דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

לשון יחיד או רבים?

2023
13 12 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 10:59

    איך כותבים?
    התוס' הקשה או התוס' הקשו
    וכן התוס' תירץ או תירצו וכדומה

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 10:59

    איך כותבים?
    התוס' הקשה או התוס' הקשו
    וכן התוס' תירץ או תירצו וכדומה

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 11:06

    בתוספות הקשו.
    שהרי הם היו רבים.
    לשים לב לכתוב הרמב"ם ולא ברמב"ם, ולהפך בתוספות ולא התוספות. שהרי הרמב"ם הוא
    שם אדם, ותוספות הוא שם חיבור.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 10:59

    איך כותבים?
    התוס' הקשה או התוס' הקשו
    וכן התוס' תירץ או תירצו וכדומה

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 11:07

    לכאורה הכוונה לבעלי התוס' וא"כ צ"ל ברבים

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 10:59

    איך כותבים?
    התוס' הקשה או התוס' הקשו
    וכן התוס' תירץ או תירצו וכדומה

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 11:13

    בס"ד

    רבים

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 11:13

    בס"ד

    רבים

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 11:18

    נהוג לכתוב הקשו תוס' ולא התוס' הקשו

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 11:13

    בס"ד

    רבים

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 12:05

    מצינו גם שכתבו הקשה התוספות בלשום יחיד, אך הנוסח המקובל הוא ברבים וכן
    הם הוראות הרבה מכונים

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 11:13

    בס"ד

    רבים

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 12:10

    כי מדובר על בעלי התוספות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 11:07

    לכאורה הכוונה לבעלי התוס' וא"כ צ"ל ברבים

    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 12:21

    לענ"ד בשאלות כאלה קשה לקבוע מסמרות,
    משום שיש פער בין ה'תקני' (או האמור להיות כך לפי הכללים היבשים) לבין הנהוג,
    והשיקול נתון לדעתו של הערוך אם בעבודה שלפניו נדרש התקני או הנהוג.
    אמנם בשאלה הנ"ל למיטב הבנתי הרוב נוקטים בלשון רבים שהוא גם ה'תקני'

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 12:21

    לענ"ד בשאלות כאלה קשה לקבוע מסמרות,
    משום שיש פער בין ה'תקני' (או האמור להיות כך לפי הכללים היבשים) לבין הנהוג,
    והשיקול נתון לדעתו של הערוך אם בעבודה שלפניו נדרש התקני או הנהוג.
    אמנם בשאלה הנ"ל למיטב הבנתי הרוב נוקטים בלשון רבים שהוא גם ה'תקני'

    תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 00:16

    יש שמתחמקים מהבעיה וכותבים הק' תוס' וכן ותי' תוס'

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 00:16

    יש שמתחמקים מהבעיה וכותבים הק' תוס' וכן ותי' תוס'

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 15:28

    בפרוייקט השות יצא לי כעשרים וארבע אלף "הקשו תוס'" או "והקשו התוס'" או
    התוספות ורק 2500 הקשה! ועוד 1500 הק' - והק'

    וזה לא שייך לשמרנים או מודרנים, אם כי באידיש אומרים פרעגט, ולא פרעגן.

    העיקרון של המכונים ושל השפה התקנית הוא שעורכים בצורת סיפור, הכל יותר סיפורי
    ומאתגר, ואי לכך פחות שפה למדנית יותר שפה דיבורית, וממילא יש סיפור שבעלי
    התוספות שואלים, או יותר נפוץ ורבי פלוני אלמוני רבה של צפת מקשה בספרו עטרת
    שבלים [קייב 2023] זה מקובל כמובן בספרי אגדה קלילים יותר, אך העיקרון זהה,
    לעשות מה שיותר סיפורי

    לעומת הספרים השמרנים שלא מתשקשים במילים אלא אם רוצים להצטעצע [כמו ומה מאד
    נפלאו דברי רש"י כדהקשו התוס' בשם]

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/04/2023 15:28

    בפרוייקט השות יצא לי כעשרים וארבע אלף "הקשו תוס'" או "והקשו התוס'" או
    התוספות ורק 2500 הקשה! ועוד 1500 הק' - והק'

    וזה לא שייך לשמרנים או מודרנים, אם כי באידיש אומרים פרעגט, ולא פרעגן.

    העיקרון של המכונים ושל השפה התקנית הוא שעורכים בצורת סיפור, הכל יותר סיפורי
    ומאתגר, ואי לכך פחות שפה למדנית יותר שפה דיבורית, וממילא יש סיפור שבעלי
    התוספות שואלים, או יותר נפוץ ורבי פלוני אלמוני רבה של צפת מקשה בספרו עטרת
    שבלים [קייב 2023] זה מקובל כמובן בספרי אגדה קלילים יותר, אך העיקרון זהה,
    לעשות מה שיותר סיפורי

    לעומת הספרים השמרנים שלא מתשקשים במילים אלא אם רוצים להצטעצע [כמו ומה מאד
    נפלאו דברי רש"י כדהקשו התוס' בשם]

    תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 12:36

    אם לדייק:
    לא הכוונה והמטרה להתנסח בסגנון סיפורי, אלא המטרה 'לתפוס' כמה שיותר את הקורא
    שיימשך ללמוד, ולצורך התמדת הקורא בלימוד וקיום 'והערב נא ה' א-לקינו את דברי
    תורתך בפינו'ף, מתאמצים להסתגנן באופן הכי קריא, הכי מושך, והכי מובן. ואופן
    הכתיבה הסיפורי הוכח כמעניין יותר עבור רוב האנשים.

    יש לציין שהתוספות אינם ישות או תואר, ולכן מבחינה דקדוקית נכון יותר לכתוב
    הקשו בתוס' ושיעור הלשון הוא: הקשו החכמים/חכמי צרפת בספרם תוספות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 12:36

    אם לדייק:
    לא הכוונה והמטרה להתנסח בסגנון סיפורי, אלא המטרה 'לתפוס' כמה שיותר את הקורא
    שיימשך ללמוד, ולצורך התמדת הקורא בלימוד וקיום 'והערב נא ה' א-לקינו את דברי
    תורתך בפינו'ף, מתאמצים להסתגנן באופן הכי קריא, הכי מושך, והכי מובן. ואופן
    הכתיבה הסיפורי הוכח כמעניין יותר עבור רוב האנשים.

    יש לציין שהתוספות אינם ישות או תואר, ולכן מבחינה דקדוקית נכון יותר לכתוב
    הקשו בתוס' ושיעור הלשון הוא: הקשו החכמים/חכמי צרפת בספרם תוספות.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 13:51

    "תוספות" זה קיצור של: בעלי/חכמי התוספות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 13:51

    "תוספות" זה קיצור של: בעלי/חכמי התוספות.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/04/2023 13:55

    ולכן אפשר: כתבו התוספות. סוברים התוס'.

  • לשון זכר או נקבה

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 16:38 יד מלאכי כללי התלמוד כלל שט: כל דבר שאין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו, כן כתב התי"ט בשם הראב"ע בפ"ב דנזיר מ"ב ובפ"ה דתמיד מ"ד. אמנם הרב הגדול מוהרמ"ז שם בתמיד בפירושו על המשניות כתב שוודאי לא אמר הראב"ע כלל זה וגם שאינו אמיתי שהרי השמש יש בו רוח חיים ונמצא זכר ונקבה, ואי איתיה להאי כללא הכוונה היא שכך היא דרכה של תורה לקרותו לפעמים בשם זכר ולפעמים בלשון נקבה כמ"ש רש"י בפסוק המחנה האחת והכהו, אבל לא שמה שנמצא בתורה בלשון זכר נוכל לאומרו בלשון נקבה או להפך. וכן כתב הבית דוד בפ"ב דנזיר בשם ספר מקנה אברם וערוגת הבשם, ותא חזי מאן גברא רבא דמסהיד עליה להאי כללא ה"ה הרדב"ז ז"ל שבחלק ב' מתשובותיו סי' של"ו כתב שהוא מן הראשונים ושכן היא הסכמת המדקדקים בשם ר"ת ז"ל, וכן מצאתי עוד להרדב"ז ז"ל בקובץ ג' סי' קמ"ו מלשונות הרמב"ם שכתב כן בשם ר"ת בריש קמא אך אני בעניי יגעתי ולא מצאתי לר"ת שכתב כן לא בקמא גם לא בשום דוכתא אחרינא, ועיין תוספות קידושין דף ב' ב' ד"ה קשו שכתבו דאף על גב דמצינו כמה דברים שנקראים בלשון זכר ונקבה כגון יד ושמש ומחנה וכו' היכא דאיכא לשנויי משנינן ובקראי נמי יש שום דרשה ע"ש. בברכה, הרב מאיר פישהוף ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר) 0548496050 לזכות לכל הברכות השמורות למחזיקי התורה לחץ כאן https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=9001256&groupe=רשת כוללי ערב - ממלכת התורה&groupelock=1 [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 29.03.23, 16:35:53
  • שאלה בדקדוק - ספרי או ספריי, עלי או עליי?

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2023 22:37 בעברית כותבים בלשון רבים בשתי יודי"ן, כדי שלא להחליף עם לשון יחיד, אך בכתיבה התורנית כמעט ואינו מצוי, הגם שאפשר למצוא כן בספרים חדשים רבים יחסית. מאת: [email protected]
  • ספיקות או ספקות? ספיקו מותר או ספקו מותר?

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2023 22:43 הנכון הוא ודאי בלא י' אך כתיבה בי' אינה בגדר טעות כיון שכך הורגלו לכתוב בספרים רבים
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 16/07/2023 23:18 יכול להיות שאהע"ז גם יעזור איני יודע.
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2023 13:13 בהיברובוקס יש רק את הספר הזה קבצים מצורפים: Hebrewbooks_org_60735.pdf
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2023 00:20 אצל לקוח שמבקש "רק לשון הקודש", עדיף: מאד, כיון.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 12:38
  • 0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2023 01:39 לא מזמן יצא לי לדבר עם אחד שיש לו קשר עם חברת השמה כלשהי, ביקשתי ממנו שיבדוק לי אם יש שם משרות של עריכת ספרי קודש. התשובה שהם החזירו: הכתובת של הקבוצה פורצים תצטרף אליהם ושם יעזרו לך..

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים