דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה לשונית...

2025
15 6 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:11

    אני לא מתכוון לפועל 'עשה' - 'עשה תורתך קבע'.

    אני מתכוון ל'עשה' כקיצור של שם העצם 'מצוות עשה'.
    'מצוות עשה' כשם עצם זה נקבה. (מצוות עשה שהזמן גרמה)

    אז לכאו' גם 'עשה' זה נקבה. (אולי לא?)
    אז מה שאומרים בעולם הישיבות 'עשה דוחה לא תעשה' בחי"ת סגולה זה טעות או לא?

    תודה לכולם!

    אברהם יעקב שירר
    תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:13

    עשה זה זכר,
    בנקבה אומרי עשי

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:11

    אני לא מתכוון לפועל 'עשה' - 'עשה תורתך קבע'.

    אני מתכוון ל'עשה' כקיצור של שם העצם 'מצוות עשה'.
    'מצוות עשה' כשם עצם זה נקבה. (מצוות עשה שהזמן גרמה)

    אז לכאו' גם 'עשה' זה נקבה. (אולי לא?)
    אז מה שאומרים בעולם הישיבות 'עשה דוחה לא תעשה' בחי"ת סגולה זה טעות או לא?

    תודה לכולם!

    אברהם יעקב שירר
    תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:13

    'עשה' זה
    'מצוות עשה' זו

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:13

    'עשה' זה
    'מצוות עשה' זו

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:20

    קרדיט לדיקטה
    הַנִּיקּוּד הַנָּכוֹן שֶׁל הַמִּילִים "מִצְוַות עֲשֵׂה" הוּא עִם פַּתַּח
    בָּאוֹת עַיִן.
    בְּעוֹלָם הַיְּשִׁיבוֹת אוֹמְרִים בְּסֶגוֹל תַּחַת הָעַיִן, כִּי זֶה
    מִבְטָא יְשִׁיבָתִי.
    וַעֲדַיִין, הַסִּיבָּה שֶׁהַבִּיטּוּי הַזֶּה הוּא לְשׁוֹן נְקֵיבָה, זֶה
    בִּגְלַל הַמִּילָה "מִצְוַות".
    כִּי הַמִּילָה "עֲשֵׂה" מִצַּד עַצְמָהּ, הִיא לְשׁוֹן זָכָר.
    וּמַשְׁמָעוּתָהּ צִיוּוּי לְאָדָם זָכָר לַעֲשׂוֹת.
    אִילּוּ זֶה הָיָה לְשׁוֹן נְקֵיבָה, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר "עֲשִׂי", אוֹ
    "מִצְוַות עֲשִׂי".

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:20

    קרדיט לדיקטה
    הַנִּיקּוּד הַנָּכוֹן שֶׁל הַמִּילִים "מִצְוַות עֲשֵׂה" הוּא עִם פַּתַּח
    בָּאוֹת עַיִן.
    בְּעוֹלָם הַיְּשִׁיבוֹת אוֹמְרִים בְּסֶגוֹל תַּחַת הָעַיִן, כִּי זֶה
    מִבְטָא יְשִׁיבָתִי.
    וַעֲדַיִין, הַסִּיבָּה שֶׁהַבִּיטּוּי הַזֶּה הוּא לְשׁוֹן נְקֵיבָה, זֶה
    בִּגְלַל הַמִּילָה "מִצְוַות".
    כִּי הַמִּילָה "עֲשֵׂה" מִצַּד עַצְמָהּ, הִיא לְשׁוֹן זָכָר.
    וּמַשְׁמָעוּתָהּ צִיוּוּי לְאָדָם זָכָר לַעֲשׂוֹת.
    אִילּוּ זֶה הָיָה לְשׁוֹן נְקֵיבָה, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר "עֲשִׂי", אוֹ
    "מִצְוַות עֲשִׂי".

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:29

    אפשר ש'עשה' כשלעצמו אין הכוונה ל'מצוות עשה' שזה לשון נקבה אלא ל'ציווי עשה'
    שהינו לשון זכר.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:20

    קרדיט לדיקטה
    הַנִּיקּוּד הַנָּכוֹן שֶׁל הַמִּילִים "מִצְוַות עֲשֵׂה" הוּא עִם פַּתַּח
    בָּאוֹת עַיִן.
    בְּעוֹלָם הַיְּשִׁיבוֹת אוֹמְרִים בְּסֶגוֹל תַּחַת הָעַיִן, כִּי זֶה
    מִבְטָא יְשִׁיבָתִי.
    וַעֲדַיִין, הַסִּיבָּה שֶׁהַבִּיטּוּי הַזֶּה הוּא לְשׁוֹן נְקֵיבָה, זֶה
    בִּגְלַל הַמִּילָה "מִצְוַות".
    כִּי הַמִּילָה "עֲשֵׂה" מִצַּד עַצְמָהּ, הִיא לְשׁוֹן זָכָר.
    וּמַשְׁמָעוּתָהּ צִיוּוּי לְאָדָם זָכָר לַעֲשׂוֹת.
    אִילּוּ זֶה הָיָה לְשׁוֹן נְקֵיבָה, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר "עֲשִׂי", אוֹ
    "מִצְוַות עֲשִׂי".

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:29

    הכל נכון.
    אני שואל על ניקוד הסגו"ל באות חי"ת במושג הידוע

    'עשה דוחה לא תעשה'

    האם באמת החי"ת צריכה להינקד בקמץ?

    אני נוטה לומר שמשום מה, אע"פ ש'מצוות עשה' היא נקיבה, 'עשה' הוא זכר.
    לפחות כך התקבל בעולם הישיבות. השאלה האם גם בעולם העריכה.

    תודה לכולם!

    אברהם יעקב שירר
    תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:29

    הכל נכון.
    אני שואל על ניקוד הסגו"ל באות חי"ת במושג הידוע

    'עשה דוחה לא תעשה'

    האם באמת החי"ת צריכה להינקד בקמץ?

    אני נוטה לומר שמשום מה, אע"פ ש'מצוות עשה' היא נקיבה, 'עשה' הוא זכר.
    לפחות כך התקבל בעולם הישיבות. השאלה האם גם בעולם העריכה.

    תודה לכולם!

    אברהם יעקב שירר
    תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:33

    בסגול בלי ספק.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:33

    בסגול בלי ספק.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:38

    אם ננקד לפי מבטא עולם התורה,
    נצטרך גם לנקד אוֹרַיְתֶא...

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:38

    אם ננקד לפי מבטא עולם התורה,
    נצטרך גם לנקד אוֹרַיְתֶא...

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:43

    אעפ"כ כשמדברים כינוי מקוצר כגון 'עשה' שנוהגים לקצר מ'מצות עשה', שפיר דמי לשנות גם המין לפי מין הקיצור, ולא נראה לי שיש לדקדק בדברים אלו כ"כ במקום שצורך לאוזן השומע, ודי לנו בתירוץ שאמרו דקאי על "ציווי", הגם כי הוא תירוץ קלוש.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of דוד וסרמן
    Sent: 7 Jan 2025 12:38 PM
    מאת: To: מעשה הכתב
    מאת: Cc: Avraham Yaakov Sherer [email protected]; ארי במסתרים [email protected]; יהונתן שר [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [הכתב והמכתב] שאלה לשונית...

    אם ננקד לפי מבטא עולם התורה,

    נצטרך גם לנקד אוֹרַיְתֶא...

    Link Preview Image

    בסגול בלי ספק.

    הכל נכון.

    אני שואל על ניקוד הסגו"ל באות חי"ת במושג הידוע

    'עשה דוחה לא תעשה'

    האם באמת החי"ת צריכה להינקד בקמץ?

    אני נוטה לומר שמשום מה, אע"פ ש'מצוות עשה' היא נקיבה, 'עשה' הוא זכר.

    לפחות כך התקבל בעולם הישיבות. השאלה האם גם בעולם העריכה.

    תודה לכולם!

    --

    אברהם יעקב שירר

    תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:20

    קרדיט לדיקטה
    הַנִּיקּוּד הַנָּכוֹן שֶׁל הַמִּילִים "מִצְוַות עֲשֵׂה" הוּא עִם פַּתַּח
    בָּאוֹת עַיִן.
    בְּעוֹלָם הַיְּשִׁיבוֹת אוֹמְרִים בְּסֶגוֹל תַּחַת הָעַיִן, כִּי זֶה
    מִבְטָא יְשִׁיבָתִי.
    וַעֲדַיִין, הַסִּיבָּה שֶׁהַבִּיטּוּי הַזֶּה הוּא לְשׁוֹן נְקֵיבָה, זֶה
    בִּגְלַל הַמִּילָה "מִצְוַות".
    כִּי הַמִּילָה "עֲשֵׂה" מִצַּד עַצְמָהּ, הִיא לְשׁוֹן זָכָר.
    וּמַשְׁמָעוּתָהּ צִיוּוּי לְאָדָם זָכָר לַעֲשׂוֹת.
    אִילּוּ זֶה הָיָה לְשׁוֹן נְקֵיבָה, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר "עֲשִׂי", אוֹ
    "מִצְוַות עֲשִׂי".

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:49

    מעניין שדיקטה נוהג לשלב בין כתיב מלא לניקוד, באופן שנוגד את כללי הדקדוק, כגון ביטוי, שכשהוא מנוקד הוא בחריק חסר, וא"א שיהא לפניו חריק מלא עקב דגשות הטי"ת (וה"ה 'ציווי'). וכן 'עדיין' בכתיב מנוקד הוא בי' אחת כמו מים.

    יש למישהו חו"ד כיצד יש לנהוג (אצלנו, ללא צירוף דעת האקדמיא ששיקוליהם לפענ"ד מלאים נטיות בעייתיות).

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of ארי במסתרים
    Sent: 7 Jan 2025 12:21 PM
    מאת: To: יהונתן שר
    מאת: Cc: Avraham Yaakov Sherer [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [הכתב והמכתב] שאלה לשונית...

    קרדיט לדיקטה

    הַנִּיקּוּד הַנָּכוֹן שֶׁל הַמִּילִים "מִצְוַות עֲשֵׂה" הוּא עִם פַּתַּח בָּאוֹת עַיִן.
    בְּעוֹלָם הַיְּשִׁיבוֹת אוֹמְרִים בְּסֶגוֹל תַּחַת הָעַיִן, כִּי זֶה מִבְטָא יְשִׁיבָתִי.
    וַעֲדַיִין, הַסִּיבָּה שֶׁהַבִּיטּוּי הַזֶּה הוּא לְשׁוֹן נְקֵיבָה, זֶה בִּגְלַל הַמִּילָה "מִצְוַות".
    כִּי הַמִּילָה "עֲשֵׂה" מִצַּד עַצְמָהּ, הִיא לְשׁוֹן זָכָר. וּמַשְׁמָעוּתָהּ צִיוּוּי לְאָדָם זָכָר לַעֲשׂוֹת.
    אִילּוּ זֶה הָיָה לְשׁוֹן נְקֵיבָה, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר "עֲשִׂי", אוֹ "מִצְוַות עֲשִׂי".

    'עשה' זה

    'מצוות עשה' זו

    אני לא מתכוון לפועל 'עשה' - 'עשה תורתך קבע'.

    אני מתכוון ל'עשה' כקיצור של שם העצם 'מצוות עשה'.

    'מצוות עשה' כשם עצם זה נקבה. (מצוות עשה שהזמן גרמה)

    אז לכאו' גם 'עשה' זה נקבה. (אולי לא?)

    אז מה שאומרים בעולם הישיבות 'עשה דוחה לא תעשה' בחי"ת סגולה זה טעות או לא?

    תודה לכולם!

    --

    אברהם יעקב שירר

    תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 12:49

    מעניין שדיקטה נוהג לשלב בין כתיב מלא לניקוד, באופן שנוגד את כללי הדקדוק, כגון ביטוי, שכשהוא מנוקד הוא בחריק חסר, וא"א שיהא לפניו חריק מלא עקב דגשות הטי"ת (וה"ה 'ציווי'). וכן 'עדיין' בכתיב מנוקד הוא בי' אחת כמו מים.

    יש למישהו חו"ד כיצד יש לנהוג (אצלנו, ללא צירוף דעת האקדמיא ששיקוליהם לפענ"ד מלאים נטיות בעייתיות).

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of ארי במסתרים
    Sent: 7 Jan 2025 12:21 PM
    מאת: To: יהונתן שר
    מאת: Cc: Avraham Yaakov Sherer [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [הכתב והמכתב] שאלה לשונית...

    קרדיט לדיקטה

    הַנִּיקּוּד הַנָּכוֹן שֶׁל הַמִּילִים "מִצְוַות עֲשֵׂה" הוּא עִם פַּתַּח בָּאוֹת עַיִן.
    בְּעוֹלָם הַיְּשִׁיבוֹת אוֹמְרִים בְּסֶגוֹל תַּחַת הָעַיִן, כִּי זֶה מִבְטָא יְשִׁיבָתִי.
    וַעֲדַיִין, הַסִּיבָּה שֶׁהַבִּיטּוּי הַזֶּה הוּא לְשׁוֹן נְקֵיבָה, זֶה בִּגְלַל הַמִּילָה "מִצְוַות".
    כִּי הַמִּילָה "עֲשֵׂה" מִצַּד עַצְמָהּ, הִיא לְשׁוֹן זָכָר. וּמַשְׁמָעוּתָהּ צִיוּוּי לְאָדָם זָכָר לַעֲשׂוֹת.
    אִילּוּ זֶה הָיָה לְשׁוֹן נְקֵיבָה, הָיָה צָרִיךְ לוֹמַר "עֲשִׂי", אוֹ "מִצְוַות עֲשִׂי".

    'עשה' זה

    'מצוות עשה' זו

    אני לא מתכוון לפועל 'עשה' - 'עשה תורתך קבע'.

    אני מתכוון ל'עשה' כקיצור של שם העצם 'מצוות עשה'.

    'מצוות עשה' כשם עצם זה נקבה. (מצוות עשה שהזמן גרמה)

    אז לכאו' גם 'עשה' זה נקבה. (אולי לא?)

    אז מה שאומרים בעולם הישיבות 'עשה דוחה לא תעשה' בחי"ת סגולה זה טעות או לא?

    תודה לכולם!

    --

    אברהם יעקב שירר

    תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:36

    בענין דיקטה, זה הגדרה שלי שלא יגע באותיות ורק יוסיף ניקוד,
    הוא מעצמו היה משנה הרבה מהאותיות של הכתיב וקרי

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 14:14

    למעשה לפענ"ד הכלל של "לא לעצבן את הקוראים" גובר על כללי הלשון המדוייקים, עם
    כל בקיאותי וקנאותי באופן אישי לכללי הדקדוק, אינני חושב שזה מצדיק לשבור
    לאנשים את השיניים או את העיניים או לעקם להם את האף, באנו לשרת את הקורא ולא
    להטריד או להכריח. לכן דבר שמקובל ברוב ככל הספרים א"צ "לתקן את העולם" ולשנות.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 21:44

    תודה רבה לכל העוזרים והמסייעים!

    הצלחה רבה,

    אברהם יעקב שירר
    תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה

    --

  • שאלה במשנה באהלות

    2025
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    1 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:33 עכשיו אני רואה את לשון הרמב"ם בפיה"מ: אינו חבור לטומאה ענינו, שאם גבל את הרקב הזה אינו נעשה כולו מחובר ויהיה כגוף אחד כדי שיטמא את הנוגע בקצה אותה העיסה, אלא מי שנגע באותה העיסה טהור לפי שחלקיה מפורדים זה מזה ואין הגבול מועיל להן ואינו עושה אותן גוף אחד, וזה כעין אמרם בתלמוד אפר לאו בר גבול הוא ולפיכך אין ערבובו נחשב גבול. אז כנראה שע"י המים זה נהיה כעין בלולה רכה לזמן מסוים, ולכן סד"א דהוי חיבור, אך כיוון שבסוף זה יתייבש ויתפורר למצבו הראשון, לכן אינו נחשב חיבור אפילו בעיסתו, וצ"ע אם לכן אפשר להגיד גם את הסברא שאין בו ממש, על שם סופו. --
  • שאלה בכותרת עליונה

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2025 20:08 כנראה באותם עמודים או אלו שלפניהם יש שורה ריקה שמוגדרת בסגנון הזה, ולכן בעצם עולה למעלה השורה הריקה --
  • שאלה - ההודעות של הקבוצה

    2025
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/01/2025 11:40 תודה רבה מקווה שזה יעזור --
  • שאלה: לכתוב היתר בלשון רבים

    2025
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 20/01/2025 10:16 מה קרה? מחפשים היתרים? ... מאת: [email protected] --
  • שאלה - על ספר ערוגת הבשם

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2025 17:38 תבדוק אולי הכוונה לספר ערוגות הבושם על יו"ד לר' אריה ליבוש בולחובר, שם יש בסופו קונט' התשובות. יש באוצה"ח. --
  • שאלה בוורד

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 06:11 האם אפשר להגדיר תבנית מסויימת ולהחליף אותה לכתב מודגש, לדוגמא לסמן 2 ו3 לפני ואחרי המילים שרוצים להדגיש בכל הטקסט ולהחליף הכל להדגשה בפעם אחת? -- נא שימו לב - מי שנהנה - פה, מי לא נהנה - אנא יפנה אלי ואעזור לו לפתוח קבוצת עורכים נוספת
  • שאלה בביאור.

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 14:15 בצמצום זה מדוייק בקירוב זה בערך ויתכן שאם חסר אחד עדיין נקרא בצמצום כי יש עם הכולל ראה למשל בחוות יאיר (9) שו"ת חות יאיר סימן קעד אותה צלע גדולה יותר מן הקטנה שני חמישיות של הגדולה. ואע"פ שהוא שלא בדקדוק והוא פחות מעט, כי כשנחלק ח' אמות כולם לחלקים חמשיים יהיו ביחד מ' חמשיים, וכשנחלק ה' אמות לחלקים חמשיים יהיו כ"ה חמשיים, ויהיה היתרון אם כן ט"ו חמשיים, ושני חמשיים של ח' אמות הם ט"ז חמשיים. מכל מקום אחר שגם מה שכתבנו שצלע היתר של המעושר הוא ג' אמות אינו בדקדוק כולי האי, אם כן בקל נוכל להבין כי כשיזדמן זה בזה יהיה הדבר ברור ונכון. ואחר שאין עתי עמי לבקש תחבולות למצוא החשבון בדקדוק גדול משכתי את ידי, ומעלת כ"ת בשכלו הדק והזך ימצא נחת לנפשו נפש החכמה ותבונה. חזרתי וכתבתי לו בדברי הרב הנ"ל עם שידעתי כי רב חילו וכי כביר מצאה ידו בכל חכמה ובפרט בחכמת הנדסה ושגה בעיונו, ראיתי כמה גדול כח המטעה באדם, כי מלבד מה שנכנס בדרך רחוק ודחוק לפרש דברי קדמונים במה שנתנו כלל בדבר חשבון, וכל דבריהם במקום שלא כתבו לשון 'בקירוב' הוא בצמצום כקולע אל השערה, ומעלת כ"ת כתב שדבריהם על צד הקירוב וביקש חשבונות בלתי מדוקדקים שעל ידי כך יאמר שבשביל זה יצא חסר בצד מה מיתר בצד שני והכל שלא בדקדוק. אף כי מה שכתב שכל קו הסובב העיגול מחזיק ג' פעמים השטח ושביעית ושנתבאר במופת, אומר אני מאן דמתרגם לי זה הן במושכל הן במופת מובילנא ליה מניה לבי מסותא, ואלי נתבאר במופת שאי אפשר לידע בצמצום מדת קו הסובב בשום פנים כמו שאי אפשר לידע בצמצום מדת אלכסון יתר על צלע המרובע וכמו שיש כמה מספרים שאי אפשר לגדרם במרובע כמו שכתב הרמב"ם, ובארתי ת"ל הדק היטב בקונטריסים שלי שג' אלו הנמנעות קשורים ותלויים זה בזה ואין ספק בזה בגזירת עירין ומאמר קדישין רק שאי אפשר לבאר זה פה: מאת: [email protected]
  • שאלה דחופה

    2025
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/02/2025 21:58 כן מבקש סיסמא, בכל אופן עצת הארי הועילה כבר.