דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
3 2 23 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 10:16

    ציטוט:
    ובנערה שנתפתתה ג"כ איכא מחלוקת בין הראשונים אם מחלה הכא אם הועיל מחילתה שלא
    תוכל אח"כ כשבגרה לתבוע עוד.
    איפה זה ?
    תודה רבה רבה

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 10:16

    ציטוט:
    ובנערה שנתפתתה ג"כ איכא מחלוקת בין הראשונים אם מחלה הכא אם הועיל מחילתה שלא
    תוכל אח"כ כשבגרה לתבוע עוד.
    איפה זה ?
    תודה רבה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 12:21

    פני יהושע מסכת כתובות דף לח עמוד ב
    בא"ד הבאתי דעת הרא"ה ז"ל דמפותה נערה שלא עמדה בדין עד שבגרה פטור המפתה דהא
    מחלה. ודעת הר"ן ז"ל דלא מהני מחילה בכה"ג כיון דבשעת ביאה לא היה הממון שלה.
    וכתבתי דדעת הראב"ד ז"ל כדעת הרא"ה ז"ל ומפני כך השיג על הרמב"ם ז"ל (בפ"ב
    מהל' נערה בתולה דין ט"ו) וכתב וכי בת יורשת אביה היא כו' וכתב עליו בעל כסף
    משנה שותא דמרן הראב"ד ז"ל לא ידענא שהרי משנה שלימה דפ' נערה מת האב הרי הוא
    של עצמה כו' ע"ש. ולענ"ד יש לתמוה בהיפך דשותא דמרן בעל כ"מ לא ידענא שהרי
    הראב"ד ז"ל פירש דבריו בהשגתו דאמפותה לחוד קשיא ליה והיינו כדפרישית כיון דלא
    יורשת אביה היא אלא שבאתה לזכות מצד עצמה וקשיא ליה דהא מחלה וס"ל כשיטת הרא"ה
    ז"ל ולפי"ז פשיטא דהראב"ד מוקי למתניתין דר"פ נערה באונס דוקא וכ"כ בחיבורי
    ר"פ נערה בלשון הגמרא ואחר שכתבתי כל זה מצאתי שגם בספר משנה למלך תמה על מרן
    הכ"מ בזה דמילתא דפשיטא היא שכך כוונת הראב"ד ז"ל ונפ"מ טובא לענין דיני
    ממונות אי מהני קודם שנתחייב ועיין בס' בני יעקב על ספר העיטור:
    בא"ד ור"י מוקי הך איבעיא דהכא בבושת ופגם דממונא הוי עכ"ל. ואפ"ה מיבעיא ליה
    אי יש בגר בקבר ודבנה הוי דאע"ג דממונא הוי אפ"ה לא זכה האב משעת ביאה לגבי
    דידה כמו שמסיק ר"י דלענין זה איתקש בושת ופגם לקנס דלמי שזה ניתן זה ניתן
    וכיון דלענין קנס לא זכה האב אלא משעת נתינה כדילפינן לקמן בשמעתין מלאבי
    הנערה ולא לאבי בוגרת דלעצמה ה"ה לבושת ופגם משא"כ לענין דאינו מוריש לבניו
    (ויפטור) [ויפטר] הבועל לגמרי להא לא איתקש. אלא דלפי"ז יש לדקדק מ"ש התוס'
    דתנן בר"פ נערה וכו' ואבושת ופגם נמי קאי מדקתני הרי הן ולמאי הוצרכו לדקדק
    מלשון הן דאיכא למידחי כמ"ש לקמן בר"פ נערה דכמה רבוותא לא חיישו להאי דיוקא
    ותיפוק ליה דמאיבעיא דרבא גופא מוכח דבושת ופגם איתקש לקנס להא מילתא דלמי שזה
    ניתן זה ניתן מדלא זכה האב בשעת ביאה אלא דניחא להו לאתויי מר"פ נערה דאיירי
    מענין ירושה ודו"ק:

    שיעורי ר' דוד מסכת כתובות דף מב עמוד א
    והנה הבית יעקב (לקמן ע"ב) הקשה לשיטת הראב"ד דס"ל דמפותה שעמדה בדין אחר
    שבגרה פטור משום דמחלה, א"כ מה משני הגמ' דהא דאיצטריך קרא דוכחש היינו להיכא
    שעמדה בדין ובגרה, דהא סו"ס בברייתא קתני ג"כ פיתית את בתי, וגבי מפותה הא
    ליכא לאוקמי כשבגרה, דא"כ פטור לגמרי משום דמחלה, וא"כ הא אכתי קשה ת"ל ונתן
    מיבעיא ליה.

    ערוך השולחן אבן העזר סימן קעז
    וד יש בזה שאלה דכיון דהיא זכתה כשמת האב או בגרה קודם העמדה בדין איך תגבה
    במפותה והרי מחלה ונערה תנן שיכולה למחול וי"א באמת דהא דתנן לא הספיקה לעמוד
    בדין עד שמת האב הרי הן של עצמה לא קאי רק אאנוסה אבל במפותה מחלה (רמב"ן עי'
    ש"מ) וי"א דאמפותה נמי קאי דכיון דאשעת מעשה לא מצי מחלה שאז היה של האב ולכן
    זכתה אח"כ גם במפותה דלא שייך מחילה אח"כ ומחילה הוא על שעת מעשה ואז לא היה
    לה רשות למחול (ר"ן וריטב"א) (י"א שכוונת הראב"ד בהשגתו הוא בזה דמפותה לא
    יחייב שהרי מחלה כ"כ היש"ש והתוי"ט):

    שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן פה
    ולכאורה צ"ע* שהרי הרמב"ם והראב"ד פליגי בפ"ב מנערה הל' ט"ו ב*נערה מפותה שלא
    תבעה עד שבגרה או נשאת, דהראב"ד סובר שמפותה ודאי מחלה ולכן כשבגרה או נשאת
    לאו כל כמינה לתובעו, והרמב"ם סובר דכיון שאז היתה ברשות אביה יכולה שפיר אח"כ
    לתובעו, ואי אמרינן דמתחשבים גם בשעה שהיא נערה עם זה שיש לה זכות באותו ממון
    לתובעו לכשתיבגר מסתבר דבמפותה אם בגרה אינה יכולה כלל לתובעו

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 12:21

    פני יהושע מסכת כתובות דף לח עמוד ב
    בא"ד הבאתי דעת הרא"ה ז"ל דמפותה נערה שלא עמדה בדין עד שבגרה פטור המפתה דהא
    מחלה. ודעת הר"ן ז"ל דלא מהני מחילה בכה"ג כיון דבשעת ביאה לא היה הממון שלה.
    וכתבתי דדעת הראב"ד ז"ל כדעת הרא"ה ז"ל ומפני כך השיג על הרמב"ם ז"ל (בפ"ב
    מהל' נערה בתולה דין ט"ו) וכתב וכי בת יורשת אביה היא כו' וכתב עליו בעל כסף
    משנה שותא דמרן הראב"ד ז"ל לא ידענא שהרי משנה שלימה דפ' נערה מת האב הרי הוא
    של עצמה כו' ע"ש. ולענ"ד יש לתמוה בהיפך דשותא דמרן בעל כ"מ לא ידענא שהרי
    הראב"ד ז"ל פירש דבריו בהשגתו דאמפותה לחוד קשיא ליה והיינו כדפרישית כיון דלא
    יורשת אביה היא אלא שבאתה לזכות מצד עצמה וקשיא ליה דהא מחלה וס"ל כשיטת הרא"ה
    ז"ל ולפי"ז פשיטא דהראב"ד מוקי למתניתין דר"פ נערה באונס דוקא וכ"כ בחיבורי
    ר"פ נערה בלשון הגמרא ואחר שכתבתי כל זה מצאתי שגם בספר משנה למלך תמה על מרן
    הכ"מ בזה דמילתא דפשיטא היא שכך כוונת הראב"ד ז"ל ונפ"מ טובא לענין דיני
    ממונות אי מהני קודם שנתחייב ועיין בס' בני יעקב על ספר העיטור:
    בא"ד ור"י מוקי הך איבעיא דהכא בבושת ופגם דממונא הוי עכ"ל. ואפ"ה מיבעיא ליה
    אי יש בגר בקבר ודבנה הוי דאע"ג דממונא הוי אפ"ה לא זכה האב משעת ביאה לגבי
    דידה כמו שמסיק ר"י דלענין זה איתקש בושת ופגם לקנס דלמי שזה ניתן זה ניתן
    וכיון דלענין קנס לא זכה האב אלא משעת נתינה כדילפינן לקמן בשמעתין מלאבי
    הנערה ולא לאבי בוגרת דלעצמה ה"ה לבושת ופגם משא"כ לענין דאינו מוריש לבניו
    (ויפטור) [ויפטר] הבועל לגמרי להא לא איתקש. אלא דלפי"ז יש לדקדק מ"ש התוס'
    דתנן בר"פ נערה וכו' ואבושת ופגם נמי קאי מדקתני הרי הן ולמאי הוצרכו לדקדק
    מלשון הן דאיכא למידחי כמ"ש לקמן בר"פ נערה דכמה רבוותא לא חיישו להאי דיוקא
    ותיפוק ליה דמאיבעיא דרבא גופא מוכח דבושת ופגם איתקש לקנס להא מילתא דלמי שזה
    ניתן זה ניתן מדלא זכה האב בשעת ביאה אלא דניחא להו לאתויי מר"פ נערה דאיירי
    מענין ירושה ודו"ק:

    שיעורי ר' דוד מסכת כתובות דף מב עמוד א
    והנה הבית יעקב (לקמן ע"ב) הקשה לשיטת הראב"ד דס"ל דמפותה שעמדה בדין אחר
    שבגרה פטור משום דמחלה, א"כ מה משני הגמ' דהא דאיצטריך קרא דוכחש היינו להיכא
    שעמדה בדין ובגרה, דהא סו"ס בברייתא קתני ג"כ פיתית את בתי, וגבי מפותה הא
    ליכא לאוקמי כשבגרה, דא"כ פטור לגמרי משום דמחלה, וא"כ הא אכתי קשה ת"ל ונתן
    מיבעיא ליה.

    ערוך השולחן אבן העזר סימן קעז
    וד יש בזה שאלה דכיון דהיא זכתה כשמת האב או בגרה קודם העמדה בדין איך תגבה
    במפותה והרי מחלה ונערה תנן שיכולה למחול וי"א באמת דהא דתנן לא הספיקה לעמוד
    בדין עד שמת האב הרי הן של עצמה לא קאי רק אאנוסה אבל במפותה מחלה (רמב"ן עי'
    ש"מ) וי"א דאמפותה נמי קאי דכיון דאשעת מעשה לא מצי מחלה שאז היה של האב ולכן
    זכתה אח"כ גם במפותה דלא שייך מחילה אח"כ ומחילה הוא על שעת מעשה ואז לא היה
    לה רשות למחול (ר"ן וריטב"א) (י"א שכוונת הראב"ד בהשגתו הוא בזה דמפותה לא
    יחייב שהרי מחלה כ"כ היש"ש והתוי"ט):

    שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן פה
    ולכאורה צ"ע* שהרי הרמב"ם והראב"ד פליגי בפ"ב מנערה הל' ט"ו ב*נערה מפותה שלא
    תבעה עד שבגרה או נשאת, דהראב"ד סובר שמפותה ודאי מחלה ולכן כשבגרה או נשאת
    לאו כל כמינה לתובעו, והרמב"ם סובר דכיון שאז היתה ברשות אביה יכולה שפיר אח"כ
    לתובעו, ואי אמרינן דמתחשבים גם בשעה שהיא נערה עם זה שיש לה זכות באותו ממון
    לתובעו לכשתיבגר מסתבר דבמפותה אם בגרה אינה יכולה כלל לתובעו

    תאריך ההודעה המקורית: 29/11/2023 19:50

    תודה מאוד מאוד
    זה בדיוק מתאים, כי שם זה כתוב בהקשר של שעבודא דר"נ, שמחלוקת זו בנערה 'אינו
    ענין לכאן', וכעת מובן מה ההו"א שהוא ענין לכאן, כביכול המפתה חייב לבת, והבת
    לאביה.

    ב-יום רביעי, 29 בנובמבר 2023 בשעה 12:22:35 UTC+2, 5706175 כתב/ה:

  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2023 23:55 על המעשה שחולה נכנס לד' אמותיו של הב"ח באמצע לימודו ונתרפא. ידועים דברי הרה"ק ממאגליצינא על כך אבל אני מחפש מקור על מעשה שהיה כך עם חולה
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    7 צפיות
    כ
    תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2023 18:42 [image: 2.PNG][image: 1.PNG] מאת: On Sun, Feb 19, 2023 at 5:36 PM אהרלה צימרמן
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    17 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 15:53 בס"ד היות ועד היום עדיין יש הפוערים פיהם כו' רח"ל והיות ויש כאן מכל גווני הקשת כו' לכן מהודענא בזה, שכחסיד ברסלב, כל תגובה שלא תתאים לכבודו של רביה"ק זיע"א תגרום להוצאה מיידית לצמיתות ממש. לא חסימה, הוצאה. ומסיימים בטוב
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    28 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2023 08:21 כמו שציינתי בשער הציון ציין למחלוקת הראשונים בזה חשוב כמובן לדייק שזה לא הכרעה של המ"ב אלא כיון שזו מחלוקת ודעת מהר"י הלוי שלא יצא [לא זכור לי שמובא בפוסקים ראשונים בעניין אם כי מוכיחים מראשונים שכן יצא] וכיון שרק בגלל ספק ברכות להקל אינו צריך לחזור ולברך כדאי מאד שיפטור את היין בברכה, כמו כן לגבי ברכה אחרונה אם בירך על הפירות, הרי יצא שזה עוד ספק שמא על היין הוא דאורייתא [שיטת הריטב"א ועוד מדרשה דושבעת זו שתיה, ואולי לעוד דעות] אבל על פירותיה לא, וא"כ הוי ספק של ספק תורה. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2023 00:19 נפש החיים שער ד' פרק ז יש איזה מהדורה שעשו נה"ח עם השוואות לספרי חסידות. אולי יש באוצר החדש. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 12/11/2023 19:05 זוה"ק ח"ב דף צח. ב-יום ראשון, 12 בנובמבר 2023 בשעה 12:18:42 UTC+2, אברהם הורוביץ כתב/ה:
  • חיפוש מקור

    2023
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    55 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/06/2023 21:21 בברכות כ"ב א' תנו רבנן בעל קרי שנתנו עליו תשעה קבין מים טהור וכו' עי"ש כל הסוגיא, בברכות ט"ו א' מבואר שיש מעלה בטבילה לפני הטבילה, ממה שאמרו: כל הנפנה ונוטל ידיו ומניח תפילין וקורא ק"ש ומתפלל מעלה עליו הכתוב וכו' כאילו טבל, ומשמע שנטילת ידים מועילה כמו טבילה. בברכה, הרב מאיר פישהוף ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר) 0548496050 לזכות לכל הברכות השמורות למחזיקי התורה לחץ כאן https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=9001256&groupe=רשת כוללי ערב - ממלכת התורה&groupelock=1 מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    37 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 11:09 מרן הנתיבות שלום זי"ע התבטא כי ירד אור גדול של תשובה לעולם והחרדים צריכים אף הם להזדרז ולקבל ממנו. על משקל זה שייך להגיד בשאר הדברים.

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים