דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

טכסיס או תכסיס

2022
5 3 23 1
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 12:53 בס"ד סורי, המייל נשלח בטעות. הודעות כאלו נשלחות בד"כ רק ברשימת התפוצה הצנועה שלי. להצטרפות נא לפנות אלי במייל חוזר.
  • איך כותבים: בפשטות או בפשיטות?

    2022 כתיבה תורנית שפות
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    32 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 23:25 תודה על הדעות המחכימות.
  • מצר או מיצר?

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג שפות
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    40 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2022 22:23 אין שום הגיון ב"מיצר" בצירה ופתח, כאשר ריבויו הוא "מְצָרִים". זהו שיבוש מפועל "מיצר", אשר שורשו הוא "צרר", ובבנין מפעיל הוא מקבל תבנית הכפולות הדומה לתבנית ע"ו. ועכצ"ל "מצר" בשש נקודות, דהיינו סגוליים. מאת: [email protected]
  • איך כותבים

    2022 כתיבה תורנית שפות
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    22 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 18:05 לכאורה עדיף 'לאוחזם'. ובניקוד: לְאָחֳזָם מאת: [email protected]
  • חיפוש ספר [או קובץ]

    2022 ספרים תורניים מקורות תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    18 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 09:55 מצו"ב כל הלכות שביעית קבצים מצורפים: דיני שביעית למעשה.pdf
  • 'לדוד מזמור' או 'מזמור לדוד'?

    2022 הלכה ומנהג מקורות תורניים
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    65 צפיות
    M
    תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2022 10:53 ענין ג’ השבתות המבוקש מבואר בטור הלכות תפילת שבת, משם באר”ה שזהו החילוק בין נוסח ג’ התפילות, בשונה מג’ תפילות יו”ט השוות בנוסחם, עיי”ש.
  • ישוב או יישוב

    2022 שפות כתיבה תורנית
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    21 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 19:22 משום מה התקבל ברבים מן הספרים החדשים לכתוב מילים כאלו (יישוב, ייסורים וכדו') בכתיב מלא, כלומר בשתי יו"דין, אך כאמור לעיל אין בזה כללים מדויקים וחובה מסוימת.
  • 0 הצבעות
    11 פוסטים
    35 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/10/2022 00:08 צודק שזה שימוש קיים ולא פסול, אבל אין להתעלם מלשון חז"ל במשנה וגמרא וכו' וכו', ואלפי מקורות שרגילים בלשון "לרפאותו", ואני כתבתי בעיקר מצד מנהג העולם שיותר מקובל (בהפרש ניכר מאוד) לכתוב "לרפאותו". [למשל בעלמא: אילו הייתי כותב כללים למכון, הייתי כותב שיש להשתמש במילה "לרפאותו" ולא "לרפאו", גם אם שניהם נכונים].

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים