דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה בסדר הדורות

2024
23 14 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 09:31

    ערוך השולחן (תקפ"ט תרס"ח) לפני משנה ברורה (תקצ"ט תרצ"ג)

    מאת: [email protected]

    --
    בברכה
    מכון ונכתב בספר
    053.3171557
    [image: מגילה: אופקית: בברכה מכון ונכתב בספר 0533171557 00]

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 09:46

    באיזו תוכנת PDF רואים את כל התוצאות ביחד בחלונית חיפוש?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 09:46

    באיזו תוכנת PDF רואים את כל התוצאות ביחד בחלונית חיפוש?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 12:11

    ספר ערוך השולחן מזכיר את המשנ"ב,
    ולכן ראוי לאחרו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 12:11

    ספר ערוך השולחן מזכיר את המשנ"ב,
    ולכן ראוי לאחרו.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 12:40

    לא נכון
    גם הרב עובדיה מזכיר הרבה צעירים ממנו, לכן ראוי לאחרו?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 12:40

    לא נכון
    גם הרב עובדיה מזכיר הרבה צעירים ממנו, לכן ראוי לאחרו?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 13:47

    לדעתי גם ספרים שהם קצת יותר מאוחרים אולם הם התקבלו בכלל ישראל כפוסק עיקרי
    ראוי להזכירם ראשונים וכמו בדוגמא של משנ"ב וערוך השולחן שאף שהערוך השולחן
    נפטר קודם לח"ח ראוי להזכיר את המשנ"ב קודם כיון שהוא פוסק עיקרי ולא נכון
    לכתוב בצורה דווקנית לפי סדר הפטירה דווקא
    נכון שכשמזכירים ספרים שמאוד מרוחקים אפילו שהספר המוקדם יותר פחות ידוע
    ומקובל ראוי להזכירו קודם אבל בכל דבר זה צריך להיות לפי הענין
    האם יש הסכמה לדברי?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 13:47

    לדעתי גם ספרים שהם קצת יותר מאוחרים אולם הם התקבלו בכלל ישראל כפוסק עיקרי
    ראוי להזכירם ראשונים וכמו בדוגמא של משנ"ב וערוך השולחן שאף שהערוך השולחן
    נפטר קודם לח"ח ראוי להזכיר את המשנ"ב קודם כיון שהוא פוסק עיקרי ולא נכון
    לכתוב בצורה דווקנית לפי סדר הפטירה דווקא
    נכון שכשמזכירים ספרים שמאוד מרוחקים אפילו שהספר המוקדם יותר פחות ידוע
    ומקובל ראוי להזכירו קודם אבל בכל דבר זה צריך להיות לפי הענין
    האם יש הסכמה לדברי?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 13:52

    אני גם חושב שצריך לכתוב לפי סדר כרונולוגי
    אך כשמדובר בהגדרה אחרת, למשל משנה ברורה הוא מקור לפסיקה לא רק מקור למי
    שמדבר בעניין, לכן מ"ב ראוי להקדים לשאר הפוסקים שהם מובאות
    ולפעמים אפילו מקדימים אותו לראשונים, כשהמטרה היא לציין מי פסק כך ואח"כ
    המקורות הקדומים בענין
    אבל בעלמא בטח רק לפי סדר כרונולוגי
    מה שיש לחקור האם צריך לפי לידתם או לפי פטירתם

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 13:52

    אני גם חושב שצריך לכתוב לפי סדר כרונולוגי
    אך כשמדובר בהגדרה אחרת, למשל משנה ברורה הוא מקור לפסיקה לא רק מקור למי
    שמדבר בעניין, לכן מ"ב ראוי להקדים לשאר הפוסקים שהם מובאות
    ולפעמים אפילו מקדימים אותו לראשונים, כשהמטרה היא לציין מי פסק כך ואח"כ
    המקורות הקדומים בענין
    אבל בעלמא בטח רק לפי סדר כרונולוגי
    מה שיש לחקור האם צריך לפי לידתם או לפי פטירתם

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 13:56

    מה הצד שלפי פטירתם? וכי משום שנפטר לפני הוא הופך ליותר מבוגר?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 13:47

    לדעתי גם ספרים שהם קצת יותר מאוחרים אולם הם התקבלו בכלל ישראל כפוסק עיקרי
    ראוי להזכירם ראשונים וכמו בדוגמא של משנ"ב וערוך השולחן שאף שהערוך השולחן
    נפטר קודם לח"ח ראוי להזכיר את המשנ"ב קודם כיון שהוא פוסק עיקרי ולא נכון
    לכתוב בצורה דווקנית לפי סדר הפטירה דווקא
    נכון שכשמזכירים ספרים שמאוד מרוחקים אפילו שהספר המוקדם יותר פחות ידוע
    ומקובל ראוי להזכירו קודם אבל בכל דבר זה צריך להיות לפי הענין
    האם יש הסכמה לדברי?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 14:40

    לדעתי גם ספרים שהם קצת יותר מאוחרים אולם הם התקבלו בכלל ישראל כפוסק עיקרי
    ראוי להזכירם ראשונים וכמו בדוגמא של משנ"ב וערוך השולחן שאף שהערוך השולחן
    נפטר קודם לח"ח ראוי להזכיר את המשנ"ב קודם כיון שהוא פוסק עיקרי ולא נכון
    לכתוב בצורה דווקנית לפי סדר הפטירה דווקא
    נכון שכשמזכירים ספרים שמאוד מרוחקים אפילו שהספר המוקדם יותר פחות ידוע
    ומקובל ראוי להזכירו קודם אבל בכל דבר זה צריך להיות לפי הענין
    האם יש הסכמה לדברי?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 14:40

    לדעתי גם ספרים שהם קצת יותר מאוחרים אולם הם התקבלו בכלל ישראל כפוסק עיקרי
    ראוי להזכירם ראשונים וכמו בדוגמא של משנ"ב וערוך השולחן שאף שהערוך השולחן
    נפטר קודם לח"ח ראוי להזכיר את המשנ"ב קודם כיון שהוא פוסק עיקרי ולא נכון
    לכתוב בצורה דווקנית לפי סדר הפטירה דווקא
    נכון שכשמזכירים ספרים שמאוד מרוחקים אפילו שהספר המוקדם יותר פחות ידוע
    ומקובל ראוי להזכירו קודם אבל בכל דבר זה צריך להיות לפי הענין
    האם יש הסכמה לדברי?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 15:30

    לדעתי, אדרבה להיפך כיון שמשנ"ב הוא הסמכות האחרונה יש לאחרו [כמובן לא אחרי
    פוסקים שהלכו לאורו], כמובן תלוי באופי הספר [הלכתי או ליקוט וכיו"ב]

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 15:30

    לדעתי, אדרבה להיפך כיון שמשנ"ב הוא הסמכות האחרונה יש לאחרו [כמובן לא אחרי
    פוסקים שהלכו לאורו], כמובן תלוי באופי הספר [הלכתי או ליקוט וכיו"ב]

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 16:13

    ה נכון לכאורה אם אתה מוסיף 'וכן הכריע במשנ"ב' אבל כשאתה מביא רשימת פוסקים
    תוכל לכתוב למשל כך כתבו בתוספות שבת משנה ברורה וערוך השולחן

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 16:13

    ה נכון לכאורה אם אתה מוסיף 'וכן הכריע במשנ"ב' אבל כשאתה מביא רשימת פוסקים
    תוכל לכתוב למשל כך כתבו בתוספות שבת משנה ברורה וערוך השולחן

    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 22:27

    לגבי יחס הקדימויות שבין משנ"ב וערוך השולחן - שני הספרים נכתבו פחות או יותר
    במקביל והראה הרב איתם הנקין בספרו "תערוך לפני שולחן" על הרי"מ עפשטיין,
    שחלקים א', ג' של המשנ"ב יצאו טרם גמר הרי"מ עפשטיין לכתוב את הכרכים המקבילים
    בערוך השולחן והם אף מוזכרים בערוך השולחן, ואילו שאר חלקי המשנ"ב נדפסו לאחר
    כתיבת החלקים המקבילים בערוך השולחן.
    הסיבה לכך שכרכים א', ג' נכתבו לפני ערוך השולחן ו ב' אחריו הינה שהח"ח כתב את
    כרך ג' בו הלכות שבת המצויות לפני שכתב את כרך ב', ואילו הרי"מ עפשטיין כתב את
    ספרו 'על הסדר'.

  • שאלה בלימוד

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2024 00:35 אולי יעזור, יתכן שהגמרא יכולה לומר זאת אבל היה לה מטרה להגיע לתירוץ הבא ראה דומה לזה בתוספות ד"ה רב אשי, שהיה אפשר לומר תירוץ אחר פשוט יותר וכו'
  • שאלה לשונית

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    L
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2024 01:22 רוב טובה. עצה טובה: אם יש לך בר אילן אתה יכול לעשות חיפוש של שתי האפשריות ולראות מהי התוצאה הרווחת. ב-יום רביעי, 24 בינואר 2024 בשעה 01:16:00 UTC+2, שלום זיאת כתב/ה:
  • שאלה ויעוץ

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 26/05/2024 22:55 כשרוצם לכתוב ראש תבות בכדי לקצר והאות האחרונה היא אחת מחמשת האותיות הסופיות האם לכתוב אותה כאות סופת או כאות רגילה? לדוגמא: נפקא מינה נפק"מ או נפק"ם?
  • שאלה בוורד

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/07/2024 17:35 יש לי קובץ גדול, שבו הגדרתי סגנונות מסוימים. עברתי לקובץ אחר, כתבתי כמה עשרות עמודים - וכעת אני רוצה להכניסם לתוך הקובץ הגדול. שואל האם ניתן לחבר איכשהו את הסגנונות שעשיתי בקובץ הקצר שייקלטו תחת הסגנונות בקובץ הארוך - ולא לעבור ולתקן מכותרת לכותרת. (לדוגמא הציטוטים, פתחתי להם סגנון מיוחד - כעת אני רואה שהסגנון בקובץ הקצר אינו תואם את סגנון הציטוטים שבקובץ האחרון - כעת עליי להגדיר כל ציטוט מחדש?) מקווה שהובנתי. תודה רבה!
  • שאלה בוורד

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 16:09 אני לא רוצה לבחור הכל. כי יש לי כמה קטעים בגודל אחרות
  • שאלה חצופה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/07/2024 11:20 הכתב והמכתבאסופת כתובות מארץ-ישראל ומממלכות עבר הירדן מימי בית-ראשוןשמואל אחיטוב ה'כתב והמכתב' הוא אסופה של כתובות מימי בית-ראשון, מהממלכות ששכנו משני עברי הירדן, יהודה וישראל, ערי פלשת, אדום, עמון ומואב. הכתובות מיהודה וישראל נכתבו עברית, ואילו שאר הכתובות נכתבו בשפות, או ניבים, קרובים לעברית, וכל קורא עברית יוכל לקרוא אותן. הכתובות הן מסוגים שונים: מצבות שנחקקו באבן, תעודות שנכתבו בצבע ובדיו על אבנים וחרסים, ואף על טיח; וכן מכתבים ופתקים שנכתבו על שברי כלי חרס ועל פפירוס. הכתובות מאירות צדדים שונים בחיי כותביהן. הן זורקות אור על תולדות הארץ, מגלות טפח ויותר על אמונותיהם ומנהגיהם הדתיים והחברתיים של תושבי הארץ, על המנהל הממלכתי והמקומי ועוד. הכתובות העבריות הן עדות ישירה, בת הזמן, ללשון שבפי דובריה, מישראל או מיהודה. הן מעידות על הקרבה הלשונית בין היהודית לישראלית וגם על ההבדלים ביניהן. אפילו הבדלי מבטא הן משקפות. הכתובות הן עדות בלבדית ללשונותיהם של שכני ישראל שלא הותירו אחריהם ספרות כתובה דוגמת המקרא: ללשון ערי פלשת, לאדומית, למואבית ולעמונית, ולשפתם של תושבי עמק סוכות. אף בהן יש עדות, אמנם דלה, לספרות שהיתה לעמים הללו, ואבדה מאיתנו. תעודות מיוחדות במינן הן מצבת מישע מלך מואב ו'ספר בלעם בר בעור', המתקרבות בתוכנן ובסגנונן לספרות המקרא. במהדורה החדשה, המורחבת והמתוקנת של הספר נוספו כמה תעודות שיש בהן עניין לקורא, ובהן הכתובת הארמית שהציב חזאל בתל דן המזכירה את מות 'יורם בר אחאב מלך ישראל ואחזיהו בר יהורם מלך בית דויד'. במהדורה זו תוקנו שגיאות, הוחלפו כמה העתקות בטובות מהן, ונוספו או הורחבו פירושים, לפי מה שנתחדש במחקר, או בשל הצורך בהבהרה של קבצים מצורפים: HebrewBooksOrg_51176_page_1.pdf HAKETAV_VEHAMIKTAV001.jpg
  • לבקיאים בסדר הדורות

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2024 13:48 מי הכותב? מאת: [email protected]
  • שאלה

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2024 19:41 מניחים חיי עולם ועוסקים בחיי שעה, נאמר על התפילה [שמתפלל על ענייני עולם הזה] מאת: [email protected]

0

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים