שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
תרגום מאידיש
2024
26
פוסטים
10
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2024 21:53
ווירטסהאוז בגרמנית זה בית הארחה, פונדק
מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2024 21:53
ווירטסהאוז בגרמנית זה בית הארחה, פונדק
מאת: [email protected]
--
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2024 23:45
לפענ"ד יש לשער שכשהישראל קונה הרשיון מהמלך למכור המשקאות, הוא משלם סך מסויים כפי כל המס שהוא משער שיוכל לגבות באותה שנה בניכוי הרווח שרוצה לקבל, ותמורת זה הוא מקבל רשיון לגבות כל המס על המשקאות באותו מקום, ועי"ז מרויח ההפרש בין מה ששילם למלך לבין מה שיגבה בפועל (כן זכור לי ממקומות אחרים ואינני זוכר כעת). ונמצא שגם כשהגוי מוכר, הרי שחלק המס שייך לישראל. ולכן רק כשימכור לגוי הרשיון עצמו דהיינו הזכות באחוז המס שיש ביי"ש, מהני דלא יהנה מזה כלל.
מאת: From: אליהו עבוד
Sent: 31 Dec 2024 10:03 PM
מאת: To: ע נר
מאת: Cc: [email protected]; אושי [email protected]; עריכה תורנית
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישצירפתי לעיל צילום משו"ת מנחם משיב. אשמח אם מישהו יאיר את עיניי מה הרווח בפסח שיש לישראל שמוכר המשקאות לגוי, ולמה ככל שהגוי מוכר יותר הישראל מרוויח יותר. ומה מועיל במה שמוכר לגוי את הרשיון למכור.
ווירטסהאוז בגרמנית זה בית הארחה, פונדק
באוצה"ח מצאתי כעת שצ"ל וירטס (ולא וירסט) הייזער, והכוונה מוכרי משקאות.
ההסבר של הבינה המלאכותית נשמע כמו בדיחה מוצלחת (או אולי לא כ"כ).
ראיה למה שכבר הוכיחו שכשהוא לא יודע משהו הוא פשוט ממציא.
צריך לתעד את כל השטויות האלה לצורך מאמר בנושא.
לפי תוכן הדברים לכאורה פשוט שהייזר הכוונה בתים, והיינו בתי עסק לממכר איזה דבר מחומץ.
כל השאלה היא מה בדיוק, דהיינו מהו ווירסט. והיה לי כיוון לבדוק גם ב"פירסט" כי ידוע דמדינות השונות וי"ו ופ"א מתחלפות כמו ווגל פוגל. אבל לא מצאתי גם בפ"א שום דבר בכיוון.
ולפענ"ד מי שיש לו אוצה"ח יוכל לחפש תיבות אלו ואולי ימצאו בעוד ספרים ישנים ויוכל לפרש לפי ההקשר.
ישנם גם מומחים ליידיש עתיקה וכן לגרמנית עתיקה וכו', ואיני יודע איך מגיעים אליהם. אצל החילונים ישנה איזו אגודה לשימור לשון היידיש ומסתמא יש להם הרבה מקורות אם זה מאוד חשוב. כאן שזה מפויע רק באקראי ועיקר הכוונה מובנת בלא לדעת הפירוש המדוייק, לא הייתי משקיע בזה כ"כ הרבה.
בלית ברירה העורך יכול לכתוב שלא נתברר לו הפירוש המדוייק, אבל לפי ההקשר המשמעות היא כך וכך.
From: אושי < mailto:[email protected] [email protected]>
Sent: 31 Dec 2024 6:35 PM
To: אליהו עבוד < mailto:[email protected] [email protected]>
Cc: ע נר < mailto:[email protected] [email protected]>; mailto:[email protected] [email protected]; עריכה תורנית < mailto:[email protected] [email protected]>
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישתיקון טעות לדעתי המילה רעכט זה יותר מדויק לתרגם לזכויות ופחות לרישיון
לגבי המילה רעכט זה - רשות או זכויות פחות מרישיון לדעתי
לגבי ווירסט הייזער שאלתי את הבינה מלאכותית וזה מה שהוא ענה לי
ביידיש, המונח "ווירסט הייזער" (Virst Heizer) מתאר לרוב אדם שהוא עקשן או לא מוכן להקשיב לדעות אחרות, או אדם שמתעקש על משהו למרות שהמציאות או ההיגיון לא תומכים בכך. המילה "ווירסט" באה מהמילה הגרמנית "worst" (הכי גרוע), והמילה "הייזער" יכולה להיות קשורה למשמעות של "חמימות" או "חום", כך שהביטוי מתאר מצב שבו אדם ממשיך במשהו למרות שזה לא נכון או לא כדאי.
עם זאת, המונח לא תמיד נמצא בשימוש רחב מאוד, ותלוי בהקשר שבו הוא נאמר.
אני לא בטוח שהוא צודק
לדעתי יכול להיות שהייזער זה בתים וווירסט זה שם משפחה - זה יכול להיות לפי המשפטים לפני ואחרי?
תודה לכל העונים.
'רעכט', הכוונה לכאורה לרישיון - שימכור גם את הרשיון לייצור למשך כל ימי המכירה, כי אם לא, המשקאות שייצרו אז ייאסרו בהנאה
השפה כנראה ארכאית מאוד ואולי אנשים זקנים מאוד יכירו את המילים מספרים ישנים.
אפשר לבדוק באוצה"ח אם המלים מופיעות ולנסות לפענח לפי ההקשר.
הדירה על תשעה ימים הכוונה השכ"ד של ימי הפסח, ותשעה כנראה הכוונה כולל ערב פסח שגם בו חמץ אסור בהנאה, וכולל כמובן יו"ט שני.
יכול להיות ש"ווריסט" הוא כינוי למשקאות חמץ שהיו בזמנם, יש לברר אצל חוקרי קדמוניות.
From: mailto:[email protected] [email protected] < mailto:[email protected] [email protected]> On Behalf Of אליהו עבוד
Sent: 30 Dec 2024 10:45 AM
To: עריכה תורנית < mailto:[email protected] [email protected]>
Subject: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישאשמח לקבל תרגום:
ווירסט הייזער צריכין למכור המשקאות כראוי ונכון, ולא יהיה להם ריוח רק שמוכרין הרעכט עם הדירה על תשעה ימים ולא יותר, כי אין איסור להנות ממעשה שבת בהיתר, אבל חמץ בפסח אסור בהנאה, ותבין.
בתודה
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2024 23:45
לפענ"ד יש לשער שכשהישראל קונה הרשיון מהמלך למכור המשקאות, הוא משלם סך מסויים כפי כל המס שהוא משער שיוכל לגבות באותה שנה בניכוי הרווח שרוצה לקבל, ותמורת זה הוא מקבל רשיון לגבות כל המס על המשקאות באותו מקום, ועי"ז מרויח ההפרש בין מה ששילם למלך לבין מה שיגבה בפועל (כן זכור לי ממקומות אחרים ואינני זוכר כעת). ונמצא שגם כשהגוי מוכר, הרי שחלק המס שייך לישראל. ולכן רק כשימכור לגוי הרשיון עצמו דהיינו הזכות באחוז המס שיש ביי"ש, מהני דלא יהנה מזה כלל.
מאת: From: אליהו עבוד
Sent: 31 Dec 2024 10:03 PM
מאת: To: ע נר
מאת: Cc: [email protected]; אושי [email protected]; עריכה תורנית
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישצירפתי לעיל צילום משו"ת מנחם משיב. אשמח אם מישהו יאיר את עיניי מה הרווח בפסח שיש לישראל שמוכר המשקאות לגוי, ולמה ככל שהגוי מוכר יותר הישראל מרוויח יותר. ומה מועיל במה שמוכר לגוי את הרשיון למכור.
ווירטסהאוז בגרמנית זה בית הארחה, פונדק
באוצה"ח מצאתי כעת שצ"ל וירטס (ולא וירסט) הייזער, והכוונה מוכרי משקאות.
ההסבר של הבינה המלאכותית נשמע כמו בדיחה מוצלחת (או אולי לא כ"כ).
ראיה למה שכבר הוכיחו שכשהוא לא יודע משהו הוא פשוט ממציא.
צריך לתעד את כל השטויות האלה לצורך מאמר בנושא.
לפי תוכן הדברים לכאורה פשוט שהייזר הכוונה בתים, והיינו בתי עסק לממכר איזה דבר מחומץ.
כל השאלה היא מה בדיוק, דהיינו מהו ווירסט. והיה לי כיוון לבדוק גם ב"פירסט" כי ידוע דמדינות השונות וי"ו ופ"א מתחלפות כמו ווגל פוגל. אבל לא מצאתי גם בפ"א שום דבר בכיוון.
ולפענ"ד מי שיש לו אוצה"ח יוכל לחפש תיבות אלו ואולי ימצאו בעוד ספרים ישנים ויוכל לפרש לפי ההקשר.
ישנם גם מומחים ליידיש עתיקה וכן לגרמנית עתיקה וכו', ואיני יודע איך מגיעים אליהם. אצל החילונים ישנה איזו אגודה לשימור לשון היידיש ומסתמא יש להם הרבה מקורות אם זה מאוד חשוב. כאן שזה מפויע רק באקראי ועיקר הכוונה מובנת בלא לדעת הפירוש המדוייק, לא הייתי משקיע בזה כ"כ הרבה.
בלית ברירה העורך יכול לכתוב שלא נתברר לו הפירוש המדוייק, אבל לפי ההקשר המשמעות היא כך וכך.
From: אושי < mailto:[email protected] [email protected]>
Sent: 31 Dec 2024 6:35 PM
To: אליהו עבוד < mailto:[email protected] [email protected]>
Cc: ע נר < mailto:[email protected] [email protected]>; mailto:[email protected] [email protected]; עריכה תורנית < mailto:[email protected] [email protected]>
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישתיקון טעות לדעתי המילה רעכט זה יותר מדויק לתרגם לזכויות ופחות לרישיון
לגבי המילה רעכט זה - רשות או זכויות פחות מרישיון לדעתי
לגבי ווירסט הייזער שאלתי את הבינה מלאכותית וזה מה שהוא ענה לי
ביידיש, המונח "ווירסט הייזער" (Virst Heizer) מתאר לרוב אדם שהוא עקשן או לא מוכן להקשיב לדעות אחרות, או אדם שמתעקש על משהו למרות שהמציאות או ההיגיון לא תומכים בכך. המילה "ווירסט" באה מהמילה הגרמנית "worst" (הכי גרוע), והמילה "הייזער" יכולה להיות קשורה למשמעות של "חמימות" או "חום", כך שהביטוי מתאר מצב שבו אדם ממשיך במשהו למרות שזה לא נכון או לא כדאי.
עם זאת, המונח לא תמיד נמצא בשימוש רחב מאוד, ותלוי בהקשר שבו הוא נאמר.
אני לא בטוח שהוא צודק
לדעתי יכול להיות שהייזער זה בתים וווירסט זה שם משפחה - זה יכול להיות לפי המשפטים לפני ואחרי?
תודה לכל העונים.
'רעכט', הכוונה לכאורה לרישיון - שימכור גם את הרשיון לייצור למשך כל ימי המכירה, כי אם לא, המשקאות שייצרו אז ייאסרו בהנאה
השפה כנראה ארכאית מאוד ואולי אנשים זקנים מאוד יכירו את המילים מספרים ישנים.
אפשר לבדוק באוצה"ח אם המלים מופיעות ולנסות לפענח לפי ההקשר.
הדירה על תשעה ימים הכוונה השכ"ד של ימי הפסח, ותשעה כנראה הכוונה כולל ערב פסח שגם בו חמץ אסור בהנאה, וכולל כמובן יו"ט שני.
יכול להיות ש"ווריסט" הוא כינוי למשקאות חמץ שהיו בזמנם, יש לברר אצל חוקרי קדמוניות.
From: mailto:[email protected] [email protected] < mailto:[email protected] [email protected]> On Behalf Of אליהו עבוד
Sent: 30 Dec 2024 10:45 AM
To: עריכה תורנית < mailto:[email protected] [email protected]>
Subject: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישאשמח לקבל תרגום:
ווירסט הייזער צריכין למכור המשקאות כראוי ונכון, ולא יהיה להם ריוח רק שמוכרין הרעכט עם הדירה על תשעה ימים ולא יותר, כי אין איסור להנות ממעשה שבת בהיתר, אבל חמץ בפסח אסור בהנאה, ותבין.
בתודה
--
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2025 00:42
בדברי האהל משה רואים ביאור אחר, שמוכר לגוי המשקאות בהוזלה כדי שימכור בעצמו ברווח, ומה שלא ימכור חוזר הישראל וקונה ממנו, וממילא ככל שהגוי מוכר יותר יש לישראל רווח שלא יצטרך לחזור ולקנות ממנו (וזה חשבתי לפרש בתחילה אלא שלא ידעתי מנא לן לומר כל זה שיש תנאי שיחזור ויקנה מה שלא ימכור הגוי).
גם רואים שם ש"רעכט" היינו רשיון מכירת המשקאות, דכ' שחייב להשאירו פתוח בפסח דאל"כ יטלו ממנו הרעכט אחר הפסח.
מאת: From: אליהו עבוד
Sent: 1 Jan 2025 12:05 AM
To: [email protected]
מאת: Cc: ע נר [email protected]; אושי [email protected]; עריכה תורנית
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישייש"כ.
האם זה נכנס בדברי האוהל משה המצ"ב?
לפענ"ד יש לשער שכשהישראל קונה הרשיון מהמלך למכור המשקאות, הוא משלם סך מסויים כפי כל המס שהוא משער שיוכל לגבות באותה שנה בניכוי הרווח שרוצה לקבל, ותמורת זה הוא מקבל רשיון לגבות כל המס על המשקאות באותו מקום, ועי"ז מרויח ההפרש בין מה ששילם למלך לבין מה שיגבה בפועל (כן זכור לי ממקומות אחרים ואינני זוכר כעת). ונמצא שגם כשהגוי מוכר, הרי שחלק המס שייך לישראל. ולכן רק כשימכור לגוי הרשיון עצמו דהיינו הזכות באחוז המס שיש ביי"ש, מהני דלא יהנה מזה כלל.
From: אליהו עבוד <[email protected] mailto:[email protected] >
Sent: 31 Dec 2024 10:03 PM
To: ע נר <[email protected] mailto:[email protected] >
Cc: [email protected] mailto:[email protected] ; אושי <[email protected] mailto:[email protected] >; עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישצירפתי לעיל צילום משו"ת מנחם משיב. אשמח אם מישהו יאיר את עיניי מה הרווח בפסח שיש לישראל שמוכר המשקאות לגוי, ולמה ככל שהגוי מוכר יותר הישראל מרוויח יותר. ומה מועיל במה שמוכר לגוי את הרשיון למכור.
ווירטסהאוז בגרמנית זה בית הארחה, פונדק
באוצה"ח מצאתי כעת שצ"ל וירטס (ולא וירסט) הייזער, והכוונה מוכרי משקאות.
ההסבר של הבינה המלאכותית נשמע כמו בדיחה מוצלחת (או אולי לא כ"כ).
ראיה למה שכבר הוכיחו שכשהוא לא יודע משהו הוא פשוט ממציא.
צריך לתעד את כל השטויות האלה לצורך מאמר בנושא.
לפי תוכן הדברים לכאורה פשוט שהייזר הכוונה בתים, והיינו בתי עסק לממכר איזה דבר מחומץ.
כל השאלה היא מה בדיוק, דהיינו מהו ווירסט. והיה לי כיוון לבדוק גם ב"פירסט" כי ידוע דמדינות השונות וי"ו ופ"א מתחלפות כמו ווגל פוגל. אבל לא מצאתי גם בפ"א שום דבר בכיוון.
ולפענ"ד מי שיש לו אוצה"ח יוכל לחפש תיבות אלו ואולי ימצאו בעוד ספרים ישנים ויוכל לפרש לפי ההקשר.
ישנם גם מומחים ליידיש עתיקה וכן לגרמנית עתיקה וכו', ואיני יודע איך מגיעים אליהם. אצל החילונים ישנה איזו אגודה לשימור לשון היידיש ומסתמא יש להם הרבה מקורות אם זה מאוד חשוב. כאן שזה מפויע רק באקראי ועיקר הכוונה מובנת בלא לדעת הפירוש המדוייק, לא הייתי משקיע בזה כ"כ הרבה.
בלית ברירה העורך יכול לכתוב שלא נתברר לו הפירוש המדוייק, אבל לפי ההקשר המשמעות היא כך וכך.
From: אושי < mailto:[email protected] [email protected]>
Sent: 31 Dec 2024 6:35 PM
To: אליהו עבוד < mailto:[email protected] [email protected]>
Cc: ע נר < mailto:[email protected] [email protected]>; mailto:[email protected] [email protected]; עריכה תורנית < mailto:[email protected] [email protected]>
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישתיקון טעות לדעתי המילה רעכט זה יותר מדויק לתרגם לזכויות ופחות לרישיון
לגבי המילה רעכט זה - רשות או זכויות פחות מרישיון לדעתי
לגבי ווירסט הייזער שאלתי את הבינה מלאכותית וזה מה שהוא ענה לי
ביידיש, המונח "ווירסט הייזער" (Virst Heizer) מתאר לרוב אדם שהוא עקשן או לא מוכן להקשיב לדעות אחרות, או אדם שמתעקש על משהו למרות שהמציאות או ההיגיון לא תומכים בכך. המילה "ווירסט" באה מהמילה הגרמנית "worst" (הכי גרוע), והמילה "הייזער" יכולה להיות קשורה למשמעות של "חמימות" או "חום", כך שהביטוי מתאר מצב שבו אדם ממשיך במשהו למרות שזה לא נכון או לא כדאי.
עם זאת, המונח לא תמיד נמצא בשימוש רחב מאוד, ותלוי בהקשר שבו הוא נאמר.
אני לא בטוח שהוא צודק
לדעתי יכול להיות שהייזער זה בתים וווירסט זה שם משפחה - זה יכול להיות לפי המשפטים לפני ואחרי?
תודה לכל העונים.
'רעכט', הכוונה לכאורה לרישיון - שימכור גם את הרשיון לייצור למשך כל ימי המכירה, כי אם לא, המשקאות שייצרו אז ייאסרו בהנאה
השפה כנראה ארכאית מאוד ואולי אנשים זקנים מאוד יכירו את המילים מספרים ישנים.
אפשר לבדוק באוצה"ח אם המלים מופיעות ולנסות לפענח לפי ההקשר.
הדירה על תשעה ימים הכוונה השכ"ד של ימי הפסח, ותשעה כנראה הכוונה כולל ערב פסח שגם בו חמץ אסור בהנאה, וכולל כמובן יו"ט שני.
יכול להיות ש"ווריסט" הוא כינוי למשקאות חמץ שהיו בזמנם, יש לברר אצל חוקרי קדמוניות.
From: mailto:[email protected] [email protected] < mailto:[email protected] [email protected]> On Behalf Of אליהו עבוד
Sent: 30 Dec 2024 10:45 AM
To: עריכה תורנית < mailto:[email protected] [email protected]>
Subject: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישאשמח לקבל תרגום:
ווירסט הייזער צריכין למכור המשקאות כראוי ונכון, ולא יהיה להם ריוח רק שמוכרין הרעכט עם הדירה על תשעה ימים ולא יותר, כי אין איסור להנות ממעשה שבת בהיתר, אבל חמץ בפסח אסור בהנאה, ותבין.
בתודה
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2025 00:42
בדברי האהל משה רואים ביאור אחר, שמוכר לגוי המשקאות בהוזלה כדי שימכור בעצמו ברווח, ומה שלא ימכור חוזר הישראל וקונה ממנו, וממילא ככל שהגוי מוכר יותר יש לישראל רווח שלא יצטרך לחזור ולקנות ממנו (וזה חשבתי לפרש בתחילה אלא שלא ידעתי מנא לן לומר כל זה שיש תנאי שיחזור ויקנה מה שלא ימכור הגוי).
גם רואים שם ש"רעכט" היינו רשיון מכירת המשקאות, דכ' שחייב להשאירו פתוח בפסח דאל"כ יטלו ממנו הרעכט אחר הפסח.
מאת: From: אליהו עבוד
Sent: 1 Jan 2025 12:05 AM
To: [email protected]
מאת: Cc: ע נר [email protected]; אושי [email protected]; עריכה תורנית
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישייש"כ.
האם זה נכנס בדברי האוהל משה המצ"ב?
לפענ"ד יש לשער שכשהישראל קונה הרשיון מהמלך למכור המשקאות, הוא משלם סך מסויים כפי כל המס שהוא משער שיוכל לגבות באותה שנה בניכוי הרווח שרוצה לקבל, ותמורת זה הוא מקבל רשיון לגבות כל המס על המשקאות באותו מקום, ועי"ז מרויח ההפרש בין מה ששילם למלך לבין מה שיגבה בפועל (כן זכור לי ממקומות אחרים ואינני זוכר כעת). ונמצא שגם כשהגוי מוכר, הרי שחלק המס שייך לישראל. ולכן רק כשימכור לגוי הרשיון עצמו דהיינו הזכות באחוז המס שיש ביי"ש, מהני דלא יהנה מזה כלל.
From: אליהו עבוד <[email protected] mailto:[email protected] >
Sent: 31 Dec 2024 10:03 PM
To: ע נר <[email protected] mailto:[email protected] >
Cc: [email protected] mailto:[email protected] ; אושי <[email protected] mailto:[email protected] >; עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישצירפתי לעיל צילום משו"ת מנחם משיב. אשמח אם מישהו יאיר את עיניי מה הרווח בפסח שיש לישראל שמוכר המשקאות לגוי, ולמה ככל שהגוי מוכר יותר הישראל מרוויח יותר. ומה מועיל במה שמוכר לגוי את הרשיון למכור.
ווירטסהאוז בגרמנית זה בית הארחה, פונדק
באוצה"ח מצאתי כעת שצ"ל וירטס (ולא וירסט) הייזער, והכוונה מוכרי משקאות.
ההסבר של הבינה המלאכותית נשמע כמו בדיחה מוצלחת (או אולי לא כ"כ).
ראיה למה שכבר הוכיחו שכשהוא לא יודע משהו הוא פשוט ממציא.
צריך לתעד את כל השטויות האלה לצורך מאמר בנושא.
לפי תוכן הדברים לכאורה פשוט שהייזר הכוונה בתים, והיינו בתי עסק לממכר איזה דבר מחומץ.
כל השאלה היא מה בדיוק, דהיינו מהו ווירסט. והיה לי כיוון לבדוק גם ב"פירסט" כי ידוע דמדינות השונות וי"ו ופ"א מתחלפות כמו ווגל פוגל. אבל לא מצאתי גם בפ"א שום דבר בכיוון.
ולפענ"ד מי שיש לו אוצה"ח יוכל לחפש תיבות אלו ואולי ימצאו בעוד ספרים ישנים ויוכל לפרש לפי ההקשר.
ישנם גם מומחים ליידיש עתיקה וכן לגרמנית עתיקה וכו', ואיני יודע איך מגיעים אליהם. אצל החילונים ישנה איזו אגודה לשימור לשון היידיש ומסתמא יש להם הרבה מקורות אם זה מאוד חשוב. כאן שזה מפויע רק באקראי ועיקר הכוונה מובנת בלא לדעת הפירוש המדוייק, לא הייתי משקיע בזה כ"כ הרבה.
בלית ברירה העורך יכול לכתוב שלא נתברר לו הפירוש המדוייק, אבל לפי ההקשר המשמעות היא כך וכך.
From: אושי < mailto:[email protected] [email protected]>
Sent: 31 Dec 2024 6:35 PM
To: אליהו עבוד < mailto:[email protected] [email protected]>
Cc: ע נר < mailto:[email protected] [email protected]>; mailto:[email protected] [email protected]; עריכה תורנית < mailto:[email protected] [email protected]>
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישתיקון טעות לדעתי המילה רעכט זה יותר מדויק לתרגם לזכויות ופחות לרישיון
לגבי המילה רעכט זה - רשות או זכויות פחות מרישיון לדעתי
לגבי ווירסט הייזער שאלתי את הבינה מלאכותית וזה מה שהוא ענה לי
ביידיש, המונח "ווירסט הייזער" (Virst Heizer) מתאר לרוב אדם שהוא עקשן או לא מוכן להקשיב לדעות אחרות, או אדם שמתעקש על משהו למרות שהמציאות או ההיגיון לא תומכים בכך. המילה "ווירסט" באה מהמילה הגרמנית "worst" (הכי גרוע), והמילה "הייזער" יכולה להיות קשורה למשמעות של "חמימות" או "חום", כך שהביטוי מתאר מצב שבו אדם ממשיך במשהו למרות שזה לא נכון או לא כדאי.
עם זאת, המונח לא תמיד נמצא בשימוש רחב מאוד, ותלוי בהקשר שבו הוא נאמר.
אני לא בטוח שהוא צודק
לדעתי יכול להיות שהייזער זה בתים וווירסט זה שם משפחה - זה יכול להיות לפי המשפטים לפני ואחרי?
תודה לכל העונים.
'רעכט', הכוונה לכאורה לרישיון - שימכור גם את הרשיון לייצור למשך כל ימי המכירה, כי אם לא, המשקאות שייצרו אז ייאסרו בהנאה
השפה כנראה ארכאית מאוד ואולי אנשים זקנים מאוד יכירו את המילים מספרים ישנים.
אפשר לבדוק באוצה"ח אם המלים מופיעות ולנסות לפענח לפי ההקשר.
הדירה על תשעה ימים הכוונה השכ"ד של ימי הפסח, ותשעה כנראה הכוונה כולל ערב פסח שגם בו חמץ אסור בהנאה, וכולל כמובן יו"ט שני.
יכול להיות ש"ווריסט" הוא כינוי למשקאות חמץ שהיו בזמנם, יש לברר אצל חוקרי קדמוניות.
From: mailto:[email protected] [email protected] < mailto:[email protected] [email protected]> On Behalf Of אליהו עבוד
Sent: 30 Dec 2024 10:45 AM
To: עריכה תורנית < mailto:[email protected] [email protected]>
Subject: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישאשמח לקבל תרגום:
ווירסט הייזער צריכין למכור המשקאות כראוי ונכון, ולא יהיה להם ריוח רק שמוכרין הרעכט עם הדירה על תשעה ימים ולא יותר, כי אין איסור להנות ממעשה שבת בהיתר, אבל חמץ בפסח אסור בהנאה, ותבין.
בתודה
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2025 03:10
כמדומני דזה ל"ק לפי מה שדקדק שם לכתוב שמוכר לו בהוזלה מעט (ובזה כבר גבה גם מס המלך מהמשקה מראש), דהיינו שעדין יש לישראל רווח ביחס לעלות הייצור או למחיר שקנה היי"ש מהיצרן (וגם מרויח שאינו צריך לטרוח במכירת המשקה באותם ימים), משא"כ אם הגוי יחזיר לו הכל נמצא שלא מכר כלום ולא הרויח כלום במשך תשעה ימים (והרי מצד המלאי אין שום בעיה לייצר או לקנות עוד ועוד יי"ש).
ומה שהקשית לפירוש זה מה מהני שימכור לו הרשיון, הרי דקדק שם לומר שצריך שימכור לו כל המלאי במחיר הקרן דהיינו שאינו כולל בזה שום רווח לעצמו. ובאמת באהל משה עצמו לא הזכיר מזה מאומה, רק המהר"ם שיק שהביא, וכנראה כוונתו כמש"כ בתחילה שהישראל קנה הזכות לגבות המס לעצמו, וצריך למכור זה לגוי ולמכור לו היי"ש במחיר הקרן כמו שעלה לישראל בעצמו לקנות היי"ש או לייצר, ונמצא כשחוזר וקונה ממנו כל מה שלא מכר הגוי בפסח לא הפסיד ולא הרויח דבר, ואדרבא כל מה שימכור הגוי פחות עדיף לו שיוכל לקבלו בחזרה במחיר הקרן בלא שום טירחא.
ושני הפירושים לדינא שווים, רק שני אופנים שיתכנו במקומות שונים עפ"י חוקי המדינות.
מאת: From: אליהו עבוד
Sent: 1 Jan 2025 1:54 AM
To: [email protected]
מאת: Cc: ע נר [email protected]; אושי [email protected]; עריכה תורנית
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישאבל מסתבר שהגוי יחזור וימכור לבעה"ב במחיר שקנה ממנו, וא"כ אין לבעה"ב רווח או הפסד כמה הצליח הגוי למכור.
וגם לפי ביאורך עדיין לא הבנתי, מה מועיל שימכור הרשיון לגוי.
בדברי האהל משה רואים ביאור אחר, שמוכר לגוי המשקאות בהוזלה כדי שימכור בעצמו ברווח, ומה שלא ימכור חוזר הישראל וקונה ממנו, וממילא ככל שהגוי מוכר יותר יש לישראל רווח שלא יצטרך לחזור ולקנות ממנו (וזה חשבתי לפרש בתחילה אלא שלא ידעתי מנא לן לומר כל זה שיש תנאי שיחזור ויקנה מה שלא ימכור הגוי).
גם רואים שם ש"רעכט" היינו רשיון מכירת המשקאות, דכ' שחייב להשאירו פתוח בפסח דאל"כ יטלו ממנו הרעכט אחר הפסח.
From: אליהו עבוד <[email protected] mailto:[email protected] >
Sent: 1 Jan 2025 12:05 AM
To: [email protected] mailto:[email protected]
Cc: ע נר <[email protected] mailto:[email protected] >; אושי <[email protected] mailto:[email protected] >; עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישייש"כ.
האם זה נכנס בדברי האוהל משה המצ"ב?
לפענ"ד יש לשער שכשהישראל קונה הרשיון מהמלך למכור המשקאות, הוא משלם סך מסויים כפי כל המס שהוא משער שיוכל לגבות באותה שנה בניכוי הרווח שרוצה לקבל, ותמורת זה הוא מקבל רשיון לגבות כל המס על המשקאות באותו מקום, ועי"ז מרויח ההפרש בין מה ששילם למלך לבין מה שיגבה בפועל (כן זכור לי ממקומות אחרים ואינני זוכר כעת). ונמצא שגם כשהגוי מוכר, הרי שחלק המס שייך לישראל. ולכן רק כשימכור לגוי הרשיון עצמו דהיינו הזכות באחוז המס שיש ביי"ש, מהני דלא יהנה מזה כלל.
From: אליהו עבוד <[email protected] mailto:[email protected] >
Sent: 31 Dec 2024 10:03 PM
To: ע נר <[email protected] mailto:[email protected] >
Cc: [email protected] mailto:[email protected] ; אושי <[email protected] mailto:[email protected] >; עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישצירפתי לעיל צילום משו"ת מנחם משיב. אשמח אם מישהו יאיר את עיניי מה הרווח בפסח שיש לישראל שמוכר המשקאות לגוי, ולמה ככל שהגוי מוכר יותר הישראל מרוויח יותר. ומה מועיל במה שמוכר לגוי את הרשיון למכור.
ווירטסהאוז בגרמנית זה בית הארחה, פונדק
באוצה"ח מצאתי כעת שצ"ל וירטס (ולא וירסט) הייזער, והכוונה מוכרי משקאות.
ההסבר של הבינה המלאכותית נשמע כמו בדיחה מוצלחת (או אולי לא כ"כ).
ראיה למה שכבר הוכיחו שכשהוא לא יודע משהו הוא פשוט ממציא.
צריך לתעד את כל השטויות האלה לצורך מאמר בנושא.
לפי תוכן הדברים לכאורה פשוט שהייזר הכוונה בתים, והיינו בתי עסק לממכר איזה דבר מחומץ.
כל השאלה היא מה בדיוק, דהיינו מהו ווירסט. והיה לי כיוון לבדוק גם ב"פירסט" כי ידוע דמדינות השונות וי"ו ופ"א מתחלפות כמו ווגל פוגל. אבל לא מצאתי גם בפ"א שום דבר בכיוון.
ולפענ"ד מי שיש לו אוצה"ח יוכל לחפש תיבות אלו ואולי ימצאו בעוד ספרים ישנים ויוכל לפרש לפי ההקשר.
ישנם גם מומחים ליידיש עתיקה וכן לגרמנית עתיקה וכו', ואיני יודע איך מגיעים אליהם. אצל החילונים ישנה איזו אגודה לשימור לשון היידיש ומסתמא יש להם הרבה מקורות אם זה מאוד חשוב. כאן שזה מפויע רק באקראי ועיקר הכוונה מובנת בלא לדעת הפירוש המדוייק, לא הייתי משקיע בזה כ"כ הרבה.
בלית ברירה העורך יכול לכתוב שלא נתברר לו הפירוש המדוייק, אבל לפי ההקשר המשמעות היא כך וכך.
From: אושי < mailto:[email protected] [email protected]>
Sent: 31 Dec 2024 6:35 PM
To: אליהו עבוד < mailto:[email protected] [email protected]>
Cc: ע נר < mailto:[email protected] [email protected]>; mailto:[email protected] [email protected]; עריכה תורנית < mailto:[email protected] [email protected]>
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישתיקון טעות לדעתי המילה רעכט זה יותר מדויק לתרגם לזכויות ופחות לרישיון
לגבי המילה רעכט זה - רשות או זכויות פחות מרישיון לדעתי
לגבי ווירסט הייזער שאלתי את הבינה מלאכותית וזה מה שהוא ענה לי
ביידיש, המונח "ווירסט הייזער" (Virst Heizer) מתאר לרוב אדם שהוא עקשן או לא מוכן להקשיב לדעות אחרות, או אדם שמתעקש על משהו למרות שהמציאות או ההיגיון לא תומכים בכך. המילה "ווירסט" באה מהמילה הגרמנית "worst" (הכי גרוע), והמילה "הייזער" יכולה להיות קשורה למשמעות של "חמימות" או "חום", כך שהביטוי מתאר מצב שבו אדם ממשיך במשהו למרות שזה לא נכון או לא כדאי.
עם זאת, המונח לא תמיד נמצא בשימוש רחב מאוד, ותלוי בהקשר שבו הוא נאמר.
אני לא בטוח שהוא צודק
לדעתי יכול להיות שהייזער זה בתים וווירסט זה שם משפחה - זה יכול להיות לפי המשפטים לפני ואחרי?
תודה לכל העונים.
'רעכט', הכוונה לכאורה לרישיון - שימכור גם את הרשיון לייצור למשך כל ימי המכירה, כי אם לא, המשקאות שייצרו אז ייאסרו בהנאה
השפה כנראה ארכאית מאוד ואולי אנשים זקנים מאוד יכירו את המילים מספרים ישנים.
אפשר לבדוק באוצה"ח אם המלים מופיעות ולנסות לפענח לפי ההקשר.
הדירה על תשעה ימים הכוונה השכ"ד של ימי הפסח, ותשעה כנראה הכוונה כולל ערב פסח שגם בו חמץ אסור בהנאה, וכולל כמובן יו"ט שני.
יכול להיות ש"ווריסט" הוא כינוי למשקאות חמץ שהיו בזמנם, יש לברר אצל חוקרי קדמוניות.
From: mailto:[email protected] [email protected] < mailto:[email protected] [email protected]> On Behalf Of אליהו עבוד
Sent: 30 Dec 2024 10:45 AM
To: עריכה תורנית < mailto:[email protected] [email protected]>
Subject: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישאשמח לקבל תרגום:
ווירסט הייזער צריכין למכור המשקאות כראוי ונכון, ולא יהיה להם ריוח רק שמוכרין הרעכט עם הדירה על תשעה ימים ולא יותר, כי אין איסור להנות ממעשה שבת בהיתר, אבל חמץ בפסח אסור בהנאה, ותבין.
בתודה
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2025 03:10
כמדומני דזה ל"ק לפי מה שדקדק שם לכתוב שמוכר לו בהוזלה מעט (ובזה כבר גבה גם מס המלך מהמשקה מראש), דהיינו שעדין יש לישראל רווח ביחס לעלות הייצור או למחיר שקנה היי"ש מהיצרן (וגם מרויח שאינו צריך לטרוח במכירת המשקה באותם ימים), משא"כ אם הגוי יחזיר לו הכל נמצא שלא מכר כלום ולא הרויח כלום במשך תשעה ימים (והרי מצד המלאי אין שום בעיה לייצר או לקנות עוד ועוד יי"ש).
ומה שהקשית לפירוש זה מה מהני שימכור לו הרשיון, הרי דקדק שם לומר שצריך שימכור לו כל המלאי במחיר הקרן דהיינו שאינו כולל בזה שום רווח לעצמו. ובאמת באהל משה עצמו לא הזכיר מזה מאומה, רק המהר"ם שיק שהביא, וכנראה כוונתו כמש"כ בתחילה שהישראל קנה הזכות לגבות המס לעצמו, וצריך למכור זה לגוי ולמכור לו היי"ש במחיר הקרן כמו שעלה לישראל בעצמו לקנות היי"ש או לייצר, ונמצא כשחוזר וקונה ממנו כל מה שלא מכר הגוי בפסח לא הפסיד ולא הרויח דבר, ואדרבא כל מה שימכור הגוי פחות עדיף לו שיוכל לקבלו בחזרה במחיר הקרן בלא שום טירחא.
ושני הפירושים לדינא שווים, רק שני אופנים שיתכנו במקומות שונים עפ"י חוקי המדינות.
מאת: From: אליהו עבוד
Sent: 1 Jan 2025 1:54 AM
To: [email protected]
מאת: Cc: ע נר [email protected]; אושי [email protected]; עריכה תורנית
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישאבל מסתבר שהגוי יחזור וימכור לבעה"ב במחיר שקנה ממנו, וא"כ אין לבעה"ב רווח או הפסד כמה הצליח הגוי למכור.
וגם לפי ביאורך עדיין לא הבנתי, מה מועיל שימכור הרשיון לגוי.
בדברי האהל משה רואים ביאור אחר, שמוכר לגוי המשקאות בהוזלה כדי שימכור בעצמו ברווח, ומה שלא ימכור חוזר הישראל וקונה ממנו, וממילא ככל שהגוי מוכר יותר יש לישראל רווח שלא יצטרך לחזור ולקנות ממנו (וזה חשבתי לפרש בתחילה אלא שלא ידעתי מנא לן לומר כל זה שיש תנאי שיחזור ויקנה מה שלא ימכור הגוי).
גם רואים שם ש"רעכט" היינו רשיון מכירת המשקאות, דכ' שחייב להשאירו פתוח בפסח דאל"כ יטלו ממנו הרעכט אחר הפסח.
From: אליהו עבוד <[email protected] mailto:[email protected] >
Sent: 1 Jan 2025 12:05 AM
To: [email protected] mailto:[email protected]
Cc: ע נר <[email protected] mailto:[email protected] >; אושי <[email protected] mailto:[email protected] >; עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישייש"כ.
האם זה נכנס בדברי האוהל משה המצ"ב?
לפענ"ד יש לשער שכשהישראל קונה הרשיון מהמלך למכור המשקאות, הוא משלם סך מסויים כפי כל המס שהוא משער שיוכל לגבות באותה שנה בניכוי הרווח שרוצה לקבל, ותמורת זה הוא מקבל רשיון לגבות כל המס על המשקאות באותו מקום, ועי"ז מרויח ההפרש בין מה ששילם למלך לבין מה שיגבה בפועל (כן זכור לי ממקומות אחרים ואינני זוכר כעת). ונמצא שגם כשהגוי מוכר, הרי שחלק המס שייך לישראל. ולכן רק כשימכור לגוי הרשיון עצמו דהיינו הזכות באחוז המס שיש ביי"ש, מהני דלא יהנה מזה כלל.
From: אליהו עבוד <[email protected] mailto:[email protected] >
Sent: 31 Dec 2024 10:03 PM
To: ע נר <[email protected] mailto:[email protected] >
Cc: [email protected] mailto:[email protected] ; אושי <[email protected] mailto:[email protected] >; עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישצירפתי לעיל צילום משו"ת מנחם משיב. אשמח אם מישהו יאיר את עיניי מה הרווח בפסח שיש לישראל שמוכר המשקאות לגוי, ולמה ככל שהגוי מוכר יותר הישראל מרוויח יותר. ומה מועיל במה שמוכר לגוי את הרשיון למכור.
ווירטסהאוז בגרמנית זה בית הארחה, פונדק
באוצה"ח מצאתי כעת שצ"ל וירטס (ולא וירסט) הייזער, והכוונה מוכרי משקאות.
ההסבר של הבינה המלאכותית נשמע כמו בדיחה מוצלחת (או אולי לא כ"כ).
ראיה למה שכבר הוכיחו שכשהוא לא יודע משהו הוא פשוט ממציא.
צריך לתעד את כל השטויות האלה לצורך מאמר בנושא.
לפי תוכן הדברים לכאורה פשוט שהייזר הכוונה בתים, והיינו בתי עסק לממכר איזה דבר מחומץ.
כל השאלה היא מה בדיוק, דהיינו מהו ווירסט. והיה לי כיוון לבדוק גם ב"פירסט" כי ידוע דמדינות השונות וי"ו ופ"א מתחלפות כמו ווגל פוגל. אבל לא מצאתי גם בפ"א שום דבר בכיוון.
ולפענ"ד מי שיש לו אוצה"ח יוכל לחפש תיבות אלו ואולי ימצאו בעוד ספרים ישנים ויוכל לפרש לפי ההקשר.
ישנם גם מומחים ליידיש עתיקה וכן לגרמנית עתיקה וכו', ואיני יודע איך מגיעים אליהם. אצל החילונים ישנה איזו אגודה לשימור לשון היידיש ומסתמא יש להם הרבה מקורות אם זה מאוד חשוב. כאן שזה מפויע רק באקראי ועיקר הכוונה מובנת בלא לדעת הפירוש המדוייק, לא הייתי משקיע בזה כ"כ הרבה.
בלית ברירה העורך יכול לכתוב שלא נתברר לו הפירוש המדוייק, אבל לפי ההקשר המשמעות היא כך וכך.
From: אושי < mailto:[email protected] [email protected]>
Sent: 31 Dec 2024 6:35 PM
To: אליהו עבוד < mailto:[email protected] [email protected]>
Cc: ע נר < mailto:[email protected] [email protected]>; mailto:[email protected] [email protected]; עריכה תורנית < mailto:[email protected] [email protected]>
Subject: Re: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישתיקון טעות לדעתי המילה רעכט זה יותר מדויק לתרגם לזכויות ופחות לרישיון
לגבי המילה רעכט זה - רשות או זכויות פחות מרישיון לדעתי
לגבי ווירסט הייזער שאלתי את הבינה מלאכותית וזה מה שהוא ענה לי
ביידיש, המונח "ווירסט הייזער" (Virst Heizer) מתאר לרוב אדם שהוא עקשן או לא מוכן להקשיב לדעות אחרות, או אדם שמתעקש על משהו למרות שהמציאות או ההיגיון לא תומכים בכך. המילה "ווירסט" באה מהמילה הגרמנית "worst" (הכי גרוע), והמילה "הייזער" יכולה להיות קשורה למשמעות של "חמימות" או "חום", כך שהביטוי מתאר מצב שבו אדם ממשיך במשהו למרות שזה לא נכון או לא כדאי.
עם זאת, המונח לא תמיד נמצא בשימוש רחב מאוד, ותלוי בהקשר שבו הוא נאמר.
אני לא בטוח שהוא צודק
לדעתי יכול להיות שהייזער זה בתים וווירסט זה שם משפחה - זה יכול להיות לפי המשפטים לפני ואחרי?
תודה לכל העונים.
'רעכט', הכוונה לכאורה לרישיון - שימכור גם את הרשיון לייצור למשך כל ימי המכירה, כי אם לא, המשקאות שייצרו אז ייאסרו בהנאה
השפה כנראה ארכאית מאוד ואולי אנשים זקנים מאוד יכירו את המילים מספרים ישנים.
אפשר לבדוק באוצה"ח אם המלים מופיעות ולנסות לפענח לפי ההקשר.
הדירה על תשעה ימים הכוונה השכ"ד של ימי הפסח, ותשעה כנראה הכוונה כולל ערב פסח שגם בו חמץ אסור בהנאה, וכולל כמובן יו"ט שני.
יכול להיות ש"ווריסט" הוא כינוי למשקאות חמץ שהיו בזמנם, יש לברר אצל חוקרי קדמוניות.
From: mailto:[email protected] [email protected] < mailto:[email protected] [email protected]> On Behalf Of אליהו עבוד
Sent: 30 Dec 2024 10:45 AM
To: עריכה תורנית < mailto:[email protected] [email protected]>
Subject: [הכתב והמכתב] תרגום מאידישאשמח לקבל תרגום:
ווירסט הייזער צריכין למכור המשקאות כראוי ונכון, ולא יהיה להם ריוח רק שמוכרין הרעכט עם הדירה על תשעה ימים ולא יותר, כי אין איסור להנות ממעשה שבת בהיתר, אבל חמץ בפסח אסור בהנאה, ותבין.
בתודה
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2025 18:55
בשמחה.
עכ"פ עוד לקח חשוב למדנו מכאן, שהבינה המלאכותית, כששואלים שאלה שאין לו עליה
תשובה, והיא לא בתחומים שהוא מונחה להצהיר שאינו מבין בהם כגון פוליטיקה
וכדו', כיון שהוא מבין שמצפים ממנו לתשובה, הוא פשוט מפנטז תשובות כמיטב
הדמיון, שאיכשהו נשמעות הגיוניות.
וראינו גם שהוא פינטז כל מיני משמעויות ש-WORST, שזה מילה באנגלית להכי גרוע,
היא בעצם בגרמנית.
דבר אחד חשוב שהוא לא חישבן כלל, שיתכן חילוף אותיות ושבעצם הכוונה לווירטס,
שזו מילה מוכרת ומשתלבת עם הביטוי מצויין. מלמד על צמצום מחשבתי מפתיע.--
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2025 18:55
בשמחה.
עכ"פ עוד לקח חשוב למדנו מכאן, שהבינה המלאכותית, כששואלים שאלה שאין לו עליה
תשובה, והיא לא בתחומים שהוא מונחה להצהיר שאינו מבין בהם כגון פוליטיקה
וכדו', כיון שהוא מבין שמצפים ממנו לתשובה, הוא פשוט מפנטז תשובות כמיטב
הדמיון, שאיכשהו נשמעות הגיוניות.
וראינו גם שהוא פינטז כל מיני משמעויות ש-WORST, שזה מילה באנגלית להכי גרוע,
היא בעצם בגרמנית.
דבר אחד חשוב שהוא לא חישבן כלל, שיתכן חילוף אותיות ושבעצם הכוונה לווירטס,
שזו מילה מוכרת ומשתלבת עם הביטוי מצויין. מלמד על צמצום מחשבתי מפתיע.--
תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2025 19:21
כפשוט, וזה עוד כסף קטן: הביאו פה פעם ציטוט של AI שהמציא מדרש שלא היה ולא
נברא! והוא הצליח לבנות את זה כמשהו שנראה ממש הגיוני במבט ראשון, עם הה"ד
וכו'. ראה בהרחבה על ה"הזיות" הנ"ל כאן
https://www.hamichlol.org.il/הזיה_(בינה_מלאכותית)
.--
-
תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2025 19:21
כפשוט, וזה עוד כסף קטן: הביאו פה פעם ציטוט של AI שהמציא מדרש שלא היה ולא
נברא! והוא הצליח לבנות את זה כמשהו שנראה ממש הגיוני במבט ראשון, עם הה"ד
וכו'. ראה בהרחבה על ה"הזיות" הנ"ל כאן
https://www.hamichlol.org.il/הזיה_(בינה_מלאכותית)
.--
תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2025 21:23
בכל מקרה, העולה, כי הכוונה ל'בית מרזח'.
מאת: [email protected]
--
-
תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2024 18:32
לגבי המילה רעכט זה - רשות או זכויות פחות מרישיון לדעתי
לגבי ווירסט הייזער שאלתי את הבינה מלאכותית וזה מה שהוא ענה ליביידיש, המונח "ווירסט הייזער" (Virst Heizer) מתאר לרוב אדם שהוא עקשן או לא
מוכן להקשיב לדעות אחרות, או אדם שמתעקש על משהו למרות שהמציאות או ההיגיון לא
תומכים בכך. המילה "ווירסט" באה מהמילה הגרמנית "worst" (הכי גרוע), והמילה
"הייזער" יכולה להיות קשורה למשמעות של "חמימות" או "חום", כך שהביטוי מתאר
מצב שבו אדם ממשיך במשהו למרות שזה לא נכון או לא כדאי.
עם זאת, המונח לא תמיד נמצא בשימוש רחב מאוד, ותלוי בהקשר שבו הוא נאמר.אני לא בטוח שהוא צודק
לדעתי יכול להיות שהייזער זה בתים וווירסט זה שם משפחה - זה יכול להיות לפי
המשפטים לפני ואחרי?מאת: On Tue, Dec 31, 2024 at 12:41 PM אליהו עבוד
--
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות