דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

תרגום מילה

2023
7 4 23 1
  • עזרה במציאת מילה חילופית

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    41 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 20:17 ומקור חילוק זה.
  • תרגום המילה "צוהיטן"

    2023
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    69 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/05/2023 17:44 ברור שהתירגום המילולי הוא 'לשמור'. אך השאלה איך זה מתאים להקשר (שם בספר שהביא השואל הנכבד). אני התכוונתי לומר שלא תמיד התירגום המילולי הוא העיקר. לפעמים יש משפטי סלנג שהמשמעות שלהם איננה מילולית, אלא בהקשרית סביבתי או שפתי. והדוגמאות שהבאתי הינו דוגמאות מייצגות. מילה שהתרגום *המילולי *אינו קשור כלל למשמעות - כמו: אַ טְשְׁוָואקְ'ס אַ טְשְׁוֶועקְל – שמשמעותו ה'סלנגית' היא: קרבת משפחה רחוקה. מילים שהתרגום *המילולי שלהם *קשור, אבל המשמעות שלהם היא נסתרת. כמו: מֶען זָאל נִישְׁט... מֶען זָאל טַאקֶע נִישְׁט... - שהוא סלנג שמקצר משפט, זהו, כנראה, קיצור של 'שלא נתנסה', מילה שהתרגום המילולי קשור ממש לענין - אבל המשמעות שלו שלו הוא למה שמתכוונים בסלנג. כמו אוּנְטֶערהַאלְטֶער, או אוּנְטֶערפִירֶער - שהתרגום המילולי הוא: המחזיק מלמטה או מנהיג תחתון. והמשמעות שלו היא: המחותן / השושבין. מה ששלחתי לציבור הוא חלק ממאמר על טעויות תירגום כאלו, בספרות המוהדרת של השנים האחרונות. לקראת חג הסוכות הבעל"ט, אני רוצה לפרסם את המאמר. אם יהיה לך דוגמאות כאלו. אל תמנע טוב מבעליו.
  • תרגום מילה באידיש

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    15 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 19/05/2023 13:05 מנוקד ככה: פַאכְטֶער - מוכס, גובה מס
  • עזרה בניקוד מילה

    2023
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    69 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 19/07/2023 18:15 נראה שמפרשי המקרא דלקמן מסכימים שבבראשית ל"ב:ה' וָאֵחַר הוא פועל *עומד * מבניין *קל *[היה צ"ל וָאֶאֱחַר] ובעבר: הוא אָחַר = התמהמה [יש לציין שהשימוש בבניין קל לא מקובל בימינו ולכן נשמע לנו מוזר, וכצפוי, הוא מובא רק במילון אבן שושן, אך לא במילון רב מילים של שוויקה]; ואילו אֵחַר הַנַּעַר בבראשית ל"ד:י"ט פועל עומד מבניין פִעֵל [*נראה ש**בלשון המקרא **אין הבדל במשמעות בינו לבין "**אָחַר" בבניין קל הנ"ל]. * בנוסף, יש גם פועל יוצא מבניין פִעֵל, כמו בבראשית כ"ד:נ"ו אַל⁠־תְּאַחֲר֣וּ אֹתִ֔י [= עיכב וגרם השהייה לזולת]. *[יש לציין שבניקוד "אחר" בבניין פִעֵל נחלקו המילונים הנ"ל: * *במילון אבן שושן מנוקד כמו הפסוק הנ"ל: אֵחַר, לצד אֵחֵר (את המועד), *ולא נראה ששני הניקודים השונים תלויי משמעות אלא תלויי תקופה; *ואילו במילון רב מילים: אִחֵר. * *הרעיון ליצור בידול בהגייה בין הצורות מבניין **פִעֵל לפי **המשמעויות השונות שלהן, *הוא בהחלט מעניין. * *אבל אם כבר ליצור בידול, אולי ראוי להבדיל **בין פועל עומד לפועל יוצא. * *כמצויין **במילון רב מילים, משמש כיום הפועל "*אִחֵר" בחמש משמעויות שונות. "איחר לפגישה" כלול בפירוש 1; "עשה פעולה באיחור" כלול בפירוש 2 -- שניהם פעלים עומדים; ופירוש 5, לדוגמה, "קבע שזמנו מאוחר", הוא פועל יוצא]. רשב"ם בראשית ל"ב:ה' ואחר – כמו: ואאחר, כמו: ואהב את יעקב (מלאכי א':ב') – כמו: ואאהב, וכן: ואכל, ואמר – חסרון אלף של יסוד. אבן עזרא פירוש ראשון בראשית ל"ב:ה' ואחר עד עתה – האל"ף סימן המדבר, והנוח הנעלם שהוא אחריו תחת אל"ף השורש, וכן: אני אהבי אֵהָב (משלי ח':י"ז), כי כבד על הלשון להוציא ב' אלפין, והוא מהבנין הקל. שד"ל בראשית ל"ב:ה' וָאֵחַר – עתיד קל משרש אחר, כמו אני אוהבי אֵהַב (משלי ח':ט"ז) עיין דקדוקי 554 § https://archive.org/details/bub_gb_sn0imfW6XNwC/page/n253. הואיל משה בראשית ל"ב:ה' ואחר – שרש יחר זמן עתיד עם ו"ו ההיפוך בנין ההפוך בנין קל על משקל וָאֵדַּע. ולא אחר הנער (בראשית ל"ד:י"ט) שרשו אָחַר זמן עבר בנין פִעֵל על משקל ברך, ושני השרשים שוים בענינם כמו אצל ויצל (בראשית ל"א:ט'). רשב"ם בראשית ל"ד:י"ט ולא איחר – מגזרת: לא תאחר (שמות כ"ב:כ"ח), שהוא משקל כבד, כמו: תשבר (שמות כ"ג:כ"ד). אבן עזרא פירוש ראשון בראשית ל"ד:י"ט ולא אחר – איננו בדקדוק כמו: ואחר עד עתה (בראשית ל"ב:ה'), רק הוא מהבנין הכבד הדגוש, על משקל: ברך נבות אלהים ומלך (מלכים א כ"א:י"ג), [וכן: ארש אשה (דברים כ':ז'). ואם תסתכל בפעלים אשר עי"ן פועלם רי"ש, תמצא מוצאם יחד.] שד"ל בראשית ל"ד:י"ט אחר – פִעֵל.
  • דרוש תרגום

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    35 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2023 20:47 יישר כח גדול לכל אלו שסייעו, גם באישי. ברכות יחולו על ראשכם! נ.ב. לא ציטטתי את כל הקטע מהטעם הכמוס עמי. אך אני מקבל את בקשתכם הנכונה - לצטט קטע שלם בבקשות מעין אלו.
  • תרגום מיידיש

    2023
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    57 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 19/10/2023 19:09 "קעך" = חדר בישול, מטבח. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: שמעון הלר ; מ. מ. מוסקוביץ ; חיים דב דזאלובסקי ; jacob reichman ; אברהם לוי ; עריכה תורנית Sent: Thursday, October 19, 2023 5:07 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] תרגום מיידיש עמוד סב. והביטו נפלאות. כעת מובן מדוע הוועניטל היה יקר אצלו. זה לא בגלל המחיר וכדו', אלא שע"י המחיצה הזו היה לו יישוב הדעת לעבודת ה'! הפתרון ע"פ הספר כוכבי אור (אבניה ברזל עמ' סח), כמצ"ב. ווענטיל = מחיצה/קיר מוהרנ"ת העמיד קיר/מחיצה מעצים בתוך הדירה שלו (כמדומה שקעך = דירה), ועי"ז נוצר לו חדר משלו לעבודת ה'. ווענטיל = פקק, שסתום. (ביידיש/גרמנית). ----- Original Message ----- From: שמעון הלר To: מ. מ. מוסקוביץ Cc: חיים דב דזאלובסקי ; jacob reichman ; אברהם לוי ; עריכה תורנית Sent: Thursday, October 19, 2023 4:30 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] תרגום מיידיש יתכן שהכוונה לחנוכיה עם "ווענטיל" דהיינו חנוכיה עם קיר בצידה כמנהג החסידים. אולי להביא עוד כמה שורות לפני ואחרי דופן קטן ואולי רוח קלילה (וינטל) צריך לראות את ההקשר אולי קיר מה זה "ווענטיל" ייש"כ לכל המגיבים
  • תרגום

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    29 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 24/12/2023 20:50 בדברי הרמ"א בסימן שא' סעיף לו' דהביא לדברי האור זרוע דמותר לצאת בשני כובעים זה על גבי זה בשבת ויעויין במחצית השקל דנקט דאין הכוונה כפשוטו דאין דרך בכך לשים כובע על כובע אלא כובע על מיצאל, [להבנתי הדלה הכוונה לכובע על כיפה]
  • תרגום

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    41 צפיות
    J
    תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2023 00:39 לא בטוח שהכוונה כמו הרב קריבוס, יכול להיות כחסידי קמאי שבמכנסים חגרו בבענדל - בשרוך, ולא מודרני בכפתור מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים