דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור בדברי השואל ומשיב

2023
2 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 09/07/2023 05:22

    בציון ירושלים סנהדרין כתב:
    עיין מדרש פרשת נח פרשה לב, שאמרו וכי יש אישות לדוד, הלא מורד במלכות הוא
    וחשיב כמת ועכשיו הותר קיטפתו (פירוש אשתו), והיא דבר חדש דכל שעומד למיתה שוב
    ליכא איסור אשת איש, ובתשובה ביארתי בזה כל דברי המיימוני והירושלמי כאן,
    ואין כאן מקומו.
    הנני מחפש דבריו בתשובה - אם נדפס

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/07/2023 05:22

    בציון ירושלים סנהדרין כתב:
    עיין מדרש פרשת נח פרשה לב, שאמרו וכי יש אישות לדוד, הלא מורד במלכות הוא
    וחשיב כמת ועכשיו הותר קיטפתו (פירוש אשתו), והיא דבר חדש דכל שעומד למיתה שוב
    ליכא איסור אשת איש, ובתשובה ביארתי בזה כל דברי המיימוני והירושלמי כאן,
    ואין כאן מקומו.
    הנני מחפש דבריו בתשובה - אם נדפס

    תאריך ההודעה המקורית: 09/07/2023 21:50

    שו"ת שואל ומשיב מהדורה תליתאה חלק ג סימן לו
    והנה בשנת תרי"ג למדתי יבמות דף ע"ה בהא דאמרו שכבר אכלה לא אמרינן דאלת"ה בת
    ישראל שניסת לכהן ומת בעלה תאכל שכבר אכלה ומשני התם פקע קנינו הכא לא פקע
    קנינו ולפ"ז קשה לי אם נימא דמיתת הבעל אינו מתיר וע"כ שלא נפקע קנינו עוד
    וא"כ תקשה אמאי לא תאכל בתרומה וכ"ת אה"נ והא אינו מבואר כלל דמת אינה אוכלת
    דז"א דהרי אם נשאר לה בן מאכיל ודרשו מדכתיב יליד ביתך יאכלו ודרשו מאכילו
    כדאמרו נדה דף מ"ד ואם איתא הא בלא"ה אוכלת דלא נפקע קנינו דהא עדיין נקראת
    אשתו וקנינו וצע"ג:
    והנה בשנת תרי"ח הקשה אותי המופלג מוה' יוסף שורשטיין נ"י דלמה לא יליף דמיתת
    הבעל מתיר ממה שמצינו דדוד נשא לאביגיל לאחר מות בעלה ובתחלה רציתי לומר דהש"ס
    רצה למילף מדברי תורה אבל באמת נתיישבתי דאדרבא מגוף המעשה דעשה דוד שייך
    למילף יותר דהרי חזינן דלא מיחו בו ולא מצינו שחטא בזה וע"כ דמותר אמנם נראה
    דהרי נבל היה מורד במלכות וכל הטעם דס"ד דאין מיתת הבעל מתיר דהרי האשה עומדת
    ברשותו של הבעל ועד שמסיר הקנין הרי היא עדן תחת רשותו ולא נפקע הקנין אבל שם
    הרי נבל הי' מורד במלכות ורצה לקעקע אותו לולא שאביגיל הליצה בעדו וא"כ עכ"פ
    מצד נבל אין לו רשות עלי' וכל אשר שייך לדוד ודו"ק:

  • חיפוש מקור

    2023
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:36 צודק סליחה על הביטוי הלא מתאים מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 17:51 שאלה: האם יש מקור לכך שאין להעביר תינוק מעל השולחן כשרוצים להעביר אותו לאדם אחר? תשובה: בספר נוהג בחכמה לא' מחכמי מרוקו יצא חוצץ נגד מנהג זה וכתב שהוא מדברי ההזיות שנהגו בהם. למנהג לא להעביר ילד מעל שולחן, יש מקור בגמרא. מדובר על זמנים שבהם לא היו טיטולים, והתינוק היה עלול לטנף את הפת. כיום אין שום סיבה להזהר בזה.
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 23:44 הנני מחפש מקור לדברי האוה"ח הק' בפרשת חקת וזלה"ק: "אמרו ז"ל במעשה אליהו ז"ל כי בהגיעו לגלגל חמה שם נפשט מגופו והניח אותו בגלגל חמה וכשהוא יורד למטה לובשו ויורד בו". ראיתי שמציינים לזוה"ק פר' ויגש דף ר"ט ע"א, אמנם אני לא מצאתי' שם, אולי א' יוכל להחכימני בדבר זה ? ייש"כ גדול מראש.
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 17:04 חיפוש קליל, הנה זה - סוף ערך דעת דשלשה מיני גזרות יש. לפעמים נגזר עליו דוקא שיהא עשיר, עליו נאמר (שמואל א ב ז) אף מרומם, שאף הקדוש ברוך הוא מרומם אותו אפלו נגד רצונו. וכן אם נגזר עליו שיהא חי ובריא. אולם, אם יעבר במים לא ישטפוהו ואם ילך במו אש לא יכוה. ואם נגזר עליו שיהא עני או שימות או שיהא מדכא ביסורין, אם ייגע במועצות ודעת כל יגיעו לריק ולא יוכל לבטל גזרת שמים כי לא יחדל אביון. ואם גופו יהיה שומר, שוא שקד שומר ולא יוכל לבטל גזרת שוכן רומה שתקות אנוש רמה: אמנם יש שיגזרו עליו מן השמים שיהיה לו החיים והשלום והעשר על פי הטבע לפי חריפותו והשתדלותו ולפי שמירתו והנהגתו, על כן למחש בעי שמא כך גזרה חכמתו יתברך לתן לאיש כפי דעתו ויגיעתו, לכן יצא אדם למלאכתו ולעבודתו ויעין מאד כפי דעתו איזה דרך ישכן אור להביא טרף לביתו ולשמר בריאותו, וגם ה' יתן הטוב, אך בתנאי שלא יבטל עבודת קונו בשביל ממונו ולא ייגע להעשיר במידי דאסיר ולא יבטל את התורה כדי לשמר את גופו בשמירה יתרה, כי זה ודאי ה' לא צוה והוא דבר שבחובה ומונע את הטובה, ודומה למכבה את האש בתבן שירבה להבה: וכל האמור בענין הוא למי שאינו עושה רצון שוכן ערץ צריך לנהג מנהג דרך ארץ, ולמי שעושה מלאכתו קבע, הוא נתון תחת הטבע, אבל האיש הירא את ה' אשר בתורת ה' חפצו ובמצותיו חפץ מאד ועושה תורתו קבע ומלאכתו עראי, יצו ה' אתו את הברכה למעלה מן המערכה, וגופו יהיה בריא וחזק כביר כח, אף כי ירבה ענויים ועמל וטרח קווי ה' יחליפו כח, הון ועשר בביתם בלי מגרעת, מדעת ושלא מדעת. וזה פרוש הפסוק (משלי טז כ) משכיל על דבר ימצא טוב ובוטח בה' אשריו. רוצה לומר שאינו משכיל על דבר אלא בוטח בה', אשריו:
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 19:50 תודה מאוד מאוד זה בדיוק מתאים, כי שם זה כתוב בהקשר של שעבודא דר"נ, שמחלוקת זו בנערה 'אינו ענין לכאן', וכעת מובן מה ההו"א שהוא ענין לכאן, כביכול המפתה חייב לבת, והבת לאביה. ב-יום רביעי, 29 בנובמבר 2023 בשעה 12:22:35 UTC+2, 5706175 כתב/ה:
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 17:18 מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף פז עמוד ב ואותו יום ה' בשבת היה כו' עיין בתוס' אבל בטור א"ח סימן ת"ל הביא המדרש הזה בע"א שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלהיהם ולא היו רשאין לומר דבר כו' ע"ש ואחרי הדקדוק במאמר כפי מה שכתבו התוס' כשלקחו פסחיהם נתקבצו בכורות כו' מפני מה נתקבצו הבכורות מעיקרא יותר משאר העם שהרי עדיין לא הגידו להם שיהרוג בכורי מצרים אבל הכוונה כי מזל טלה הוא ראש ובכור לכל המזלות והוא עצמו מזלן ואלהיהן של מצרים ומהבכורות ועל כן נתקבצו הבכורות טפי כשלקחו פסחיהן שהיה טלה שהוא מזלן ואלהיהן של הבכורות והיו שיניהם קהות כו' והלכו אצל אבותיהם כו' דהשתא ב' המדרשים נתכוונו לדבר אחד וק"ל: יעויין בזוה"ק ח"ג רע"מ רנ"א ע"א "דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים אחרים מני קודשא בריך הוא לישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט לון עליה וכו'. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 24/05/2023 13:06 [image: image.png] מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/04/2023 19:54 יש כלל שסתם משנה אליבא דרבי עקיבא דאמר רבי יוחנן סתם מתניתין רבי מאיר סתם תוספתא רבי נחמיה סתם ספרא רבי יהודה סתם ספרי רבי שמעון וכולהו אליבא דרבי עקיבא ((סנהדרין פו.))

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים