דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

לבקיאים בכללי הדקדוק בלבד

2024
19 8 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 00:27

    "כמה גדול כוחו וגבורתו של הבורא" – האם זה משפט תקני?

    להבנתי אפשר לכתוב "גדול" או "גדולים" – תלוי אם אתה בא לחבר אותם כדבר אחד,
    או כשני דברים מחולקים. האם זה נכון?
    וכן לגבי צורת הזכר – מכיוון שיש כאן גם זכר וגם נקבה, משתמשים בלשון זכר.

    א. האם אני צודק?
    ב. האם תוכלו להפנות אותי למקום המדבר בכללים בזה?

    תזכו למצוות ולשכר רב עליהן מן השמיים!!

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 00:27

    "כמה גדול כוחו וגבורתו של הבורא" – האם זה משפט תקני?

    להבנתי אפשר לכתוב "גדול" או "גדולים" – תלוי אם אתה בא לחבר אותם כדבר אחד,
    או כשני דברים מחולקים. האם זה נכון?
    וכן לגבי צורת הזכר – מכיוון שיש כאן גם זכר וגם נקבה, משתמשים בלשון זכר.

    א. האם אני צודק?
    ב. האם תוכלו להפנות אותי למקום המדבר בכללים בזה?

    תזכו למצוות ולשכר רב עליהן מן השמיים!!

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 00:35

    כמה גדולים

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 00:35

    כמה גדולים

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 00:46

    את זה גם אני יכולתי לכתוב... אני שואל האם גדול זה לא תקני. האם אתה יודע שלא?
    או בדוגמה אחרת - "כמה גדולה קדושתה וחשיבותה של ארץ ישראל". גם כאן תכתוב
    "גדולות"?

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 00:46

    את זה גם אני יכולתי לכתוב... אני שואל האם גדול זה לא תקני. האם אתה יודע שלא?
    או בדוגמה אחרת - "כמה גדולה קדושתה וחשיבותה של ארץ ישראל". גם כאן תכתוב
    "גדולות"?

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 00:50

    לא מממש יודע דקדוק
    רק מה שעובר בתורשה ובשפה
    וכמובן ממפרשי התורה
    אני חושב שהשואל מתכון
    שכוחו וגבורותו זה בעצם אותו דבר
    וכן קדושתה וחשיבותה זה אותו דבר כמעט
    ולכן גדולה אחד מתאים להכל
    היכן הרב בן שמעון ושאר המדקדקים שהיו כאן?

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 00:35

    כמה גדולים

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 00:55

    כיוונת לשאלה ששאלתי מכבר:
    האם אפשר להתבטא בלשון יחיד על שני דברים שעניינם אחד, כגון: "היום כבר לא
    קיימת השנאה וההתנגדות שהיתה פעם".
    ואם אפשר, האם אפשר גם כשהאחד זכר והשני נקבה: "רשאי לסמוך על כך שעמל ויגיעת
    התורה לחוד יספיק לו כדי...".
    תשובה:
    מצאנו תופעה כזו בלשון, וזה אכן תקני.
    בתנ"ך מצינו רבות, כגון: 'אז ישיר משה ובני ישראל', 'ותשר דבורה וברק בן
    אבינועם' (ספר שופטים, ולא 'וישירו'), ולפעמים אפילו אחרי הנושא, כגון 'אף אני
    ונערותי אצום כן' (מגילת אסתר, ולא 'נצום'). ועד"ז נהוג לאחל: 'כתיבה וחתימה
    טובה' (ולא 'טובות').
    ומ"מ אין זו דרך המלך בלשה"ק, ורצוי לנקוט לשון רבים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 00:55

    כיוונת לשאלה ששאלתי מכבר:
    האם אפשר להתבטא בלשון יחיד על שני דברים שעניינם אחד, כגון: "היום כבר לא
    קיימת השנאה וההתנגדות שהיתה פעם".
    ואם אפשר, האם אפשר גם כשהאחד זכר והשני נקבה: "רשאי לסמוך על כך שעמל ויגיעת
    התורה לחוד יספיק לו כדי...".
    תשובה:
    מצאנו תופעה כזו בלשון, וזה אכן תקני.
    בתנ"ך מצינו רבות, כגון: 'אז ישיר משה ובני ישראל', 'ותשר דבורה וברק בן
    אבינועם' (ספר שופטים, ולא 'וישירו'), ולפעמים אפילו אחרי הנושא, כגון 'אף אני
    ונערותי אצום כן' (מגילת אסתר, ולא 'נצום'). ועד"ז נהוג לאחל: 'כתיבה וחתימה
    טובה' (ולא 'טובות').
    ומ"מ אין זו דרך המלך בלשה"ק, ורצוי לנקוט לשון רבים.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 01:13

    שֶׁכֹּחוֹ וּגְבוּרָתוֹ מָלֵא עוֹלָם

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 00:55

    כיוונת לשאלה ששאלתי מכבר:
    האם אפשר להתבטא בלשון יחיד על שני דברים שעניינם אחד, כגון: "היום כבר לא
    קיימת השנאה וההתנגדות שהיתה פעם".
    ואם אפשר, האם אפשר גם כשהאחד זכר והשני נקבה: "רשאי לסמוך על כך שעמל ויגיעת
    התורה לחוד יספיק לו כדי...".
    תשובה:
    מצאנו תופעה כזו בלשון, וזה אכן תקני.
    בתנ"ך מצינו רבות, כגון: 'אז ישיר משה ובני ישראל', 'ותשר דבורה וברק בן
    אבינועם' (ספר שופטים, ולא 'וישירו'), ולפעמים אפילו אחרי הנושא, כגון 'אף אני
    ונערותי אצום כן' (מגילת אסתר, ולא 'נצום'). ועד"ז נהוג לאחל: 'כתיבה וחתימה
    טובה' (ולא 'טובות').
    ומ"מ אין זו דרך המלך בלשה"ק, ורצוי לנקוט לשון רבים.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 01:14

    שכוחו וגבורתו *מלא *עולם

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 01:14

    שכוחו וגבורתו *מלא *עולם

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 01:25

    דוגמה מצוינת. אבל שוב, הגם שזה תקני, זה רק מבטיח שמשטרת הדקדוק לא תחרים לך
    את הספר ותעצור אותך על שיבוש לשוני פלילי... 😉
    אבל מ"מ הניסוח "כמה גדול כוחו וגבורתו של הבורא" אינו מצטלצל יפה לאוזן, ולכן
    למעשה לא רצוי לנקוט כך.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 01:25

    דוגמה מצוינת. אבל שוב, הגם שזה תקני, זה רק מבטיח שמשטרת הדקדוק לא תחרים לך
    את הספר ותעצור אותך על שיבוש לשוני פלילי... 😉
    אבל מ"מ הניסוח "כמה גדול כוחו וגבורתו של הבורא" אינו מצטלצל יפה לאוזן, ולכן
    למעשה לא רצוי לנקוט כך.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 01:28

    בברכות הנהנין יש גם ...בריות טובות ואילנות טובות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 01:28

    בברכות הנהנין יש גם ...בריות טובות ואילנות טובות.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 01:40

    מ"מ גבי המשפט: "כמה גדולה קדושתה וחשיבותה של ארץ ישראל" - כאן דווקא מצטלצל
    טוב, ואפשר גם: "מה גדלו קדושתה וחשיבותה" וכו'. אבל לא מתאים "כמה גדולות
    קדושתה וחשיבותה של ארץ ישראל".

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 01:40

    מ"מ גבי המשפט: "כמה גדולה קדושתה וחשיבותה של ארץ ישראל" - כאן דווקא מצטלצל
    טוב, ואפשר גם: "מה גדלו קדושתה וחשיבותה" וכו'. אבל לא מתאים "כמה גדולות
    קדושתה וחשיבותה של ארץ ישראל".

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 09:54

    יישר כח גדול!
    אם כן ממה שאני מבין זה מתייחס לתיאור הראשון ברשימה, ולכן
    הזכר/הנקבה/היחיד/הרבים הם בהתאם למילה הראשונה (ותשר דבורה וברק; ישיר משה
    ובני ישראל). ולפי זה לכאורה גם לא צריך להיות הבדל אם זה "דבר אחד" או שני
    דברים שונים לגמרי, אפשר להתייחס למילה הראשונה. לא כן?
    תודה שוב! ואשמח אם יוכלו להפנות אותי לאתר האקדמיה וכדומה למקור לכך

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 09:54

    יישר כח גדול!
    אם כן ממה שאני מבין זה מתייחס לתיאור הראשון ברשימה, ולכן
    הזכר/הנקבה/היחיד/הרבים הם בהתאם למילה הראשונה (ותשר דבורה וברק; ישיר משה
    ובני ישראל). ולפי זה לכאורה גם לא צריך להיות הבדל אם זה "דבר אחד" או שני
    דברים שונים לגמרי, אפשר להתייחס למילה הראשונה. לא כן?
    תודה שוב! ואשמח אם יוכלו להפנות אותי לאתר האקדמיה וכדומה למקור לכך

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 09:56

    כלומר להבנתי ההסבר לזה הוא שהו' משמשת כ"גם" - אז ישיר משה וגם בני ישראל.
    כמה גדול כוחו וגם גבורתו של הקב"ה

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 09:56

    כלומר להבנתי ההסבר לזה הוא שהו' משמשת כ"גם" - אז ישיר משה וגם בני ישראל.
    כמה גדול כוחו וגם גבורתו של הקב"ה

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 16:25

    ה'גם' לא קשור.
    בכל אופן, אין נפקא מינה איך הכתוב נוקט, כי מה שחשוב לענייננו זה האם זה
    מצטלצל טוב באזני האנשים בימינו. אם תכתוב "כמה גדול כוחו וגבורתו של הבורא"
    זה ייראה לקוראים משובש ולא יזרום להם טוב, ולכן לא כדאי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 16:25

    ה'גם' לא קשור.
    בכל אופן, אין נפקא מינה איך הכתוב נוקט, כי מה שחשוב לענייננו זה האם זה
    מצטלצל טוב באזני האנשים בימינו. אם תכתוב "כמה גדול כוחו וגבורתו של הבורא"
    זה ייראה לקוראים משובש ולא יזרום להם טוב, ולכן לא כדאי.

    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 17:44

    אני לא בטוח מה לא מצטלצל טוב לקוראים. פעם כתבתי משפט כמו "מטרתו וייעודו של
    אברהם אבינו היו להעמיד אומה שיודעת את ה'", ופעם אחרת משפט אחר באותו
    סגנון, ובשתיהן הלקוחות טענו שצריך להיות 'הייתה'. ניסיתי לברר אצל מומחים
    ממני, ונטו להסכים עם הלקוחות, אם כי לא בוודאות.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 17:44

    אני לא בטוח מה לא מצטלצל טוב לקוראים. פעם כתבתי משפט כמו "מטרתו וייעודו של
    אברהם אבינו היו להעמיד אומה שיודעת את ה'", ופעם אחרת משפט אחר באותו
    סגנון, ובשתיהן הלקוחות טענו שצריך להיות 'הייתה'. ניסיתי לברר אצל מומחים
    ממני, ונטו להסכים עם הלקוחות, אם כי לא בוודאות.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2024 21:50

    ברור ש"היו"

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2024 21:50

    ברור ש"היו"

    תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2024 23:36

    לענ"ד זה מצוין (לא מצד כללי הדקדוק)

    ב-יום שבת, 17 באוגוסט 2024 בשעה 21:51:02 UTC+3, ש כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2024 23:36

    לענ"ד זה מצוין (לא מצד כללי הדקדוק)

    ב-יום שבת, 17 באוגוסט 2024 בשעה 21:51:02 UTC+3, ש כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2024 01:28

    יש לציין שבתורה ישנו היבט נוסף:
    בפסוקים "ויען לבן ובתואל ויאמרו" וכן "ותדבר מרים ואהרן במשה"
    התורה רומזת בלשון יחיד/נקבה, לכך שהעיקר היה לבן. וכן מרים שהיא פתחה בדיבור.

    ולכן אף שמבחינה דקדוקית היה ראוי לומר בלשון רבים/זכר וכד' אפשר שהתורה תשנה
    מן הכלל.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2024 01:28

    יש לציין שבתורה ישנו היבט נוסף:
    בפסוקים "ויען לבן ובתואל ויאמרו" וכן "ותדבר מרים ואהרן במשה"
    התורה רומזת בלשון יחיד/נקבה, לכך שהעיקר היה לבן. וכן מרים שהיא פתחה בדיבור.

    ולכן אף שמבחינה דקדוקית היה ראוי לומר בלשון רבים/זכר וכד' אפשר שהתורה תשנה
    מן הכלל.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2024 03:40

    הרי לנו שבאמת מצד הדקדוק הרגיל אין לכתוב כך, רק התורה שינתה באותם מקומות
    מחמת סיבה מסוימת שהיתה שם (שרצה להדגיש מי העיקר).
    ונפק"מ שהכותב בימינו, אין לו שום הצדקה לכתוב בסגנון זה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2024 03:40

    הרי לנו שבאמת מצד הדקדוק הרגיל אין לכתוב כך, רק התורה שינתה באותם מקומות
    מחמת סיבה מסוימת שהיתה שם (שרצה להדגיש מי העיקר).
    ונפק"מ שהכותב בימינו, אין לו שום הצדקה לכתוב בסגנון זה.

    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2024 18:41

    אם זה מעניין מישהו, שאלתי את האקדמיה, והפנו אותי לכאן
    https://hebrew-academy.org.il/2022/05/23/המאה-ה־15-וה־16-או-המאות-ה־15-וה־16/
    שמבואר
    שאכן במקורות מצינו בלשון יחיד, והיום יותר נפוץ רבים, ולמעשה שניהם תקניים.
    מ"מ נראה לי מאוד שההסבר הוא כמו שכתבתי קודם, שהו' הוא כמו "גם" - "אז ישיר
    משה, וגם בני ישראל ישירו"; "ותשר דבורה, וגם ברק". וכדומה (וכן מוכח ממה שזה
    מופיע בלשון יחיד רק כשזה בא לפני הנושאים, ולא אחריהם)
    ולפי"ז אין הבדל אם זה בא לומר דבר דומה, או לא

  • לבקיאים בזה"ק

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 12:58 ח"ג כג: מאן דקאים בליליא למלעי באורייתא, אורייתא קא מודעא ליה חוביה, ולא באורח דינא, אלא כאימא דאודעא לברה במלה רכיך, והוא לא אנשי ליה, ותב בתיובתא קמי מאריה.
  • לבקיאים בח"ן

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2024 20:47 ראה ספר הליקוטים לאריז"ל על הפסוק "נחש שרף ועקרב". ומצורף מאמר של ר' מיכל זילבר, שאולי יש בו עוד מקורות
  • לבקיאים בתורת הקבלה

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2024 17:59 כנראה די בתחילת הספר, כי שם הוא מדבר על חשיבות תיקון המידות, ושזה יותר חמור מהעבירות עצמם וכו', תדפדף שם קצת.
  • מי מכיר ? באישי בלבד

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2024 17:27 הרה"ג ר' מיכל פרידמן שליט"א, 0527647203
  • לבקיאים בספרי קבלה

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/02/2024 20:18 [image: image.png] מאת: [email protected]
  • לבקיאים באור החיים הק'

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 18/06/2024 16:19 יישר כח להרב פרידמן, זה אצלי כמו "השבת אבידה"... מאת: [email protected]
  • לבקיאים במעשה דבועז ורות

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 15:00 האם יש פסוק, או אימרת חז"ל, שבועז לקח את רות לאשה כיון שהיתה יפה ומצאה חן בעיניו ?.
  • לבקיאים בסדר הדורות

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2024 13:48 מי הכותב? מאת: [email protected]

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים