מאן דיהיב חיי יהיב מזוני - מקור

[אריכא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 17:22

יש מקור *חז"לי *לפתגם זה מלבד תענית ח: "כי יהיב רחמנא שובעא - לחיי הוא
דיהיב"?

בברכה, אריכא

[ברנדסדורפער אשר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 18:50

עלי תמר תענית פרק ג
הנני להעיר כאן על כמה פתגמים השגורים בפי כל, שיסודם ברז"ל, בגמרא ובמדרשים,
ברם שם הם כתובים בסגנון אחר. ראה בשו"ת אבני חפץ סימן כ"ט. המובא בספר היכל
לדברי חז"ל, עמוד תרי"א, שהביא לדוגמא, א) מאמר שלפנינו שבפי העם שגור, אין
שוטה מרגיש. ב) בעירובין י"ג, כל המחזר אחר הגדולה גדולה בורחת ממנו. ובפי העם
שגור, כל הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו. ג) במדרש רבה מטות כ"ב ד', למה שלח
פנחס, אמר מי שהתחיל במצוה הוא גומר, (ויותר היה לו להביא המאמר בירושלמי ר"ה
סוף פ"א המתחיל במצוה אומרים לו מרוק) ובפי העם שגור המתחיל במצוה אומרים לו
גמור, עיין שם. ויש להוסיף בסנהדרין ק"ו, הקדוש ברוך הוא ליבא בעי, ובפי העם,
רחמנא לבא בעי. ונ"ל הסיבה לזה שפתגמים אלו היו שגורים בפי העם עוד מלפני
הדפוס ובאיזה גמרא או מדרש היה כתוב אותו פתגם בסגנון זה וממנו בפי העם. כן
אנו רואים שרש"י היתה גרסתו באמת בגמרא רחמנא ליבא בעי, ובד"ס שם, שכ"ה הגירסא
בגיליון גמרא כת"י ובמדרשים. ובאוצר דברי חכמים ופתגמיהם, שכן הוא גירסת כמה
ראשונים עיין שם. וכן בעירובין י"ג, ברור שהיתה גירסא באיזה גמרא כת"י, כל
הרודף אחר הכבוד הכבוד בורח ממנו. וגם נראה שהיתה גירסא באיזה ירושלמי או
במדרש כת"י המתחיל במצוה אומרים לו גמור. ויתכן שיש לזה עוד סיבה שניה, שהעם
שינה במקצת הפתגם התלמודי לשם בהירות ע"ד פירוש המפרשים דוגמת הפתגם אין שוטה
מרגיש, שיסודו בפירוש מהרש"א בשבת ובמפרשים שקדמו לו. וישנו סוג שני של פתגמים
בפי העם שמקורם במדרשים שנאבדו מאתנו, כמו הפתגמים שהביא בשו"ת אבני חפץ הנ"ל,
א) מאן דיהיב חיי יהיב מזוני. ב) כל הכועס כאילו עובד ע"ז. ובספר היכל שם,
העיר שפתגם זה נמצא במדרש לעולם פט"ו. וישנו סוג שלישי שמקורו הוא הקבלה בפי
העם שהוציאו ממאמרי חז"ל, לסוג זה שייכים כנראה, א) כבדהו וחשדהו, ב) דברים
היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, וכל כיוב"ז, ובאתי רק להעיר. לסוג רביעי שייכים
הפתגמים שמקורם בספרי דרוש ומוסר קדומים, שחלק מהם אנו מוצאים בספרים שלפנינו
וחלק מהם יסודם בספרי כת"י עוד מלפני המצאת הדפוס ולא נדפסו או שנדפסו וכלו
מרוב ימים.

[רפאל רפפורט - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 19:31

עיין בשו"ת אבני חפץ (לוין. סימן כט) שכבר העיר שמשפט זה כצורתו אין לו מקור
בחז"ל. והביא שם עוד י"ב אימרות ששגורות בפי אינשי ואין להם מקור בחז"ל.

[שלום זיאת - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 21:01

מלבי"ם על שמות טז ז

"ובקר וראיתם את כבוד ה'", הנה כתיב לועג לרש חרף עושהו ומכבדו חונן אביון
(משלי יז), כי מכבוד השם שכל בריה שברא הכין לה פרנסתה, כי אם יצויר שיברא
בריאה ולא ימציא לה פרנסתה, א"כ ברא אותה לרעתה ואין זה מכבוד ה' ית', וכשברא
ה' את הרש שאין לו אמצעיים להתפרנס בהם, הכין לו פרנסתו ע"י העשיר, ע"י שנטע
בלב העשיר רחמים וחמלה להעניק מטובו אל הרש, וע"י שהעשיר צריך למשרתים ופועלים
ובזה ימצא הרש פרנסתו, אבל הלועג לרש מצד שהרש אין לו כח להמציא פרנסתו והוא
לא ירצה להעניק לו מטובו, הוא מחרף את עושהו שברא בריה ולא המציא לה פרנסתה,
אבל החונן אביון הוא מכבד את ה', שזה מכבוד ה' שיזמין טרף לכל בריותיו, כמ"ש
מאן דיהיב חיי יהיב מזוני, ר"ל שמצד שנתן חיים מוטל עליו החיוב לתת מזונות,
שאל"כ נתן את החיים לרעה ואין זה מכבודו. ועפ"ז יאמר שמה ששמע ה' את
תלונותיכם, הגם שהיה ראוי שלא יפן ה' אל דבריהם אחר שבאו דרך תלונה תחת שהיה
ראוי שיבואו דרך בקשה ותפלה, זה מצד כבוד ה', שמצד כבודו יחוייב שיתן מזון לכל
בריה, וא"כ התלונה על שלא הכין מזונם במדבר היתה צודקת מצד זה, באשר ה' מחוייב
לתת להם מזון מצד החיוב דמאן דיהיב חיי יהיב מזוני, ר"ל הוא מחוייב לתת מזון,
ואם מנע מזונם הוא נגד כבודו הגדול, וע"ז התלוננו כי מניעת המזון נוגע לכבודו,
ולכן שמע ה' את תלונתם שהיתה בדין, וז"ש ובקר וראיתם את כבוד ה', וזה תדעו ממה
ששמע את תלונותיכם, שמזה ראיה שהתלוננו כדין, כי מכבוד הבורא לתת טרף לברואיו,
ובארו שהתלונה היתה על ה' לא עלינו כי ונחנו מה כי תלינו עלינו, כי מפתח של
פרנסה לא נמסר ביד שליח, והיה עיקר התלונה על ה', והוא קבל דבריכם, וזה מכבוד
ה', כמ"ש יהי כבוד ה' לעולם ישמח ה' במעשיו, שמכבוד ה' שמעשיו יהיה להם כל
צרכם וה' ישמח בהם כי לא יחסר להם כל מאומה

מאת: [email protected]

[אשר מאיר שולמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 21:46

לענ"ד הוא מפורש במאמר הגמ' (נדה לא:) בא זכר בעולם - בא ככרו בידו.