חיפוש מקור

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 10:16

ציטוט:
ובנערה שנתפתתה ג"כ איכא מחלוקת בין הראשונים אם מחלה הכא אם הועיל מחילתה שלא
תוכל אח"כ כשבגרה לתבוע עוד.
איפה זה ?
תודה רבה רבה

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 12:21

פני יהושע מסכת כתובות דף לח עמוד ב
בא"ד הבאתי דעת הרא"ה ז"ל דמפותה נערה שלא עמדה בדין עד שבגרה פטור המפתה דהא
מחלה. ודעת הר"ן ז"ל דלא מהני מחילה בכה"ג כיון דבשעת ביאה לא היה הממון שלה.
וכתבתי דדעת הראב"ד ז"ל כדעת הרא"ה ז"ל ומפני כך השיג על הרמב"ם ז"ל (בפ"ב
מהל' נערה בתולה דין ט"ו) וכתב וכי בת יורשת אביה היא כו' וכתב עליו בעל כסף
משנה שותא דמרן הראב"ד ז"ל לא ידענא שהרי משנה שלימה דפ' נערה מת האב הרי הוא
של עצמה כו' ע"ש. ולענ"ד יש לתמוה בהיפך דשותא דמרן בעל כ"מ לא ידענא שהרי
הראב"ד ז"ל פירש דבריו בהשגתו דאמפותה לחוד קשיא ליה והיינו כדפרישית כיון דלא
יורשת אביה היא אלא שבאתה לזכות מצד עצמה וקשיא ליה דהא מחלה וס"ל כשיטת הרא"ה
ז"ל ולפי"ז פשיטא דהראב"ד מוקי למתניתין דר"פ נערה באונס דוקא וכ"כ בחיבורי
ר"פ נערה בלשון הגמרא ואחר שכתבתי כל זה מצאתי שגם בספר משנה למלך תמה על מרן
הכ"מ בזה דמילתא דפשיטא היא שכך כוונת הראב"ד ז"ל ונפ"מ טובא לענין דיני
ממונות אי מהני קודם שנתחייב ועיין בס' בני יעקב על ספר העיטור:
בא"ד ור"י מוקי הך איבעיא דהכא בבושת ופגם דממונא הוי עכ"ל. ואפ"ה מיבעיא ליה
אי יש בגר בקבר ודבנה הוי דאע"ג דממונא הוי אפ"ה לא זכה האב משעת ביאה לגבי
דידה כמו שמסיק ר"י דלענין זה איתקש בושת ופגם לקנס דלמי שזה ניתן זה ניתן
וכיון דלענין קנס לא זכה האב אלא משעת נתינה כדילפינן לקמן בשמעתין מלאבי
הנערה ולא לאבי בוגרת דלעצמה ה"ה לבושת ופגם משא"כ לענין דאינו מוריש לבניו
(ויפטור) [ויפטר] הבועל לגמרי להא לא איתקש. אלא דלפי"ז יש לדקדק מ"ש התוס'
דתנן בר"פ נערה וכו' ואבושת ופגם נמי קאי מדקתני הרי הן ולמאי הוצרכו לדקדק
מלשון הן דאיכא למידחי כמ"ש לקמן בר"פ נערה דכמה רבוותא לא חיישו להאי דיוקא
ותיפוק ליה דמאיבעיא דרבא גופא מוכח דבושת ופגם איתקש לקנס להא מילתא דלמי שזה
ניתן זה ניתן מדלא זכה האב בשעת ביאה אלא דניחא להו לאתויי מר"פ נערה דאיירי
מענין ירושה ודו"ק:

שיעורי ר' דוד מסכת כתובות דף מב עמוד א
והנה הבית יעקב (לקמן ע"ב) הקשה לשיטת הראב"ד דס"ל דמפותה שעמדה בדין אחר
שבגרה פטור משום דמחלה, א"כ מה משני הגמ' דהא דאיצטריך קרא דוכחש היינו להיכא
שעמדה בדין ובגרה, דהא סו"ס בברייתא קתני ג"כ פיתית את בתי, וגבי מפותה הא
ליכא לאוקמי כשבגרה, דא"כ פטור לגמרי משום דמחלה, וא"כ הא אכתי קשה ת"ל ונתן
מיבעיא ליה.

ערוך השולחן אבן העזר סימן קעז
וד יש בזה שאלה דכיון דהיא זכתה כשמת האב או בגרה קודם העמדה בדין איך תגבה
במפותה והרי מחלה ונערה תנן שיכולה למחול וי"א באמת דהא דתנן לא הספיקה לעמוד
בדין עד שמת האב הרי הן של עצמה לא קאי רק אאנוסה אבל במפותה מחלה (רמב"ן עי'
ש"מ) וי"א דאמפותה נמי קאי דכיון דאשעת מעשה לא מצי מחלה שאז היה של האב ולכן
זכתה אח"כ גם במפותה דלא שייך מחילה אח"כ ומחילה הוא על שעת מעשה ואז לא היה
לה רשות למחול (ר"ן וריטב"א) (י"א שכוונת הראב"ד בהשגתו הוא בזה דמפותה לא
יחייב שהרי מחלה כ"כ היש"ש והתוי"ט):

שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן פה
ולכאורה צ"ע* שהרי הרמב"ם והראב"ד פליגי בפ"ב מנערה הל' ט"ו ב*נערה מפותה שלא
תבעה עד שבגרה או נשאת, דהראב"ד סובר שמפותה ודאי מחלה ולכן כשבגרה או נשאת
לאו כל כמינה לתובעו, והרמב"ם סובר דכיון שאז היתה ברשות אביה יכולה שפיר אח"כ
לתובעו, ואי אמרינן דמתחשבים גם בשעה שהיא נערה עם זה שיש לה זכות באותו ממון
לתובעו לכשתיבגר מסתבר דבמפותה אם בגרה אינה יכולה כלל לתובעו

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 19:50

תודה מאוד מאוד
זה בדיוק מתאים, כי שם זה כתוב בהקשר של שעבודא דר"נ, שמחלוקת זו בנערה 'אינו
ענין לכאן', וכעת מובן מה ההו"א שהוא ענין לכאן, כביכול המפתה חייב לבת, והבת
לאביה.

ב-יום רביעי, 29 בנובמבר 2023 בשעה 12:22:35 UTC+2, 5706175 כתב/ה: