דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה בציון מקורות

2024
14 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 12/08/2024 04:04

    וכן התפארת שלמה, ברור לעין כל שמפרש הפסוק. אני מביא שוב את הקטע השלם מהמאמר:
    האחים הקדושים, היה בהם חסרון בדקות בענין השפלות וההכנעה. וכן עולה ממ"ש
    (לקמן פסוק יב) "וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם", ודרשו חז"ל (ב"ר פד, יג.
    הובא ברש"י) 'נקוד על את, שלא הלכו אלא לרעות את עצמן'. והדברים צריכים ביאור,
    וכי ח"ו זוללים וסובאים היו. ופירש בספה"ק תפארת שלמה, שאדרבה, מכאן רואים
    גודל מעלת שבטי י-ה, שהיו כנגד י"ב צירופים של שם הוי"ה הקדוש, ולכל אחד מהם
    היתה דרך ובחינה מיוחדת בעבודת השי"ת. אבל טעותם היתה בזה שחשבו שמרוב גדלותם
    אינם צריכים למנהיג, אלא שכל אחד ואחד יכול להתעלות בעבודת ה' כפי דרך העבודה
    המיוחדת שלו. וזו היתה ג"כ טענת קרח ועדתו כנגד הנהגת משה, שאמרו כי כל העדה
    כולם קדושים ומדוע תתנשאו. ולכן לא רצו האחים לקבל את יוסף להיות רב ומנהיג
    עליהם, וזו הכוונה 'לרעות את עצמן'.

    תאריך ההודעה המקורית: 12/08/2024 07:47

    הרב עבוד בשביל התלבטות זו בדיוק נוסדה המילה הנצחית והמפורסמת, וי”א המעצבנת

      • -* (שם)*
  • תאריך ההודעה המקורית: 12/08/2024 04:04

    וכן התפארת שלמה, ברור לעין כל שמפרש הפסוק. אני מביא שוב את הקטע השלם מהמאמר:
    האחים הקדושים, היה בהם חסרון בדקות בענין השפלות וההכנעה. וכן עולה ממ"ש
    (לקמן פסוק יב) "וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם", ודרשו חז"ל (ב"ר פד, יג.
    הובא ברש"י) 'נקוד על את, שלא הלכו אלא לרעות את עצמן'. והדברים צריכים ביאור,
    וכי ח"ו זוללים וסובאים היו. ופירש בספה"ק תפארת שלמה, שאדרבה, מכאן רואים
    גודל מעלת שבטי י-ה, שהיו כנגד י"ב צירופים של שם הוי"ה הקדוש, ולכל אחד מהם
    היתה דרך ובחינה מיוחדת בעבודת השי"ת. אבל טעותם היתה בזה שחשבו שמרוב גדלותם
    אינם צריכים למנהיג, אלא שכל אחד ואחד יכול להתעלות בעבודת ה' כפי דרך העבודה
    המיוחדת שלו. וזו היתה ג"כ טענת קרח ועדתו כנגד הנהגת משה, שאמרו כי כל העדה
    כולם קדושים ומדוע תתנשאו. ולכן לא רצו האחים לקבל את יוסף להיות רב ומנהיג
    עליהם, וזו הכוונה 'לרעות את עצמן'.

    תאריך ההודעה המקורית: 12/08/2024 08:00

    אני כותב מקופיא.
    לפעמים נכון לכתוב 'בסמוך'. אבל אם אינך מצטט את הפסוקים בגוף החיבור לאו כולי
    עלמא גמירי ויש מקום לטעון שצריך מקורות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/08/2024 08:00

    אני כותב מקופיא.
    לפעמים נכון לכתוב 'בסמוך'. אבל אם אינך מצטט את הפסוקים בגוף החיבור לאו כולי
    עלמא גמירי ויש מקום לטעון שצריך מקורות.

    תאריך ההודעה המקורית: 12/08/2024 09:03

    המקור נועד לא רק כדי שתהיה אפשרות לפתוח ולעיין,
    אלא גם לשדר אמינות ורצינות לקורא

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/08/2024 09:03

    המקור נועד לא רק כדי שתהיה אפשרות לפתוח ולעיין,
    אלא גם לשדר אמינות ורצינות לקורא

    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 02:48

    א. המילה 'שם' מיועדת לכגון: "אמרו בזוה"ק (בראשית לח.) שאמונה מביאה לביטחון,
    ועוד אמרו (שם מ.) שביטחון מביא לישועה". כאן ה'שם' רק עלול לבלבל.
    ב. המילה 'בסמוך' בכלל לא שייכת כאן. בנוסף, כאן הרי ציטטתי את הפסוקים וכל
    מעיין מבין שהציון הוא על אותם הפסוקים.
    ג. אמינות ורצינות? יש כאן רק סרבול. יותר חשוב לא לסרבל, וזה גם נראה יותר
    מכובד ומקצועי.

    ומה תאמרו גבי הדוגמה הזו:
    ויש לפרש עפ"י מה שכתב בספר עצי חיים על מה שאמר יוסף לאחיו כשפייסם (לקמן
    מה, ד-ה), "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה ועתה אל תעצבו" וגו'. והנה,
    לשון 'ועתה' משמעה נתינת טעם, כמו 'על כן'. והקשה, מהי נתינת הטעם במה שאמר
    'אני יוסף אחיכם' לכך שלא יתעצבו במכירתו.

    האם נכון להביא כך:

    *ויש לפרש עפ"י מה שכתב בספר עצי חיים (עה"פ לקמן מה, ד-ה) על מה שאמר יוסף
    לאחיו כשפייסם (לקמן מה, ד-ה), "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה ועתה אל
    תעצבו" וגו'. והנה, לשון 'ועתה' משמעה נתינת טעם, כמו 'על כן'. והקשה, מהי
    נתינת הטעם במה שאמר 'אני יוסף אחיכם' לכך שלא יתעצבו במכירתו. *
    פה בטח תסכימו שהציון לעצי חיים מיותר לחלוטין. ואם תתבוננו תבינו שכן הוא
    בשאר הדוגמאות.
    האם כשאתם מביאים פסוק ואח"כ מה שביאר עליו בספר מעיינה של תורה, אתם כותבים:
    ובמעיינה של תורה (כאן עה"פ) פירש וכו'.?

    אבל עיקר העיקרים, אשאל אתכם שאלה פשוטה: הרי לכל בר דעת ברור היכן המקור, אז
    למה למען ה' להוסיף ציונים מיותרים ומסרבלים?

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 02:48

    א. המילה 'שם' מיועדת לכגון: "אמרו בזוה"ק (בראשית לח.) שאמונה מביאה לביטחון,
    ועוד אמרו (שם מ.) שביטחון מביא לישועה". כאן ה'שם' רק עלול לבלבל.
    ב. המילה 'בסמוך' בכלל לא שייכת כאן. בנוסף, כאן הרי ציטטתי את הפסוקים וכל
    מעיין מבין שהציון הוא על אותם הפסוקים.
    ג. אמינות ורצינות? יש כאן רק סרבול. יותר חשוב לא לסרבל, וזה גם נראה יותר
    מכובד ומקצועי.

    ומה תאמרו גבי הדוגמה הזו:
    ויש לפרש עפ"י מה שכתב בספר עצי חיים על מה שאמר יוסף לאחיו כשפייסם (לקמן
    מה, ד-ה), "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה ועתה אל תעצבו" וגו'. והנה,
    לשון 'ועתה' משמעה נתינת טעם, כמו 'על כן'. והקשה, מהי נתינת הטעם במה שאמר
    'אני יוסף אחיכם' לכך שלא יתעצבו במכירתו.

    האם נכון להביא כך:

    *ויש לפרש עפ"י מה שכתב בספר עצי חיים (עה"פ לקמן מה, ד-ה) על מה שאמר יוסף
    לאחיו כשפייסם (לקמן מה, ד-ה), "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה ועתה אל
    תעצבו" וגו'. והנה, לשון 'ועתה' משמעה נתינת טעם, כמו 'על כן'. והקשה, מהי
    נתינת הטעם במה שאמר 'אני יוסף אחיכם' לכך שלא יתעצבו במכירתו. *
    פה בטח תסכימו שהציון לעצי חיים מיותר לחלוטין. ואם תתבוננו תבינו שכן הוא
    בשאר הדוגמאות.
    האם כשאתם מביאים פסוק ואח"כ מה שביאר עליו בספר מעיינה של תורה, אתם כותבים:
    ובמעיינה של תורה (כאן עה"פ) פירש וכו'.?

    אבל עיקר העיקרים, אשאל אתכם שאלה פשוטה: הרי לכל בר דעת ברור היכן המקור, אז
    למה למען ה' להוסיף ציונים מיותרים ומסרבלים?

    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 02:54

    אולי הכוונה של המעסיק היא כך -
    בספרי חסידות לפעמים התפיסה של הלומד היא לפי דיבור המתחיל ולא לפי פרק
    ופסוק,
    ולכן הוא רוצה שתציין דיבור המתחיל.
    אולי?

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 02:54

    אולי הכוונה של המעסיק היא כך -
    בספרי חסידות לפעמים התפיסה של הלומד היא לפי דיבור המתחיל ולא לפי פרק
    ופסוק,
    ולכן הוא רוצה שתציין דיבור המתחיל.
    אולי?

    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 03:09

    מה משנה התפיסה? העיקר שאם הלומד ירצה לעיין במקור, הלא הוא יבין מאליו שהיכן
    התפארת שלמה אומר את הפירוש? ודאי על הפסוק שבו מדובר.
    למשל: "כתוב (בראשית א, א) "בראשית ברא", והתפארת שלמה מסביר שבראשית היינו
    בהתחלה".
    האם זה לא סירבול וייתור לכתוב: "כתוב (בראשית א, א) "בראשית ברא", והתפארת
    שלמה* (שם / בסמוך / ד"ה בראשית) *מסביר שבראשית היינו בהתחלה".
    ???

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 03:09

    מה משנה התפיסה? העיקר שאם הלומד ירצה לעיין במקור, הלא הוא יבין מאליו שהיכן
    התפארת שלמה אומר את הפירוש? ודאי על הפסוק שבו מדובר.
    למשל: "כתוב (בראשית א, א) "בראשית ברא", והתפארת שלמה מסביר שבראשית היינו
    בהתחלה".
    האם זה לא סירבול וייתור לכתוב: "כתוב (בראשית א, א) "בראשית ברא", והתפארת
    שלמה* (שם / בסמוך / ד"ה בראשית) *מסביר שבראשית היינו בהתחלה".
    ???

    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 03:52

    מקובל לציין פרשה וד"ה. כי במראי מקום של הפסוק אתה כותב את החומש לדוגמא
    (בראשית כה, א) משאי"כ במראי מקום של ספר דרושים על התורה (לא משנה אם זה
    חסידי או לא) כותבים את הפרשה וד"ה לדוגמא (ויצא ד"ה ואת).

    מאת: On Wed, Aug 14, 2024 at 3:10 AM אליהו עבוד

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 03:52

    מקובל לציין פרשה וד"ה. כי במראי מקום של הפסוק אתה כותב את החומש לדוגמא
    (בראשית כה, א) משאי"כ במראי מקום של ספר דרושים על התורה (לא משנה אם זה
    חסידי או לא) כותבים את הפרשה וד"ה לדוגמא (ויצא ד"ה ואת).

    מאת: On Wed, Aug 14, 2024 at 3:10 AM אליהו עבוד

    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 03:53

    דהיינו כל עוד שלא מדובר מספר פירוש על התורה, דוגמת רש"י רמב"ן מלבי"ם וכו'
    יש לציין את הפרשה והדיבור המתחיל (ולא כמו שציינת).

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 03:53

    דהיינו כל עוד שלא מדובר מספר פירוש על התורה, דוגמת רש"י רמב"ן מלבי"ם וכו'
    יש לציין את הפרשה והדיבור המתחיל (ולא כמו שציינת).

    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 04:17

    אני דווקא זוכר שבספרים לא מקובל לציין.
    אבל עזבו רגע מקובל שמקובל. מה העניין לסרבל סתם???

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 04:17

    אני דווקא זוכר שבספרים לא מקובל לציין.
    אבל עזבו רגע מקובל שמקובל. מה העניין לסרבל סתם???

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 08:41

    זה משדר יותר אמינות

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 08:41

    זה משדר יותר אמינות

    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2024 04:16

    👍

    a.m. Eckstein reacted via Gmail
    https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app

    קבצים מצורפים:

  • חיפוש מקורות

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2024 09:24 דעת תבונות אמצע אות קכו ותראי, כי הגופניות של אדם הראשון קודם חטאו היה כערך הרוחניות אשר לו עתה; צא וחשוב הרוחניות שלו איך היה, והתולדות של המעשים ההם עד היכן היה מגיע. ודי לומר מה שאמרו ז"ל במאמר שזכרתי למעלה (ב"ר, ח, י): "בקשו מלאכי השרת לומר לפניו קדוש". ומינה נדון למה שהיה ראוי להיות אלמלא לא חטא, שהיה מתעלה בעילוי הגדול שהיה מזומן לו. כי כמו שאנחנו רואים שהגופניות שלו של אז הוא כרוחניות של עתה, נוכל להקיש מזה שהגופניות שלו אם היה מתעלה, היה יכול להיות כערך הרוחניות של אז, כי כן הדברים מתעלים מעילוי לעילוי. ואמנם זה כלל ענין שני העצים - עץ החיים ועץ הדעת; שודאי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, והעצים - עצים היו, והפירות - פירות, והאכילה - אכילה, אך פירות דקים ואכילה דקה, מה שאין מחשבתנו מציירת, שאינה מציירת אלא דברים גופניים. אמנם הלא גם בפירות הגשמיים יש הסגולות שמשתמשים מהם לרפואות ולדברים אחרים, ויש בסגולות הטבעיים דברים נפלאים. גם העצים האלה היה בפרים סגולה שחקק בם הבורא ית"ש, כי עץ החיים היה בפריו סגולה להכניס בלב הדיעה הנכונה והדביקות והאהבה אליו ית', והידיעה בדרכיו הקדושים, והיה שולל מן הנפש התאוות הגופניות; ועץ הדעת להיפך, היה פריו מכניס בלב התאוות הגופניות והחומריות וכל החטאים. ואם היה אדם הראשון אוכל מעץ החיים ולא מעץ הדעת, היה מתדבק והולך בקדושת קונו, ומתענג על הוד קדושתו לנצח נצחים באין מפריד. וכשאכל מעץ הדעת - נשקע בתאוות הגופניות, ואהב החומריות. הנה כי כן, מדה כנגד מדה, אבד יקר רוחניותו, ונשאר גשמי במספר הימים שנגזר עליו, עד שישבע פרי חטאו, ושב ורפא לו. הכלל הגדול (מכות כג א): "כיון שלקה הרי הוא כאחיך", א) אז ישוב לאיתנו הראשון, ב) וגם ישתלם מציאותו מה שלא נעשה. ועיי' נפש החיים שער א פרק ו' בהג"ה ופרק טו [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 12.03.24, 09:22:53
  • שאלה מענינת

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2024 00:22 האם מי מחכמי הקבוצה יודע מה פשרה של ההערה שנוספה ברש''י [מתחילה במילים לא לענין צווי] בתחילת פרשת השבוע (שמות לח, כב) ישנם דפוסים שהיא מופיעה בסוגריים וישנם מהדורות שהיא הוכנסה כחלק מלשונו של רש''י וברור שזה לא נכון מכיון שמצויין שם לעיין בתוס' בפרק הרואה, וידוע לכל כי בעלי התוס' היו נכדיו של רש''י.
  • שאלה בדקדוק

    2024
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2024 20:21 הרי הכותב לא הולך לספר לקורא לכמה הנהגות מתחלקת ההנהגת - כלומר לא המספר הוא הנושא כאן אלא המהות. אפשר להתעקש ולנקוט בלשון נקבה - כיון שאפשר לומר שאתה מבאר לאיזה צורות של הנהגה. אבל בין כך ובין כך, תפקידו של עורך הוא להגיש כשולחן ערוך, להרחיב ולבאר בפה מלא: הנהגת עם ישראל מתחלקת לשתי צורות של הנהגה. או: לשני סוגי הנהגה. ולא לתת לקורא להרהר ולנחש ל2 "מה" מתחלקת ההנהגה. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: עריכה תורנית Sent: Thursday, January 11, 2024 7:23 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק לא הסברתי את עצמי כראוי, אז אסביר שוב. תאמר (או תראה או תקריא) למישהו את המשפט: "הנהגת עם ישראל מתחלקת לשתיים: הכהן, שתפקידו להדריך את העם במצוות שבין אדם למקום, והמלך, שמשגיח עליהם בענייני בין אדם לחברו". ואז תשאל אותו: "מה הכוונה מתחלקת לשתיים? מתחלקת למה? לשתי מה?" כל אחד יענה: "לשתי הנהגות". נמצא שגם בלא לפרט ולומר בפירוש: "מתחלקת לשתי הנהגות", ניסוח המשפט ובחירת המין ('שתיים', נקבה) מגלה (לשומע או לקורא) שהכוונה לשתי הנהגות, ולא לשני חלקי הנהגה. ולכן אין שום פסול לנקוט במשפט הנ"ל: "מתחלקת לשתיים". הלא כן? שאלת מישהו? בוא נעשה ניסיון! דומני שיענו: מתחלקת לשתי הנהגות. לשתי מחלקות. לשתי צורות. לשתי חטיבות. לשתי ממשלות. לשתי תורות. לשתי שליטות. לשתי מרויות. לשתי ממלכות. לשתי ארצות. לשתי מדינות. לשתי ערים. לשתי מחוזות. וכו' וכו'. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: עריכה תורנית Sent: Thursday, January 11, 2024 12:34 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק כלומר, תשאל אותו: מה הכוונה מתחלקת לשתיים? מתחלקת למה? לשתי מה? אז הוא יענה: לשתי הנהגות. נמצא שגם בלי לפרט, עצם הניסוח ובחירת המין (שתיים, נקבה) מגלה שהכוונה לשתי הנהגות, ולא לשני חלקי הנהגה. גם בלי לפרט. הרי כל אחד שתשאל אותו: "מה הכוונה מתחלקת לשתיים"? ישיב: "מתחלקת לשתי הנהגות". (ולא: לשני חלקים). אפשר, אבל צריך לפרט. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: ש ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, January 10, 2024 9:44 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק אפשר שההנהגה באופן כללי (או: 'ההנהגה הכללית') מתחלקת לשתי הנהגות פרטיות? ברור. כי כאשר נחלק את הגלימה או הבננה ל-2 חלקים, אין לנו כאן שתי גלימות או שתי בננות אלא - שני חלקים של גלימה או בננה אחת. על כרחנו שהמספר מתייחס לחלקים ולא לגוף החפץ. ההסתבכות בדיון זה היא איך להתייחס להנהגה שנחלקת ל-2. האם יש כאן 2 הנהגות או 2 חלקים של הנהגה אחת. וזה צריך העורך לנסח ולדייק לפי הענין. או: עם ישראל נחלק לשתי הנהגות. או: ההנהגה של עם ישראל נחלקת לשנים. בכל מקרה לא מדוייק, או לפחות מסורבל, לכתוב שההנהגה מתחלקת ל-2 הנהגות. ממה נפשך: "הנהגה" או "שתי הנהגות". כמו שנאמר: המדינה מתחלקת לשתי מדינות. אפשר לומר: המדינה נחלקת לשני מחוזות. וכיו"ב. (או המדינה נחלקה לשתי מדינות - לשון עבר, כלומר שהיום אינה מדינה אחת אלא שתי מדינות נפרדות). ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: shimon maryles Cc: ש ; ש. הופמן S. Hoffman ; חנן ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, January 10, 2024 9:06 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק או: חילק את הגלימה לשניים. מצד שני, הרי לא אומרים: "חילק את הבננה לשתיים", אלא: לשניים. למרות שבננה זה נקבה. כמובן כדברי הרב שי"ן (ימנית או שמאלית? צריך לפרט יותר...) אין מקום להכניס מילים דמיוניות שלא מופיעות במשפט כגון שני 'חלקים' או שני 'מינים' וכדומה. (הרי אין לדבר סוף. אולי הוא התכוון לשני חצאים? או לשני מספרים? או לשני 'מיני־הנהגות'? או לשתי 'תת־הנהגות'? או לשתי מידות? וכו' וכו'.) המשפט אמר 'הנהגה מתחלקת לב'', היינו החלוקה היא לשתי יחידות של אותה יחידה מקורית. כמו שכשאני 'אחד מתחלק לשניים' אני מתכוון שאותו אחד מתחלק לשניים, ואני לא מנסה לחשוב למה הכוונה - לשני מספרים? אולי לשתי עגבניות? או מלפפונים? לשתיים. דיברו על ההנהגה, אז היא זאת שמתחלקת לשניים. אם ההנהגה מתחלקת אזי אין כאן שתי הנהגות אלא שני חלקי הנהגה אחת. ו"חלק" הינו זכר. המספר יופיע בלשון נקבה כאשר המשפט מנוסח: עם ישראל מתחלק לשתי הנהגות... ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: חנן Cc: מעשה הכתב ; shimon maryles ; עריכה תורנית Sent: Wednesday, January 10, 2024 2:59 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק אבל מה נאמר גבי משפט כזה: "הנהגת עם ישראל מתחלקת לשתיים: הכהן, שתפקידו להדריך את העם במצוות שבין אדם למקום, והמלך, שמשגיח עליהם בענייני בין אדם לחברו". האם נכון לכתוב "מתחלקת לשתיים", היינו לשתי הנהגות. או שצריך: "מתחלקת לשניים", היינו לשני חלקים? תודה רבה לכל המשיבים היקרים (וגם באישי). עזרתם לי! שנים (שני אורות) שנים. אור - אחד, שניים - שני אורות. (ואף שמספר סתמי בעברית הוא נקבה, כאן זה לא מספר סתמי. ובכל מקרה ההחלטה הזו היא חדשה ואינה מהמקורות) שלום לכולם, כתוב בספר כך: שעשה הבדלה לאור גופיה ועשה אותו ב' נדרשתי לתקן. איך נכון לתקן? ועשה אותו 'שנים' או 'שתים'. כמובן, שהכוונה היא שהקב"ה חילק את האור לשני מינים/חלקים של אור. תודה רבה!
  • שאלה

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/06/2024 21:08 בהזדמנות זו: למי שיש ניסיון עם תוכנה זו אשמח מאוד לשמוע פירוט. ייש"כ מאת: [email protected]
  • שאלה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 04/03/2024 15:20 האם יש למישהו מידע לגבי קרן ר' י"ב אודסר? באישי בלבד.
  • שאלה בוורד

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 16:09 אני לא רוצה לבחור הכל. כי יש לי כמה קטעים בגודל אחרות
  • שאלה בציון מקורות

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/08/2024 03:55 רציתי להימלך עם חברי הקבוצה הע"י. כאשר אני מביא פסוק ומביא ספר שמפרש את אותו פסוק, ואותו ספר מסודר לפי סדר פסקי התורה, האם בכגון דא יהיה זה מיותר להזכיר את ציון המקור. לדוגמה: האחים הקדושים, היה בהם חסרון בדקות בענין השפלות וההכנעה. וכן עולה ממ"ש (לקמן פסוק יב) "וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם", ודרשו חז"ל (ב"ר פד, יג. הובא ברש"י) 'נקוד על את, שלא הלכו אלא לרעות את עצמן'. והדברים צריכים ביאור, וכי ח"ו זוללים וסובאים היו. ופירש בספה"ק תפארת שלמה[א1] <#_msocom_1> [ב2] <#_msocom_2> [א3] <#_msocom_3> [ב4] <#_msocom_4> , שאדרבה, מכאן רואים גודל מעלת שבטי י-ה, שהיו כנגד י"ב צירופים של שם הוי"ה הקדוש, ולכל אחד מהם היתה דרך ובחינה מיוחדת בעבודת השי"ת. אבל טעותם היתה בזה שחשבו שמרוב גדלותם אינם צריכים למנהיג, אלא שכל אחד ואחד יכול להתעלות בעבודת ה' כפי דרך העבודה המיוחדת שלו. וזו היתה ג"כ טענת קרח ועדתו כנגד הנהגת משה, שאמרו כי כל העדה כולם קדושים ומדוע [א1] <#_msoanchor_1>במקור היה כתוב מאור ושמש. [ב2] <#_msoanchor_2>למה אין כאן מראי מקום? [א3] <#_msoanchor_3>זה ספר שמסודר לפי פרשיות התורה, וכתב זאת עה"פ שבו אנחנו מדברים: "וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם". לכן מיותר לציין את המקור. הרי כל בר דעת שיחפש בספר, יידע מעצמו שהפירוש הוא על הפסוק שבו מדובר. [ב4] <#_msoanchor_4>לא נראה לי שנהוג כך, בפרט שזה לא ספר על התורה רק על פרשיות התורה, דהיינו לא בדרך פשט רק דרוש וכו', וברור שצריכים לכתוב מראי מקום לדוגמא: (פרשת בראשית ד"ה וילכו) דוגמה נוספת: וכן עולה מדברי הכתוב (לקמן לט, כב-כג) "ויתן שר בית הסוהר ביד יוסף את כל האסירים אשר בבית הסוהר ואת כל אשר עושים שם הוא היה עושה. אין שר בית הסוהר רואה את כל מאומה בידו". והפסוק מוקשה מאוד, מה פשר האריכות, שאחר שכבר אמר 'ויתן שר בית הסוהר ביד יוסף את כל האסירים אשר בבית הסוהר', מה מוסיף באומרו 'ואת כל אשר עושים שם הוא היה עושה'. וגם מה שכתוב 'אין שר בית הסוהר רואה את כל מאומה בידו', אין בזה הבנה, וכי למה שיראה אצלו דבר עוול ח"ו. ובמיוחד שכבר אמר לעיל (פסוק כא) שה' נתן חינו בעיני שר בית הסוהר, אם כן פשיטא שלא ראה בידו כל עוול. וביאר בספר תורת משה [ב1] <#_msocom_1> [א2] <#_msocom_2> [ב3] <#_msocom_3> נתן, בהקדם מעשה שהיה ברה"ק ר' משה לייב סאסעווער זצ"ל, שבימי [ב1] <#_msoanchor_1>למה אין כאן מראי מקום? [א2] <#_msoanchor_2>זה ספר שמסודר לפי פרשיות התורה, וכתב זאת עה"פ שבו אנחנו מדברים: "ויתן שר בית הסוהר וגו'". לכן מיותר לציין את המקור. הרי כל בר דעת שיחפש בספר יידע מעצמו להסתכל בפסוק שבו מדובר. [ב3] <#_msoanchor_3>בר דעת לא צריך להתאמץ ולו רגע אחד להבין איפה זה כתוב (מינימום אפשר לכתוב: עה"פ ויתן שר. או כנ"ל בהערה)
  • שאלה בוורד

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 10/11/2024 14:36 למעשה הסתדרתי. ייש"כ לכולם. מאת: [email protected]

0

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים