דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה ✍️
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

כללים לשימוש בגרשיים (" ו-')

2025
9 6 1 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2025 19:16

    האם מישהו מכיר כללים ברורים לשימוש בגרשיים בכתיבה תורנית, מתי משתמשים בגרש
    כפול ומתי ביחיד, מה מתאים לשמש בציטוט ומה כדי לסמל מושג, ומתי בכלל צריך
    לשים גרשיים, האם בכל ציטוט, בציטוט ארוך, רק בציטוט שמגיע כציטוט ולא כחלק
    משטף הדיבור. וכו' וכו'.
    אם למישהו יש דברים ברורים בזה, אשמח אם ישתף אותם, יש"כ.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2025 19:16

    האם מישהו מכיר כללים ברורים לשימוש בגרשיים בכתיבה תורנית, מתי משתמשים בגרש
    כפול ומתי ביחיד, מה מתאים לשמש בציטוט ומה כדי לסמל מושג, ומתי בכלל צריך
    לשים גרשיים, האם בכל ציטוט, בציטוט ארוך, רק בציטוט שמגיע כציטוט ולא כחלק
    משטף הדיבור. וכו' וכו'.
    אם למישהו יש דברים ברורים בזה, אשמח אם ישתף אותם, יש"כ.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2025 22:36

    שבוע טוב,

    בעיקרון כל אחד יכול לקבוע לעצמו כללים בזה, אבל לעוז והדר יש מדריך לעורכים
    שבו הם החליטו על הכללים.
    למשל, אפילו ציטוט מפסוק הוא רק בגרש אחד, וגרשיים נועדו אך ורק לראשי תיבות.

    מותר להעלות פה את המדריך שלהם?

    --
    אברהם יעקב שירר
    תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2025 22:36

    שבוע טוב,

    בעיקרון כל אחד יכול לקבוע לעצמו כללים בזה, אבל לעוז והדר יש מדריך לעורכים
    שבו הם החליטו על הכללים.
    למשל, אפילו ציטוט מפסוק הוא רק בגרש אחד, וגרשיים נועדו אך ורק לראשי תיבות.

    מותר להעלות פה את המדריך שלהם?

    --
    אברהם יעקב שירר
    תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2025 23:16

    עוז והדר מקפידים לא להוציא החוצה את החוברת שלהם.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2025 23:16

    עוז והדר מקפידים לא להוציא החוצה את החוברת שלהם.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2025 23:21

    במכון ירושלים הכלל הוא שבמילה אחת מפסוק מדגישים בגרש אחד, ומשתי מילים ומעלה
    מדגישים בגרשיים

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2025 22:36

    שבוע טוב,

    בעיקרון כל אחד יכול לקבוע לעצמו כללים בזה, אבל לעוז והדר יש מדריך לעורכים
    שבו הם החליטו על הכללים.
    למשל, אפילו ציטוט מפסוק הוא רק בגרש אחד, וגרשיים נועדו אך ורק לראשי תיבות.

    מותר להעלות פה את המדריך שלהם?

    --
    אברהם יעקב שירר
    תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 02:10

    לענ"ד כללי עוז והדר אינם בנויים על שיקולים נכונים וחכמים, וחבל מאוד על מה שעשו, ועוד יותר חבל שאחרים מעתיקים מהם.

    סימני גרש וגרשיים אינם באים מספרות תורנית אלא מספרות העמים, וכיון שקיבלנו אותם (כמו גם סימן שאלה וקריאה וגם פסיק) לגודל תועלתם, אינני רואה שום טעם לעשות בהם "קנין שינוי".

    באופן עקרוני יש לקבל את הכללים המקובלים בעולם, כגון בעתון או בספרות החול המקובלת, עם שינויים הכרחיים בלבד.

    לברוא מערכת חדשה שכל הציטוטים בגרש אחד נגד כל העולם נראה משהו מתמיה שלא ברור מה המניעים שלו.

    ישנו הבדל אחד ידוע, שבעברית הקיצורים הם ע"י גרש, כגון וכו', ואילו אצל העמים הקיצור הוא ע"י נקודה.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of Avraham Yaakov Sherer
    Sent: 4 Jan 2025 10:37 PM
    מאת: To: אליהו ברדנשטיין
    מאת: Cc: עריכה תורנית
    Subject: Re: [הכתב והמכתב] כללים לשימוש בגרשיים (" ו-')

    שבוע טוב,

    בעיקרון כל אחד יכול לקבוע לעצמו כללים בזה, אבל לעוז והדר יש מדריך לעורכים שבו הם החליטו על הכללים.

    למשל, אפילו ציטוט מפסוק הוא רק בגרש אחד, וגרשיים נועדו אך ורק לראשי תיבות.

    מותר להעלות פה את המדריך שלהם?

    --

    אברהם יעקב שירר

    תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 02:10

    לענ"ד כללי עוז והדר אינם בנויים על שיקולים נכונים וחכמים, וחבל מאוד על מה שעשו, ועוד יותר חבל שאחרים מעתיקים מהם.

    סימני גרש וגרשיים אינם באים מספרות תורנית אלא מספרות העמים, וכיון שקיבלנו אותם (כמו גם סימן שאלה וקריאה וגם פסיק) לגודל תועלתם, אינני רואה שום טעם לעשות בהם "קנין שינוי".

    באופן עקרוני יש לקבל את הכללים המקובלים בעולם, כגון בעתון או בספרות החול המקובלת, עם שינויים הכרחיים בלבד.

    לברוא מערכת חדשה שכל הציטוטים בגרש אחד נגד כל העולם נראה משהו מתמיה שלא ברור מה המניעים שלו.

    ישנו הבדל אחד ידוע, שבעברית הקיצורים הם ע"י גרש, כגון וכו', ואילו אצל העמים הקיצור הוא ע"י נקודה.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of Avraham Yaakov Sherer
    Sent: 4 Jan 2025 10:37 PM
    מאת: To: אליהו ברדנשטיין
    מאת: Cc: עריכה תורנית
    Subject: Re: [הכתב והמכתב] כללים לשימוש בגרשיים (" ו-')

    שבוע טוב,

    בעיקרון כל אחד יכול לקבוע לעצמו כללים בזה, אבל לעוז והדר יש מדריך לעורכים שבו הם החליטו על הכללים.

    למשל, אפילו ציטוט מפסוק הוא רק בגרש אחד, וגרשיים נועדו אך ורק לראשי תיבות.

    מותר להעלות פה את המדריך שלהם?

    --

    אברהם יעקב שירר

    תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 08:20

    תוכל לשתף אותנו בכללים המקובלים בעברית מודרנית? זכור לי שגם בזה יש חילוקי
    דעות ואין כללים מוחלטים.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 08:20

    תוכל לשתף אותנו בכללים המקובלים בעברית מודרנית? זכור לי שגם בזה יש חילוקי
    דעות ואין כללים מוחלטים.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 09:52

    לגבי גרש באמת לא ידוע לי כללים, ולכן דיברתי רק על גרשיים, שמקובל בעולם
    שציטוט גמור הוא עם גרשיים ואינני רואה ליצור באופן מלאכותי בידול בין ספרי
    החול לספרי קודש בזה.

    כמו כן היו שהשתמשו בגרש אחד לשם ציטוט בתוך ציטוט, אבל לא התרשמתי שהתקבל
    באופן נרחב ואני משתדל בכל דרך להימנע מזה, כי נראה קצת משונה.
    הבנתי האישית, שבגרש אחד ניתן להשתמש כדי להחריג את המילה ולציין שהכוונה
    למושג של הדבר ולא למילה רגילה, כגון 'קנין חצר', 'תיקון אלמנה' לאפוקי קנין
    שקונים בו חצר או שמתקנים את האלמנה. כמובן שבספרים שמיועדים ללמדנים ומבינים
    בדר"כ זה מיותר כי מובן עפ"י הענין, אבל בספרים שאמורים להיות מונגשים גם לאדם
    שאינו מצוי בענינים או שפותח את הספר בדף מסויים בלי לקרוא מהתחלה, משתמשים
    בזה במקומות הנצרכים להדגשה כנ"ל.
    כלומר, לציון 'מושגים' שאינם ציטוט ממקור חיצוני.
    זה קצת נוטה למה שהביאו ממכון ירושלים שציטוט בן שתי מילים בגרש אחד, והיינו
    מפני שאין לזה משמעות ממשית אלא כעין אזכור ורמז בעלמא, ונחוץ רק לרמוז שאין
    זה מתיבות המשפט.
    כיון שאינני מרבה לעסוק בסוג ספרים אלו לא הוצרכתי להשתמש בזה כ"כ, אלא גרש
    משמש אצלי כמעט אך ורק לקיצור התיבה כגון וכדו'.
    ואשמח אם מישהו יאיר עוד את הסוגיא.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 09:52

    לגבי גרש באמת לא ידוע לי כללים, ולכן דיברתי רק על גרשיים, שמקובל בעולם
    שציטוט גמור הוא עם גרשיים ואינני רואה ליצור באופן מלאכותי בידול בין ספרי
    החול לספרי קודש בזה.

    כמו כן היו שהשתמשו בגרש אחד לשם ציטוט בתוך ציטוט, אבל לא התרשמתי שהתקבל
    באופן נרחב ואני משתדל בכל דרך להימנע מזה, כי נראה קצת משונה.
    הבנתי האישית, שבגרש אחד ניתן להשתמש כדי להחריג את המילה ולציין שהכוונה
    למושג של הדבר ולא למילה רגילה, כגון 'קנין חצר', 'תיקון אלמנה' לאפוקי קנין
    שקונים בו חצר או שמתקנים את האלמנה. כמובן שבספרים שמיועדים ללמדנים ומבינים
    בדר"כ זה מיותר כי מובן עפ"י הענין, אבל בספרים שאמורים להיות מונגשים גם לאדם
    שאינו מצוי בענינים או שפותח את הספר בדף מסויים בלי לקרוא מהתחלה, משתמשים
    בזה במקומות הנצרכים להדגשה כנ"ל.
    כלומר, לציון 'מושגים' שאינם ציטוט ממקור חיצוני.
    זה קצת נוטה למה שהביאו ממכון ירושלים שציטוט בן שתי מילים בגרש אחד, והיינו
    מפני שאין לזה משמעות ממשית אלא כעין אזכור ורמז בעלמא, ונחוץ רק לרמוז שאין
    זה מתיבות המשפט.
    כיון שאינני מרבה לעסוק בסוג ספרים אלו לא הוצרכתי להשתמש בזה כ"כ, אלא גרש
    משמש אצלי כמעט אך ורק לקיצור התיבה כגון וכדו'.
    ואשמח אם מישהו יאיר עוד את הסוגיא.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 11:16

    זה בהחלט מקובל בספרי חול (גם באנגלית) לסמן 'מושג' עם גרש בודד, יש שיטה
    שבמושג שמופיע הרבה פעמים לאורך הספר/הפרק, מסמנים רק את ההופעה הראשונה של
    המושג עם גרשיים ואח"כ ללא גרשיים.
    לגבי ציטוטים, באמת בכתיבה תורנית מסורתית משתמשים פחות בציטוטים בסגנון
    המודרני ויותר עם וז"ל - עכ"ל, לפעמים אני לא שם גרשיים וגם לא וז"ל, למשל,
    אני כותב: איתא בגמ' (מסכת פלונית ב, א), כאן מופיע הציטוט מהגמ' בלשונו, וכאן
    אני כותב ע"כ או אפילו זה לא לפי הענין. מעניין לשמוע חוו"ד הרבנים כאן.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 11:16

    זה בהחלט מקובל בספרי חול (גם באנגלית) לסמן 'מושג' עם גרש בודד, יש שיטה
    שבמושג שמופיע הרבה פעמים לאורך הספר/הפרק, מסמנים רק את ההופעה הראשונה של
    המושג עם גרשיים ואח"כ ללא גרשיים.
    לגבי ציטוטים, באמת בכתיבה תורנית מסורתית משתמשים פחות בציטוטים בסגנון
    המודרני ויותר עם וז"ל - עכ"ל, לפעמים אני לא שם גרשיים וגם לא וז"ל, למשל,
    אני כותב: איתא בגמ' (מסכת פלונית ב, א), כאן מופיע הציטוט מהגמ' בלשונו, וכאן
    אני כותב ע"כ או אפילו זה לא לפי הענין. מעניין לשמוע חוו"ד הרבנים כאן.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 14:02

    לענ"ד:
    בציטוט מספרות תורנית - כמו עוז והדר רק גרש אחד.
    ואם מצטטים שיחה/דיבור/משפט וכיו"ב - בגרשיים.

    בעלונים וכיו"ב שלפעמים מצטטים ולפעמים רוצים להדגיש שיחה, זה הגיוני ושימושי

    מאת: [email protected]

    --

  • יש אפשרות להמיר וידאו לקובץ שמע ?

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    4 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2025 22:03 במפעל הפירמוטים אפשר להמיר לאם פי 3 --
  • היכן בחז"ל שאף העוסק לפרנסתו חייב כל יום ללמוד תורה

    2025
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    1 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2025 13:05 רמב"ם ושו"ע מפורשים תחפש בעצמך רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ח כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה בין עני בין עשיר בין שלם בגופו בין בעל יסורין בין בחור בין שהיה זקן גדול שתשש כחו אפילו היה עני המתפרנס מן הצדקה ומחזר על הפתחים ואפילו בעל אשה ובנים חייב לקבוע לו זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה שנאמר והגית בו יומם ולילה. הלכה ט גדולי חכמי ישראל היו מהן חוטבי עצים ומהן שואבי מים ומהן סומים ואף על פי כן היו עוסקין בתלמוד תורה ביום ובלילה והם מכלל מעתיקי השמועה איש מפי איש מפי משה רבינו. --
  • קיצור מקשים

    2025
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    1 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2025 02:37 מהסיבה שכתב הרב רוט, שלפעמים רוצים להחליף תוך כדי הקלדה שוטפת, אני עשיתי קיצור מקשים קל יותר. ALT שמאלי + S לפי מה שראיתי הלחצן ALT השמאלי פנוי לעשות ממנו קיצורי דרך [הימני פשוט לא בדקתי מספיק, כי אצלי במחשב הוא משמש לתוכנה מסויימת. בוורד רגיל הוא שמור לניקוד, מעבר לזה אינני יודע] ולמה S? זה נח באצבעות. והלחצנים שסביבו הקציתי לפעולות אחרות - חיפוש השינוי הבא, אישור שינוי, דחיית שינוי, תצוגה של קובץ סופי. --
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2025 10:12 לא ידוע אם אתה מתכווין לזה, אבל בעבר העליתי כמה קבצים ממקורות שונים. רצו"ב. -- קבצים מצורפים: הנחיות לעורך.docx טיפים לעורך.docx עצות טובות לעורך - יוסקוביץ.docx קיצורי מקשים שימושיים - מאמר חובה לקלדן ולעורך.docx כללים לעורך התורני - ראשוני.docx חוברת חובה לקלדן ולעורך (טיפים ועזרים).pdf הדרכה לעורכים ספרי דרוש.docx המדריך לעורך ולקלדן חלק ב' - הגהה מהירה.pdf עריכה תורנית. אסרו חג שבועות פ''ב.docx עריכה תורנית - הנחיות מעורך ותיק.docx כללי עריכה - מבית הועד.doc ערב הסברה על עריכה תורנית מסלול ב אליהו סולובייציק.pdf DEXI - עריכה תורנית - דקסי.pdf קורס לומדה עריכה תורנית.pdf להורדה _ תוסף הגהה ועריכה לוורד _ מתמחים טופ - פורום הטכנולוגיה של הציבור החרדי.pdf
  • המונח 'מאחר ש...' קביל בלה"ק?

    2025
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 23:40 בין שטפונות ההודעות, יש לפעמים איזו הודעה שצריך לקרוא כמה פעמים או לפחות לקורא בשימת לב. הודעה באמת חיונית. וכזו היתה הודעתו של הרב רוט לעיל. אל תזכרו כללים יבשים ואל תתלו באקדמיה, אלא תעשו כמותו, תתבוננו בהיגיון שעומד מאחורי הכלל. אילו היו קוראים בתשומת לב לא היה טעם להודעות הבאות. --
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2025 09:21 יישר כח לכולם. מדהים להיווכח שוב ושוב בערבות ההדדית. --
  • עדכון כללים

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2025 22:53 התגובה של אליהו ברדנשטיין בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app מאת: [email protected] -- קבצים מצורפים: file-0
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    כ
    תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 11:06 אם כוונתכם להדגיש את כל הציטוט ולא רק את הגרש הפותח והגרש הסוגר, אז זו הנוסחה: '*' עם רווח אחד לפני הנוסחה ב-יום שני, 27 בינואר 2025 בשעה 10:06:11 UTC+2, ח כתב/ה: --