בלשון רבים כותבים מצוות או מצות?

[מאסקאוויטש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/11/2024 16:01

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/11/2024 16:14

מצוות

אלא אם כן בכתיב מנוקד, או בספרים ישנים ממש...
לפי העברית החדשה כותבים גם בלשון יחיד מצווה, אך זה לא מקובל בספרות התורנית
מלבד מעטים

[יאיר הררי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 18/11/2024 23:26

דעתי שאין בזה כלל ברור, וכמובן שכל מכון או לקוח והוראותיו, אבל זה לא נובע
מכך שהמכון הזה צודק והשני לא ולהיפך, אלא רק בשביל אחידות קבעו כך או כך. אבל
באופן כללי אין לאף אחד בעלות לומר מה נהוג ומה לא אלא זכותך להחליט, וכמובן
לשאול את הלקוח מה הוא מעדיף.
כמה טיפים למקרה שיש לך יד חופשית: א. אם מחבר הספר שאתה עובד עליו נקט בכתיב
מלא או חסר עדיף ללכת לפי דרכו [זה גם טוב באופן כללי לנסות להתרגל לחשוב
כמוהו, עוזר במראי מקומות וכדומה]. ב. במקרה שיש מילים שמתפרשות בשני
אופנים, ובכתיב מלא רק באופן אחד, אזי אם ניתן אפילו לרגע לחשוב לקרוא את זה
באופן שלא זו כוונתך או כונת המחבר, עדיף וראוי להשתמש בכתיב מלא כמו
כאלו/כאילו אסור/איסור [ובמקרה דנן גם מצות ומצוות] לא חלילה שמא הקורא יטעה,
אלא אפילו רק כדי שלא יעצור את שטף הקריאה לחשוב ולהסתפק בזה. ג. יש מקרים שזה
ממש חובה לשנות מכתיב מלא לחסר. למשל אם אתה עסוק בהלכות ליל הסדר, וכונתך
ל'מצוות' אזי גם אם המכון שלך דורש כתיב חסר, לא צריך הרבה חכמה כדי לעבור על
הכללים ולכתוב בכתיב מלא.

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2024 00:17

רש"י שמות פי"ב פי"ז