אין דבר העומד בפני הרצון - מאן דהוא יודע מה מקור המשפט הזה?

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 01:24

בדיוק השבוע בגליון המתוק של רבי אביגדור מדבר על הרצון
זה מתחיל בגמרא הזו -
[image: image.png]

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 14:02

אז אולי זה מקור המשפט אין דבר העומד בפני הרצון,
כי בדרך שאדם *רוצה *לילך מוליכין אותו.

[moshe kagana - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 20:57

בשם הרבי ה’לב שמחה’ מגור, דכל רז לא אניס ליה, מתאמרא, שביקש מקור למאמר זה,
ולא מצאו בשום מקום, אבל אמת הוא.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 22:24

וחכם אחר אמר: לא מצאתי מקור מודפס לכלל זה, אבל אני עצמי הוא המקור.

מאת: [email protected]

[ח. הררי רפול - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 09:44

זה עתה ראיתי מצטטים בשם הגר"א בביאורו למשלי פרק כ"ג פסוק י"ב:
*הביאה למוסר לבך וגו', כי כל דבר שלב האדם מתאווה ומגמת נפשו אליו אותו דבר
מתקיים וכו' *

ועם כי אולי אפשר לדון על הכתוב, מ"מ מידי משמעות לא יצא

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 17:07

הפשטות של אין דבר העומד בפני הרצון היא שאם אדם רוצה באמת, אז הוא יעשה
השתדלות מרובה עד שיגיע למטרתו.
אמנם מלשון הגר"א נראה חידוש גדול, שעצם הרצון כבר פועל להמשיך לאדם את אותו
הדבר שהוא רוצה. וכעי"ז ראיתי בשיחות הר"ן, שהמחשבה של האדם כשמתרכז בה פועלת
להמשיך אליו הדבר.
וכהיום גם הגויים להבדיל גילו כלל זה בטבע העולם וכתבו על כך ספרים.

[עט סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 17:21

לפי המקורות שהובאו למעלה, נראה שזה עניין שמיימי, שאם אדם רוצה יסייע בעדו מן
השמים.
אם זה הזוהר, ואם זה הגמרא שבדרך שאדם רוצה לילך מוליכים אותו.
וודאי לא הכוונה ללא כח אלקי, שכן האדם הוא מוגבל, יש גבול ליכולות של בשר
ודם, כידוע.
וודאי הכוונה לסיוע אלקי.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 17:27

אבל החידוש בגר"א ובמוהר"ן הוא, שאפילו בלי פעולה ומעשה בפועל מצד האדם, עצם
הרצון כבר גורם (ע"י כח מסוים בטבע, וכמובן שכל הכוחות מקורן באלוקות, למשל מה
שהעץ צומח זה ע"י שהקב"ה מצמיחו) להמשיך אליו את מבוקשו.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 17:49

זה לא כתוב בשום מקום.
אם אדם רוצה, כנראה שהוא יעשה פעולות עבור זה. ואם אינו עושה, כנראה שאינו
באמת רוצה.

שמעתי מחכם אחד שהכלל על כח הרצון הוא רק על "הרצון החזק ביותר". כי כל הזמן
יש לנו רצונות סותרים, ואי אפשר לקיים את כולם.
לדוגמא, אדם שרוצה ללמוד ש"ס, אבל גם רוצה לפטפט ולישון. ובפועל הוא לא לומד
בכל רגע פנוי, אלא מעדיף לפטפט ולישון.
אדם כזה מוכיח שהרצון החזק יותר הוא "הרצון לפטפט ולישון", ואכן, כלפי זה
פועל הכלל אין דבר העומד בפני הרצון...
וכך בכל ענין אחר.
אדם רוצה להרויח כסף ממכירת תותים בשוק, אבל גם רוצה להשאר צנוע ושקט. ובפועל
הוא לא מכריז על מרכולתו בקול גדול בשוק, ובאים פחות קונים.
הוא מוכיח שהרצון החזק יותר הוא "הרצון להיות שקט". וכו'

נכתב במהירות, להציג את הרעיון ותו לא

מאת: [email protected]

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 18:08

בקשר לדברי הגר"א והר"ן שהובאו, היסוד הזה כבר ידוע מחובות הלבבות (איני זוכר
היכן) שכל תפקידו של האדם הוא המחשבה והרצון אך העשיה בפועל היא כבר לא בידו
אלא כשהוא רוצה ממילא הדבר נגמר. ויש להאריך בזה.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 18:22

זה לא ממש אותו דבר. חוה"ל כתב שעיקר החיוב על האדם הוא הרצון, והעשיה היא עד
כמה שידו מגעת.
הם כתבו (בר"ן זה יותר מפורש) שכשאתה רוצה, עצם הרצון כבר ימשיך לך את הדבר.
למשל אדם שרוצה עשירות ומתרכז במחשבתו על כך, יקבל (לכאורה גם בלי השתדלות
נוספת).

ליקוטי מוהר"ן סי' קצג:
[image: image.png]
[image: image.png]
[image: image.png]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 18:27

לדעתי מדובר על פעולה אחרת בכח המחשבה,
ולא על המושג "רצון" כמו שאנחנו רגילים לומר "אני רוצה גלידה"

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 18:43

מה זה משנה אני רוצה גלידה או ממון?
אם רק תרצה ותרכז בזה חזק את מחשבתך, ותדמיין את עצמך עשיר יושב בוילה וכו',
תקבל.
זה דומה לכח של עין הרע.
מקורות נוספים:
[image: image.png]

[אגדתא עימוד וער - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 19:08

כמדומני זה כתוב במכתב מאליהו

מאת: [email protected]

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 22:17

הרב עבוד
אתה בטוח שאתה מתכוין לחוה"ל שאני התכונתי?
אני זוכר שהוא אומר שהאדם לא עושה כלל,
אני צריך לחפש היכן.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2024 22:35

איך יכול להיות שהאדם פטור מעשייה?
היעלה על הדעת שאדם ישב כל היום בחדר ורק ירצה לקיים מצוות, ובזה ייחשב לו
שקיים?!

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2024 00:14

חישב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה
ברכות ו ע"א

מאת: [email protected]

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2024 00:49

ברוך ה' מצאתי מה שחפשתי, אמנם לא בדיוק כמו שכתבתי למעלה, הנה:

ספר חובות הלבבות שער ד - שער הביטחון פרק ד
והוא, כי מעשי העבודה והעברה לא יתכנו לאדם, כי אם בהקבץ שלשה דברים: האחד
הבחירה בלבו ומצפונו, והשני הכוונה וההסכמה לעשות מה שבחר בו, והשלישי שישתדל
לגמר המעשה באבריו הנראים ויוציאהו אל גדר המעשה. ומה שאינו נעלם ממנו בהם,
כבחירת העבודה והעברה והכוונה וההסכמה על המעשה, הבטחון על האלהים בזה טעות
וסכלות, כי הבורא יתברך הניח ברשותנו בחירת עבודתו והמרותו כמ"ש: ובחרת בחיים,
ולא הניח ברשותנו השלמת המעשה בעבודה ובעברה, אלא בסבות שהם חוץ לנו, מזדמנות
בקצת העתים ונמנעות בקצתם, ואם יבטח על האלהים בבחירת עבודתו, ויאמר: לא אבחר
ולא אכוין לעשות כלום מעבודת הבורא, עד שיבחר לי הטוב ממנה, כבר תעה מדרך
הישרה ומעדו רגליו מאופני הנכונה, כי הבורא יתברך כבר צונו לבחר במעשה העבודה
ולכוין אליה בהשתדלות והסכמה ובלב שלם לשמו הגדול. והודיענו, שהוא אופני
הנכונה לנו בעוה"ז ובעוה"ב. ואם יזדמנו הסבות ויתכן גמר המעשה בעבודתו, אשר
קדמה בחירתנו בה, יהיה לנו השכר הגדול על הבחירה בעבודה ועל הכוונה לעשותה ועל
השלמת מעשיה באברים הנראים. ואם ימנע מן האברים גמר המעשה, יהיה לנו שכר
הבחירה והכוונה, כאשר זכרנו במה שקדם, וכן העונש על העבירה. וההפרש שבין עבודת
הבורא ושאר מעשי העולם בענין הבטחון באלהים יתברך, ששאר עניני העולם לא נגלו
לנו אופני הטוב והרע בסבה מן הסבות מבלעדי שאריתם, ולא אופני ההפסד והרע בקצתם
בלתי קצתם, כי לא עמדנו על איזו מלאכה מן המלאכות, שטובה לנו ויותר ראויה
לבקשת הטרף והבריאות והטוב, ולא באיזו סחורה ובאיזו דרך ובאיזה מעשה מן המעשים
העולמיים נצליח כשנתגלגל בהם. ומן הדין עלינו שנבטח באלהים בבחירתה והשלמתה
לעזרנו על מה שיש בו טובתנו, אחר שנתגלגל עליהם ונתחנן אליו להעיר לבבנו
לבחירת הטובה והראויה לנו מהם. אבל עבודת הבורא יתברך איננה כן, מפני שכבר
הודיענו אופני הנכונה בה וצונו לבחר בה ונתן לנו היכולת עליה. ואם נתחנן אליו
בבחירתה ונבטח עליו בהראותנו אופני הטוב לנו, נהיה תועים בדברינו וסכלים
בבטחוננו, מפני שכבר קדמה הודעתו אותנו דרכי העבודה, אשר יועילנו בעולם הזה
ובבא, כמו שאמר ויצונו ה' לעשות את כל החקים האלה וגו' לטוב לנו כל הימים,
ואמר בגמול העולם הבא: וצדקה תהיה לנו כי נשמר לעשות. ועוד, כי עניני העולם יש
שתשוב הסבה המשובחת מגונה והמגונה משובחת, אך העבודה והעברה אינם כן, כי
המגונה והמשובח מהם לא יעתק מענינו ולא יתחלף לעולם. אבל מה שראוי לבטח עליו
הוא גמר מעשה העבודה, אחר בחירתה בלב שלם ונאמן והסכמה והשתדלות בבר לבב
וכוונה לשמו הגדול, ובזה אנחנו חייבין להתחנן אליו לעזר אותנו בו ולהורות
אותנו עליו, כמו שכתוב: הדריכני באמתך ולמדני, ואמר: הדריכני בנתיב מצותיך
וגו', ואמר: דרך אמונה בחרתי וגו', ואמר: דבקתי בעדותיך ה' אל תבישני, ואמר:
ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד וגו'. וכל זה ראיה, שבחירתו היתה במעשה העבודה, אך
התפלל אל האלהים על שני דברים: אחד מהם ליחד לבבו ולחזק בחירתו בעבודתו בהרחקת
טרדות העולם מלבו ועיניו, כמו שאמר: יחד לבבי ליראה שמך, גל עיני ואביטה וגו'
העבר עיני וגו' הט לבי אל עדותיך וגו' והדומה להם. והשני לחזק אבריו על השלמת
המעשים בעבודתו, והא מה שאמר: הדריכני בנתיב מצותיך סעדני ואושעה, והרבה
כמוהו. ואני עתיד לבאר אופני מפסידי החלק הזה ואופני השלמתו והדרך הנכונה בו
בעזרת השם.

[א. י. כהן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2024 00:52

הרב עבוד צדקת בדברי החובות הלבבות, מה שזכרתי זה כנראה ממה ששמעתי פעם מישהו
שפירש את דבריו, אך באמת לא זה מה שכתוב.