישו ולא עבדי בה מילי
    דצנעא,

    ולא הבנתי,
    אם כוונתו שלא עבדי בה מילי דצנעא כלל, גם בשעות הקבועות לתשמישו, בגלל שבכל
    זאת השני עלול להימצא באותו הזמן ולראותו, אז מדוע בחצר הסמוכה לגג לא
    יימנע כליל,
    ואם כוונתו שבזמן שאינו קבוע לתשמישו אינו עושה מילי דצינעא, אלא רק בזמן
    שקבוע לתשמישו שאז אינו ירא כי יודע שהשני לא נמצא - הרי משמע שבזמן שאינו
    קבוע לתשמישו יכול להימצא בחצר ורק אינו עושה מילי דצינעא באותו הזמן שקבוע
    לחבירו לתשמישו, וא"כ כיצד עושה חבירו אז מילי דצינעא (וכן להיפך כלפי עצמו).

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 03:54

    רש"י בב"ב ג. מסביר שבחצר וגג בעל החצר אינו יודע מתי נמצא בעל הגג כדי להצטנע
    ממנו,
    משא"כ בחצר של שני שותפין שלכל אחד שעות קבועות לתשמישו ולא עבדי בה מילי
    דצנעא,

    ולא הבנתי,
    אם כוונתו שלא עבדי בה מילי דצנעא כלל, גם בשעות הקבועות לתשמישו, בגלל שבכל
    זאת השני עלול להימצא באותו הזמן ולראותו, אז מדוע בחצר הסמוכה לגג לא
    יימנע כליל,
    ואם כוונתו שבזמן שאינו קבוע לתשמישו אינו עושה מילי דצינעא, אלא רק בזמן
    שקבוע לתשמישו שאז אינו ירא כי יודע שהשני לא נמצא - הרי משמע שבזמן שאינו
    קבוע לתשמישו יכול להימצא בחצר ורק אינו עושה מילי דצינעא באותו הזמן שקבוע
    לחבירו לתשמישו, וא"כ כיצד עושה חבירו אז מילי דצינעא (וכן להיפך כלפי עצמו).

    תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 04:25

    בלחיצה על צילום המסך תועבר למקור:
    [image: image.png]
    https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/פרשני:בבלי:בבא_בתרא_ב_ב

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 04:25

    בלחיצה על צילום המסך תועבר למקור:
    [image: image.png]
    https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/פרשני:בבלי:בבא_בתרא_ב_ב

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 04:38

    יישר כחך,
    אלא שאיני מבין א"כ מאי נפק"מ בחילוק שבגג אין התשמיש קבוע ובחצר כן,
    כאשר נקודת החילוק לענייננו היא שבגג אין משתמשים בתדירות וממילא קנו מראש את
    החצר גם על דעת שימושים צנועים,
    ובחצר ויתרו על כך מראש, גם אילו אופי השימוש בחצר היה בשעות בלתי קבועות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 04:38

    יישר כחך,
    אלא שאיני מבין א"כ מאי נפק"מ בחילוק שבגג אין התשמיש קבוע ובחצר כן,
    כאשר נקודת החילוק לענייננו היא שבגג אין משתמשים בתדירות וממילא קנו מראש את
    החצר גם על דעת שימושים צנועים,
    ובחצר ויתרו על כך מראש, גם אילו אופי השימוש בחצר היה בשעות בלתי קבועות.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 04:54

    בשמחה,
    בגג וחצר הסמוכים, היות והתשמיש בחצר קבוע ובגג אינו קבוע כ"א לפרקים, לכן
    כשקנאום קנאום ע"ד כן שבעל החצר יוכל להשתמש בחצר גם תשמישים צנועים משום
    שלרוב אין נמצא שם בעל הגג, ובעל הגג לא קנה ע"ד שיוכל להשתמש בגגו תשמישים
    צנועים משום שבעל החצר נמצא שם בקביעות, ומשום כן יש לבנות גדר ביניהם.
    משא"כ בחצר של שני שותפין שהתשמיש קבוע לשניהם, שניהם לא קנו ע"ד שיוכלו
    להשתמש שם תשמישים צנועים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 04:54

    בשמחה,
    בגג וחצר הסמוכים, היות והתשמיש בחצר קבוע ובגג אינו קבוע כ"א לפרקים, לכן
    כשקנאום קנאום ע"ד כן שבעל החצר יוכל להשתמש בחצר גם תשמישים צנועים משום
    שלרוב אין נמצא שם בעל הגג, ובעל הגג לא קנה ע"ד שיוכל להשתמש בגגו תשמישים
    צנועים משום שבעל החצר נמצא שם בקביעות, ומשום כן יש לבנות גדר ביניהם.
    משא"כ בחצר של שני שותפין שהתשמיש קבוע לשניהם, שניהם לא קנו ע"ד שיוכלו
    להשתמש שם תשמישים צנועים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 06:23

    לדבריך אין כאן דגש כלל על החילוק שהשימוש בגג אינו בזמן ידוע משא"כ השימוש
    בחצר הוא בחלוקה לזמנים ידועים מראש?
    כי פשטות דברי הגמ' ורש"י מורים על חילוק זה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 06:23

    לדבריך אין כאן דגש כלל על החילוק שהשימוש בגג אינו בזמן ידוע משא"כ השימוש
    בחצר הוא בחלוקה לזמנים ידועים מראש?
    כי פשטות דברי הגמ' ורש"י מורים על חילוק זה.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 12:12

    השימוש בחצר אינו בכלל לפי חלוקת זמנים, כי אם לפי חלוקת השטח למשך כל הזמן,
    דהיינו שכל אחד משתמש בחצי מהשטח בכל שעה, וזה החילוק בין גג לחצר, שבחצר זה
    כל הזמן ובגג זה לפרקים, הנה לשון רש"י-

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 12:12

    השימוש בחצר אינו בכלל לפי חלוקת זמנים, כי אם לפי חלוקת השטח למשך כל הזמן,
    דהיינו שכל אחד משתמש בחצי מהשטח בכל שעה, וזה החילוק בין גג לחצר, שבחצר זה
    כל הזמן ובגג זה לפרקים, הנה לשון רש"י-

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 12:16

    צודק בהחלט, יישר כחך.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 12:16

    צודק בהחלט, יישר כחך.

    תאריך ההודעה המקורית: 14/07/2024 12:22

    👍

    התגובה של א. שושנים בוצעה דרך Gmail
    https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • בקשת עזרה

    2024
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2024 01:04 אדמו"ר הרי"מ מארגנשטערן שליט"א מזהיר הרבה על "הכלים הטמאים" ועל "הצמחים הטמאים" וד"ל ב-יום ראשון, 11 בפברואר 2024 בשעה 16:57:49 UTC+2, אברהם לוי כתב/ה:
  • בקשת עזרה!

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/04/2024 00:36 אנחנו מחפשים מידע וחומר נוסף על החסיד המופלא רבי נותקע' חסיד ז"ל שזכה להיות מחסידיו של הרבי מקוצק, הרבי מאלכסנדר, השפת אמת והאמרי אמת מגור זיע"א. מפורסמים עליו סיפורי הוד על רוח הקודש ששרתה עליו, ובלוויה שלו שהתקיימה במוצאי שבת באותו יום שהחלה מלחמת העולם הראשונה תרע"ד - הספידו הרבי האמרי אמת זיע"א, באומרו: "מפני הרעה נאסף הצדיק"... חיפוש החומרים אודותיו נועד עבור ספר המתעד את קורות חייהם על זקני החסידים, וכל ידע עליו ומשפחתו - יביא תועלת רבה!
  • בקשת עזרה בהבנת דברי ר' שמעון

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 28/06/2024 08:02 חידושי ר' שמעון כתובות סי' נה (דף קיט טור א'): ודברי הרשב"א מתפרשים לדעתי בפשטות דרוב בממון לא מהני רק אם גם על צד הרוב אנו מוציאין מן המוחזק אבל הכא על צד שמורה הרוב לאו הוא בעלים כלל ואדרבה גם מחויב מחמת השבת אבידה ורק על צד המיעוט הוא שלו ולא שייך בכה"ג לצרף המיעוט עם החזקה דעל צד הרוב ליכא חזקה כלל וזה כמעט כדברי התוס' דגם כוונת התוס' כן הוא. האם הכוונה לרשב"א כתובות ט"ו ע"ב ד"ה אם רוב, וז"ל הרשב"א: וי"ל דלא אמרי' אין הולכין בממון אחר הרוב אלא לאפוקי ממונא מחזקתיה אבל מוצא אבדה דלאו מאריה דממונא הוא ואדרבה קאי עליה בספק השב תשיבם לאחיך הולכין בו אחר הרוב. והאם הכוונה לתוספות שם ד"ה להחזיר, וז"ל: ואפי' לשמואל דאמר אין הולכין בממון אחר הרוב היינו במוכר שור לחבירו ונמצא נגחן שבהיתר באו המעות לידו ומדעתו נתנם לו הלוקח אבל הכא מודי דאזלינן בתר רובא. כי לכאו' כך נראה [לי הקטן עכ"פ], וזה לא כ"כ מסתדר לי עם התוכן. תודה !!!
  • בקשת עזרה

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/03/2024 12:20 [image: image.png] [image: image.png] מאת: [email protected]
  • בקשת עזרה בווארד - דחוף!!!

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2024 16:14 תודה. מה קרה? מאת: [email protected] --
  • עזרה בהבנת דברי הרמב"ן

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 12:44 במשנה בשבת 'ולא בחלב. נחום המדי אומר: מדליקין בחלב מבושל, וחכמים אומרים: אחד מבושל ואחד שאינו מבושל - אין מדליקין בו'. ופירש רש"י (כד: ד"ה ה"ג נחום): בחלב מבושל - והוא מהותך. הרמבן מקשה על רשי שמוכח בירושלמי שמהותך הכוונה שאינו קרוש, ואיני מבין מה קשה, אפשר לומר שהתיכו בבישול ועדיין מחוי. לשון הרמבן: חלב שהותך וקרבי דגים שנמוחו. פרש"י ז"ל חלב שהותך היינו חלב מבושל, ולא מסתבר דבמתני' לגמרי אסרי רבנן דומיא דשארא ועוד נימא חלב מבושל כלישנא דמתני', אלא חלב שהותך ועדיין הוא מהותך ודומה לשמן, וחלב מבושל הוא שנתבשל ונקרש, וכן מוכח בירושלמי דגרסינן התם רב ברונא אמר חלב נותן לתוכו שמן כל דהוא ומדליק ר' יוסי בעי מה אנן קיימין אם במחוי אפי' לא נתן לתוכו שמן ותני שמואל כל שמתיכין אותו ואינו קרוש מחוי הוא ומדליקין בו, ואי בשאינו מחוי אפי' נתן לתוכו שמן אמר רב חנינא רב ברונא בשם רב חלב מהותך וקרבי דגים מדליקין בו, משמע דחלב שמתיכין אותו ואינו קרוש הוא ראוי להדלקה ועליה איתמר בגמ' דמימשך בעיניה ובדין הוא דבעיניה שרי אלא דרבנן דגמ' דידן גזור בה ובירושלמי לא גזרו, אבל הקרוש שאינו מחוי אפי' נתן לתוכו שמן אסור כדמפורש התם. --
  • בקשת עזרה

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2024 01:32 ש"ז אולי הכוונה לשם 'שלמה זלמן' זה נראה שהוא כותב קודם על רב מורה צדק וכנראה זה שמו מאת: [email protected] --
  • בקשת עזרה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 20/12/2024 14:31 אודה למי שיסייעני בפתרון (כמובן שחיפשתי הרבה זמן ולא מצאתי). מה כוונת המילה שע"ה (הצילום הראשון הוא מכתב מהרב יהודה ביבאס אב"ד קורפו לרב גבריאל יהודה בענין פולמוס האתרוגים משנת התר"ו) ? (והצילום השני הוא פתיחה של מכתב מהרב גבריאל יהודה למהר"י ביבאס) [image: image.png] [image: image.png] מהו פשר המילה המסומנת? [image: image.png] מהו ש"ז? [image: image.png] תודה רבה. --

0

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים