דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

לבקיאים בזוה"ק

2024
1 1 0 1
  • לבקיאים בח"ן

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2024 14:45 "ידוע כי הקליפה הממונה על עבירות דאורייתא היא קליפת עקרב" זה ביטוי שנמצא בכתבי החת"ס. האם יש מי שיכול להצביע על מקור אפשרי ממנו שאב החת"ס את הדברים. (הביטוי 'ידוע' משמע שאינו מחדש זאת מעצמו)
  • לבקיאים בספר החרדים

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2024 12:08 פרק סו
  • לבקיאים בזוה"ק

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 10:37 התגובה של עט סופר בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app קבצים מצורפים: file-0
  • היכן מופיע בזוה"ק שמשה רבינו ע"ה יהיה נשמת משיח

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 14:59 אוה"ח הק' פרשת תצוה. "ובדרך רמז יתבאר הכתוב על דרך מאמר הובא בספר זוהר חדש (בראשית, ח https://he.wikisource.org/wiki/בראשית_ח ), כי ד' גליות של ישראל כל אחד מהם נגאלו ממנו בזכות אחד: גלות הראשון - נגאלו בזכות אברהם אבינו עליו השלום; ב' - נגאלו בזכות יצחק; ג' - בזכות יעקב; והד' תלוי בזכות משה, ולזה נתארך הגלות, כי כל עוד שאין עוסקים בתורה ובמצות, אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה. וזה הוא שרמז הכתוב כאן, באומרו ואתה תצוה את בני ישראל: על דרך (תהלים, צא https://he.wikisource.org/wiki/תהלים_צא ) "כי מלאכיו יצוה", או על דרך אומרם ז"ל: אין "צו" אלא מלכות, כי הוא ימלוך עלינו לעתיד...".
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2024 12:38 תפתח את כל הפרק שם
  • לבקיאים בחפץ חיים

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 18:27 החפץ חיים הביא זאת בהלכות לשון הרע כלל ח הלכה ט חפץ חיים הלכות לשון הרע כלל ח - ט <#הלכות לשון הרע כלל ח - ט!> וְדַע עוֹד, דַּאֲפִלּוּ (כב) לְבַזּוֹת וּלְחָרֵף אֶת הַמֵתִים גַּם כֵּן אָסוּר, וְכָתְבוּ הַפּוֹסְקִים, דְּיֵשׁ תַּקָנָה וְחֵרֶם קַדְמוֹנִים, שֶׁלֹּא לְהוֹצִיא לַעַז וְשֵׁם רָע עַל הַמֵתִים. וְכָל זֶה אֲפִלּוּ אִם הַמֵת עַם הָאָרֶץ, וְכָל שֶׁכֵּן אִם הוּא תַּלְמִיד חָכָם, בְּוַדַּאי הַמְבַזֶּה אוֹתוֹ עֲוֹן פְּלִילִי הוּא, וְחַיָּב נִדּוּי עַל זֶה, כְּמוֹ שֶׁנִּפְסַק בְּיוֹרֶה דֵּעָה בְּסִימָן רמ''ג סָעִיף ז'. וְאִסוּר שֶׁל הַמְבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם הוּא אֲפִלּוּ אִם מְבַזֶּה אוֹתוֹ בְּעַצְמוֹ, (כג) וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁאָסוּר לְבַזּוֹת אֶת דִּבְרֵי תּוֹרָתוֹ.
  • 0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 16:09 אגב, לעצם הענין. בין השנים תש"פ - תת"י (=31 שנה) הרי שמתוכם ב 17 שנה חלה פרשת *האזינו *בשבת שובה (כאשר ר"ה ביום ה' או ז') ב 14 שנה חלה פרשת וילך בשבת שובה, ואילו פרשת האזינו חלה לאחר יוהכ"פ (כאשר ר"ה ביום ב' או ג') לזאת באה קריאת שירת האזינו בשבת זו, שבת שבין יוכ"פ לסוכות, כדי שנוציא מכך הוראה למעשה (ללמדנו). שגם חלק הלחץ של השגת ארבעת המינים וקניית בגדים לחג, הוא חלק מהשירה. כאשר נראה שהשבת הזו שנמצאת תמיד (=כשפרשת האזינו חלה לאחר יוהכ"פ (כאשר ר"ה ביום ב' או ג') באמצע ההכנות. מפריעה לרצף... ולא היא, אלא להיפך, אז יש זמן לשיר את שירת האזינו.... מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2024 20:05

3

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים