'יושב מרון' מהיכן מגיע הביטוי

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 00:08

ראיתי באיזה חיבור בן ימינו את הביטוי הזה.
זה ביטוי ידוע? מאין מקורו?

"אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
האדם".

כשולחן ערוך: שיהיו הדברים ערוכים יפה בטוב טעם ודעת ובסְדָר נכון, בדומה
לשולחן ערוך. ואם כך בענייני עולם הזה, על אחת כמה וכמה בענייני שמיים. *ומוכן:
*יש להגיש רק דברים מוכנים, ואין להגיש אוכל כאשר אינו מוכן, בדומה לזה חיבור
שאינו "מוכן" אין כל כך תועלת בהגשתו. *לאכול: *בדומה לאוכל, על הכותב לכתוב
דברים ערֵבים ללומדיהם, ויש לו למדוד את דבריו לפי טעמם של שומעי לקחו, ולא רק
לפי טעמו שלו. בנוסף לזה, כשם שתבלינים משביחים את טעמו של האוכל ויש להשתמש
בהם במידה, כך ראוי לתבל את הכתיבה במליצות המרנינות את לב הקוראים, אך יש
להשתמש בהן במידה. לפני האדם: יש להגיש את הדברים הכתובים לפני האדם
דהיינו על אתר בספר, ולא לאלצו לעיין בחיבורים אחרים על מנת להרוות את צמאונו
.

אלו יסודות העריכה התורנית והיתר פירוש להם.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 00:10

הביטוי "יושב מרון" מגיע מהגמרא במסכת סנהדרין (ק"ד ע"א). הוא מתייחס למישהו
שמעמדו אינו ברור או יציב, בדומה ליישוב מרון (כנראה הכוונה למירון בגליל),
שהיה מקום מגורים הררי ולא מבוסס היטב.

בהקשרים מאוחרים יותר, הביטוי קיבל משמעות של מישהו שיושב בבדידות או במקום
שאינו מרכזי, ולעיתים אף עם קונוטציה של דמות שולית או בלתי חשובה.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 00:10

(מקור: ...)

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 00:12

אין לי מושג מה ראה בסנהדרין שם

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 00:15

לא יודע מניין התשובה הנ"ל. אבל אם הכוונה לגיפיטי, חובה להשתמש בחיפוש ברשת.
בזה הוא לא ממציא. ואכן כשאני שאלתי אותו הוא טען שאין כזה ביטוי במקורות

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 00:17

ועל זה יש להליץ:
והחכמה מאין תמצא ואי זה מקום בינה

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 00:17

וכלשונו:

הביטוי "יושב מרון" (בכתיב עם האות נ') אינו מופיע במקורות היהודיים הקלאסיים.
הכינוי המקובל לאלוקים הוא "יושב מרום" (בכתיב עם האות ם סופית), המתייחס
לשוכן במרומים, כלומר, בשמיים. ביטוי זה מופיע בתפילות ובפיוטים יהודיים ומשמש
לתיאור רוממותו וגדולתו של האל.

ייתכן שהבלבול נובע מהביטוי "בני מרון" המופיע בתפילת "ונתנה תוקף" הנאמרת
בימים הנוראים. ביטוי זה מתאר את בני האדם העוברים לפני אלוהים למשפט, כמו
כבשים הנספרות אחת אחת. המשמעות המדויקת של "מרון" בהקשר זה אינה חד-משמעית,
וישנן פרשנויות שונות למילה זו.

אם נתקלת בביטוי "יושב מרון" (עם נ') בהקשר מסוים, אשמח אם תספק פרטים נוספים
כדי שאוכל לסייע לך להבין את המקור והמשמעות המדויקת שלו.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 00:27

ראו זאת מצאתי
[image: image.png]

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 00:53

רש"י ר"ה יח. ד"ה כחיילות של בית דוד. וכבני מרון כבני חיילות של מלך מרון
לשון מרות ואדנות, וכך היו מונין אותם יוצאים זה אחר זה בצאתם למלחמה.
אז הגיוני שאפשר לקרוא להי"ת 'יושב מרון'.

[דוד בהרן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 00:54

מה לא עושין בשביל חרוזין