דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור במגלה עמוקות

2023
1 1 7 1
  • מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 19:04 זה שיח שיכורים בפורים תוכל למצוא בדרשות שונות לפורים רב באוצר הטפשות מהדורה 1779 או במדור המעניין בוארטים לשלחן שבת
  • חיפוש מקור

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    43 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:38 יישר כח גדול לכולם, את המקור הזה אני צריך עבור דברי תהלות ה' לר' אליהו כהן בעל שבט מוסר, שביאר את הפסוק בתהילים (קב טז) וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם ה', וכתב שם בזה"ל: איתא ברז"ל שעתיד שם הוי"ה להיות חקוק על מצח כל אחד מישראל וזהו 'ויראו הגויים את שם ה', שיראו את שם ה' ממש על מצחות בני ישראל. וכבר אמרו 'יגעת ומצאת תאמין', בס"ד מצאתי מדרש (שמו"ר טו יז) בזה"ל: ולא עוד אלא שיהיו גדולי העם רואין קטן מישראל ומתאוין לכרוע לפניו בשביל השם שכתוב על כל אחד ואחד, שנאמר (ישעיה מט) כה אמר ה' גואל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים מלכים יראו וקמו, משל לעץ נאה שהיה נתון בבית המרחץ נכנס פרוסביטוס לרחוץ הוא וכל עבדיו ודשו את העץ וכל הפגאנים וכן כל אחד ואחד מהן מתאוים לפסוע עליו, לאחר ימים שלח פרוטומו שלו לאותה מדינה שיעשה לו איקונין ולא מצא עץ חוץ מאותו שהיה במרחץ, אמרו האומנין לשלטון אם מבקש אתה להעמיד האיקונין הבא את העץ שיש במרחץ שאין לך טוב ממנו, הביאוהו ותקנו אותו כראוי ונתנוהו ביד צייר וצייר את האיקונין עליו והעמידה בתוך הפלטון בא השלטון וכרע לפניה וכן דוכוס וכן אפרכוס וכן הפרופיסטון וכן הלגיונות וכן דימוס וכן כולם, אמרו להן אותן האומנין אתמול הייתם מדיישין את העץ הזה במרחץ ועכשיו אתם משתחוים לפניו, אמרו להם אין אנו כורעים לפניו בשבילו אלא בשביל פרוטומו של מלך שהיא חקוקה עליו, כך אומרים אנשי גוג עד עכשיו היינו עושים בישראל מה שאי אפשר שנאמר לבזה נפש למתעב גוי ועכשיו לישראל אנו משתחוים, *אומר להן הקדוש ברוך הוא הן בשביל שמי שכתוב עליהם שנאמר (שם /ישעיהו מ"ט/) למען ה' אשר נאמן, וכן משה אומר (דברים כח) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וגו', *וכשהוציא הקדוש ברוך הוא את ישראל ממצרים היה נוטל הפנס ומהלך לפניהם שנא' (שמות יג) וה' הולך לפניהם יומם, וכן הוא עתיד כשיוציאם מאדום, שכן אמר ישעיה (ישעיה נב) כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל, וכתיב (שם /ישעיהו/ מב) הראשונות הנה באו וגו', לקיים מ"ש מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה.
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 00:04 אשריכם ישראל, נעניתי.
  • ביקוש מקור.

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    14 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/06/2023 17:59 פנינים משולחן הגר"א אסתר ה, ח מאת: [email protected]
  • מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    6 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2023 13:44 בס"ד ספר הזהר / זהר עם פירוש הסולם / ויקרא / אמור / מאמר שמיני עצרת אות רפט זהררפט) והאי יומא, יעקב הוא רישא לחדוותא, וכל אינון אושפיזי חדאן עמיה. וע"ד כתיב, אשריך ישראל מי כמוך. וכתיב, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. פירוש הסולםרפט) והאי יומא יעקב וכו': ויום ההוא, יעקב, שהוא ת"ת, הוא ראש אל השמחה, וכל שאר האורחים, אברהם יצחק משה אהרן יוסף דוד, שמחים עמו. ועל כן כתוב, אשריך ישראל מי כמוך. וכתוב, ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. חיים שטרן 0533-120-600
  • מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    18 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2023 15:12 לענ"ד יש לדייק כי 'בדיחה טובה' לא קרב אל 'מליצה' ו'דרך צחות' כל הלילה. מאת: [email protected]
  • מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    10 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 22:01 [image: image.png]
  • מציאת מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    22 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 20:55 השולחן ערוך כותב במפורש שפסקו מלמות סימן תצג: סעיף ב https://he.wikisource.org/wiki/שולחן_ערוך_אורח_חיים_תצג_ב נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו מלמות, ואין להסתפר עד יום ל"ד בבקר אלא א"כ חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת. הגה: ובמדינות אלו אין נוהגין כדבריו, אלא מסתפרין ביום ל"ג ומרבים בו קצת שמחה ואין אומרים בו תחנון (מהרי"ל ומנהגים). ואין להסתפר עד ל"ג בעצמו ולא מבערב (מהרי"ל). מיהו אם חל ביום ראשון, נוהגין להסתפר ביום שישי לכבוד שבת (מהרי"ל). ומי שהוא בעל ברית או מל בנו, מותר להסתפר בספירה לכבוד המילה. (הגהות מנהגים):

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים