דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

המילה 'שדה', לשון זכר או נקבה? וכן עוד מילים

2025
2 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2025 13:54

    לא היה ברור לי. בדקתי ברמב"ם ושם לשון נקבה. עדיין לא הסתדר לי.
    כידוע יש מילים שהם גם וגם.
    (רש"י בראשית לב,ט) (ט) המחנה האחת והכהו - מחנה משמש לשון זכר ולשון נקבה.
    (תהלים כז ג) אם תחנה עלי מחנה, הרי לשון נקבה, (לג ח) המחנה הזה, לשון זכר.
    וכן יש שאר דברים משמשים לשון זכר ולשון נקבה, (לעיל יט כג) השמש יצא על הארץ,
    (תהלים יט ז) מקצה השמים מוצאו, הרי לשון זכר. (מ"ב ג כב) השמש זרחה על המים,
    הרי לשון נקבה. וכן רוח (איוב א יט) והנה רוח גדולה באה, הרי לשון נקבה, (שם)
    ויגע בארבע פנות הבית, הרי לשון זכר, (מ"א יט יא) ורוח גדולה וחזק מפרק הרים,
    הרי לשון זכר ולשון נקבה. וכן אש (במדבר טז לה) ואש יצאה מאת ה', לשון נקבה.
    (תהלים קד ד) אש לוהט, לשון זכר:

    מצאתי דבר מעניין בדברי האקדמיה ללשון העברית [כמובן שאין לנו חלק ונחלה בהם.
    רק המידע] וזה הסביר לי למה הסתבכתי.
    בלשון המקרא – זכר; בלשון חז"ל – נקבה; בימינו – זכר.
    וכן הביאו עוד מילים כאלו. [ראה להלן]
    ותמיהני אם מה שכותבים 'בימינו' הוא גם בעולם התורני.

    הנה פירוט נוסף:

    שמות אחדים מינם זכר או נקבה, כפי שעולה מן התיעוד בספרות העברית לדורותיה.
    למשל:

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2025 13:54

    לא היה ברור לי. בדקתי ברמב"ם ושם לשון נקבה. עדיין לא הסתדר לי.
    כידוע יש מילים שהם גם וגם.
    (רש"י בראשית לב,ט) (ט) המחנה האחת והכהו - מחנה משמש לשון זכר ולשון נקבה.
    (תהלים כז ג) אם תחנה עלי מחנה, הרי לשון נקבה, (לג ח) המחנה הזה, לשון זכר.
    וכן יש שאר דברים משמשים לשון זכר ולשון נקבה, (לעיל יט כג) השמש יצא על הארץ,
    (תהלים יט ז) מקצה השמים מוצאו, הרי לשון זכר. (מ"ב ג כב) השמש זרחה על המים,
    הרי לשון נקבה. וכן רוח (איוב א יט) והנה רוח גדולה באה, הרי לשון נקבה, (שם)
    ויגע בארבע פנות הבית, הרי לשון זכר, (מ"א יט יא) ורוח גדולה וחזק מפרק הרים,
    הרי לשון זכר ולשון נקבה. וכן אש (במדבר טז לה) ואש יצאה מאת ה', לשון נקבה.
    (תהלים קד ד) אש לוהט, לשון זכר:

    מצאתי דבר מעניין בדברי האקדמיה ללשון העברית [כמובן שאין לנו חלק ונחלה בהם.
    רק המידע] וזה הסביר לי למה הסתבכתי.
    בלשון המקרא – זכר; בלשון חז"ל – נקבה; בימינו – זכר.
    וכן הביאו עוד מילים כאלו. [ראה להלן]
    ותמיהני אם מה שכותבים 'בימינו' הוא גם בעולם התורני.

    הנה פירוט נוסף:

    שמות אחדים מינם זכר או נקבה, כפי שעולה מן התיעוד בספרות העברית לדורותיה.
    למשל:

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2025 14:33

    בלשון התורה שדה זכר ובלשוננו נקבה כבלשון חז"ל

    מאת: [email protected]

    --