דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

'הערוך' שבזמנינו

2023
60 21 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2023 22:59

    מורי ורבותי!
    מאחורי כל מכון / ארגון / מוסד, שמכבד את עצמו, עומדת אישיות שלא שמסתתרת
    מאחורי פרוספקטים, אלא חושפת פרטים אישיים רלוונטיים בפני קהל היעד שאותו הוא
    מחפש.
    עיין ערך 'עוז והדר', 'מכון ירושלים', 'זכרון אהרן', 'מוסד הרב קוק' ועוד ועוד.
    נגלה התעניינות, רצינות ושיתוף פעולה, כשנדע מי הוא זה ואיזהו העומד בראש
    הפרויקט המדובר, ללא שמות וכינויים בשליפה.
    אני לא אומר קבלו דעתי, אך זו דעתי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2023 22:59

    מורי ורבותי!
    מאחורי כל מכון / ארגון / מוסד, שמכבד את עצמו, עומדת אישיות שלא שמסתתרת
    מאחורי פרוספקטים, אלא חושפת פרטים אישיים רלוונטיים בפני קהל היעד שאותו הוא
    מחפש.
    עיין ערך 'עוז והדר', 'מכון ירושלים', 'זכרון אהרן', 'מוסד הרב קוק' ועוד ועוד.
    נגלה התעניינות, רצינות ושיתוף פעולה, כשנדע מי הוא זה ואיזהו העומד בראש
    הפרויקט המדובר, ללא שמות וכינויים בשליפה.
    אני לא אומר קבלו דעתי, אך זו דעתי.

    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2023 23:03

    שלחו לי באישי לפרסם:

    להוסיף על הנ"ל, במלוא הכבוד הראוי:
    מי אמר שכמה עורכים, חשובים ובכירים ככל שיהיו, יכולים להחליט על דרגתם -
    וממילא פרנסתם - של עורכים אחרים?
    יש עורכים מוכרים מאוד שמקריאת חומרים שלהם ניכר כי יש להם בעיה בדקדוק, ויש
    עורכים שכמעט לא מוכרים אך מקצועיותם מפליאה.
    אנו לא נמצאים באקדמיה, להבדיל, שם יש אמות מידה ברורות מאוד וכללים מאוד
    מוגדרים, שלפיהם ניתן למדוד בצורה דֵי מדויקת.
    בעולם התורני יש סגנונות שונים, ומה שבעיני עורך אחד לא מוצא חן - יכול להיות
    לגיטימי ומקובל אצל עורכים רבים מאוד.

    חלילה אין בכל זה כדי לפגוע בעומדים מאחורי המיזם, שייתכן שבאמת כוונתם לתועלת
    ולש"ש וכו' וכו'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2023 22:59

    מורי ורבותי!
    מאחורי כל מכון / ארגון / מוסד, שמכבד את עצמו, עומדת אישיות שלא שמסתתרת
    מאחורי פרוספקטים, אלא חושפת פרטים אישיים רלוונטיים בפני קהל היעד שאותו הוא
    מחפש.
    עיין ערך 'עוז והדר', 'מכון ירושלים', 'זכרון אהרן', 'מוסד הרב קוק' ועוד ועוד.
    נגלה התעניינות, רצינות ושיתוף פעולה, כשנדע מי הוא זה ואיזהו העומד בראש
    הפרויקט המדובר, ללא שמות וכינויים בשליפה.
    אני לא אומר קבלו דעתי, אך זו דעתי.

    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2023 23:11

    נא ליתן הדעת לבלתי רום הלבבות ביהירות מתנשאת ושלא במקומה.
    זכות יוזם המיזם להשיאר בעילום שמו, כל עוד המיזם לא צבר תפוקה ותנובה עושה
    פרי.
    מדוע זה שיצא יוזם המיזם ללעג ולקלס באם פרי מחשבתו לא נשאה פרי לבסוף.
    אני מבין לאנונימיותו.
    עכ"ז, יש מעט ממה לחשוש באנונימיות הזאת כבכל דבר אנונימי. שלא יגיע רשימות
    העורכים לידי אורחים בלתי רצויים, ה"ה הרשויות אוכלי המס.

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2023 23:03

    שלחו לי באישי לפרסם:

    להוסיף על הנ"ל, במלוא הכבוד הראוי:
    מי אמר שכמה עורכים, חשובים ובכירים ככל שיהיו, יכולים להחליט על דרגתם -
    וממילא פרנסתם - של עורכים אחרים?
    יש עורכים מוכרים מאוד שמקריאת חומרים שלהם ניכר כי יש להם בעיה בדקדוק, ויש
    עורכים שכמעט לא מוכרים אך מקצועיותם מפליאה.
    אנו לא נמצאים באקדמיה, להבדיל, שם יש אמות מידה ברורות מאוד וכללים מאוד
    מוגדרים, שלפיהם ניתן למדוד בצורה דֵי מדויקת.
    בעולם התורני יש סגנונות שונים, ומה שבעיני עורך אחד לא מוצא חן - יכול להיות
    לגיטימי ומקובל אצל עורכים רבים מאוד.

    חלילה אין בכל זה כדי לפגוע בעומדים מאחורי המיזם, שייתכן שבאמת כוונתם לתועלת
    ולש"ש וכו' וכו'.

    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2023 23:12

    בקצרה: בלי בירוקרטיה!
    באם ישנו בידי מארגני ארגון 'הערוך', מאגר משרות פנויות במכונים:
    אדרבה ואדרבה -
    ישלחו אותו לכל עורך הפונה אליהם, ללא כל צורך בתיק עבודות ודוגמאות או קו"ח,
    ויציינו את דרישות המכון ותנאיו.
    יראה העורך כי עונה על הקריטריונים, יתקדם הלאה ויעשה כדרישתם;
    ולא, יראה את הפנייה כמבוטלת.
    והכל על מקומו יבוא בשלום.

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2023 23:12

    בקצרה: בלי בירוקרטיה!
    באם ישנו בידי מארגני ארגון 'הערוך', מאגר משרות פנויות במכונים:
    אדרבה ואדרבה -
    ישלחו אותו לכל עורך הפונה אליהם, ללא כל צורך בתיק עבודות ודוגמאות או קו"ח,
    ויציינו את דרישות המכון ותנאיו.
    יראה העורך כי עונה על הקריטריונים, יתקדם הלאה ויעשה כדרישתם;
    ולא, יראה את הפנייה כמבוטלת.
    והכל על מקומו יבוא בשלום.

    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2023 23:14

    אין כל כוונה לשלילת זכויות של אף גורם!
    כל אחד יחליט כיצד ומתי לפעול.
    הובעה כאן תחושה של הרבה חברים מהמתרס של העורכים.
    זה הכל, ותו לא מידי.

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2023 23:14

    אין כל כוונה לשלילת זכויות של אף גורם!
    כל אחד יחליט כיצד ומתי לפעול.
    הובעה כאן תחושה של הרבה חברים מהמתרס של העורכים.
    זה הכל, ותו לא מידי.

    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2023 23:23

    אם הבנתי נכון, המכונים הללו מעונינים למצוא עורכים שעברו מבחן / תהליך קבלה,
    ולא שיצטרכו בעצמם לבדוק את טיב הפונים אליהם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2023 23:23

    אם הבנתי נכון, המכונים הללו מעונינים למצוא עורכים שעברו מבחן / תהליך קבלה,
    ולא שיצטרכו בעצמם לבדוק את טיב הפונים אליהם.

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 00:01

    מצטרף לדברי הרב בן חיים
    מבלי לגרוע ממה שכתבתי בהודעה 'ראיתם את הבשורה בלוח דע"ת' עיין שם,
    אך העניין הוא כזה (מהשערה ולא מידיעה, איני מנהל מכון): הרבה מכונים מחפשים
    עורכים, אך הם יודעים שעל ידי פניה ללוח דע"ת הם יקבלו ללמעלה מ - 100 פניות
    וזה ידרוש מהם משאבים רבים לבדוק את כל הפונים, לכן הם עובדים בצורה של חבר
    מביא חבר, ואם אין לך חבר אתה נתקע, ואת זה בדיוק המיזם בא לפתור, שהכל יהיה
    מחולק לסגנונות ורמות
    יצויין שאין בדברי תמיכה במיזם, אלא רק הסבר למה צריך כזה מיזם
    ודאי שצריך שהוא לא יהיה אנונימי, ושהוא יהיה גוף מסודר
    בנוסף מה שכתבו פה לגבי רשויות המס, לא נראה לי שיש מה לחשוש, למשל עוז והדר
    מעסיקים מאות עורכים ולא שמעתי על בעיות ברשויות המס

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 00:01

    מצטרף לדברי הרב בן חיים
    מבלי לגרוע ממה שכתבתי בהודעה 'ראיתם את הבשורה בלוח דע"ת' עיין שם,
    אך העניין הוא כזה (מהשערה ולא מידיעה, איני מנהל מכון): הרבה מכונים מחפשים
    עורכים, אך הם יודעים שעל ידי פניה ללוח דע"ת הם יקבלו ללמעלה מ - 100 פניות
    וזה ידרוש מהם משאבים רבים לבדוק את כל הפונים, לכן הם עובדים בצורה של חבר
    מביא חבר, ואם אין לך חבר אתה נתקע, ואת זה בדיוק המיזם בא לפתור, שהכל יהיה
    מחולק לסגנונות ורמות
    יצויין שאין בדברי תמיכה במיזם, אלא רק הסבר למה צריך כזה מיזם
    ודאי שצריך שהוא לא יהיה אנונימי, ושהוא יהיה גוף מסודר
    בנוסף מה שכתבו פה לגבי רשויות המס, לא נראה לי שיש מה לחשוש, למשל עוז והדר
    מעסיקים מאות עורכים ולא שמעתי על בעיות ברשויות המס

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 00:46

    והריני דן לפני כולכם בקרקע:
    וכי משרדים המספקים מאגרי משרות עבודה (גלאט ג'ובס, קריירה ועוד), להבדיל,
    מתחילים לתהות על קנקנו של כל הפונה בבקשה למשרה, ולבדוק בציציותיו מה הוא ומי
    הוא, וכמה שנים הוא כבר בתחום וכו'???

    הם ס"ה ממקדים את מבוקשו, ומסננים עבורו את הטוב והמתאים לו ביותר, ולא
    מתחילים לעשות לו בידוק מכף רגל ועד ראש!

    את כל השאר, הם משאירים לו להתעסק ולהתנהל בעצמו מול המעסיק!

    *הלא כן? *

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 00:46

    והריני דן לפני כולכם בקרקע:
    וכי משרדים המספקים מאגרי משרות עבודה (גלאט ג'ובס, קריירה ועוד), להבדיל,
    מתחילים לתהות על קנקנו של כל הפונה בבקשה למשרה, ולבדוק בציציותיו מה הוא ומי
    הוא, וכמה שנים הוא כבר בתחום וכו'???

    הם ס"ה ממקדים את מבוקשו, ומסננים עבורו את הטוב והמתאים לו ביותר, ולא
    מתחילים לעשות לו בידוק מכף רגל ועד ראש!

    את כל השאר, הם משאירים לו להתעסק ולהתנהל בעצמו מול המעסיק!

    *הלא כן? *

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 01:00

    ההבדל הוא שהמעסיק בלוחות שננקטו יכולים למקד ולדייק את הפונים אליהם ולמשל
    בדרישת תואר מסויים או תעודה וכן ניסיון וגם אז יהיה להם משאבים להליך סינון
    (ראיונות, מבחנים הדורשים תקציב..) כאן מלבד המילה ניסיון וסוג העריכה אין
    כלים לסינון ואז המכון נאלץ לטפל ב100 פניות... לכן זו תועלת המכון. ואילו
    לעורך אולי תצמח תועלת שהוא מקבל מעין "כשרות" או מעמד מסויים. ולמשל להבדיל
    אלפי הבדלות כמו אנשי מקצוע (באתר "מדרג")
    איני תומך בכך כלל ומהלך כזה חייב להיות מגובה בהרבה אנשי מקצוע (כהרב שמואל
    למשל) ולא עסק של אדם פרטי ווירוטאלי

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 01:00

    ההבדל הוא שהמעסיק בלוחות שננקטו יכולים למקד ולדייק את הפונים אליהם ולמשל
    בדרישת תואר מסויים או תעודה וכן ניסיון וגם אז יהיה להם משאבים להליך סינון
    (ראיונות, מבחנים הדורשים תקציב..) כאן מלבד המילה ניסיון וסוג העריכה אין
    כלים לסינון ואז המכון נאלץ לטפל ב100 פניות... לכן זו תועלת המכון. ואילו
    לעורך אולי תצמח תועלת שהוא מקבל מעין "כשרות" או מעמד מסויים. ולמשל להבדיל
    אלפי הבדלות כמו אנשי מקצוע (באתר "מדרג")
    איני תומך בכך כלל ומהלך כזה חייב להיות מגובה בהרבה אנשי מקצוע (כהרב שמואל
    למשל) ולא עסק של אדם פרטי ווירוטאלי

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 01:34

    לכל בעיה מותאם פתרון.
    בשביל לנסוע מבני ברק לרמת גן, לא צריך מטוס.
    כמה בני אדם אמורים לטפל ב- 500 פניות, אם כל פונה יודע מראש שעליו להגדיר
    בפניה שלו:

    1. באיזה תחום הוא מתמצא היטב ומעוניין לעבוד? מוסר / חסידות / קבלה / הלכה /
      סוגיות וכן הלאה.
    2. האם הינו מעוניין לעבוד במכון, או דווקא מהבית / כל מקום אחר?
    3. מה רמת השכר אותה הוא דורש?
    4. האם עבד במכון כל שהוא בעבר או בהווה?
      עד כאן. בלי דוגמאות, קו"ח, נסיון, מבחנים וכו'.
      כשתקבלו תשובות ברורות על ארבעת השאלות הללו, סביר להניח שהשלמתם את משימתכם
      כלפי המכונים.
      מתוך ה- 500, נשארו 100 שיכולים לעניין את המכונים.
      מתוכם: 10 למכון פלוני, 25 למכון אלמוני, עוד 30 למכון שלישי, והשאר למכון
      רביעי.
      המספרים, הם להמחשה בלבד. טל"ח!
      חשוב לזכור: גם אלו שפונים אח"כ למכונים, לא מקבלים שום התחייבות אפילו למבחן
      קבלה!!!
      אז ככה שהמכונים לא צריכים להתעסק עם מבול של פניות.
      אגב, את כל זה אפשר לעשות במייל חוזר אוטומטי פשוט וקלאסי, שכל מתעסק במייל,
      ברמת מתחיל, יודע לבצע היטב.
      אז תגידו אתם כמה משאבים צריך להשקיע פה?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 01:34

    לכל בעיה מותאם פתרון.
    בשביל לנסוע מבני ברק לרמת גן, לא צריך מטוס.
    כמה בני אדם אמורים לטפל ב- 500 פניות, אם כל פונה יודע מראש שעליו להגדיר
    בפניה שלו:

    1. באיזה תחום הוא מתמצא היטב ומעוניין לעבוד? מוסר / חסידות / קבלה / הלכה /
      סוגיות וכן הלאה.
    2. האם הינו מעוניין לעבוד במכון, או דווקא מהבית / כל מקום אחר?
    3. מה רמת השכר אותה הוא דורש?
    4. האם עבד במכון כל שהוא בעבר או בהווה?
      עד כאן. בלי דוגמאות, קו"ח, נסיון, מבחנים וכו'.
      כשתקבלו תשובות ברורות על ארבעת השאלות הללו, סביר להניח שהשלמתם את משימתכם
      כלפי המכונים.
      מתוך ה- 500, נשארו 100 שיכולים לעניין את המכונים.
      מתוכם: 10 למכון פלוני, 25 למכון אלמוני, עוד 30 למכון שלישי, והשאר למכון
      רביעי.
      המספרים, הם להמחשה בלבד. טל"ח!
      חשוב לזכור: גם אלו שפונים אח"כ למכונים, לא מקבלים שום התחייבות אפילו למבחן
      קבלה!!!
      אז ככה שהמכונים לא צריכים להתעסק עם מבול של פניות.
      אגב, את כל זה אפשר לעשות במייל חוזר אוטומטי פשוט וקלאסי, שכל מתעסק במייל,
      ברמת מתחיל, יודע לבצע היטב.
      אז תגידו אתם כמה משאבים צריך להשקיע פה?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 01:50

    כשאני צריך עורך שיכתוב לי שו"ת הלכתי של רב,
    אני צריך לדעת שיש לו ידע הלכתי+באיזה ישיבות למד (כדי להבין סגנון
    חשיבה)+שהוא יודע לכתוב טוב.
    כשאני צריך עורך שיכתוב לי מאמר מוסרי שכעת מבולגן,
    אני צריך לדעת שיש לו ידע במוסר/פרשני מקרא ואגדה וכו'+יכולת כתיבה בהירה (לא
    סגנון למדני אלא יותר דומה לעברית).
    כשאני צריך עורך שיכתוב לי הערות והרחבות על ספר של אחד מגדולי האחרונים,
    אני צריך לדעת שיש לו ידע בלומדות+שיודע לכתוב קצר וברור+שיש לו הבנה נכונה
    ולא יביא דברים לא קשורים.

    אם אני צריך לסנן את העורכים בעצמי, אני צריך לעבור על 100 שולחים, שרובם בלי
    קורות חיים ובלי דוגמאות,
    ולהציע דוגמא אסור כי אז ידרשו תשלום (X100...),
    איך אני יבחר?

    ברור שאני הולך לחבר מביא חבר. אין צד שני.

    אבל אם היה מאגר שמדרג רשימת עורכים לפי נסיון (חשוב מאוד גם למומחים, כי אין
    תחליף לנסיון), יכולות, קורות חיים ברורים (קוים כלליים של מוסדות לימוד
    וכו'), ועוד כמה פרטים כאלו.
    יש סיכוי שאני ירכוש את המאגר מחברת 'הערוך' ב200 ש"ח (זרקתי להם רעיון איך
    לעשות מזה כסף) ויגיע במהירות לעורכים המתאימים.

    זה דומה מאוד למכון נקודה ו'בית העורך' שעשו הרשמה למאגר עורכים, שהיו צריכים
    לשלוח קורות חיים ודוגמאות ולספר על נסיון וכדו' כדי להכנס.
    ועכשיו הם שולחים הצעות עבודה ישירות לפי ההתאמה במאגר שלהם.

    [גילוי נאות: אני לא מנהל מכון או משהו. ניסיתי להכנס לראש שלהם.
    ועוד משהו: אני נרשמתי לפני הרבה זמן לרשימות של מכון נקודה ולרשימות של בית
    העורך, ושתיהם שלחו לי הצעות עבודה כמה פעמים. חלקם לקחתי וחלקם לא].

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 01:50

    כשאני צריך עורך שיכתוב לי שו"ת הלכתי של רב,
    אני צריך לדעת שיש לו ידע הלכתי+באיזה ישיבות למד (כדי להבין סגנון
    חשיבה)+שהוא יודע לכתוב טוב.
    כשאני צריך עורך שיכתוב לי מאמר מוסרי שכעת מבולגן,
    אני צריך לדעת שיש לו ידע במוסר/פרשני מקרא ואגדה וכו'+יכולת כתיבה בהירה (לא
    סגנון למדני אלא יותר דומה לעברית).
    כשאני צריך עורך שיכתוב לי הערות והרחבות על ספר של אחד מגדולי האחרונים,
    אני צריך לדעת שיש לו ידע בלומדות+שיודע לכתוב קצר וברור+שיש לו הבנה נכונה
    ולא יביא דברים לא קשורים.

    אם אני צריך לסנן את העורכים בעצמי, אני צריך לעבור על 100 שולחים, שרובם בלי
    קורות חיים ובלי דוגמאות,
    ולהציע דוגמא אסור כי אז ידרשו תשלום (X100...),
    איך אני יבחר?

    ברור שאני הולך לחבר מביא חבר. אין צד שני.

    אבל אם היה מאגר שמדרג רשימת עורכים לפי נסיון (חשוב מאוד גם למומחים, כי אין
    תחליף לנסיון), יכולות, קורות חיים ברורים (קוים כלליים של מוסדות לימוד
    וכו'), ועוד כמה פרטים כאלו.
    יש סיכוי שאני ירכוש את המאגר מחברת 'הערוך' ב200 ש"ח (זרקתי להם רעיון איך
    לעשות מזה כסף) ויגיע במהירות לעורכים המתאימים.

    זה דומה מאוד למכון נקודה ו'בית העורך' שעשו הרשמה למאגר עורכים, שהיו צריכים
    לשלוח קורות חיים ודוגמאות ולספר על נסיון וכדו' כדי להכנס.
    ועכשיו הם שולחים הצעות עבודה ישירות לפי ההתאמה במאגר שלהם.

    [גילוי נאות: אני לא מנהל מכון או משהו. ניסיתי להכנס לראש שלהם.
    ועוד משהו: אני נרשמתי לפני הרבה זמן לרשימות של מכון נקודה ולרשימות של בית
    העורך, ושתיהם שלחו לי הצעות עבודה כמה פעמים. חלקם לקחתי וחלקם לא].

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 01:57

    עוד מילה להשלמת הדברים המחכימים הנ"ל: המאגר אינו רק רשימת מידע, אלא המלצה
    ע"פ מבחן וכד', ולכן לא יועיל 'מייל אוטומטי' וכו'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 01:50

    כשאני צריך עורך שיכתוב לי שו"ת הלכתי של רב,
    אני צריך לדעת שיש לו ידע הלכתי+באיזה ישיבות למד (כדי להבין סגנון
    חשיבה)+שהוא יודע לכתוב טוב.
    כשאני צריך עורך שיכתוב לי מאמר מוסרי שכעת מבולגן,
    אני צריך לדעת שיש לו ידע במוסר/פרשני מקרא ואגדה וכו'+יכולת כתיבה בהירה (לא
    סגנון למדני אלא יותר דומה לעברית).
    כשאני צריך עורך שיכתוב לי הערות והרחבות על ספר של אחד מגדולי האחרונים,
    אני צריך לדעת שיש לו ידע בלומדות+שיודע לכתוב קצר וברור+שיש לו הבנה נכונה
    ולא יביא דברים לא קשורים.

    אם אני צריך לסנן את העורכים בעצמי, אני צריך לעבור על 100 שולחים, שרובם בלי
    קורות חיים ובלי דוגמאות,
    ולהציע דוגמא אסור כי אז ידרשו תשלום (X100...),
    איך אני יבחר?

    ברור שאני הולך לחבר מביא חבר. אין צד שני.

    אבל אם היה מאגר שמדרג רשימת עורכים לפי נסיון (חשוב מאוד גם למומחים, כי אין
    תחליף לנסיון), יכולות, קורות חיים ברורים (קוים כלליים של מוסדות לימוד
    וכו'), ועוד כמה פרטים כאלו.
    יש סיכוי שאני ירכוש את המאגר מחברת 'הערוך' ב200 ש"ח (זרקתי להם רעיון איך
    לעשות מזה כסף) ויגיע במהירות לעורכים המתאימים.

    זה דומה מאוד למכון נקודה ו'בית העורך' שעשו הרשמה למאגר עורכים, שהיו צריכים
    לשלוח קורות חיים ודוגמאות ולספר על נסיון וכדו' כדי להכנס.
    ועכשיו הם שולחים הצעות עבודה ישירות לפי ההתאמה במאגר שלהם.

    [גילוי נאות: אני לא מנהל מכון או משהו. ניסיתי להכנס לראש שלהם.
    ועוד משהו: אני נרשמתי לפני הרבה זמן לרשימות של מכון נקודה ולרשימות של בית
    העורך, ושתיהם שלחו לי הצעות עבודה כמה פעמים. חלקם לקחתי וחלקם לא].

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:05

    ראשית, עדיין אין תחליף אמיתי לחבר מביא חבר. כי אני מכיר כמה שלפי הרזומה
    שלהם הם מוצלחים מאד, אבל יש לכל אחד באגים [כולל עצמי]
    אחד בונה נפלא אבל לא דייקן מספיק. השני דייקן מאד אבל מדי ביקורתי ולא מספיק
    זורם. השלישי יש לו את שני המעלות אבל לא מצליח לעמוד בזמנים אא"כ עומדים על
    הראש כל הזמן, אבל לא יותר מדי.
    כל תכונות אלו לא נראה ששייך לסנן ע"פ רשימות.

    ההבדל בין המכונים שציינת למאגר הנוכחי הוא החשש שציינתי לשרלטנות וניצולים.
    המכונים עשו מאגר מידע פנימי לפי ראות עיניהם. וזה רעיון מצויין.
    במאגר שממפה את כולם, וכולם יכולים להגיע למידע,
    הרי יש עובדים שיכלו לקבל שכר גבוה יותר ולפי הנתונים הקיימים במאגר יתנו להם
    פחות.
    ומה יקרה לעבוד שמקצועית אמור להיות מדורג פחות אבל הוא חבר קרוב או אפילו בנו
    או אחיו של בעל המאגר? ישאיר את הדירוג שלו נמוך?????
    אני גם מכיר עורכים שבאופן כללי הם לא נחשבים מוצלחים במיוחד אבל הם מתאימים
    במיוחד לעבודות מסוימות או למחברים מסוימים. למשל אחד שהוא דייקן להחריד וקשה
    לעבוד איתו בדר"כ. אבל היה מחבר שרצה מישהו שיוכל להסביר לו כל הגהה למה זה
    נחוץ ולדון איתו. והם התאימו אחד לשני ככפפה עם 6 אצבעות ליד כזו.
    יתכן שיש פתרונות לכל הבעיות האלו. אבל צריך שיווצר שיח בין בעלי הפרוייקט
    לבין הציבור כאן שכולנו נרגיש בטוחים שזה לטובת כולם.
    בין לותיקים, לבינונים ומתחילים. [ויש עבודות שמתאימות *דוקא *למתחילים]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:05

    ראשית, עדיין אין תחליף אמיתי לחבר מביא חבר. כי אני מכיר כמה שלפי הרזומה
    שלהם הם מוצלחים מאד, אבל יש לכל אחד באגים [כולל עצמי]
    אחד בונה נפלא אבל לא דייקן מספיק. השני דייקן מאד אבל מדי ביקורתי ולא מספיק
    זורם. השלישי יש לו את שני המעלות אבל לא מצליח לעמוד בזמנים אא"כ עומדים על
    הראש כל הזמן, אבל לא יותר מדי.
    כל תכונות אלו לא נראה ששייך לסנן ע"פ רשימות.

    ההבדל בין המכונים שציינת למאגר הנוכחי הוא החשש שציינתי לשרלטנות וניצולים.
    המכונים עשו מאגר מידע פנימי לפי ראות עיניהם. וזה רעיון מצויין.
    במאגר שממפה את כולם, וכולם יכולים להגיע למידע,
    הרי יש עובדים שיכלו לקבל שכר גבוה יותר ולפי הנתונים הקיימים במאגר יתנו להם
    פחות.
    ומה יקרה לעבוד שמקצועית אמור להיות מדורג פחות אבל הוא חבר קרוב או אפילו בנו
    או אחיו של בעל המאגר? ישאיר את הדירוג שלו נמוך?????
    אני גם מכיר עורכים שבאופן כללי הם לא נחשבים מוצלחים במיוחד אבל הם מתאימים
    במיוחד לעבודות מסוימות או למחברים מסוימים. למשל אחד שהוא דייקן להחריד וקשה
    לעבוד איתו בדר"כ. אבל היה מחבר שרצה מישהו שיוכל להסביר לו כל הגהה למה זה
    נחוץ ולדון איתו. והם התאימו אחד לשני ככפפה עם 6 אצבעות ליד כזו.
    יתכן שיש פתרונות לכל הבעיות האלו. אבל צריך שיווצר שיח בין בעלי הפרוייקט
    לבין הציבור כאן שכולנו נרגיש בטוחים שזה לטובת כולם.
    בין לותיקים, לבינונים ומתחילים. [ויש עבודות שמתאימות *דוקא *למתחילים]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:14

    לא הבנתי בכלל מה החשש הגדול? [קראתי את כל התגובות]
    מי שדרוש לו עבודה - שישקיע, ואם יכשל יבקש שיסירו את שמו, ואם יצליח אדרבה
    ואדרבה
    יש כאן רעיון יפה ונחמד

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:05

    ראשית, עדיין אין תחליף אמיתי לחבר מביא חבר. כי אני מכיר כמה שלפי הרזומה
    שלהם הם מוצלחים מאד, אבל יש לכל אחד באגים [כולל עצמי]
    אחד בונה נפלא אבל לא דייקן מספיק. השני דייקן מאד אבל מדי ביקורתי ולא מספיק
    זורם. השלישי יש לו את שני המעלות אבל לא מצליח לעמוד בזמנים אא"כ עומדים על
    הראש כל הזמן, אבל לא יותר מדי.
    כל תכונות אלו לא נראה ששייך לסנן ע"פ רשימות.

    ההבדל בין המכונים שציינת למאגר הנוכחי הוא החשש שציינתי לשרלטנות וניצולים.
    המכונים עשו מאגר מידע פנימי לפי ראות עיניהם. וזה רעיון מצויין.
    במאגר שממפה את כולם, וכולם יכולים להגיע למידע,
    הרי יש עובדים שיכלו לקבל שכר גבוה יותר ולפי הנתונים הקיימים במאגר יתנו להם
    פחות.
    ומה יקרה לעבוד שמקצועית אמור להיות מדורג פחות אבל הוא חבר קרוב או אפילו בנו
    או אחיו של בעל המאגר? ישאיר את הדירוג שלו נמוך?????
    אני גם מכיר עורכים שבאופן כללי הם לא נחשבים מוצלחים במיוחד אבל הם מתאימים
    במיוחד לעבודות מסוימות או למחברים מסוימים. למשל אחד שהוא דייקן להחריד וקשה
    לעבוד איתו בדר"כ. אבל היה מחבר שרצה מישהו שיוכל להסביר לו כל הגהה למה זה
    נחוץ ולדון איתו. והם התאימו אחד לשני ככפפה עם 6 אצבעות ליד כזו.
    יתכן שיש פתרונות לכל הבעיות האלו. אבל צריך שיווצר שיח בין בעלי הפרוייקט
    לבין הציבור כאן שכולנו נרגיש בטוחים שזה לטובת כולם.
    בין לותיקים, לבינונים ומתחילים. [ויש עבודות שמתאימות *דוקא *למתחילים]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:16

    אני באמת לא חושב שנכון לקבוע כמה שכר מגיע לכל אחד.
    כל אחד יכול לדרוש כמה שרוצה.
    וכן אני נוהג.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:14

    לא הבנתי בכלל מה החשש הגדול? [קראתי את כל התגובות]
    מי שדרוש לו עבודה - שישקיע, ואם יכשל יבקש שיסירו את שמו, ואם יצליח אדרבה
    ואדרבה
    יש כאן רעיון יפה ונחמד

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:19

    הרב 'ארי במסתרים'. החשש של חלקנו הוא בדיוק מהאפשרות שאתה תוכל לקנות מהם את
    המאגר.
    זה מידע אישי ופרטי. (למשל, אף אחד לא מעוניין שהבוס שלו ידע שהוא מחפש עבודה
    אחרת).

    ב-יום שלישי, 11 ביולי 2023 בשעה 02:14:51 UTC+3, למען אחי ורעי כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:19

    הרב 'ארי במסתרים'. החשש של חלקנו הוא בדיוק מהאפשרות שאתה תוכל לקנות מהם את
    המאגר.
    זה מידע אישי ופרטי. (למשל, אף אחד לא מעוניין שהבוס שלו ידע שהוא מחפש עבודה
    אחרת).

    ב-יום שלישי, 11 ביולי 2023 בשעה 02:14:51 UTC+3, למען אחי ורעי כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:30

    לא כתוב שם שאתה "מחפש" עבודה,
    זה רשימה סטטית קיימת תמיד.
    כשישלחו לך הצעה תהיה לך אפשרות לומר שאתה לא יכול לקבל.
    זה שאתה ברשימה לא אומר למעסיק שאתה הולך לברוח לו

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:30

    לא כתוב שם שאתה "מחפש" עבודה,
    זה רשימה סטטית קיימת תמיד.
    כשישלחו לך הצעה תהיה לך אפשרות לומר שאתה לא יכול לקבל.
    זה שאתה ברשימה לא אומר למעסיק שאתה הולך לברוח לו

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:31

    אין לי באמת שום מושג על הרשימה הזו,
    ולא ענין לסנגר עליה.
    אני סתם כותב מהשערות וסברות ואולי זה באמת לא לעניין.

    יוצרי הערוך מתבקשים להמשיך את התגובות בנושא.

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:14

    לא הבנתי בכלל מה החשש הגדול? [קראתי את כל התגובות]
    מי שדרוש לו עבודה - שישקיע, ואם יכשל יבקש שיסירו את שמו, ואם יצליח אדרבה
    ואדרבה
    יש כאן רעיון יפה ונחמד

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:32

    אם הערוך אכן עובד ישירות מול מכונים, ופועל כגוף מתווך בין המכון לעובדים,
    אזי אני מציע לו שיעבוד במתכונת של גלאט ג'ובס וקריירה:

    למכון 'אשרי יושבי ביתך' (בדוי) דרוש עורך בתחום הקבלה:
    דרישות התפקיד:

    • לפחות 3 שנות עריכה בפועל בתחום הקבלה
    • ידע נרחב ומעמיק בזוהר הק', בכתבי האריז"ל ובתורת מהרח"ו
    • התחייבות ל80 שעות עבודה חודשיות
    • דייקנות ועמידה בלו"ז
    • טבילה במקוה כל יום
      שכר נאה למתאימים. קו"ח ודוגמאות נא לשלוח לכתובת :[email protected]
      ......
      למכון הררי נמרים (בדוי) דרוש מבקר בתחום ההלכה:
      דרישות התפקיד:
    • תפיסה חדה ומהירה
    • שליטה מלאה בשו"ע הלכות שבת ונו"כ
    • בקיאות בכללי מלאכות שבת
    • מוסר עבודה גבוה
    • עבודה תחת לחץ
    • יכולת עבודה בצוות
      לא נדרש נסיון קודם
      קו"ח נא לשלוח וכו'

    כאלו ועוד 100 מודעות, תשווקו באופן חופשי ושוטף לכל עורך / מבקר, תמורת סכום
    חודשי סמלי עד שימצא את הכפתור המתאים לחליפה שלו.
    לא ראיתי צורך לחשוף את כל הנתונים האישיים למכון העורך.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:32

    אם הערוך אכן עובד ישירות מול מכונים, ופועל כגוף מתווך בין המכון לעובדים,
    אזי אני מציע לו שיעבוד במתכונת של גלאט ג'ובס וקריירה:

    למכון 'אשרי יושבי ביתך' (בדוי) דרוש עורך בתחום הקבלה:
    דרישות התפקיד:

    • לפחות 3 שנות עריכה בפועל בתחום הקבלה
    • ידע נרחב ומעמיק בזוהר הק', בכתבי האריז"ל ובתורת מהרח"ו
    • התחייבות ל80 שעות עבודה חודשיות
    • דייקנות ועמידה בלו"ז
    • טבילה במקוה כל יום
      שכר נאה למתאימים. קו"ח ודוגמאות נא לשלוח לכתובת :[email protected]
      ......
      למכון הררי נמרים (בדוי) דרוש מבקר בתחום ההלכה:
      דרישות התפקיד:
    • תפיסה חדה ומהירה
    • שליטה מלאה בשו"ע הלכות שבת ונו"כ
    • בקיאות בכללי מלאכות שבת
    • מוסר עבודה גבוה
    • עבודה תחת לחץ
    • יכולת עבודה בצוות
      לא נדרש נסיון קודם
      קו"ח נא לשלוח וכו'

    כאלו ועוד 100 מודעות, תשווקו באופן חופשי ושוטף לכל עורך / מבקר, תמורת סכום
    חודשי סמלי עד שימצא את הכפתור המתאים לחליפה שלו.
    לא ראיתי צורך לחשוף את כל הנתונים האישיים למכון העורך.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 02:37

    גם לחברת מגדל, כלל ביטוח, סלקום, טמפו, אין 300 אנשי צוות שיבדקו כל פניה
    לבקשת עבודה.
    ועם כל זאת, מי שיש לו סיכוי לעבוד שם מוצא את הדרך.

  • עוז והדר ספרי חסידות, עד איזה סכום הם משלמים.

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 12/07/2023 19:04 שלום רב. רציתי לשאול את הקהל הקדוש, אני עובד בעוז והדר ספרי חסידות [המרכז למתחילים], ואני רוצה לשמוע אם יש מי שיודע עד איזה סכום אפשר לבקש אצלם [הם העלו לי כבר את הסכום פעמיים]. הצטרפתי אתמול לקבוצה וזה נשמע די מעניין...
  • בקשת ספר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 16/07/2023 08:53 אשמח אם מישהו יוכל לשלוח לי באישי, ספר ערבי נחל מהדורת אייכן מאוצר החכמה.
  • הערוך ערך גת

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 21:57 לא מצליח למצוא את הנ"ל, אשמח לדעת היכן, ואיך עשו את החיפוש בתודה מראש, ולילה טוב
  • הערוך ערך גת

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 22:26 מתוך מאגר תא שמע https://tashma.jewishoffice.co.il/books/learn/28009/הערוך/אות_הגימ"ל/גת גת [קעלטער וואנע]. (שבת קנ) תרגמו ר"נ בר אמי קמיה דרבא בין הגיתות שנו פירוש בימי הבציר שמצוי יין והבדיל וסלקא שמעתא שאסור לעשות מלאכה עד שיבדיל ואפילו לא אמר אלא המבדיל בין קודש לחול דיו וכן אמר רב אשי דהוה בתרא' אמרינן מקודש לחול ואפיקנן סלתי כלומר מתעסקין במלאכה ובא רב אשי למעט שאין צ"ל כל ההבדלות אבל צריך להזכיר ברכ' ושם ומלכות דלא גרע מברכת מצות וברכת פירות וכן הלכה (פיאה פ"ז) כרם רבעי ב"ה אומר כולו לגת. (חגיגה כה) יניחנה לגת הבאה פי' מניחה עם הארץ אצלו לשנה הבאה לשעת הגיתות שנאמן עם הארץ על התרומה (זבחים קיב) פרת חטאת ששרפה חוץ מגיתה. (ובפ' ד' בפרה) שרפה חוץ מגיתה או בשתי גיתות או ששרף שתים בבת אחת פסולה פי' גומא היא בקרקע צורת גת מתוקנ' לשריפת הפרה: גת [שטאטדנאהמען] (בב"ר עב) וירא ה' כי שנואה לאה אף הגיתות מאחורי הקורות סונטות בה. ס"א אף הנשים. (סנהדרין קב) לכן תתני שלוחים על מורשת גת אמר רבי חנינא בר פפא אמר הקב"ה לכן תתני שלוחים כלומר שנתגרשו ממלכות בית דוד שהרג את גלית ולקח העיר שלו ששמה גת והורישה לכם בתי אכזיב אתם לביתו של דוד לאכזב למלכי ישראל כלומר הכזבני' יתהפך למלכי ישראל שכולם ילכו לחבל: גת [געוואלט] (ב"ק קי"ד) נכרי דדייני בגייתי פי' בכח בגיאות בלא טענה: מאת: [email protected] -- בברכה אופיס יהודי jewishoffice.co.il 055-255-8387 | [email protected]
  • מגיד מדובנה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) ואמרתם זבח פסח הוא לה' וגו', למדנו למי ששומע נסים שעשה ה' את אבותינו במצרים צריך ליתן שבח והודיה, וכן הוא אומר ביתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה. (שמות יב כז) אהרן ראה את אחיו מלך ואת עצמו כהן גדול ואת ארבעת בניו משוחים בשמן המשחה סיגני כהונה ואת נחשון אחי אשתו נשיא שבט מקריב קרבנו בראשון לכל השבטים, ובו ביום מתו שני בניו, לכך נאמר ביום טובה היה בטוב לתת שבח לבורא הכל, שנאמר (תהלים קט"ז) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, ולהודות, שכן ראינו ומצינו ההודאה נקראת טוב, שנאמר (שם קי"ח) הודו לה' כי טוב... (שמיני) חובת הלבבות: ...ונעלה מזה אל מה שאנו חייבין בו לבורא יתעלה מן השבח וההודאה על רוב חסדו וגודל טובו עלינו, ונאמר, כי מן הידוע אצלנו כי כל מטיב אלינו אנו חייבין להודות לו כפי כונתו להועיל לנו, ואם יקצר במעשהו לדבר שיקרהו ימנעהו מהיטיב אלינו הודאתו חובה עלינו, כיון שנתברר לנו כי דעתו עלינו לטוב, וכי כונתו להועיל לנו. ואם תגיע לנו שום טובה על ידי מי שלא כוון בה אלינו יסתלקו מעלינו חיובי ההודאה לו ואין אנו חייבין בה... אבל טובת העשיר על הרש לקבל שכר שמים הוא כסוחר שהוא קונה הנאה גדולה קיימת יגיע אליה אחר זמן בטובה קטנה ואבודה ונבזית יתננה מיד, ולא נתכוין אלא לפאר נפשו באחריתו בטובה שהפקידה האלקים בידו לתתה למי שיהיה ראוי לה. ומן הידוע כי ראוי להודות אותו ולשבחו אף על פי שהיתה כונתו לפאר את נפשו באחריתו, ועם כל זה נתחייבה לו ההודאה, כמ"ש איוב (כ"ט) "ברכת אובד עלי תבא", ועוד אמר (שם ל"א) "אם לא ברכוני חלציו ומגז כבשי יחם". אבל טובת בני אדם קצתם אל קצתם בעבור אהבת השבח והכבוד וגמול העולם הוא כמי שאוצר דבר אצל חברו או מפקיד אצלו ממון מפני יראתו שיצטרך לאחר זמן, אף על פי שכונתו לתועלת עצמו בהטיבו לזולתו כמו שאמרנו, חייב לו מן השבח וההודאה עליה... וממה שראוי לעמוד עליו כי כל מטיב לזולתו מבני אדם מכל המינים אשר זכרנו, אין לו יתרון על מי שמטיב לו אלא במקרה מן המקרים, אבל באנושותם ועצמם נמשלים וקרובים זה לזה בעצם ובדמות ובחבורם ובצלמם וטבעיהם וברוב מקריהם, ועם כל זה חייב מי שמטיבים לו מן העבודה למטיב מה שספרנו. ואם היינו חושבים כי מי אשר מטיבין לו בתכלית החסרון והגריעות ובהרכבתו וחבורו ודמותו היה חייב בעבודה יותר... וכאשר נבחון על ההקשה הזאת דבר הבורא יתברך ובני אדם בשכלנו, נמצא הבורא יתברך נעלה ונשא ומרומם על כל נמצא... וכן נמצא האדם בהקשתו אצל שאר מיני החיים שאינם מדברים חסר וחלש מכלם... וכאשר נעמוד במחשבותינו על גדלות הבורא יתעלה ועוצם יכלתו... ונסתכל בחלישות האדם וחסרונו ורוב צרכו ורישו לדבר שימלא מחסורו, ונבחון רוב טובות הבורא יתברך וחסדו עליו... כמה האדם חייב לו ית' מן העבודה והיראה והשבח וההודאה והתמדת התהלה... (שער ג עבודת האלקים הקדמה, וראה שם עוד) ומה ששאלת על המעוטה שבעבודות האלקים שאין אדם יוצא ידי חובתו בפחות ממנה ותתחייב לו בה התמדת טובתו עליו הם י' ענינים... *ומהם שיזכיר טובות האלקים בלשונו תמיד וירבה להודות לו ולשבחו בלבו עליה ובנראה מדבריו, ומהם שלא תהיה נמבזה ומעוטה בעיניו, ומהם שלא יתלה בזולתו אם תהיה על ידי אמצעי, *שיודה האמצעי ויתעלם מהודות הבורא עליה... (שם פרק ז) והחמישי, כשמטיב לו הבורא בעולם הזה במיני הטובות יכנע לא-ל מפני כובד משא חובת ההודאה עליהם וישפל לפניו מיראתו שלא תהיינה לנקמה ממנו כי רוב הממון בעולם יהיה לאחד מג' דברים, לטובו מאת הבורא יתברך, או לנסיון ומבחן, או לנקמה ומכשול. (שער ו הכניעה פרק ד) רש"י: וישתחו ארצה - מכאן שמודים על בשורה טובה. (בראשית כד נב) אם על תודה - על דבר הודאה על נס שנעשה לו, כגון יורדי הים וגו' שצריכים להודות, שכתוב בהן (תהלים ק"ז) יודו לה' חסדו. (ויקרא ז יב) חזקוני: אתה יודוך - לשון נופל על לשון, ורוצה לומר ישבחוך ויכבדוך. (בראשית מט ח) בעל הטורים: וישתחו - בגימטריא מודים על בשורה הטובה. (בראשית מז לא) מהר"י יעבץ: אספרה כל נפלאותיך - על דרך הפשט ירמוז על מ"ש חז"ל (ברכות נ"ד) שחייב אדם לגלגל כל הנסים כשיודה על אחד מהם. (תהלים ט ב) אלשיך: אדין דניאל - הורה לנו שיודה אדם מיד, כי קם מיד בלילה להודות. (דניאל ב יח) מהר"ל: ...כי כאשר מזכיר בכל מקום הודאה הוא מוסר עצמו אל השי"ת בשביל הטובה שעשה אתו, כי זהו ענין ההודאה. ומפני שנתן לאדם הארץ, אם כן יחשוב השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם, וכאילו האדם חס ושלום יוצא מרשות השי"ת, לכך צריך לומר הודאה תחילה וסוף, ובהודאה זו מוסר עצמו ונפשו אל השי"ת שעשה אתו הטובה הזאת. (נתיב העבודה יח) ובמדרש ויק"ר... לעתיד לבא כל הקרבנות בטלין וקרבן תודה אינו בטל... וביאור זה, כי התפלה שהאדם מתפלל על צרכיו וכל דבר שהיא תפלה בטלים לעתיד לבא, שאין צריך תפלה על צרכיו, אבל הודאה שנותן אל השי"ת מה שעשה עמו כעבד הזה שמתודה שעשה עמו טוב, ולפיכך כל הודאה הוא לשעבר, והתפלה היא להבא... וכן כל הקרבנות הם תקון אל האדם, ולעתיד אין צריך תקון, ולפיכך כל הקרבנות בטלים חוץ מן הודאה, שמודה כי הוא אל השי"ת מצד הטוב שעשה עמו, ומביא קרבן הודאה על שעבר... וכבר אמרנו כי התודה היא שאנו מודים כי הכל אל השי"ת, כמו שאמר במזמור לתודה, כי הוא עשנו ולו אנחנו, והנה המצה מורה על שהוא יתברך עשנו, והחמץ מורה כי אליו אנחנו הכל כמו שביארנו... (דרשה לשבת הגדול) זרעא דיוסף... אבל יהודה הוא דבק בשמו יתברך לגמרי, והדברים האלו הם סוד נפלא, כי נקרא יהודה על שם הפעם אודה (בראשית כ"ט), וההודאה היא שמודה ומפרסם הדבר לכל, כי זהו ענין ההודאה, שהרי צריך להודות בעשרה, ודברים אלו מסתרי החכמה מאד, ולכך היה מקדש שם שמים בפרהסיא, ותמצא יהודה בראש הדגלים... (חידושי אגדות סוטה לו ב) של"ה: ויש ראיה לזה במדרש תהלים מזמור לתודה, רבי יוחנן בשם רבי מנחם דמן גליא, כל התפילות בטילות לעתיד לבא וההודאות אינן בטילות... והמעמיקים בחכמה אמרו כי לפיכך קרבן תודה אינו בטל מפני שהוא לצורך הודאות הנשמות כשיצאו כל אחת מגלות הידוע ויתעלו בתפארת מקום היחוד ומקום ההודאה, כענין ד' שצריכים להודות בבואם אל ביתם בשלום ולומר יודו לה' חסדו... (בית דוד, ועיין שם עוד) אור החיים: אשר נתן לי אלקים בזה, דרך הצדיקים כשזוכרים הטוב אשר הגיעם חולקים כבוד לה', כי הוא הנותן, כאומרו "הילדים אשר חנן אלקים" וגו'... (בראשית מח ט) מלבי"ם: והתודה - גדר הוידוי הוא הפך הכפירה וההכחשה, והוא שמפרסם בפניו דבר שטבע בני אדם להעלימו, והוא שמודה שבח חברו או שמודה גנות עצמו, מן הראשון "יהודה אתה יודוך אחיך", "הפעם אודה את ה'", כי דרך בני אדם להעלים מעלת אחרים, וכן דרכם לתלות הכל בטבע, כמ"ש מיום שברא הקב"ה את עולמו לא היה אדם שהודה להקב"ה עד שבאת לאה והודיתו. ומזה נגזר שם תודה על הודאת הנס, כמ"ש "יודו לה' חסדו", שמודה ומכיר פלאי ה'. ומין השני ההודאה על חטאיו, "אודה עלי פשעי לה'", "ומודה ועוזב ירוחם", ובהתפעל, "ומתודה חטאתי" (דניאל ט')... כי מטבע האדם להעלים חטאיו... (ויקרא ה ה) בכל לבי - ולא שבשעת הודאה יחשוב על טובות נוספות. (תהלים ט ב) העמק דבר: ויאמר ברוך ה' - מכאן למדו בב"ר שמודים על בשורה טובה. ובפרק הרואה יליף מהא שאמר יתרו ברוך ה', וקשה אמאי לא למדו מאליעזר דקדים... אלא הענין ברכה משמעו העקרי אינו לשון הודיה בעלמא, אלא לשון תוספת השפעה למעלה כביכול... וכך יסד מלכו של עולם יתברך דברכת האדם פועלת למעלה. אבל זה אינו אלא בהליכות העולם על ידי הטבע, מה שאינו כן אם בא בנס נגלה לשעה... ומשום הכי אין צריך תפלה להבא במקום שהישועה ברורה ומובטחת, ולא כמו בהמקום שהישועה באה על ידי הליכות הטבע... שזה המדה אינה צריכה תוספת השפעה על ידי ברכה על העבר. משום הכי אליעזר שבא לידו הענין בדרך נס נסתר בהשגחה פרטית לכן בירך, מה שאינו כן יציאת מצרים שהיה בנס נגלה, משום הכי לא ברכו עד שבא יתרו ובירך גם על זה. ואם כן משמעות ברוך שם היינו הודיה ושבח... (בראשית כד כז והרחב דבר) תורה תמימה: הפעם אודה - רש"י, ואף על פי שגם אדם הראשון הודה, כבתהלים קל"ט, מכל מקום לא היה מי שהודה על שהגיעו יותר מחלקו כלאה. (בראשית כט לה) שפת אמת: ענין הלל והודאה ולכאורה אחד הוא, ומאא"ז מו"ר זצלה"ה שמעתי כי הם נגד יהודה ויוסף, והוסיף לי ביאור כי הלל הוא באור נגלה ובהיר. ויראה לפרש כי לשון הודאה הוא על מה שהיה נראה לו טוב, והאדם מודה שהוא טוב וחסד, (שהרי גם על וידוי חטא נקרא הודאה). *והנה כתיב "אודה ה' בכל לבב", פירוש בשני יצריך, אם כן נראה כי הודיה הוא אחר התיקון שהאדם גבר על היצר הרע ולא נדבק בעולם הזה, אף שהיה לו כמה נסיונות, ואז מודה גם על הנסיון שהיה צר לו אז מודה עתה, שרואה למפרע שזה היה חסד עליו. *אבל הלל הוא מי שמופרש מעולם הזה, ומשבח על ידי שרואה גבורת ה' ונפלאותיו... (חנוכה תרל"א ג) אא"ז מו"ר ז"ל הגיד בשם רבותינו ז"ל פירוש הגמרא... והיינו שיש נקודה פנימיות בכל איש ישראל שאין שם מגע נכרי רק שצריך להיות שנקודה זו תתפשט בכל האדם, ועל ידי ההלל והודאה יכולין להכניס נקודה זו בכל הנפש, והוא על ידי זה ששמח האדם בנקודה זו ונותן הודאה להקב"ה על שזכה להיות בכלל ישראל, על ידי זה החשק יכול להרחיב הנקודה. והנה הלל והודאה הם ב' מדריגות, שהלל הוא שבח, וצריכין להיות מקודם אצל האמת, כמ"ש הללו עבדי ה' שלא להיות משועבד לשום דבר רק להשי"ת, אבל הודאה יכול להיות לכל איש ישראל, ואף המלוכלך בחטא, על ידי הודאה ווידוי דברים מתקרב... וגם הודאה על נס, ודאי הוא על ידי זה שמבינים שאין ראויים לנס, כי מה שייך הודאה להקב"ה על נס, הלא אין הפרש לפניו בין נס לטבע, רק על ידי שמבינים שאין זוכין לנס שייך הודאה, ועל ידי זה משיגין אחר כך עומק הנס להלל לפניו. (שם תרל"ג ו) מצוה להניחה על פתח ביתו מבחוץ... ופירוש הלל והודאה נראה כי על ידי הנס דחנוכה נתקדש שם שמים, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש, שראו הכל נצחונו של השי"ת וגבורותיו, ועל ידי זה נפל פחד השי"ת על הכל, ומצד נצחונו ית' הוא ההלל לשבח לפניו, ומצד קבלת היראה להודות לפניו להיות נכנע ולהבין שפלות עצמו הוא בחינת הודאה... (שם תרל"ד ב) הלל והודאה הוא שמחה והכנעה... כי אין שמחה של מצוה מתקיים בלי הקדמת היראה והכנעה, שעל ידי זה היא עומדת לעד... כשיוצאין ממלכות בשר ודם נעשין בן חורין יכולין לקבל מלכות שמים וצריך להיות עיקר השמחה על זה שיוכל לשעבד עצמו להשי"ת... ועל ידי הודאה יוצאין מיצר הרע שהוא הכנעה לב נשבר, דלא שליט יצר הרע רק בגסות, ונמצא הודאה הכנה אל ההלל... (שם תרל"ה ז) לשנה אחרת קבעום ועשאום יו"ט בהלל והודאה, דבמה שהקב"ה עושה לנו נסים יש לתת הודאה על גוף הנס, היינו הצלה מאומה הרשעה, וגם להלל לפניו על כל המעשה, כי הרבה רווח והצלה לפניו ית' שלא היה מסבב להצטרך לעשיות הנס, רק הוא חיבה יתירה שהשי"ת חפץ לעשות נסים לעמו בני ישראל. ובעת שנעשה להם הנס שהיה עת צרה ונושעו מהצרה לא היה להם כל כך ישוב הדעת והודו להשי"ת על ההצלה, ואחר כך לשנה אחרת הבינו כל זה שיש להלל על כל המעשה שסיבב הקב"ה המלחמות כדי לעשות להם נס, כי ההודאה בעת צרה והלל בעת הרווח... (שם תרל"ו ה) בהלל והודאה... אמנם הודאה הוא לאשר אין עבודת התחתונים כראוי, ולכך מתרחקין ממלכות שמים קצת, אך כשהקב"ה ברחמיו עושה נסים לבני ישראל מודים לפניו ית', שעל ידי שנתרחקו ואחר כך מתקרבין *מצד זה יש בחינת הודאה שמודה על דבר הנוסף... והלל והודאה שניהם גימטריא אלקים, *וכל זה ידוע בסוד מצות נר חנוכה. (שם תרל"ז) בהלל והודאה... לכן בשנה האחרת שהרגישו קבלת מלכות שמים וזה הלל, *ואחר כך נתנו על זה עצמו שבח והודאה שזכו להלל את ה' על ידי שיצאו מכלל עבדי בשר ודם. וביאור הענין דהלל הוא לה' בלבד, והודאה הוא בהשתתפות נפש האדם, *הלל הוא הארה אמיתיות... שמתבטל כחות האדם על ידי הזכרת שמו הגדול יתברך, ואז אין האדם זוכר ממהות עצמותו רק להלל לפניו ית'... ובעולם הזה אין אנו מוכנים תמיד לזה... אבל הודאה הוא תמיד, כי בכל מקום יש להודות לה', ואדרבא, מי שבשפלות יותר צריך ביותר להודות... (שם תרל"ח ה) חז"ל עשו עיקר מנס דנרות... והודאה הוא על מה שיצאו מתחת יד הרשעים, והלל הוא על שנכנסנו תחת יד מלכות שמים, כמ"ש הללו עבדי ה' ולא עבדי יון, וצריך להיות עיקר השמחה מה שיצאנו לחירות כדי שנוכל לקבל אחר כך מלכות שמים... (שם תרמ"א) ואדוני מו"ז ז"ל אמר כי על כן תקנו בהודאה, דכתיב וירכתיה די נחש, שאינו מניח לכרוע עצמו כראוי לפני הקב"ה... וכשגברו על קליפת יון תיקנו שבח במודים. ולבאר נראה כי אז"ל שצריכין לכרוע עד שיתפקקו ח"י חוליות שבשדרה... ועל ידי הכריעה והודאה לפני הקב"ה מתטהרין הח"י חוליות ומתפתחין, כי זה הקליפה מעכב החיות שבחוליות להתגלות, לכן יש כריעה וזקיפה... וזה בחינת הלל והודאה, וכן כריעה וזקיפה... (שם תרנ"ד) עשאום יום טוב בהלל והודאה, הלל מיוחד לבני ישראל, כמ"ש עם זו יצרתי וכו' תהלתי יספרו, והודאה הוא אשר זכו בני ישראל ליקח חלק שאר האומות, כי באמת הכל צריכים להודות אליו ית"ש... אבל כאשר החמיצו תולדות יפת ועמד מלכות יון להשכיח אותנו תורת ה' ומצותיו ניתן לנו חלק השמאל גם כן... (שם תרנ"ו) מזוזה בימין... וזה ענין הודאה שתקנו, כי ההלל מיוחד לבני ישראל בכל הישועות, והודאה הוסיפו לפי שראו שנס הזה הוא להשאיר הארה גם לימי הגלות, כשיהיו בחוץ... (שם תרנ"ז) ענין הלל והודאה הם שם א"ד ושם אהי"ה, כי כל נפלאותיו של הקב"ה הם סתים וגליא, וכשנעשה נסים לאבותינו יש הלל על הישועה שבני ישראל מרגישין ורואין, אבל עומק נפלאותיו אין לשער ולספר, כמ"ש ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך, וזה עיקר הישועה התיקון שנעשה למעלה, וזה בחינת הודאה מה שאין רואין בעין, רק שמבינים מן הנגלה הנסתר, ועל זה יש להודות... (שם תר"ס) הלל והודאה בחינת נפש וגוף, כי הלל הארת הנשמה והנפש, כמ"ש "כל הנשמה תהלל", *והודאה הכנעת הגוף להסכים עם הנפש, ולכן יש כריעת הגוף בהודאה, *וכתוב "הוציאה ממסגר נפשי" עי"ז להודות, כי הנפש במאסר הגוף, וכשיש גאולה וחירות אל הנפש צריכין להכניע גם הגוף להודות לה', כי הודאה בפה שהוא בהשתתפות הגוף, והלל במחשבה ורצון, והם בחינת גאולה ותפלה... (שם תרס"א) כשעמדה מלכות יון הרשעה להשכיחם תורתך, כי היה להם חכמה טבעית, וזו מביאה שכחת השגחת הבורא ית"ש... שהיו בקיאין בחכמת גלגל המזלות, אבל באמת הנהגת כל הגלגל הכל על פי הנהגה עליונה... ולכן תיקנו להלל ולהודות, שעל ידי הודאה והלל לה' על כל הדברים זה מביא הזכרון שלא להיות נטבע תוך הטבע ולבא לשכחה... (שם) [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 05.07.23, 23:22:00
  • איך להיכנס יותר לפנימיות התורה

    2023
    144
    0 הצבעות
    144 פוסטים
    1 צפיות
    ש
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcQ2DcvQVzr6%2BUs%3D6Ng3tvTqd5fP05ftMpfkZO-QRfS2Dg%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAE%2BCa2AUFyNdtUh5%2B6CxfQxAWMNJiLC%2B3vY1tF8GK5A%3Dup6qNg%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcSuhFHmE8NqXx0S-JB5hk1%2Bu6La4F2xapkW%2B0FJ0fyncQ%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BbRHtJcuGspqF6sTJ0n4Tu6WDyFN2pm5xp0%2BGnTzFyYHJFrow%40mail.gmail.com. -- בכבוד רב שמחה פרוינד 05484-30-988 [email protected] -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAAe0dKR-2BB4agJGqM_5EFxxQZyqvsanWEeZR1ckuTzHwGhD8g%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAKXx%2BP2hxQqh8exQPB9q1aTar5fZD_%3DTEzd46hg7XkXiWWq1rA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhfkR_NqFZhtENZO2b9vDTwO06nAMzOMM4%2Bv1wpheGTLVh_vA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJ8ZmEJLSZXRm-xDW3wLEH-WHSMTi1afC_j2_jLHu_9q1yxXJA%40mail.gmail.com. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/d7cec048-d32a-4d4a-a2e2-1b70a66413c0%40localhost. -- נא לשים לב: א. אין לפגוע בזכויות יוצרים באמצעות הקבוצה. ב. ההודעות מתפרסמת רק לאחר אישור המנהל. כדי לקבל אפשרות של שליחה מיידית של הודעות, ללא צורך בהמתנה לאישור, יש לפנות אלי באישי. כתיבה וחתימה טובה --- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/4F08B7C3244C4DF08D86D53CA48449ED%40user99b7abd310.
  • קבוצת הערוך

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2023 09:52 זה טוב מאוד לבטחון.
  • בס"ד

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) יציג ספק הגישה הודעה על כך שהגישה למקור התוכן הוגבלה והיא תוצג לכל אדם המנסה לגשת אליו, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי מסיבות טכניות, והוא רשאי לעשות כן בדרך של הפניה לאתר האינטרנט שלו כאמור בסעיף קטן (ז); הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי הליך הבקשה לצו ויצוין בה כי כל אדם רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ויכול שתכלול כל פרט אחר שקבע בית המשפט ובנוסח שקבע; (2) רשאי כל אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ובית המשפט רשאי לבטל או לשנות את הצו בהתאם לבקשה, או בתנאים אחרים שיורה; ואולם מי שהיה צד להליך הבקשה לצו רשאי להגיש בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו רק על בסיס עובדות חדשות שהתגלו או נסיבות שהשתנו לאחר מתן הצו; על החלטת בית המשפט לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו). (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת לבעל זכות יוצרים או לבעל רישיון ייחודי כל סעד אחר שהוא זכאי לו מהמשיבים האמורים בסעיף קטן (ו)?(1), לפי כל דין, בשל הפרת הזכות האמורה. תובענה בשל הפרת זכות יוצרים 54. (א) תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו בסעיף 37(ד) – גם בעל הרישיון. (ב) תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור מצירוף בעל דין כאמור. תובענה בשל הפרת זכות מוסרית 55. תובענה בשל הפרת זכות מוסרית רשאי להגיש היוצר, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו – קרובי משפחתו; לעניין זה, "קרוב משפחה" – בן זוג, צאצא, הורה או אח. פיצויים בלא הוכחת נזק 56. (א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים. (ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה: (1) היקף ההפרה; (2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; (3) חומרת ההפרה; (4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט; (5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; (6) מאפייני פעילותו של הנתבע; (7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; (8) תום לבו של הנתבע. (ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת. (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). סייגים לתחולה לעניין פיצויים בלא הוכחת נזק 56א. (א) הוראות סעיף 56 לא יחולו על אדם שהעמיד לרשות הציבור ברשת האינטרנט יצירה אמנותית שהועמדה קודם לכן לרשות הציבור או שהרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) המפר חדל מההפרה בתוך זמן סביר לאחר שקיבל הודעה מבעל הזכות או מי מטעמו בדבר ההפרה; (2) היצירה לא הועתקה מקטלוג, שמטרתו מכירה של היצירות הכלולות בו או מתן רישיון לשימוש ביצירות הכלולות בו, שהועמד לרשות הציבור ברשת האינטרנט; (3) התקיים אחד מאלה: (א) הפרת הזכות כאמור לא היתה למטרה מסחרית; (ב) המפר הוא עמותה כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם-1980, מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בחוק החברות, התשנ"ט-1999, הקדש כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, ואגודה עותמנית כמשמעותה בחוק העותומני על האגודות, ובלבד שמחזורם אינו עולה על 1,200,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מחזור" – סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בשנה האחרונה שחלפה, ולעניין הקדש – סכום ההוצאות השנתי לכל מקור או סוג שהוצאו בשנה האחרונה שחלפה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מוסד ממוסדות המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, תאגיד שהוקם לפי חוק או על גופים המנויים בסעיף קטן (א)(3)(ב) שמחזורם עולה על הסכום האמור באותו סעיף קטן. (ג) הוראות סעיף 56 לא יחולו על אלה, ובלבד שהשימוש נעשה במסגרת פעילותם הרגילה, לשם מימוש מטרותיהם ולא למטרה מסחרית: (1) מוסדות חינוך מסוג שקבע השר לפי סעיף 29; (2) ספריות, ארכיונים וגופים אחרים מסוג שקבע השר לפי סעיף 30(א) או (ג); (3) מוזאונים מסוג שקבע השר; (4) גופים נוספים כגון אלה המנויים בפסקאות (1) עד (3) שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. דין וחשבון 57. בתובענה בשל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה. מפר תמים 58. הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה. הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית בבניין או במבנה אחר 59. הוחל בבנייתו של בניין או מבנה אחר, שיש בו, או שתהיה בו לכשיושלם, משום הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, לא יהיה התובע זכאי בשל כך לצו המונע את הבניה או לצו הריסה. טיפול בעותקים מפרים 60. (א) בסיום הדיון בתובענה בשל הפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין השאר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה, להורות על – (1) עשיית פעולה לגבי עותקים מפרים שמטרתה למנוע נזק מבעל זכות היוצרים, ובכלל זה העברת הבעלות באותם עותקים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בעותקים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע; (2) עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של העותקים המפרים שמטרתה למנוע את המשך הפרתה של זכות היוצרים שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות יוצרים. (ב) בעל דין המגיש בקשה לבית המשפט להורות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשטרת ישראל, בדרך שקבע השר, ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן למשטרת ישראל הזדמנות לטעון את טענותיה. (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין עותק מפר המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את זכות היוצרים, והכל בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, ואולם אם הוראות הסעיף האמור חלות עליו, לא ישתמש אותו אדם בעותק המפר לשם מסחר בו. פרק ח'1: חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרוניתהגדרות – פרק ח'1 60א. בפרק זה – "בית משפט" – בית משפט מחוזי; "מחשב" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995; "פרטי מידע" – לרבות נתון טכנולוגי שהוא חלק מפרוטוקול התקשורת בין מחשבים, המסייע לאיתור של מחשב או של רשת מחשבים שבאמצעותם ניתן פומבי לתוכן, ברשת תקשורת אלקטרונית. בקשה לחשיפת זהות 60ב. אדם הטוען כי הופרה זכות יוצרים שלו באמצעות רשת תקשורת אלקטרונית, וזהותו של מי שעשה את הפעולה שעשייתה מהווה את ההפרה כאמור (בפרק זה – עושה הפעולה) אינה ידועה לו, רשאי לבקש מבית משפט להורות לאדם ששמו נקוב בבקשה (בפרק זה – המשיב) למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו לגבי עושה הפעולה הנדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ונקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל אותה הפרה (בפרק זה – בקשה לחשיפת זהות). הוראה למשיב למסור פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה 60ג. (א) סבר בית המשפט כי בקשה לחשיפת זהות מגלה עילה, אינה טורדנית או קנטרנית והוגשה כדי לאפשר למגיש הבקשה (בפרק זה – המבקש) לנקוט בהליכים משפטיים נגד עושה הפעולה, רשאי הוא להורות למשיב למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו, העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. (ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ימסור המשיב לבית המשפט, בלבד, פרטי מידע כאמור באותו סעיף קטן שדי בהם כדי להביא לזיהויו של עושה הפעולה, ויודיע לבית המשפט אם ידועים לו פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א) וכן אם ידוע לו על אדם נוסף שברשותו פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. (ג) הודיע המשיב על פרטים נוספים או על אדם נוסף כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, אם ראה שיש בכך צורך לשם זיהוי עושה הפעולה ולאחר שהביאו הצדדים את טענותיהם לפניו, להורות על מסירת פרטים נוספים או על מסירת פרטיו של אותו אדם לבית המשפט, וכן רשאי הוא להורות לאותו אדם (בסעיף קטן זה – משיב נוסף) כאמור בסעיף קטן (א); הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על המשיב הנוסף. (ד) בית המשפט רשאי למנות מומחה שיסייע לו בבירור זהותו של עושה הפעולה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) (בפרק זה – מומחה); המבקש יישא בשכר טרחת המומחה ובהוצאותיו הכרוכות בביצוע בירור זהותו של עושה הפעולה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה וקבלת עמדתו 60ד. (א) סבר בית המשפט, על בסיס פרטי המידע שנמסרו לפי הוראות סעיף 60ג, כי ידועה לו זהותו של עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא, לפני שייתן החלטה בבקשה לחשיפת זהות, להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה; בקבלת החלטה לפי סעיף קטן זה ישקול בית המשפט בין השאר את כל אלה: (1) מידת הוודאות לגבי זהותו של עושה הפעולה; (2) עוצמת הפגיעה בזכויותיו של עושה הפעולה אם לא תינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו טרם מתן ההחלטה בבקשה; (3) הנזק שעלול להיגרם למבקש כתוצאה מהמצאת הבקשה לעושה הפעולה; (4) החשש לסיכול חשיפת זהותו של עושה הפעולה; (5) אם יש בהמצאת הבקשה לעושה הפעולה כדי לגרום עיוות דין לאחד הצדדים להליך. (ב) החליט בית המשפט, לפי הוראות סעיף קטן (א), להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה, תומצא לו הבקשה כפי שיורה בית המשפט, בלי לגלות למבקש את שמו של עושה הפעולה וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו. (ג) עושה הפעולה רשאי למסור לבית המשפט, בכתב, את עמדתו לגבי הבקשה לחשיפת זהותו; עמדת עושה הפעולה כאמור תומצא גם למבקש, בלי לגלות לו את שמו וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, אלא אם כן הסכים עושה הפעולה לגלותם. החלטת בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות 60ה. (א) החליט בית המשפט שלא להורות על המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה, כאמור בסעיף 60ד(א), או שעושה הפעולה לא הודיע לפי סעיף 60ד(ג) על הסכמתו לחשיפת זהותו, יחליט בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות על יסוד כתבי הטענות בהליך בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה; ואולם בית המשפט לא יקבל טענת התנגדות של עושה הפעולה לחשיפת זהותו, אם שוכנע כי זכותו של המבקש לטעון נגד טענת ההתנגדות כאמור, בלא חשיפת זהותו של עושה הפעולה, נפגעת, בין השאר, בשל העדר חקירה נגדית. (ב) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בהתבסס על ראיות לכאורה שהציג המבקש, כי קיים חשש ממשי שעושה הפעולה ביצע כלפיו הפרה, וכי קיימת אפשרות סבירה שתביעה נגד עושה הפעולה בשל אותה הפרה תוכרע לטובת המבקש, רשאי בית המשפט להורות על מסירה למבקש של פרטי המידע לגבי עושה הפעולה הנדרשים לו לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו, כפי שיורה בית המשפט. מינוי מומחה נוסף או מסירת פרטי מידע למבקש 60ו. סבר בית המשפט כי לא די בפרטי המידע שנמסרו לפי הוראות סעיף 60ג (בסעיף זה – פרטי המידע הקיימים) כדי לזהות את עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא לפעול באחת מאלה: (1) למנות מומחה נוסף לשם המשך בירור הזהות, כאמור בסעיף 60ג; (2) להורות על מסירת פרטי המידע הקיימים למבקש, כולם או חלקם, כפי שיורה, ובלבד שהם נדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ושאין במסירתם למבקש כדי לפגוע במידע העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם, בשים לב למידת הפגיעה בזכויות המבקש ולחומרת ההפרה; על החלטה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 60ה(ב); בית המשפט ייתן החלטה לפי פסקה זו על יסוד כתבי הטענות בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה. איסור שימוש במידע על עושה הפעולה למטרה אחרת 60ז. מי שהגיע אליו מידע על עושה פעולה לפי הוראות פרק זה, לא יעשה בו שימוש אלא לצורך בירור זהותו של עושה הפעולה לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל הפרה, ולמטרה זו בלבד. סדרי דין בבקשה לחשיפת זהות 60ח. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי הדין בבקשה לחשיפת זהות. פרק ט': עונשיןעבירות 61. (א) לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ב) לא ייבא אדם לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ג) לא יעסוק אדם במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה. (ד) לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי. (ה) לא יחזיק אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ו) לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א). (ז) לא ישדר אדם יצירה בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בשידור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים לשידור כאמור בסעיף 11(4). (ח) לא יעמיד אדם יצירה לרשות הציבור בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בהעמדה לרשות הציבור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור בסעיף 11(5). עונשין 62. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין): (1) עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; (2) מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ב) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין: (1) עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה; (2) מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי; (3) מחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (4) משדר יצירה כאמור בסעיף 61(ז); (5) מעמיד יצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 61(ח). (ג) המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ד) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. אחריות נושא משרה בתאגיד 63. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 61 (בסעיף זה – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ב) נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. (ג) בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. פרק י': הוראות שונותחזקות 64. החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת: (1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור; (2) לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה; (3) מופיע על יצירה קולנועית בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק היצירה, חזקה כי אותו אדם הוא מפיק היצירה. (4) מופיע על תקליט בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק התקליט, חזקה כי אותו אדם הוא בעל זכות היוצרים בתקליט; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור, והיא לא תחול בין צדדים הטוענים לזכות יוצרים בתקליט. עיכוב בידי המכס 65. (א) בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור למנהל המכס הודעה בכתב שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם עותקים מפרים של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס. (ב) ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול אחד מאלה: (1) דוגמה של עותק לא מפר של היצירה שיש למבקש זכות יוצרים בה ושלגביה הוא מודיע על ייבוא עותקים מפרים; (2) קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה לבין העותקים המפרים. (ג) בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים שלהלן, ככל הידוע לו: (1) מספר החבילות העומדות להתקבל; (2) ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האוניה, שבהם מובאים העותקים המפרים; (3) היום שבו עומדים העותקים המפרים להגיע לישראל. (ד) בעל זכות היוצרים ימציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וכן ערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לעניין זה לפי פקודת המכס. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על עותקים מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס. (ו) בסעיף זה, "מנהל המכס" – המנהל כהגדרתו בפקודת המכס. תחולה על המדינה 66. חוק זה יחול גם על המדינה. ביצוע ותקנות 67. (א) השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. (ב) תקנות לפי סעיפים 17, 29, 30(א) ו-(ב), 31 ו-56א(ג) יותקנו בהסכמת אלה: (1) לעניין מוסדות חינוך – שר החינוך; (2) לעניין ספריות – השר הממונה על חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975, ושר החינוך; (3) לעניין ארכיונים – השר הממונה על חוק הארכיונים, התשט"ו-1955. (4) לעניין מוזאונים – השר הממונה על חוק המוזאונים, התשמ"ג-1983. (ג) תקנות וצווים לפי סעיפים 7, 9, 17, 19, 30(ג), 31 ו-56(ד), יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. פרק י"א: תיקונים עקיפיםביטול דבר המלך על חוק זכות יוצרים 1911 (הטלתו על ארץ ישראל) 68. דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911 (הטלתו על ארץ ישראל), 1924 – בטל, וחוק זכות יוצרים, 1911, לא יחול עוד בישראל. תיקון פקודת זכות יוצרים – מס' 9 69. בפקודת זכות יוצרים, סעיפים 1 עד 3א ו-3ו עד 15 – בטלים. תיקון פקודת הפטנטים והמדגמים – מס' 8 70. בפקודת הפטנטים והמדגמים – (1) בסעיף 2, בהגדרה "זכות יוצרים", במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (2) בסעיף 31, במקום "זכות היוצרים למדגם" יבוא "זכות המדגם"; (3) בסעיף 33 – (א) בסעיף קטן (1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (ב) בסעיפים קטנים (2) עד (4), בכל מקום, במקום "זכות היוצרים" יבוא "זכות המדגם"; (4) בסעיף 35 – (א) בסעיף קטן (1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (ב) בסעיף קטן (2), במקום "זכות היוצרים" יבוא "זכות המדגם"; (5) בסעיף 37(1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (6) בסעיף 43 – (א) בסעיף קטן (1), במקום "בזכות יוצרים" יבוא "בזכות מדגם"; (ב) בסעיף קטן (3), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (7) בסעיף 51(1), במקום "וזכות יוצרים" יבוא "וזכות מדגם"; (8) בסעיף 55(4), בכל מקום, במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם". תיקון פקודת המכס – מס' 23 71. בפקודת המכס, בסעיף 200א(א) – (1) ברישה, במקום "בסעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא "בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן – חוק זכות יוצרים)"; (2) בפסקה (1), במקום "ההעתקות" יבוא "העותקים"; (3) בפסקה (3), במקום "סעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 65 לחוק זכות יוצרים". תיקון חוק סדר הדין הפלילי – מס' 54 72. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בתוספת השניה, בפרט (3), במקום "סעיף 10(ג) ו-(ד) לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". תיקון חוק בתי המשפט – מס' 46 73. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בסעיף 40(4) במקום פסקאות משנה (א) ו-(ב) יבוא: "(א) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;". תיקון חוק איסור הלבנת הון – מס' 7 74. בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפרט (16), במקום "פקודת זכות יוצרים" יבוא "חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". תיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה 75. בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, בתוספת הראשונה, בפרט 4, במקום "סעיף 10(ג) ו-(ד) לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". תיקון חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת – מס' 2 76. בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003, בסעיף 15, בהגדרה "קנין רוחני", במקום "זכויות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, 1911, ופקודת זכות יוצרים" יבוא "זכות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". פרק י"ב: תחילה, תחולה והוראות מעברתחילה 77. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). תחולה והוראות מעבר 78. (א) הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י). (ב) זכות יוצרים לפי הוראות פרק ב' לחוק זה לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה – הדין הקודם), ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה ביצירה כאמור, בשל כך שביום התחילה ואילך יתקיימו לגביה התנאים הקבועים בסעיף 8, או מכוח צו לפי סעיף 9. (ג) על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות פרק ח' לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, הוראות הדין הקודם; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם. (ד) עותק של יצירה שנעשה או שיובא לישראל לפני יום התחילה, יהווה עותק מפר לעניין חוק זה, אם ערב יום התחילה היווה עותק מפר כהגדרתו בסעיף 10(ה) לפקודת זכות יוצרים כנוסחו ערב יום התחילה. (ה) הוראות סעיפים 33 עד 36 לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה הוראות הדין הקודם. (ו) הוראות סעיף 37 לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה או על רישיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לעניין זה הוראות הדין הקודם. (ז) הוראות סעיף 54 לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה וימשיכו לחול על הליכים כאמור לעניין זה הוראות הדין הקודם. (ח) זכות יוצרים להשכרה כאמור בסעיף 11(7), ביחס לתוכנת מחשב, לא תחול לגבי עותק של תוכנת מחשב שנרכש לפני יום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000). (ט) לעניין זהות מחבר היצירה של יצירת צילום לפי סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911, שנוצרה לפני יום התחילה וכן לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול הוראות הדין הקודם. (י) לעניין תקליט שנעשה לפני יום התחילה, לא תחול ההגדרה "מפיק" שבסעיף 1, ויראו כמפיק את מי שדינו היה כדין מחבר היצירה לפי סעיף 19(1) לחוק זכות יוצרים, 1911.

1

מחובר

792

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים