מי היה הכהן הגדול בסוף בית ראשון בשעת החורבן?

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2023 12:09

[אליצור בן שמעון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2023 12:21

מחיפוש מהיר עולה שהכהן הגדול היה אז סימון בן צדוק

מאת: [email protected]

[יהודה כהנא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2023 12:59

מחיפוש מהיר - איפה?

מאת: [email protected]

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2023 13:10

שריה בן עזריה, כמובא במלכים ב' כ"ה

[חנניה הירש - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2023 21:12

סוף ימי הבית השני

סוף המדינה החשמונאית ועליית הורדוס
https://www.hamichlol.org.il/הורדוס לשלטון
סימנו את תחילת סופה של הכהונה הגדולה. לראשונה עבר השלטון המדיני של היהודים
מאז שיבת ציון לגורם שאינו הכהן הגדול: בתקופת שלטונה של שלומציון
https://www.hamichlol.org.il/שלומציון_המלכה
הייתה
הכהונה הגדולה שייכת לבנה יוחנן הורקנוס השני
https://www.hamichlol.org.il/הורקנוס_השני.
לאחר שחיסל הורדוס את בית חשמונאי מינה את שמעון בן ביתוס
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שמעון_בן_ביתוס&action=edit&redlink=1
מאלכסנדריה
https://www.hamichlol.org.il/אלכסנדריה
ככוהן
גדול. השערת החוקרים היא שבדרך זו ניסה לשלול את כוח הכהונה בכך שהמשרה לא
עברה יותר בירושה, והפסיקה להיות משרה לכל החיים. במהלך שנות שלטונו מינה
לתפקיד הכהן הגדול שבעה כהנים כראות עיניו. בעקבות כך חל פיחות במעמדו של
הכוהן הגדול.[2]
https://www.hamichlol.org.il/כהן_גדול#cite_note-2
מעמדו
של הכהן הגדול הצטמצם למעמד טקסי, ותפקידו היה בעיקר ביצוע עבודת יום הכיפורים
https://www.hamichlol.org.il/יום_כיפור_בבית_המקדש
.

הורדוס העדיף למנות את כהנים ממשפחות כהונה מחוץ לארץ ישראל כך שהם יהיו חסרי
בסיס תומכים מקומי ולא יוכלו לאיים על מעמדו.

לאחר מותו של הורדוס עברה סמכות מינוי הכהנים הגדולים לבנו ארכלאוס
https://www.hamichlol.org.il/ארכלאוס_(נשיא)
שהמשיך
במדיניות אביו ולאחר הדחתו וסיפוחה של יהודה לאימפריה הרומית
https://www.hamichlol.org.il/האימפריה_הרומית
בשנת
6 מינו הנציבים הרומאים את הכהנים הגדולים, מה שהוביל לירידה גדולה במעמד של
הכהנים הגדולים בפני העם, והגברת הפיקוח של ההנהגה הדתית הפרושית על סדרי בית
המקדש.

עם המלכתו של אגריפס הראשון
https://www.hamichlol.org.il/אגריפס_הראשון
על
יהודה בשנת 41 הוא קיבל גם את הזכות למנות כהנים גדולים, אחרי מותו וסיפוחה
מחדש של יהודה לאימפריה הזכות עברה לבני משפחתו
https://www.hamichlol.org.il/בית_הורדוס,
קודם לאחיו הורדוס
https://www.hamichlol.org.il/הורדוס_(מלך_כלקיס)
וכשזה
מת הזכות עברה לבנו אגריפס השני
https://www.hamichlol.org.il/אגריפס_השני
.

התפתח מעמד של משפחות כהונה מיוחסות ועשירות (בית ביתוס
https://www.hamichlol.org.il/בית_ביתוס,
בית פיאבי
https://www.hamichlol.org.il/ישמעאל_בן_פיאבי
, בית חנן
https://www.hamichlol.org.il/בית_חנן_(כהונה_גדולה),
בית קתרוס, ועוד) שמקרבן נמנו רוב הכהנים הגדולים. המשפחות יצרו ביניהן מעין
שלטון משותף על הכהונה הגדולה, שלטון שנקנה מידי השלטונות, והמחזיק בו התחלף
כל שנה. אצולה זו הייתה בעלת זכויות יתר מופלגות, שאיפשרו התעשרות מהירה
ורדייה בעם. מדי פעם היו מאבקים פנימיים בתוך המשפחות שהובילו לסבל של יושבי
ירושלים
https://www.hamichlol.org.il/ירושלים
(לדוגמה
בימי הכה"ג ישוע בן דמנאי
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=ישוע_בן_דמנאי&action=edit&redlink=1
).

משפחתו של הכהן הגדול חנן בן שת
https://www.hamichlol.org.il/חנן_בן_שת,
העמידה חמישה מבניה לכהנים גדולים: אלעזר, יונתן
https://www.hamichlol.org.il/יונתן_בן_חנן
, תיאופילוס
https://www.hamichlol.org.il/תיאופילוס_בן_חנן,
מתתיהו וחנן
https://www.hamichlol.org.il/חנן_בן_חנן.
המשפחה נמנתה, ככל הנראה על הצדוקים, ולכל הפחות לגבי חנן בן חנן אומר זאת
יוספוס מפורשות.[3]
https://www.hamichlol.org.il/כהן_גדול#cite_note-3
משפחת ביתוס
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=משפחת_ביתוס&action=edit&redlink=1
העמידה
תחילה את אחד מבניה, שמעון בן ביתוס
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=שמעון_בן_ביתוס&action=edit&redlink=1,
לכהונה הגדולה ובזמן המרד עלה למשרה זו יהושע בן גמלא
https://www.hamichlol.org.il/יהושע_בן_גמלא,
שאשתו הייתה מבית בייתוס, והתלמוד (יבמות סא ע"א) מספר כי קנתה בשבילו את
המשרה.

העם בכלל, ופשוטי הכהנים בפרט, היו מנותקים כמעט לגמרי מהכהונה הגדולה. בעוד
רוב הכהנים הגדולים היו צדוקים, היה רוב העם פרושים. ההבדל הכלכלי העצום
ביניהם, היחס הרודני של רוב הכהנים הגדולים, והיות הכהנים הגדולים בני חסותו
של השלטון הרומאי ונאמניו, העמיקו את הקרע ביניהם. הכהנים הגדולים לא התנהגו
כפי המצופה מהם ורבים מהם היו מושחתים ואלימים, כך נמסר עליהם מפי חכם שחי
בתקופה זו:

”אמר אבא שאול בן בטנית משום אבא יוסף בן חנין: אוי לי מבית בייתוס אוי לי
מאלתן, אוי לי מבית חנין אוי לי מלחישתן, אוי לי מבית קתרוס אוי לי מקולמוסן,
אוי לי מבית ישמעאל בן פיאכי [פיאבי] אוי לי מאגרופן. שהם כהנים גדולים,
ובניהן גיזברין, וחתניהם אמרכלין, ועבדיהן חובטין את העם במקלות.”[4]
https://www.hamichlol.org.il/כהן_גדול#cite_note-פסחים-4

בזמן המרד הגדול
https://www.hamichlol.org.il/המרד_הגדול
השתתפו
הכהנים הגדולים בהנהגת העם. כאשר השתלטו הקנאים
https://www.hamichlol.org.il/קנאים_(בית_שני)
על
ירושלים התפרצה האיבה כלפי מעמד הכהנים. הקנאים הדיחו את כולם, רצחו חלק ניכר
מהם ומהמנהיגים המתונים.

הכהן הגדול האחרון של ישראל, פנחס בן שמואל מכפר חבתא
https://www.hamichlol.org.il/פנחס_בן_שמואל_מכפר_חבתא,
אדם פשוט וסתת https://www.hamichlol.org.il/סתת, לפי יוסף
בן מתתיהו, אך לפי מקורות חז"ל היה מקורב לנשיאות, נבחר על ידי הקנאים בגורל
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=גורל_(במקדש)&action=edit&redlink=1.
עם נפילת העיר ונפילת בית המקדש נפל גם הוא.