לבקיאים בכללי הדקדוק בלבד

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 01:13

שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם

[פרי העט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 01:14

שכוחו וגבורתו *מלא *עולם

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 01:25

דוגמה מצוינת. אבל שוב, הגם שזה תקני, זה רק מבטיח שמשטרת הדקדוק לא תחרים לך
את הספר ותעצור אותך על שיבוש לשוני פלילי...
אבל מ"מ הניסוח "כמה גדול כוחו וגבורתו של הבורא" אינו מצטלצל יפה לאוזן, ולכן
למעשה לא רצוי לנקוט כך.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 01:28

בברכות הנהנין יש גם ...בריות טובות ואילנות טובות.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 01:40

מ"מ גבי המשפט: "כמה גדולה קדושתה וחשיבותה של ארץ ישראל" - כאן דווקא מצטלצל
טוב, ואפשר גם: "מה גדלו קדושתה וחשיבותה" וכו'. אבל לא מתאים "כמה גדולות
קדושתה וחשיבותה של ארץ ישראל".

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 09:54

יישר כח גדול!
אם כן ממה שאני מבין זה מתייחס לתיאור הראשון ברשימה, ולכן
הזכר/הנקבה/היחיד/הרבים הם בהתאם למילה הראשונה (ותשר דבורה וברק; ישיר משה
ובני ישראל). ולפי זה לכאורה גם לא צריך להיות הבדל אם זה "דבר אחד" או שני
דברים שונים לגמרי, אפשר להתייחס למילה הראשונה. לא כן?
תודה שוב! ואשמח אם יוכלו להפנות אותי לאתר האקדמיה וכדומה למקור לכך

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 09:56

כלומר להבנתי ההסבר לזה הוא שהו' משמשת כ"גם" - אז ישיר משה וגם בני ישראל.
כמה גדול כוחו וגם גבורתו של הקב"ה

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 16:25

ה'גם' לא קשור.
בכל אופן, אין נפקא מינה איך הכתוב נוקט, כי מה שחשוב לענייננו זה האם זה
מצטלצל טוב באזני האנשים בימינו. אם תכתוב "כמה גדול כוחו וגבורתו של הבורא"
זה ייראה לקוראים משובש ולא יזרום להם טוב, ולכן לא כדאי.

[אהד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 17:44

אני לא בטוח מה לא מצטלצל טוב לקוראים. פעם כתבתי משפט כמו "מטרתו וייעודו של
אברהם אבינו היו להעמיד אומה שיודעת את ה'", ופעם אחרת משפט אחר באותו
סגנון, ובשתיהן הלקוחות טענו שצריך להיות 'הייתה'. ניסיתי לברר אצל מומחים
ממני, ונטו להסכים עם הלקוחות, אם כי לא בוודאות.

מאת: [email protected]

[ש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2024 21:50

ברור ש"היו"

[א ב של החיים אמ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2024 23:36

לענ"ד זה מצוין (לא מצד כללי הדקדוק)

ב-יום שבת, 17 באוגוסט 2024 בשעה 21:51:02 UTC+3, ש כתב/ה:

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2024 01:28

יש לציין שבתורה ישנו היבט נוסף:
בפסוקים "ויען לבן ובתואל ויאמרו" וכן "ותדבר מרים ואהרן במשה"
התורה רומזת בלשון יחיד/נקבה, לכך שהעיקר היה לבן. וכן מרים שהיא פתחה בדיבור.

ולכן אף שמבחינה דקדוקית היה ראוי לומר בלשון רבים/זכר וכד' אפשר שהתורה תשנה
מן הכלל.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2024 03:40

הרי לנו שבאמת מצד הדקדוק הרגיל אין לכתוב כך, רק התורה שינתה באותם מקומות
מחמת סיבה מסוימת שהיתה שם (שרצה להדגיש מי העיקר).
ונפק"מ שהכותב בימינו, אין לו שום הצדקה לכתוב בסגנון זה.

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2024 18:41

אם זה מעניין מישהו, שאלתי את האקדמיה, והפנו אותי לכאן
https://hebrew-academy.org.il/2022/05/23/המאה-ה־15-וה־16-או-המאות-ה־15-וה־16/
שמבואר
שאכן במקורות מצינו בלשון יחיד, והיום יותר נפוץ רבים, ולמעשה שניהם תקניים.
מ"מ נראה לי מאוד שההסבר הוא כמו שכתבתי קודם, שהו' הוא כמו "גם" - "אז ישיר
משה, וגם בני ישראל ישירו"; "ותשר דבורה, וגם ברק". וכדומה (וכן מוכח ממה שזה
מופיע בלשון יחיד רק כשזה בא לפני הנושאים, ולא אחריהם)
ולפי"ז אין הבדל אם זה בא לומר דבר דומה, או לא