דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

נתקלתי בכמה ספרים שנמנעים לכתוב את המילה "כביכול" במילה אחת

2023
12 7 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 21:22

    המשך: והם כותבים "כב יכול", "שכב יכול".
    מישהו יודע להחכימני בזה,
    וכיצד לנהוג בזה למעשה,
    להשאיר כך, או לשנות?

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 21:22

    המשך: והם כותבים "כב יכול", "שכב יכול".
    מישהו יודע להחכימני בזה,
    וכיצד לנהוג בזה למעשה,
    להשאיר כך, או לשנות?

    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 21:33

    בספר רישא סיפא מהדורת עוז והדר (תשע"ב) בשיתוף מכון אור מאיר שמחה נהריה, כתב
    לבאר דבר זה באריכות בפרשת בראשית בהערות שנקראים "עין רישא סיפא" עמ' ד' הערה
    ה' ואביא כאן את לשונם שיהיה לתועלת לדורות ענין זה בס"ד, וז"ל: כ"ב יכו"ל.
    בספר הליכות עולם (שער שני אות נ') פירש תיבת 'כ"ב יכו"ל', וז"ל: 'כביכול'
    בלשונם ז"ל בהרבה מקומות ר"ל התורה ניתנה בכ"ב אותיות יכולה לומר כן, אבל לנו
    אי אפשר לאומרו. אי נמי, כ"ב נוטריקון כ'תוב ב'תורה, כענין אומרו ברבה מקומות
    (מגילה כא ע"א) אלמלא מקרא כתוב אין הפה יכול לאומרו. וכן ראיתי בתוספות
    מגילה, וזה הלשון משתמשים בו הרבה בהגדות בדברים שאינם דרך כבוד כלפי מעלה,
    כמו 'כי חזק הוא ממנו, כביכול כלפי מעלה אמרו, וכן הרבה כיוצא בזה. עכ"ל. וכן
    הוא בהרבה ספרים שכתבו את התיבת ' כ"ב יכו"ל' [ראה בשמן ששון (ע"ח שער לט פ"ד)
    ובאיפה שלמה (שער ז"א פ"ב) וכוונתם על זה הדרך.

    אמנם בספר התשבי (לרבי אליהו בחור, אות כ"ף מ"ב ע"ב) הקשה על פירוש זה כמה
    קושיות, וז"ל: האחד, שיותר נכון היה לומר בככיכו"ל, כמו שאמרו במדרש (שה"ש א)
    'נגילה ונשמחה בך' בתורה שניתנה בכ"ב אותיות. והשני, שהיה ראוי להיכתב בשתי
    תיבות כ"ב יכו"ל. השלישי, שהיה ראוי לומר 'כביכולה', כי התורה לשון נקבה. לכן
    אני אומר כי הכ"ף והבי"ת משמשין כאחד, כמו שנמצא (ישעיה א כו) 'שופטיך
    כבראשונה ויועצך כבתחילה', כך כביכול, הכ"ף בשווא והבי"ת בפתח, רוצה לומר
    התורה דברה כלפי מעלה 'כמו ביכול', פירוש, במי שיכול לקבל המאמר ההוא. עכ"ל
    התשבי.

    וכעין זה כתב בתוי"ט (סנהדרין פ"ו מ"ה) על דברי המשנה 'שכינה מה אומרת כביכול'
    וז"ל ופירוש 'כביכול' כתבתי בריש פ"ד דמגילה לשון רש"י (מגילה כא ע"א), כביכול
    נאמר בהקב"ה כבאדם שיכול להאמר בו כן. ע"כ. ומצאתי עכשיו בתשבי שהביא ראיה
    שנמצא כב משמשים ביחד בהתחלת התיבה 'ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועצך כבתחלה'
    [ראה עוד ברש"י (יומא ג ע"א ד"ה כביכול].

    נמצא לדבריהם המילה 'כביכול' מתפרשת כמילה אחת, אולם רבינו (הרישא סיפא רבי
    דוד אביחצירא) נקט כמו שנתבאר בהליכות עולם, שפירושה בשתי מילים 'כ"ב יכו"ל'
    [וראה עוד בשל"ה (תושב"ע כלל לשונות סוגיות שכ, פב)] .

    ובמדרש תלפיות חידש לבאר בדרך אחרת, וז"ל: ואני המאסף אומר דכוונת 'כביכול'
    יובן עם מה דאיתא באותיות דרבי עקיבא (באות בי"ת): דבר אחר, בי"ת – בינה, שנתן
    הקב"ה בינה לכל נשמה, בינה לכל יצור, בינה לכל נפש, בינה לכל נשמה, בינה לכל
    רוח, שאלמלא בינה אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת. ובאות כ"ף כתב: כ"ף רומז
    לכף השכינה, יעו"ש.

    ובזה כוונת 'כביכו"ל', רצונו לומר, אלמלא ה"כ" שהיא השכינה, שנתן "ב" שהיא
    שהיא בינה לכל נפש ונשמה ורוח, והבינה מחייבו לומר כך אעפ"י שנראה דבר זר לא
    היה יכול לאומרו, אלא השכינה מחייבו לאומרו לשכך האוזן, וכפי פירוש זה צריך
    לומר 'כב יכול' בשתי תיבות. עכ"ל. ע"כ הובא ברישא סיפא בהערות עין רישא וסיפא
    מהדורת עוז והדר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 21:33

    בספר רישא סיפא מהדורת עוז והדר (תשע"ב) בשיתוף מכון אור מאיר שמחה נהריה, כתב
    לבאר דבר זה באריכות בפרשת בראשית בהערות שנקראים "עין רישא סיפא" עמ' ד' הערה
    ה' ואביא כאן את לשונם שיהיה לתועלת לדורות ענין זה בס"ד, וז"ל: כ"ב יכו"ל.
    בספר הליכות עולם (שער שני אות נ') פירש תיבת 'כ"ב יכו"ל', וז"ל: 'כביכול'
    בלשונם ז"ל בהרבה מקומות ר"ל התורה ניתנה בכ"ב אותיות יכולה לומר כן, אבל לנו
    אי אפשר לאומרו. אי נמי, כ"ב נוטריקון כ'תוב ב'תורה, כענין אומרו ברבה מקומות
    (מגילה כא ע"א) אלמלא מקרא כתוב אין הפה יכול לאומרו. וכן ראיתי בתוספות
    מגילה, וזה הלשון משתמשים בו הרבה בהגדות בדברים שאינם דרך כבוד כלפי מעלה,
    כמו 'כי חזק הוא ממנו, כביכול כלפי מעלה אמרו, וכן הרבה כיוצא בזה. עכ"ל. וכן
    הוא בהרבה ספרים שכתבו את התיבת ' כ"ב יכו"ל' [ראה בשמן ששון (ע"ח שער לט פ"ד)
    ובאיפה שלמה (שער ז"א פ"ב) וכוונתם על זה הדרך.

    אמנם בספר התשבי (לרבי אליהו בחור, אות כ"ף מ"ב ע"ב) הקשה על פירוש זה כמה
    קושיות, וז"ל: האחד, שיותר נכון היה לומר בככיכו"ל, כמו שאמרו במדרש (שה"ש א)
    'נגילה ונשמחה בך' בתורה שניתנה בכ"ב אותיות. והשני, שהיה ראוי להיכתב בשתי
    תיבות כ"ב יכו"ל. השלישי, שהיה ראוי לומר 'כביכולה', כי התורה לשון נקבה. לכן
    אני אומר כי הכ"ף והבי"ת משמשין כאחד, כמו שנמצא (ישעיה א כו) 'שופטיך
    כבראשונה ויועצך כבתחילה', כך כביכול, הכ"ף בשווא והבי"ת בפתח, רוצה לומר
    התורה דברה כלפי מעלה 'כמו ביכול', פירוש, במי שיכול לקבל המאמר ההוא. עכ"ל
    התשבי.

    וכעין זה כתב בתוי"ט (סנהדרין פ"ו מ"ה) על דברי המשנה 'שכינה מה אומרת כביכול'
    וז"ל ופירוש 'כביכול' כתבתי בריש פ"ד דמגילה לשון רש"י (מגילה כא ע"א), כביכול
    נאמר בהקב"ה כבאדם שיכול להאמר בו כן. ע"כ. ומצאתי עכשיו בתשבי שהביא ראיה
    שנמצא כב משמשים ביחד בהתחלת התיבה 'ואשיבה שופטיך כבראשונה ויועצך כבתחלה'
    [ראה עוד ברש"י (יומא ג ע"א ד"ה כביכול].

    נמצא לדבריהם המילה 'כביכול' מתפרשת כמילה אחת, אולם רבינו (הרישא סיפא רבי
    דוד אביחצירא) נקט כמו שנתבאר בהליכות עולם, שפירושה בשתי מילים 'כ"ב יכו"ל'
    [וראה עוד בשל"ה (תושב"ע כלל לשונות סוגיות שכ, פב)] .

    ובמדרש תלפיות חידש לבאר בדרך אחרת, וז"ל: ואני המאסף אומר דכוונת 'כביכול'
    יובן עם מה דאיתא באותיות דרבי עקיבא (באות בי"ת): דבר אחר, בי"ת – בינה, שנתן
    הקב"ה בינה לכל נשמה, בינה לכל יצור, בינה לכל נפש, בינה לכל נשמה, בינה לכל
    רוח, שאלמלא בינה אין העולם מתקיים אפילו שעה אחת. ובאות כ"ף כתב: כ"ף רומז
    לכף השכינה, יעו"ש.

    ובזה כוונת 'כביכו"ל', רצונו לומר, אלמלא ה"כ" שהיא השכינה, שנתן "ב" שהיא
    שהיא בינה לכל נפש ונשמה ורוח, והבינה מחייבו לומר כך אעפ"י שנראה דבר זר לא
    היה יכול לאומרו, אלא השכינה מחייבו לאומרו לשכך האוזן, וכפי פירוש זה צריך
    לומר 'כב יכול' בשתי תיבות. עכ"ל. ע"כ הובא ברישא סיפא בהערות עין רישא וסיפא
    מהדורת עוז והדר.

    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 21:37

    אפילו זה מופיע כראשי תיבות משמע זה שתי מילים
    בנצי"ב ובחיד"א ובכתבי האר"י כסדר מבאים כ"י ר"ת שפירושם כב יכול

    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 21:37

    אפילו זה מופיע כראשי תיבות משמע זה שתי מילים
    בנצי"ב ובחיד"א ובכתבי האר"י כסדר מבאים כ"י ר"ת שפירושם כב יכול

    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 21:43

    יש מאמר ארוך של ר' שמואל אשכנזי באלפא ביתא לבאר שתיבת 'כביכול' באה לבטא רק
    כלפי קוב"ה, והוכיח כן מפי סופרים וספרים, אולי משהו יכול להעלות לך זאת.
    ויתכן שהכותב 'כביכול' בר"ת, בא לבטא את מקור שימוש תיבה זו. שאינו ראוי ליפול
    על מעשי בנ"א.

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 21:43

    יש מאמר ארוך של ר' שמואל אשכנזי באלפא ביתא לבאר שתיבת 'כביכול' באה לבטא רק
    כלפי קוב"ה, והוכיח כן מפי סופרים וספרים, אולי משהו יכול להעלות לך זאת.
    ויתכן שהכותב 'כביכול' בר"ת, בא לבטא את מקור שימוש תיבה זו. שאינו ראוי ליפול
    על מעשי בנ"א.

    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 22:51

    מעלה הצעה. זה שכתבו כ"י אינו ראיה שהן שתי מילים. פשוט לא רצו לכתוב כביכול
    (אולי מפני האורך קצת), ואם היו כותבים כ', לא יבינו מה זה ע"כ כתבו כ"י.
    וראיה שגם מצינו על מילה אחת מקצרים אותה או עושים אותה ר"ת, אמט"ד פי'
    אמסטרדם (אם כתבתי נכון).

    El jue, 15 jun 2023 a la(s) 15:43, אלחנן סגרון ([email protected])
    escribió:

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 22:51

    מעלה הצעה. זה שכתבו כ"י אינו ראיה שהן שתי מילים. פשוט לא רצו לכתוב כביכול
    (אולי מפני האורך קצת), ואם היו כותבים כ', לא יבינו מה זה ע"כ כתבו כ"י.
    וראיה שגם מצינו על מילה אחת מקצרים אותה או עושים אותה ר"ת, אמט"ד פי'
    אמסטרדם (אם כתבתי נכון).

    El jue, 15 jun 2023 a la(s) 15:43, אלחנן סגרון ([email protected])
    escribió:

    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 23:01

    פפד"מ - פרנקפורט דמין
    וכן בקבלה הרבה, כמו ת"ת-תפארת

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 23:01

    פפד"מ - פרנקפורט דמין
    וכן בקבלה הרבה, כמו ת"ת-תפארת

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 23:05

    פפד"מ אינה ראיה, כי במקום לכתוב פ"ד שלא יבינו כ"כ כתבו פפד"מ, אבל הראיה היא
    מזה שלפעמים כותבים פ"פ (או מעין זה) לבד וכוונתם על פרנקפורט.

    El jue, 15 jun 2023 a la(s) 17:01, ארי במסתרים ([email protected])
    escribió:

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 23:05

    פפד"מ אינה ראיה, כי במקום לכתוב פ"ד שלא יבינו כ"כ כתבו פפד"מ, אבל הראיה היא
    מזה שלפעמים כותבים פ"פ (או מעין זה) לבד וכוונתם על פרנקפורט.

    El jue, 15 jun 2023 a la(s) 17:01, ארי במסתרים ([email protected])
    escribió:

    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 23:18

    פ"פ זה כמו פ"ב לפרשבורג, זה באמת שתי מילים
    בברכה,
    הרב מאיר פישהוף
    ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
    0548496050
    לזכות לכל הברכות השמורות
    למחזיקי התורה לחץ כאן
    https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=9001256&groupe=רשת כוללי ערב - ממלכת התורה&groupelock=1

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 23:18

    פ"פ זה כמו פ"ב לפרשבורג, זה באמת שתי מילים
    בברכה,
    הרב מאיר פישהוף
    ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
    0548496050
    לזכות לכל הברכות השמורות
    למחזיקי התורה לחץ כאן
    https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=9001256&groupe=רשת כוללי ערב - ממלכת התורה&groupelock=1

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 23:20

    אם כן גם פ"מ פרידמאן נאמר שהם שתי מילים??, נכון שבידיש הם שתים אך למעשה
    נקרא מילה אחת.

    El jue, 15 jun 2023 a la(s) 17:19, מאיר פישהוף ([email protected])
    escribió:

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 23:05

    פפד"מ אינה ראיה, כי במקום לכתוב פ"ד שלא יבינו כ"כ כתבו פפד"מ, אבל הראיה היא
    מזה שלפעמים כותבים פ"פ (או מעין זה) לבד וכוונתם על פרנקפורט.

    El jue, 15 jun 2023 a la(s) 17:01, ארי במסתרים ([email protected])
    escribió:

    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 23:22

    מילה אחת שמקצרים זה רק ת"ת = תפארת ד"ר = דוקטור או י-ם = ירושלים וכדו'
    כן נראה לעניות דעתי

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 23:22

    מילה אחת שמקצרים זה רק ת"ת = תפארת ד"ר = דוקטור או י-ם = ירושלים וכדו'
    כן נראה לעניות דעתי

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 23:36

    אולי פ"פ - פרופסור...

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2023 23:36

    אולי פ"פ - פרופסור...

    תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2023 00:02

    יישר כח לכולם!

  • עוז והדר ספרי חסידות, עד איזה סכום הם משלמים.

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 19:04 שלום רב. רציתי לשאול את הקהל הקדוש, אני עובד בעוז והדר ספרי חסידות [המרכז למתחילים], ואני רוצה לשמוע אם יש מי שיודע עד איזה סכום אפשר לבקש אצלם [הם העלו לי כבר את הסכום פעמיים]. הצטרפתי אתמול לקבוצה וזה נשמע די מעניין...
  • מחיר תמלול לפי תווים

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 19/07/2023 21:06 רציתי לשאול מה המחיר הממוצע בתמלול כשמשלמים לפי תווים. תודה רבה.
  • בקשת ספר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 16/07/2023 08:53 אשמח אם מישהו יוכל לשלוח לי באישי, ספר ערבי נחל מהדורת אייכן מאוצר החכמה.
  • כריכת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    1 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 12:16 הנקרא "שִדְרָה"
  • [4]: כריכת ספר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 17:51 המספר שיוצא לרוחב זה במ"מ?
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/05/2023 00:03 [image: image.png]
  • מגיד מדובנה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) ואמרתם זבח פסח הוא לה' וגו', למדנו למי ששומע נסים שעשה ה' את אבותינו במצרים צריך ליתן שבח והודיה, וכן הוא אומר ביתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה. (שמות יב כז) אהרן ראה את אחיו מלך ואת עצמו כהן גדול ואת ארבעת בניו משוחים בשמן המשחה סיגני כהונה ואת נחשון אחי אשתו נשיא שבט מקריב קרבנו בראשון לכל השבטים, ובו ביום מתו שני בניו, לכך נאמר ביום טובה היה בטוב לתת שבח לבורא הכל, שנאמר (תהלים קט"ז) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, ולהודות, שכן ראינו ומצינו ההודאה נקראת טוב, שנאמר (שם קי"ח) הודו לה' כי טוב... (שמיני) חובת הלבבות: ...ונעלה מזה אל מה שאנו חייבין בו לבורא יתעלה מן השבח וההודאה על רוב חסדו וגודל טובו עלינו, ונאמר, כי מן הידוע אצלנו כי כל מטיב אלינו אנו חייבין להודות לו כפי כונתו להועיל לנו, ואם יקצר במעשהו לדבר שיקרהו ימנעהו מהיטיב אלינו הודאתו חובה עלינו, כיון שנתברר לנו כי דעתו עלינו לטוב, וכי כונתו להועיל לנו. ואם תגיע לנו שום טובה על ידי מי שלא כוון בה אלינו יסתלקו מעלינו חיובי ההודאה לו ואין אנו חייבין בה... אבל טובת העשיר על הרש לקבל שכר שמים הוא כסוחר שהוא קונה הנאה גדולה קיימת יגיע אליה אחר זמן בטובה קטנה ואבודה ונבזית יתננה מיד, ולא נתכוין אלא לפאר נפשו באחריתו בטובה שהפקידה האלקים בידו לתתה למי שיהיה ראוי לה. ומן הידוע כי ראוי להודות אותו ולשבחו אף על פי שהיתה כונתו לפאר את נפשו באחריתו, ועם כל זה נתחייבה לו ההודאה, כמ"ש איוב (כ"ט) "ברכת אובד עלי תבא", ועוד אמר (שם ל"א) "אם לא ברכוני חלציו ומגז כבשי יחם". אבל טובת בני אדם קצתם אל קצתם בעבור אהבת השבח והכבוד וגמול העולם הוא כמי שאוצר דבר אצל חברו או מפקיד אצלו ממון מפני יראתו שיצטרך לאחר זמן, אף על פי שכונתו לתועלת עצמו בהטיבו לזולתו כמו שאמרנו, חייב לו מן השבח וההודאה עליה... וממה שראוי לעמוד עליו כי כל מטיב לזולתו מבני אדם מכל המינים אשר זכרנו, אין לו יתרון על מי שמטיב לו אלא במקרה מן המקרים, אבל באנושותם ועצמם נמשלים וקרובים זה לזה בעצם ובדמות ובחבורם ובצלמם וטבעיהם וברוב מקריהם, ועם כל זה חייב מי שמטיבים לו מן העבודה למטיב מה שספרנו. ואם היינו חושבים כי מי אשר מטיבין לו בתכלית החסרון והגריעות ובהרכבתו וחבורו ודמותו היה חייב בעבודה יותר... וכאשר נבחון על ההקשה הזאת דבר הבורא יתברך ובני אדם בשכלנו, נמצא הבורא יתברך נעלה ונשא ומרומם על כל נמצא... וכן נמצא האדם בהקשתו אצל שאר מיני החיים שאינם מדברים חסר וחלש מכלם... וכאשר נעמוד במחשבותינו על גדלות הבורא יתעלה ועוצם יכלתו... ונסתכל בחלישות האדם וחסרונו ורוב צרכו ורישו לדבר שימלא מחסורו, ונבחון רוב טובות הבורא יתברך וחסדו עליו... כמה האדם חייב לו ית' מן העבודה והיראה והשבח וההודאה והתמדת התהלה... (שער ג עבודת האלקים הקדמה, וראה שם עוד) ומה ששאלת על המעוטה שבעבודות האלקים שאין אדם יוצא ידי חובתו בפחות ממנה ותתחייב לו בה התמדת טובתו עליו הם י' ענינים... *ומהם שיזכיר טובות האלקים בלשונו תמיד וירבה להודות לו ולשבחו בלבו עליה ובנראה מדבריו, ומהם שלא תהיה נמבזה ומעוטה בעיניו, ומהם שלא יתלה בזולתו אם תהיה על ידי אמצעי, *שיודה האמצעי ויתעלם מהודות הבורא עליה... (שם פרק ז) והחמישי, כשמטיב לו הבורא בעולם הזה במיני הטובות יכנע לא-ל מפני כובד משא חובת ההודאה עליהם וישפל לפניו מיראתו שלא תהיינה לנקמה ממנו כי רוב הממון בעולם יהיה לאחד מג' דברים, לטובו מאת הבורא יתברך, או לנסיון ומבחן, או לנקמה ומכשול. (שער ו הכניעה פרק ד) רש"י: וישתחו ארצה - מכאן שמודים על בשורה טובה. (בראשית כד נב) אם על תודה - על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים וגו' שצריכים להודות, שכתוב בהן (תהלים ק"ז) יודו לה' חסדו. (ויקרא ז יב) חזקוני: אתה יודוך - לשון נופל על לשון, ורוצה לומר ישבחוך ויכבדוך. (בראשית מט ח) בעל הטורים: וישתחו - בגימטריא מודים על בשורה הטובה. (בראשית מז לא) מהר"י יעבץ: אספרה כל נפלאותיך - על דרך הפשט ירמוז על מ"ש חז"ל (ברכות נ"ד) שחייב אדם לגלגל כל הנסים כשיודה על אחד מהם. (תהלים ט ב) אלשיך: אדין דניאל - הורה לנו שיודה אדם מיד, כי קם מיד בלילה להודות. (דניאל ב יח) מהר"ל: ...כי כאשר מזכיר בכל מקום הודאה הוא מוסר עצמו אל השי"ת בשביל הטובה שעשה אתו, כי זהו ענין ההודאה. ומפני שנתן לאדם הארץ, אם כן יחשוב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, וכאילו האדם חס ושלום יוצא מרשות השי"ת, לכך צריך לומר הודאה תחילה וסוף, ובהודאה זו מוסר עצמו ונפשו אל השי"ת שעשה אתו הטובה הזאת. (נתיב העבודה יח) ובמדרש ויק"ר... לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל... וביאור זה, כי התפלה שהאדם מתפלל על צרכיו וכל דבר שהיא תפלה בטלים לעתיד לבא, שאין צריך תפלה על צרכיו, אבל הודאה שנותן אל השי"ת מה שעשה עמו כעבד הזה שמתודה שעשה עמו טוב, ולפיכך כל הודאה הוא לשעבר, והתפלה היא להבא... וכן כל הקרבנות הם תקון אל האדם, ולעתיד אין צריך תקון, ולפיכך כל הקרבנות בטלים חוץ מן הודאה, שמודה כי הוא אל השי"ת מצד הטוב שעשה עמו, ומביא קרבן הודאה על שעבר... וכבר אמרנו כי התודה היא שאנו מודים כי הכל אל השי"ת, כמו שאמר במזמור לתודה, כי הוא עשנו ולו אנחנו, והנה המצה מורה על שהוא יתברך עשנו, והחמץ מורה כי אליו אנחנו הכל כמו שביארנו... (דרשה לשבת הגדול) זרעא דיוסף... אבל יהודה הוא דבק בשמו יתברך לגמרי, והדברים האלו הם סוד נפלא, כי נקרא יהודה על שם הפעם אודה (בראשית כ"ט), וההודאה היא שמודה ומפרסם הדבר לכל, כי זהו ענין ההודאה, שהרי צריך להודות בעשרה, ודברים אלו מסתרי החכמה מאד, ולכך היה מקדש שם שמים בפרהסיא, ותמצא יהודה בראש הדגלים... (חידושי אגדות סוטה לו ב) של"ה: ויש ראיה לזה במדרש תהלים מזמור לתודה, רבי יוחנן בשם רבי מנחם דמן גליא, כל התפילות בטילות לעתיד לבא וההודאות אינן בטילות... והמעמיקים בחכמה אמרו כי לפיכך קרבן תודה אינו בטל מפני שהוא לצורך הודאות הנשמות כשיצאו כל אחת מגלות הידוע ויתעלו בתפארת מקום היחוד ומקום ההודאה, כענין ד' שצריכים להודות בבואם אל ביתם בשלום ולומר יודו לה' חסדו... (בית דוד, ועיין שם עוד) אור החיים: אשר נתן לי אלקים בזה, דרך הצדיקים כשזוכרים הטוב אשר הגיעם חולקים כבוד לה', כי הוא הנותן, כאומרו "הילדים אשר חנן אלקים" וגו'... (בראשית מח ט) מלבי"ם: והתודה - גדר הוידוי הוא הפך הכפירה וההכחשה, והוא שמפרסם בפניו דבר שטבע בני אדם להעלימו, והוא שמודה שבח חברו או שמודה גנות עצמו, מן הראשון "יהודה אתה יודוך אחיך", "הפעם אודה את ה'", כי דרך בני אדם להעלים מעלת אחרים, וכן דרכם לתלות הכל בטבע, כמ"ש מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד שבאת לאה והודיתו. ומזה נגזר שם תודה על הודאת הנס, כמ"ש "יודו לה' חסדו", שמודה ומכיר פלאי ה'. ומין השני ההודאה על חטאיו, "אודה עלי פשעי לה'", "ומודה ועוזב ירוחם", ובהתפעל, "ומתודה חטאתי" (דניאל ט')... כי מטבע האדם להעלים חטאיו... (ויקרא ה ה) בכל לבי - ולא שבשעת הודאה יחשוב על טובות נוספות. (תהלים ט ב) העמק דבר: ויאמר ברוך ה' - מכאן למדו בב"ר שמודים על בשורה טובה. ובפרק הרואה יליף מהא שאמר יתרו ברוך ה', וקשה אמאי לא למדו מאליעזר דקדים... אלא הענין ברכה משמעו העקרי אינו לשון הודיה בעלמא, אלא לשון תוספת השפעה למעלה כביכול... וכך יסד מלכו של עולם יתברך דברכת האדם פועלת למעלה. אבל זה אינו אלא בהליכות העולם על ידי הטבע, מה שאינו כן אם בא בנס נגלה לשעה... ומשום הכי אין צריך תפלה להבא במקום שהישועה ברורה ומובטחת, ולא כמו בהמקום שהישועה באה על ידי הליכות הטבע... שזה המדה אינה צריכה תוספת השפעה על ידי ברכה על העבר. משום הכי אליעזר שבא לידו הענין בדרך נס נסתר בהשגחה פרטית לכן בירך, מה שאינו כן יציאת מצרים שהיה בנס נגלה, משום הכי לא ברכו עד שבא יתרו ובירך גם על זה. ואם כן משמעות ברוך שם היינו הודיה ושבח... (בראשית כד כז והרחב דבר) תורה תמימה: הפעם אודה - רש"י, ואף על פי שגם אדם הראשון הודה, כבתהלים קל"ט, מכל מקום לא היה מי שהודה על שהגיעו יותר מחלקו כלאה. (בראשית כט לה) שפת אמת: ענין הלל והודאה ולכאורה אחד הוא, ומאא"ז מו"ר זצלה"ה שמעתי כי הם נגד יהודה ויוסף, והוסיף לי ביאור כי הלל הוא באור נגלה ובהיר. ויראה לפרש כי לשון הודאה הוא על מה שהיה נראה לו טוב, והאדם מודה שהוא טוב וחסד, (שהרי גם על וידוי חטא נקרא הודאה). *והנה כתיב "אודה ה' בכל לבב", פירוש בשני יצריך, אם כן נראה כי הודיה הוא אחר התיקון שהאדם גבר על היצר הרע ולא נדבק בעולם הזה, אף שהיה לו כמה נסיונות, ואז מודה גם על הנסיון שהיה צר לו אז מודה עתה, שרואה למפרע שזה היה חסד עליו. *אבל הלל הוא מי שמופרש מעולם הזה, ומשבח על ידי שרואה גבורת ה' ונפלאותיו... (חנוכה תרל"א ג) אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם רבותינו ז"ל פירוש הגמרא... והיינו שיש נקודה פנימיות בכל איש ישראל שאין שם מגע נכרי רק שצריך להיות שנקודה זו תתפשט בכל האדם, ועל ידי ההלל והודאה יכולין להכניס נקודה זו בכל הנפש, והוא על ידי זה ששמח האדם בנקודה זו ונותן הודאה להקב"ה על שזכה להיות בכלל ישראל, על ידי זה החשק יכול להרחיב הנקודה. והנה הלל והודאה הם ב' מדריגות, שהלל הוא שבח, וצריכין להיות מקודם אצל האמת, כמ"ש הללו עבדי ה' שלא להיות משועבד לשום דבר רק להשי"ת, אבל הודאה יכול להיות לכל איש ישראל, ואף המלוכלך בחטא, על ידי הודאה ווידוי דברים מתקרב... וגם הודאה על נס, ודאי הוא על ידי זה שמבינים שאין ראויים לנס, כי מה שייך הודאה להקב"ה על נס, הלא אין הפרש לפניו בין נס לטבע, רק על ידי שמבינים שאין זוכין לנס שייך הודאה, ועל ידי זה משיגין אחר כך עומק הנס להלל לפניו. (שם תרל"ג ו) מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ... ופירוש הלל והודאה נראה כי על ידי הנס דחנוכה נתקדש שם שמים, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש, שראו הכל נצחונו של השי"ת וגבורותיו, ועל ידי זה נפל פחד השי"ת על הכל, ומצד נצחונו ית' הוא ההלל לשבח לפניו, ומצד קבלת היראה להודות לפניו להיות נכנע ולהבין שפלות עצמו הוא בחינת הודאה... (שם תרל"ד ב) הלל והודאה הוא שמחה והכנעה... כי אין שמחה של מצוה מתקיים בלי הקדמת היראה והכנעה, שעל ידי זה היא עומדת לעד... כשיוצאין ממלכות בשר ודם נעשין בן חורין יכולין לקבל מלכות שמים וצריך להיות עיקר השמחה על זה שיוכל לשעבד עצמו להשי"ת... ועל ידי הודאה יוצאין מיצר הרע שהוא הכנעה לב נשבר, דלא שליט יצר הרע רק בגסות, ונמצא הודאה הכנה אל ההלל... (שם תרל"ה ז) לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה, דבמה שהקב"ה עושה לנו נסים יש לתת הודאה על גוף הנס, היינו הצלה מאומה הרשעה, וגם להלל לפניו על כל המעשה, כי הרבה רווח והצלה לפניו ית' שלא היה מסבב להצטרך לעשיות הנס, רק הוא חיבה יתירה שהשי"ת חפץ לעשות נסים לעמו בני ישראל. ובעת שנעשה להם הנס שהיה עת צרה ונושעו מהצרה לא היה להם כל כך ישוב הדעת והודו להשי"ת על ההצלה, ואחר כך לשנה אחרת הבינו כל זה שיש להלל על כל המעשה שסיבב הקב"ה המלחמות כדי לעשות להם נס, כי ההודאה בעת צרה והלל בעת הרווח... (שם תרל"ו ה) בהלל והודאה... אמנם הודאה הוא לאשר אין עבודת התחתונים כראוי, ולכך מתרחקין ממלכות שמים קצת, אך כשהקב"ה ברחמיו עושה נסים לבני ישראל מודים לפניו ית', שעל ידי שנתרחקו ואחר כך מתקרבין *מצד זה יש בחינת הודאה שמודה על דבר הנוסף... והלל והודאה שניהם גימטריא אלקים, *וכל זה ידוע בסוד מצות נר חנוכה. (שם תרל"ז) בהלל והודאה... לכן בשנה האחרת שהרגישו קבלת מלכות שמים וזה הלל, *ואחר כך נתנו על זה עצמו שבח והודאה שזכו להלל את ה' על ידי שיצאו מכלל עבדי בשר ודם. וביאור הענין דהלל הוא לה' בלבד, והודאה הוא בהשתתפות נפש האדם, *הלל הוא הארה אמיתיות... שמתבטל כחות האדם על ידי הזכרת שמו הגדול יתברך, ואז אין האדם זוכר ממהות עצמותו רק להלל לפניו ית'... ובעולם הזה אין אנו מוכנים תמיד לזה... אבל הודאה הוא תמיד, כי בכל מקום יש להודות לה', ואדרבא, מי שבשפלות יותר צריך ביותר להודות... (שם תרל"ח ה) חז"ל עשו עיקר מנס דנרות... והודאה הוא על מה שיצאו מתחת יד הרשעים, והלל הוא על שנכנסנו תחת יד מלכות שמים, כמ"ש הללו עבדי ה' ולא עבדי יון, וצריך להיות עיקר השמחה מה שיצאנו לחירות כדי שנוכל לקבל אחר כך מלכות שמים... (שם תרמ"א) ואדוני מו"ז ז"ל אמר כי על כן תקנו בהודאה, דכתיב וירכתיה די נחש, שאינו מניח לכרוע עצמו כראוי לפני הקב"ה... וכשגברו על קליפת יון תיקנו שבח במודים. ולבאר נראה כי אז"ל שצריכין לכרוע עד שיתפקקו ח"י חוליות שבשדרה... ועל ידי הכריעה והודאה לפני הקב"ה מתטהרין הח"י חוליות ומתפתחין, כי זה הקליפה מעכב החיות שבחוליות להתגלות, לכן יש כריעה וזקיפה... וזה בחינת הלל והודאה, וכן כריעה וזקיפה... (שם תרנ"ד) עשאום יום טוב בהלל והודאה, הלל מיוחד לבני ישראל, כמ"ש עם זו יצרתי וכו' תהלתי יספרו, והודאה הוא אשר זכו בני ישראל ליקח חלק שאר האומות, כי באמת הכל צריכים להודות אליו ית"ש... אבל כאשר החמיצו תולדות יפת ועמד מלכות יון להשכיח אותנו תורת ה' ומצותיו ניתן לנו חלק השמאל גם כן... (שם תרנ"ו) מזוזה בימין... וזה ענין הודאה שתקנו, כי ההלל מיוחד לבני ישראל בכל הישועות, והודאה הוסיפו לפי שראו שנס הזה הוא להשאיר הארה גם לימי הגלות, כשיהיו בחוץ... (שם תרנ"ז) ענין הלל והודאה הם שם א"ד ושם אהי"ה, כי כל נפלאותיו של הקב"ה הם סתים וגליא, וכשנעשה נסים לאבותינו יש הלל על הישועה שבני ישראל מרגישין ורואין, אבל עומק נפלאותיו אין לשער ולספר, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך, וזה עיקר הישועה התיקון שנעשה למעלה, וזה בחינת הודאה מה שאין רואין בעין, רק שמבינים מן הנגלה הנסתר, ועל זה יש להודות... (שם תר"ס) הלל והודאה בחינת נפש וגוף, כי הלל הארת הנשמה והנפש, כמ"ש "כל הנשמה תהלל", *והודאה הכנעת הגוף להסכים עם הנפש, ולכן יש כריעת הגוף בהודאה, *וכתוב "הוציאה ממסגר נפשי" עי"ז להודות, כי הנפש במאסר הגוף, וכשיש גאולה וחירות אל הנפש צריכין להכניע גם הגוף להודות לה', כי הודאה בפה שהוא בהשתתפות הגוף, והלל במחשבה ורצון, והם בחינת גאולה ותפלה... (שם תרס"א) כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך, כי היה להם חכמה טבעית, וזו מביאה שכחת השגחת הבורא ית"ש... שהיו בקיאין בחכמת גלגל המזלות, אבל באמת הנהגת כל הגלגל הכל על פי הנהגה עליונה... ולכן תיקנו להלל ולהודות, שעל ידי הודאה והלל לה' על כל הדברים זה מביא הזכרון שלא להיות נטבע תוך הטבע ולבא לשכחה... (שם) [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 05.07.23, 23:22:00
  • איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

    2023
    144
    0 הצבעות
    144 פוסטים
    1 צפיות
    ש
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcQ2DcvQVzr6%2BUs%3D6Ng3tvTqd5fP05ftMpfkZO-QRfS2Dg%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAE%2BCa2AUFyNdtUh5%2B6CxfQxAWMNJiLC%2B3vY1tF8GK5A%3Dup6qNg%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcSuhFHmE8NqXx0S-JB5hk1%2Bu6La4F2xapkW%2B0FJ0fyncQ%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BbRHtJcuGspqF6sTJ0n4Tu6WDyFN2pm5xp0%2BGnTzFyYHJFrow%40mail.gmail.com. -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-30-988 [email protected] -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAe0dKR-2BB4agJGqM_5EFxxQZyqvsanWEeZR1ckuTzHwGhD8g%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAKXx%2BP2hxQqh8exQPB9q1aTar5fZD_%3DTEzd46hg7XkXiWWq1rA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhfkR_NqFZhtENZO2b9vDTwO06nAMzOMM4%2Bv1wpheGTLVh_vA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJ8ZmEJLSZXRm-xDW3wLEH-WHSMTi1afC_j2_jLHu_9q1yxXJA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/d7cec048-d32a-4d4a-a2e2-1b70a66413c0%40localhost. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/4F08B7C3244C4DF08D86D53CA48449ED%40user99b7abd310.

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים