דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

כמה חיפושים. תודה

2024
7 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 08/09/2024 07:36

    מעלה שוב
    ייש"כ

  • תאריך ההודעה המקורית: 08/09/2024 07:36

    מעלה שוב
    ייש"כ

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 12:28

    למאמר הראשון אין מקור במדרש.
    כך כותב העורך של העלון הזה:
    http://www.halachabrura.org/agada/kid33-39.htm
    יש על זה דיון כאן אך חסום לי
    http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=6147
    יש לשון דומה במדרש אך לא קשור לעניינו:
    אמר רבי שמואל בר נחמן כל מה שישראל אוכלים בעוה“ז, מכח הברכות שברכם בלעם‘.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 12:28

    למאמר הראשון אין מקור במדרש.
    כך כותב העורך של העלון הזה:
    http://www.halachabrura.org/agada/kid33-39.htm
    יש על זה דיון כאן אך חסום לי
    http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=6147
    יש לשון דומה במדרש אך לא קשור לעניינו:
    אמר רבי שמואל בר נחמן כל מה שישראל אוכלים בעוה“ז, מכח הברכות שברכם בלעם‘.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 15:16

    מדרש רבה קהלת - פרשה ג פסקה יב
    (א) ט מה יתרון העושה וגו' אמר שלמה הואיל ועתים עתים הן לכל מה מהני אומנה
    באומנותיה וכשירא בכשרותיה ד"א מה יתרון כל אינש ואינש לא מתרין אלא עם בעלי
    אומנותיה א"ר יצחק בר' מריון (חבקוק ב') ו*צדיק באמונתו יחיה (שצדיק באמונתו
    יחיה) אפילו צדיק חי העולמים מאמונתו הוא חיה *אמר הקב"ה בתחלה הרגתי בכורי
    מצרים שנאמר (שמות י"ב) ויהי בחצי הלילה וה' הכה וגו' אף כל בכור אשר יולד לך
    תהא מקדישו לי שנאמר (שמות י"ג) קדש לי כל בכור תהא מקדש לי הבכורות באמונתי
    הוי וצדיק באמונתו יחיה ר' פנחס בש"ר ראובן משל לה"ד למלך שעשה סעודה וזימן
    אצלו אורחים וגזר מלכא גזירתא ואמר כל אינש ואינש ייטי ליה מה דירבע אית
    דאייתי טפוטין ואית דאייתי פסתיין ואית דאייתי סטרומטין ואית דאייתי נמורקין
    ואית דאייתי כורסוון ואית דאייתי קיסין ואית דאייתי אבנין אדיק מלכא ואמר כל
    אינש ואינש ירבע על מה דאייתי אותן שהיו יושבין על העצים ועל האבנים היו
    מתרעמין על המלך ואומרים כך היא כבודו של מלך שנהיה יושבין על העצים ועל
    האבנים כששמע המלך אמר להם לא דייכם שניוולתם פלטין באבנים ובעצים שעמדה לי
    בכמה יציאות אלא מחציפין אתם וקושרין עלי קטיגוריא יקרכון לא עביד אלא אתון
    לגרמיכון כך לעתיד לבא הרשעים נידונין לגיהנם והן מתרעמין על הקדוש ברוך הוא
    הרי שהיינו מצפין לישועתו של הקב"ה וכך יהיה עלינו אומר להם הקב"ה בעולם
    שהייתם בו לא בעלי מחלוקת ולשון הרע וכל רעות הייתם ולא בעלי מריבות וחמסים
    אתם הייתם הדא הוא דכתיב (ישעיה נ) הן כולכם קודחי אש מאזרי זיקות לפיכך אתם
    הולכים באור אשכם ובזיקות בערתם ושמא תאמרו מידי היתה זאת לכם לאו אלא אתם
    עשיתם אתם לעצמכם לפיכך למעצבה תשכבון מידכם היתה זאת לכם רשב"ל הוה לעי
    באורייתא כל צרכיה בהדא אליסס דטבריא והוה פיילדה נהיג מעתיד ליה חד משקויי
    חמים בכל יום והוה עליל משלהי

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 12:28

    למאמר הראשון אין מקור במדרש.
    כך כותב העורך של העלון הזה:
    http://www.halachabrura.org/agada/kid33-39.htm
    יש על זה דיון כאן אך חסום לי
    http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=6147
    יש לשון דומה במדרש אך לא קשור לעניינו:
    אמר רבי שמואל בר נחמן כל מה שישראל אוכלים בעוה“ז, מכח הברכות שברכם בלעם‘.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 15:42

    למאמר הראשון אין מקור במדרש.
    כך כותב העורך של העלון הזה:
    http://www.halachabrura.org/agada/kid33-39.htm
    יש על זה דיון כאן אך חסום לי
    http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=6147
    יש לשון דומה במדרש אך לא קשור לעניינו:
    אמר רבי שמואל בר נחמן כל מה שישראל אוכלים בעוה“ז, מכח הברכות שברכם בלעם‘.

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 15:42

    למאמר הראשון אין מקור במדרש.
    כך כותב העורך של העלון הזה:
    http://www.halachabrura.org/agada/kid33-39.htm
    יש על זה דיון כאן אך חסום לי
    http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=6147
    יש לשון דומה במדרש אך לא קשור לעניינו:
    אמר רבי שמואל בר נחמן כל מה שישראל אוכלים בעוה“ז, מכח הברכות שברכם בלעם‘.

    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 18:52

    בכיוון הזה יש גם במכילתא בשלח מסכתא דויהי פרק ו'. ושמות רבה כג ה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 18:52

    בכיוון הזה יש גם במכילתא בשלח מסכתא דויהי פרק ו'. ושמות רבה כג ה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 16/09/2024 08:52

    ייש"כ לעונים כאן ובאישי.
    זה לא מתאים לספר אותו אני עורך, כי הוא מתמקד שם בנקודה של 'אוכלים' דייקא
    [לגבי ברכות הנהנין כו'].

  • תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 18:52

    בכיוון הזה יש גם במכילתא בשלח מסכתא דויהי פרק ו'. ושמות רבה כג ה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 16/09/2024 08:54

    אם לא קשה לצטט האש דת, כי חסום התמונה
    ייש"כ

    ב-יום שני, 9 בספטמבר 2024 בשעה 18:52:45 UTC+3, [email protected] כתב/ה:

  • בקשת כמה ספרים

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2024 10:00 אשמח לקבל: פי' ראב"ד ע"ז על דפים מה-מח חזו"א הל' עכו"ם סי' ס'. זכרון שמואל סי' סז תודה רבה!
  • חיפוש כמה מקורות

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/03/2024 21:53 א. תוספות ערכין טו
  • כמה משלמים על הקלדה?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/04/2024 21:22 אשמח לשמוע דעת הת"ח דפה כמה מקובל לקחת כיום על הקלדה לפי 1,000 תווים. תודה לכל המגיבים [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 06.04.24, 21:22:05
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 00:40 שלחתי לך את הכל קבלת? יום נפלא משה רייך
  • תודה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 28/06/2024 00:07 במקום מענה לכ"א בפרטות: תודה לכל המגיבים והמעודדים היה מהראוי לכתוב לכ"א לפחות 'תודה' אבל אילי לשוה"ד לזה, בתקוה להבנה. לאלו השואלים מה קרה/ קורה: איני רוצה לדבר סתם.
  • תודה רבה על העזרה

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 12/04/2024 15:23 ליבי חושק לבאר יפה יפה את הנושא הזה שרבים תוהים בו, אבל ידוע שמה שהלב חושק הזמן עושק. זו לא קושיא על בעל ההגדה אלא סתירה בפסוקי התורה: כתוב אחד אומר (שמות יב ג, ו ח) 'דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם וגו', וְהָיָה לָכֶם לְמִשְׁמֶרֶת עַד אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וגו', וְאָכְלוּ אֶת הַבָּשָׂר בַּלַּיְלָה הַזֶּה צְלִי אֵשׁ *וּמַצּוֹת *עַל מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ'. הרי מפורש שאכלו מצות בי"ד ניסן. וכתוב אחד אומר (שמות יב לט) 'וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם *עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ *וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם'. והרי בחצי הלילה של ליל ט"ו יצאו ממצרים והוא אחרי ליל ט"ו הנ"ל שאכלו מצות. וכל הראשונים עומדים בזה והתירוץ הרווח הוא שיש איסור לאכול חמץ ובזה נצטוו ישראל קודם יצי"מ. ועוד נצטוו לאכול מצות והוא זכר למה שמיהרו לאפות לחמם בדרך שלא לעבור על הציווי הראשון ואכז"ל מאת: [email protected]
  • אשמח לקבל כמה ספרים:

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 01/07/2024 23:04 קיבלתי.
  • כמה חיפושים. תודה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 03/09/2024 18:48 א. חז"ל - כל מה שישראל אוכלים בעוה"ז אין אוכלים אלא בשביל האמונה ב. רמב"ם בשמונה פרקים [כל רמב"ם יתקבל בברכה] – צדיק גמור היינו שנפשו רוצה את הטוב מטבעו, וצדיק שאינו גמור הוא זה שאמנם עושה רצון ה' אבל נלחם עם היצה"ר שלו. ג. ציטוט – כמו שאמרו ז"ל את אלקים ירא זהו מצוות ל"ת, ואת מצוותיו שמור זה מצוות עשה, כי זה כל האדם, כל העולם לא נברא אלא לצוות לזה. החלק הראשון זה מהרוקח הל' חסידות, החלק השני זה גמ' ברכות ו ע"ב. איפה כתוב הכל יחד ?

2

מחובר

795

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים