דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ע"ה בלשון רבים, איך יותר מדוייק עמי הארץ, או עמי הארצות?

2024
15 8 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 18:16

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 18:20

    נראה יותר עמי-הארצות

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 18:16

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 18:25

    מצינו את שתי הצורות, אבל עמי הארץ יותר קובל וכנראה גם יותר מדוייק ("ארץ"
    כאן זה הגדרה כללית ולא ארץ מסויימת, ולכן ל' רבים פחות מתאים לזה).

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 18:20

    נראה יותר עמי-הארצות

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 18:21

    על כמה עמים מדובר?

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 18:25

    מצינו את שתי הצורות, אבל עמי הארץ יותר קובל וכנראה גם יותר מדוייק ("ארץ"
    כאן זה הגדרה כללית ולא ארץ מסויימת, ולכן ל' רבים פחות מתאים לזה).

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 18:30

    אני מדבר על ההפך מתלמידי חכמים

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 18:30

    אני מדבר על ההפך מתלמידי חכמים

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 18:48

    כמובן. המשמעות של עם הארץ היינו "שרוצה בתיקונה של הארץ", כלומר זה מתייחס אל
    ה"ארץ" כמושג. זה לא ארץ כמו ארץ ישראל וארץ כנען ששייך לומר ארצות. זה גם
    הלשון ברוב מוחלט של האיזכורים בחז"ל (למשל, רוב עמי הארץ מעשרין).

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 18:30

    אני מדבר על ההפך מתלמידי חכמים

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 18:53

    מי שאינו ת"ח נקרא ע"ה, כי תלמידי החכמים אינם כשאר העם אלא המורמים מעם ואילו
    מי שאינו ת"ח הוא מעם הארץ,
    ומכאן שעם הארץ הם תמיד רבים, ולכן אם ביחיד עסקינן נאמר שהוא מעם הארץ ואילו
    ברבים נאמר שהם מעם הארץ.
    ועל אף האמור, כדי להקל על הקריאה והכתיבה לא נוהגים לכתוב כך אלא כותבים הוא
    עם הארץ,
    ומכאן שאין נפק"מ אם נכתוב על רבים שהם עמי הארץ הזאת - כלומר הם מעמי הארץ
    הזאת, או שהם עמי הארצות - כלומר מעמי כל הארצות, שניהם לא מדוייקים ונכתבו
    כאן רק ע"מ להקל ומשמעותם אחת.
    מה שנשאר לברר הוא מה הצורה הנפוצה יותר.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 18:53

    מי שאינו ת"ח נקרא ע"ה, כי תלמידי החכמים אינם כשאר העם אלא המורמים מעם ואילו
    מי שאינו ת"ח הוא מעם הארץ,
    ומכאן שעם הארץ הם תמיד רבים, ולכן אם ביחיד עסקינן נאמר שהוא מעם הארץ ואילו
    ברבים נאמר שהם מעם הארץ.
    ועל אף האמור, כדי להקל על הקריאה והכתיבה לא נוהגים לכתוב כך אלא כותבים הוא
    עם הארץ,
    ומכאן שאין נפק"מ אם נכתוב על רבים שהם עמי הארץ הזאת - כלומר הם מעמי הארץ
    הזאת, או שהם עמי הארצות - כלומר מעמי כל הארצות, שניהם לא מדוייקים ונכתבו
    כאן רק ע"מ להקל ומשמעותם אחת.
    מה שנשאר לברר הוא מה הצורה הנפוצה יותר.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 19:13

    תודה רבה לכולכם...

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 19:13

    תודה רבה לכולכם...

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 19:15

    מבדיקה קטנה שעשיתי נמצא שבדברי חז"ל נפוצה הצורה עמי הארץ
    ואילו אצל הראשונים והאחרונים מצוי גם עמי ארצות

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 19:15

    מבדיקה קטנה שעשיתי נמצא שבדברי חז"ל נפוצה הצורה עמי הארץ
    ואילו אצל הראשונים והאחרונים מצוי גם עמי ארצות

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 19:22

    כאמור, גם בחז"ל יש "עמי הארצות" (למשל, שבת לב," על שני דברים עמי הארצות
    מתים"), אלא שהצורה הזאת נדירה, הן בחז"ל והן בראשונים.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 19:22

    כאמור, גם בחז"ל יש "עמי הארצות" (למשל, שבת לב," על שני דברים עמי הארצות
    מתים"), אלא שהצורה הזאת נדירה, הן בחז"ל והן בראשונים.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 23:55

    [image: image.png]
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 19:22

    כאמור, גם בחז"ל יש "עמי הארצות" (למשל, שבת לב," על שני דברים עמי הארצות
    מתים"), אלא שהצורה הזאת נדירה, הן בחז"ל והן בראשונים.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 01:20

    הנושא מוצה, לרגל ההערה אבקש לכתוב דבר עקרוני:

    בצורת סמיכות כגון בן-בית, כאשר הופכים אותה לצורת רבים, הכלל הוא שרק הנסמך (דהיינו הראשון) משתנה לצורת רבים, ולא הסומך, כגון בן בית, בני בית, בית ספר – בתי ספר ולא בתי ספרים (ועוד רבים). ולכן גם כאן היה ראוי להיות עמי הארץ.

    איברא כנראה מפני שהצורה עם הארץ בכינוי לאדם מסויים היא ביסודה בלתי תקנית (שהרי עם זה ציבור ולא אדם מסויים) ואינו אלא לשון דיבור שנהגו חז"ל שלא כפי כללי הדקדוק (אולי הוא קיצור של "אדם מעם הארץ"), לכן גם בריבוי כפה"נ נשתרבבה צורה לא תקנית.

    וידוע שביידיש נוהגים לומר "עמארצים", דהוא ממש להפך שרק הסומך בריבוי.

    ישנם כמדומני עוד בטויים שבלשון עממית הריבוי הוא גם בסומך וגם בנסמך, אבל אינם בזכרוני כעת.

    (כמובן לפעמים ראוי לרבות את שניהם כשזהו ריבוי כפול, כגון בחורי ישיבות, ילדי החדרים וכדו').

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of rafael dilman
    Sent: 23 Dec 2024 7:22 PM
    מאת: To: חנוך העניך שטיין
    מאת: Cc: ישראל מאיר כהן [email protected]; הבית לעורך התורני
    Subject: Re: [הכתב והמכתב] ע"ה בלשון רבים, איך יותר מדוייק עמי הארץ, או עמי הארצות?

    כאמור, גם בחז"ל יש "עמי הארצות" (למשל, שבת לב," על שני דברים עמי הארצות מתים"), אלא שהצורה הזאת נדירה, הן בחז"ל והן בראשונים.

    מבדיקה קטנה שעשיתי נמצא שבדברי חז"ל נפוצה הצורה עמי הארץ

    ואילו אצל הראשונים והאחרונים מצוי גם עמי ארצות

    Link Preview Image

    תודה רבה לכולכם...

    מי שאינו ת"ח נקרא ע"ה, כי תלמידי החכמים אינם כשאר העם אלא המורמים מעם ואילו מי שאינו ת"ח הוא מעם הארץ,

    ומכאן שעם הארץ הם תמיד רבים, ולכן אם ביחיד עסקינן נאמר שהוא מעם הארץ ואילו ברבים נאמר שהם מעם הארץ.

    ועל אף האמור, כדי להקל על הקריאה והכתיבה לא נוהגים לכתוב כך אלא כותבים הוא עם הארץ,

    ומכאן שאין נפק"מ אם נכתוב על רבים שהם עמי הארץ הזאת - כלומר הם מעמי הארץ הזאת, או שהם עמי הארצות - כלומר מעמי כל הארצות, שניהם לא מדוייקים ונכתבו כאן רק ע"מ להקל ומשמעותם אחת.

    מה שנשאר לברר הוא מה הצורה הנפוצה יותר.

    אני מדבר על ההפך מתלמידי חכמים

    מצינו את שתי הצורות, אבל עמי הארץ יותר קובל וכנראה גם יותר מדוייק ("ארץ" כאן זה הגדרה כללית ולא ארץ מסויימת, ולכן ל' רבים פחות מתאים לזה).

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 01:20

    הנושא מוצה, לרגל ההערה אבקש לכתוב דבר עקרוני:

    בצורת סמיכות כגון בן-בית, כאשר הופכים אותה לצורת רבים, הכלל הוא שרק הנסמך (דהיינו הראשון) משתנה לצורת רבים, ולא הסומך, כגון בן בית, בני בית, בית ספר – בתי ספר ולא בתי ספרים (ועוד רבים). ולכן גם כאן היה ראוי להיות עמי הארץ.

    איברא כנראה מפני שהצורה עם הארץ בכינוי לאדם מסויים היא ביסודה בלתי תקנית (שהרי עם זה ציבור ולא אדם מסויים) ואינו אלא לשון דיבור שנהגו חז"ל שלא כפי כללי הדקדוק (אולי הוא קיצור של "אדם מעם הארץ"), לכן גם בריבוי כפה"נ נשתרבבה צורה לא תקנית.

    וידוע שביידיש נוהגים לומר "עמארצים", דהוא ממש להפך שרק הסומך בריבוי.

    ישנם כמדומני עוד בטויים שבלשון עממית הריבוי הוא גם בסומך וגם בנסמך, אבל אינם בזכרוני כעת.

    (כמובן לפעמים ראוי לרבות את שניהם כשזהו ריבוי כפול, כגון בחורי ישיבות, ילדי החדרים וכדו').

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of rafael dilman
    Sent: 23 Dec 2024 7:22 PM
    מאת: To: חנוך העניך שטיין
    מאת: Cc: ישראל מאיר כהן [email protected]; הבית לעורך התורני
    Subject: Re: [הכתב והמכתב] ע"ה בלשון רבים, איך יותר מדוייק עמי הארץ, או עמי הארצות?

    כאמור, גם בחז"ל יש "עמי הארצות" (למשל, שבת לב," על שני דברים עמי הארצות מתים"), אלא שהצורה הזאת נדירה, הן בחז"ל והן בראשונים.

    מבדיקה קטנה שעשיתי נמצא שבדברי חז"ל נפוצה הצורה עמי הארץ

    ואילו אצל הראשונים והאחרונים מצוי גם עמי ארצות

    Link Preview Image

    תודה רבה לכולכם...

    מי שאינו ת"ח נקרא ע"ה, כי תלמידי החכמים אינם כשאר העם אלא המורמים מעם ואילו מי שאינו ת"ח הוא מעם הארץ,

    ומכאן שעם הארץ הם תמיד רבים, ולכן אם ביחיד עסקינן נאמר שהוא מעם הארץ ואילו ברבים נאמר שהם מעם הארץ.

    ועל אף האמור, כדי להקל על הקריאה והכתיבה לא נוהגים לכתוב כך אלא כותבים הוא עם הארץ,

    ומכאן שאין נפק"מ אם נכתוב על רבים שהם עמי הארץ הזאת - כלומר הם מעמי הארץ הזאת, או שהם עמי הארצות - כלומר מעמי כל הארצות, שניהם לא מדוייקים ונכתבו כאן רק ע"מ להקל ומשמעותם אחת.

    מה שנשאר לברר הוא מה הצורה הנפוצה יותר.

    אני מדבר על ההפך מתלמידי חכמים

    מצינו את שתי הצורות, אבל עמי הארץ יותר קובל וכנראה גם יותר מדוייק ("ארץ" כאן זה הגדרה כללית ולא ארץ מסויימת, ולכן ל' רבים פחות מתאים לזה).

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 06:03

    נ.ב. גם הכינוי ת”ח הוא כנ”ל, אבל הפוך, הרמב”פ מפענח תמיד ביחיד ’תלמיד חכמים’

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 06:03

    נ.ב. גם הכינוי ת”ח הוא כנ”ל, אבל הפוך, הרמב”פ מפענח תמיד ביחיד ’תלמיד חכמים’

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 06:04

    הרמב”ם (בכת”י מדוייקים, עי’ פרנקל ודומיו)

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 06:04

    הרמב”ם (בכת”י מדוייקים, עי’ פרנקל ודומיו)

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2024 12:25

    עיין רשי עירובין ו. (ולכאו' הוא טעות של הבחור הזעצער, ואין בידי שס עוז
    והדר לבדוק כיצד כתבו שם)

    בקעה מצא. עמי הארצים היו ומזלזלי במצות והחמיר עליהן לעשות סייג להרחיקן
    מן העבירה כאדם הגודר בקעה פרוצה לשומרה:

    מאת: [email protected]

    --

  • איך כותבים: תוספות או והתוספות

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2024 14:00 יותר מקובל [גם בעולם הלמדני] לכתוב התוס' מאת: [email protected]
  • דחוף - איך אומרים "ביטחון" בלשון הקודש?

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 10:36 למה? 'וישבתם על הארץ בטח'.
  • גליון מהרש"א על יו"ד האם זה ע"ס השו"ע או לא

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2024 23:34 יש"כ [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 15.06.24, 23:34:16
  • בלשון רבים כותבים מצוות או מצות?

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2024 00:17 רש"י שמות פי"ב פי"ז
  • איך כותבים ארעי או עראי ?

    2024
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 10:47 צודק. ריבוי התוצאות מדברי חז"ל בכתיב עראי לעומת כמה בודדות בכתי ארעי מראה בבירור שזהו המקור. ומ"מ צ"ב מה ענינו של השורש ער"ה כאן. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב Sent: 15 Dec 2024 11:50 PM מאת: To: b8488081 מאת: Cc: הכתב והמכתב Subject: Re: [הכתב והמכתב] איך כותבים ארעי או עראי ? עראי. כמובן שארעי אינה שגיאה. חיפוש 'ארעי' עם קידומות בבר אילן לא הניב אף תוצאה מהתלמוד. --
  • "הודיה" לה' או "הודאה" לה'? איך נכון יותר לכתוב?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 28/12/2024 23:56 אני כותב על נושא של הודיה להשם איך נכון ומקובל יותר לכתוב הודאה או הודיה [והאם זה משנה אם זה בתור כותרת למאמר, או חלק מהמאמר] יישר כח. --
  • איך יותר נכון לכתוב?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2024 15:57 דעת אחרת מקנה *מועילה *גם במקום וכו' 'מועילה' או 'מועיל'. כמדומה שמבחינה לשונית 'מועילה' ומקובל יותר 'מועיל' והוכנה ל'ענין' של דעת אחרת מקנה. אודה לתשובות היודעים, --
  • איך יותר נכון לכתוב?

    2024
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/12/2024 19:52 שמח בשמחתך. מאת: [email protected] --

5

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים