שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
שאלה בציון מקורות
2024
14
פוסטים
5
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/08/2024 04:02
ציטוט מהמשך דברי התורת משה נתן שבאים במאמר:
בדברי תועבות ח"ו, ויוסף היה עושה עצמו כאחד מהם ורוקד ומשחק עימהם, וכל זה
כדי להרחיקם מן העבירה, שהרי גם בני נח נצטוו על העריות. והנה כל הרואה זאת
היה סובר בדעתו שהוא קל וריק כמותם ח"ו, אבל שר בית הסוהר הגם שהיה רואה כי
"את כל אשר עושים שם הוא היה עושה", היינו שהיה מתנהג כמעשיהם ממש, אעפ"כ "אין
שר בית הסוהר רואה את כל מאומה בידו", שמתוך שראה כי כל מעשיו מוצלחים
ומבורכים שלא כדרך הטבע מאת הבורא יתברך, מזה דן אותו לכף זכות שבוודאי אינו
כמותם ולא נמצא שום עוול בידו ובמעשיו ואדרבה כוונתו טהורה לשם שמים. עכדה"ק,
ושפתיים ישק.רואים אם כן כולם בבירור שהוא מפרש את הפסוק המדובר.
תאריך ההודעה המקורית: 12/08/2024 04:04
וכן התפארת שלמה, ברור לעין כל שמפרש הפסוק. אני מביא שוב את הקטע השלם מהמאמר:
האחים הקדושים, היה בהם חסרון בדקות בענין השפלות וההכנעה. וכן עולה ממ"ש
(לקמן פסוק יב) "וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם", ודרשו חז"ל (ב"ר פד, יג.
הובא ברש"י) 'נקוד על את, שלא הלכו אלא לרעות את עצמן'. והדברים צריכים ביאור,
וכי ח"ו זוללים וסובאים היו. ופירש בספה"ק תפארת שלמה, שאדרבה, מכאן רואים
גודל מעלת שבטי י-ה, שהיו כנגד י"ב צירופים של שם הוי"ה הקדוש, ולכל אחד מהם
היתה דרך ובחינה מיוחדת בעבודת השי"ת. אבל טעותם היתה בזה שחשבו שמרוב גדלותם
אינם צריכים למנהיג, אלא שכל אחד ואחד יכול להתעלות בעבודת ה' כפי דרך העבודה
המיוחדת שלו. וזו היתה ג"כ טענת קרח ועדתו כנגד הנהגת משה, שאמרו כי כל העדה
כולם קדושים ומדוע תתנשאו. ולכן לא רצו האחים לקבל את יוסף להיות רב ומנהיג
עליהם, וזו הכוונה 'לרעות את עצמן'. -
תאריך ההודעה המקורית: 12/08/2024 04:04
וכן התפארת שלמה, ברור לעין כל שמפרש הפסוק. אני מביא שוב את הקטע השלם מהמאמר:
האחים הקדושים, היה בהם חסרון בדקות בענין השפלות וההכנעה. וכן עולה ממ"ש
(לקמן פסוק יב) "וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם", ודרשו חז"ל (ב"ר פד, יג.
הובא ברש"י) 'נקוד על את, שלא הלכו אלא לרעות את עצמן'. והדברים צריכים ביאור,
וכי ח"ו זוללים וסובאים היו. ופירש בספה"ק תפארת שלמה, שאדרבה, מכאן רואים
גודל מעלת שבטי י-ה, שהיו כנגד י"ב צירופים של שם הוי"ה הקדוש, ולכל אחד מהם
היתה דרך ובחינה מיוחדת בעבודת השי"ת. אבל טעותם היתה בזה שחשבו שמרוב גדלותם
אינם צריכים למנהיג, אלא שכל אחד ואחד יכול להתעלות בעבודת ה' כפי דרך העבודה
המיוחדת שלו. וזו היתה ג"כ טענת קרח ועדתו כנגד הנהגת משה, שאמרו כי כל העדה
כולם קדושים ומדוע תתנשאו. ולכן לא רצו האחים לקבל את יוסף להיות רב ומנהיג
עליהם, וזו הכוונה 'לרעות את עצמן'. -
תאריך ההודעה המקורית: 12/08/2024 04:04
וכן התפארת שלמה, ברור לעין כל שמפרש הפסוק. אני מביא שוב את הקטע השלם מהמאמר:
האחים הקדושים, היה בהם חסרון בדקות בענין השפלות וההכנעה. וכן עולה ממ"ש
(לקמן פסוק יב) "וילכו אחיו לרעות את צאן אביהם", ודרשו חז"ל (ב"ר פד, יג.
הובא ברש"י) 'נקוד על את, שלא הלכו אלא לרעות את עצמן'. והדברים צריכים ביאור,
וכי ח"ו זוללים וסובאים היו. ופירש בספה"ק תפארת שלמה, שאדרבה, מכאן רואים
גודל מעלת שבטי י-ה, שהיו כנגד י"ב צירופים של שם הוי"ה הקדוש, ולכל אחד מהם
היתה דרך ובחינה מיוחדת בעבודת השי"ת. אבל טעותם היתה בזה שחשבו שמרוב גדלותם
אינם צריכים למנהיג, אלא שכל אחד ואחד יכול להתעלות בעבודת ה' כפי דרך העבודה
המיוחדת שלו. וזו היתה ג"כ טענת קרח ועדתו כנגד הנהגת משה, שאמרו כי כל העדה
כולם קדושים ומדוע תתנשאו. ולכן לא רצו האחים לקבל את יוסף להיות רב ומנהיג
עליהם, וזו הכוונה 'לרעות את עצמן'. -
-
תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 02:48
א. המילה 'שם' מיועדת לכגון: "אמרו בזוה"ק (בראשית לח.) שאמונה מביאה לביטחון,
ועוד אמרו (שם מ.) שביטחון מביא לישועה". כאן ה'שם' רק עלול לבלבל.
ב. המילה 'בסמוך' בכלל לא שייכת כאן. בנוסף, כאן הרי ציטטתי את הפסוקים וכל
מעיין מבין שהציון הוא על אותם הפסוקים.
ג. אמינות ורצינות? יש כאן רק סרבול. יותר חשוב לא לסרבל, וזה גם נראה יותר
מכובד ומקצועי.ומה תאמרו גבי הדוגמה הזו:
ויש לפרש עפ"י מה שכתב בספר עצי חיים על מה שאמר יוסף לאחיו כשפייסם (לקמן
מה, ד-ה), "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה ועתה אל תעצבו" וגו'. והנה,
לשון 'ועתה' משמעה נתינת טעם, כמו 'על כן'. והקשה, מהי נתינת הטעם במה שאמר
'אני יוסף אחיכם' לכך שלא יתעצבו במכירתו.
האם נכון להביא כך:*ויש לפרש עפ"י מה שכתב בספר עצי חיים (עה"פ לקמן מה, ד-ה) על מה שאמר יוסף
לאחיו כשפייסם (לקמן מה, ד-ה), "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה ועתה אל
תעצבו" וגו'. והנה, לשון 'ועתה' משמעה נתינת טעם, כמו 'על כן'. והקשה, מהי
נתינת הטעם במה שאמר 'אני יוסף אחיכם' לכך שלא יתעצבו במכירתו. *
פה בטח תסכימו שהציון לעצי חיים מיותר לחלוטין. ואם תתבוננו תבינו שכן הוא
בשאר הדוגמאות.
האם כשאתם מביאים פסוק ואח"כ מה שביאר עליו בספר מעיינה של תורה, אתם כותבים:
ובמעיינה של תורה (כאן עה"פ) פירש וכו'.?אבל עיקר העיקרים, אשאל אתכם שאלה פשוטה: הרי לכל בר דעת ברור היכן המקור, אז
למה למען ה' להוסיף ציונים מיותרים ומסרבלים? -
תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 02:48
א. המילה 'שם' מיועדת לכגון: "אמרו בזוה"ק (בראשית לח.) שאמונה מביאה לביטחון,
ועוד אמרו (שם מ.) שביטחון מביא לישועה". כאן ה'שם' רק עלול לבלבל.
ב. המילה 'בסמוך' בכלל לא שייכת כאן. בנוסף, כאן הרי ציטטתי את הפסוקים וכל
מעיין מבין שהציון הוא על אותם הפסוקים.
ג. אמינות ורצינות? יש כאן רק סרבול. יותר חשוב לא לסרבל, וזה גם נראה יותר
מכובד ומקצועי.ומה תאמרו גבי הדוגמה הזו:
ויש לפרש עפ"י מה שכתב בספר עצי חיים על מה שאמר יוסף לאחיו כשפייסם (לקמן
מה, ד-ה), "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה ועתה אל תעצבו" וגו'. והנה,
לשון 'ועתה' משמעה נתינת טעם, כמו 'על כן'. והקשה, מהי נתינת הטעם במה שאמר
'אני יוסף אחיכם' לכך שלא יתעצבו במכירתו.
האם נכון להביא כך:*ויש לפרש עפ"י מה שכתב בספר עצי חיים (עה"פ לקמן מה, ד-ה) על מה שאמר יוסף
לאחיו כשפייסם (לקמן מה, ד-ה), "אני יוסף אחיכם אשר מכרתם אתי מצרימה ועתה אל
תעצבו" וגו'. והנה, לשון 'ועתה' משמעה נתינת טעם, כמו 'על כן'. והקשה, מהי
נתינת הטעם במה שאמר 'אני יוסף אחיכם' לכך שלא יתעצבו במכירתו. *
פה בטח תסכימו שהציון לעצי חיים מיותר לחלוטין. ואם תתבוננו תבינו שכן הוא
בשאר הדוגמאות.
האם כשאתם מביאים פסוק ואח"כ מה שביאר עליו בספר מעיינה של תורה, אתם כותבים:
ובמעיינה של תורה (כאן עה"פ) פירש וכו'.?אבל עיקר העיקרים, אשאל אתכם שאלה פשוטה: הרי לכל בר דעת ברור היכן המקור, אז
למה למען ה' להוסיף ציונים מיותרים ומסרבלים? -
תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 03:09
מה משנה התפיסה? העיקר שאם הלומד ירצה לעיין במקור, הלא הוא יבין מאליו שהיכן
התפארת שלמה אומר את הפירוש? ודאי על הפסוק שבו מדובר.
למשל: "כתוב (בראשית א, א) "בראשית ברא", והתפארת שלמה מסביר שבראשית היינו
בהתחלה".
האם זה לא סירבול וייתור לכתוב: "כתוב (בראשית א, א) "בראשית ברא", והתפארת
שלמה* (שם / בסמוך / ד"ה בראשית) *מסביר שבראשית היינו בהתחלה".
??? -
תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 03:09
מה משנה התפיסה? העיקר שאם הלומד ירצה לעיין במקור, הלא הוא יבין מאליו שהיכן
התפארת שלמה אומר את הפירוש? ודאי על הפסוק שבו מדובר.
למשל: "כתוב (בראשית א, א) "בראשית ברא", והתפארת שלמה מסביר שבראשית היינו
בהתחלה".
האם זה לא סירבול וייתור לכתוב: "כתוב (בראשית א, א) "בראשית ברא", והתפארת
שלמה* (שם / בסמוך / ד"ה בראשית) *מסביר שבראשית היינו בהתחלה".
??? -
-
תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 04:17
אני דווקא זוכר שבספרים לא מקובל לציין.
אבל עזבו רגע מקובל שמקובל. מה העניין לסרבל סתם???מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 04:17
אני דווקא זוכר שבספרים לא מקובל לציין.
אבל עזבו רגע מקובל שמקובל. מה העניין לסרבל סתם???מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2024 04:16
a.m. Eckstein reacted via Gmail
https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#appקבצים מצורפים:
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות