תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 00:53 אישית עניתי שאני לא משוכנע שחוזה שכתוב בניסוח משפטי זה מה שיגרום ללקוח 'בעייתי' לשלם בזמן. לכתוב זכרון דברים בתחילת העבודה כמו שכתבו כאן זה חשוב, אבל את זה כ"א יכול לנסח לפי צרכיו. אם היה מדובר בסכום של כמה עשרות שקלים אולי הייתי משלם, אבל הסכומים שם נראו לי ממש מוגזמים. --

תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 01:12 לדידי עיקר התועלת היא בדברים מוחשיים ובנוסף לי אין אפשרות בטלפון כי בבית המדרש אצלינו אסור פלאפון --

תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 02:03 הוספה/סימן/סימנים נוספים/גופן ArialUnicodeSM, וכאן הובאו רק טעמי המקרא. 0591 אתנחתא֑ 059A יתיב֚ 05A4 מהפך֤ 0592 סגול֒ 059B תביר֛ 05A5 מרכא֥ 0593 שלשלת֓ 059C גרש֜ 05A6 מרכא-כפולה֦ 0594 זקף-קט֔ן 059D גרש מוקדם֝ 05A7 דרגא֧ 0595 זקף-גדול֕ 059E גרשי֞ם 05A8 קדמא֨ 0596 טפחא֖ 059F קרני פרה֟ 05A9 תלישא-קטנה֩ 0597 רביע֗ 05A0 תלישה-גדולה֠ 05AA ירח בן יומו֪ 0598 זרקא֘ 05A1 פזר֡ 0599 פשטא֙ 05A3 מונח֣ ------ Original Message ------ מאת: From "אליהו סלומון" מאת: To "עריכה תורנית" Date ז' טבת תשפ"ה 02:00:15 Subject [הכתב והמכתב] איך מגיעים לטעמי המקרא במקלדת? תודה רבה מראש! --

תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:33 עכשיו אני רואה את לשון הרמב"ם בפיה"מ: אינו חבור לטומאה ענינו, שאם גבל את הרקב הזה אינו נעשה כולו מחובר ויהיה כגוף אחד כדי שיטמא את הנוגע בקצה אותה העיסה, אלא מי שנגע באותה העיסה טהור לפי שחלקיה מפורדים זה מזה ואין הגבול מועיל להן ואינו עושה אותן גוף אחד, וזה כעין אמרם בתלמוד אפר לאו בר גבול הוא ולפיכך אין ערבובו נחשב גבול. אז כנראה שע"י המים זה נהיה כעין בלולה רכה לזמן מסוים, ולכן סד"א דהוי חיבור, אך כיוון שבסוף זה יתייבש ויתפורר למצבו הראשון, לכן אינו נחשב חיבור אפילו בעיסתו, וצ"ע אם לכן אפשר להגיד גם את הסברא שאין בו ממש, על שם סופו. --

תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 15:55 בטח שמקובל. או יש מתמחרים לפי מילים. המחיר משתנה לפי השפה, רמת המתרגם והחומר ומהירות המתרגם. הדרך הפשוטה לבדוק זה לעשות דוגמא של שעה. לראות כמה תויים עשית. ולהחשיב לפי השכר המצופה או המקובל לשעה. פחות כיון שאין כמות טעויות שוה בכל התווים. הרעיון של תווים בדרך כלל משתלם כאשר תוכל להאיץ את מהירות העבודה וכך לקבל יותר לשעה. בהקלדה יותר, גם בתרגום יתכן. --

תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 16:55 אני רואה שדיברתם על האברבנאל אני לאחרונה ערכתי קונטרס על האברבנאל גם ההיסטוריה (מבוסס על ההקדמה של הוצאת עוז והדר) וגם קטעים יפים מהפירוש שלו על התורה מצורף למטה -- קבצים מצורפים: אברבנאל (2) (1).pdf

תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 17:12 הדיון נעול אם ברצונכם לקבל אחת לשבוע את מאמרי 'המאושרים' של ארגון אשרינו, בעברית ובאנגלית, המתפרסמים בעיתונות החרדית, כתבו מייל [ריק] ל: [email protected] [למי שניסה ולא עלה בידו - הקישור תוקן היום י"ט כסליו] מאת: [email protected] --

תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 17:37 כשהכל יודעים באיזו סוגיא מדובר ואיזה מפרשים הוזכרו, משתמשים גם בשמות מקוצרים, אבל אין הדרך לעשות כן בכתיבה המיועדת לכלל הציבור. מסתמא בפעם השניה באותו מאמר די לומר כגון, "חלק על דברי המהדו"ב", אבל בפעם הראשונה מזכירים בדר"כ שם מלא. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of zevyhr Sent: 7 Jan 2025 4:23 PM מאת: To: הכתב והמכתב Subject: Re: [הכתב והמכתב] אופן ציון מ"מ ל'מהדורא בתרא' זו בדיוק השאלה, איך בדיוק מקובל. כמדומני שבבתי המדרש שאני למדתי, קראו לו 'מהדו"ב'. ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 16:20:56 UTC+2, rafael dilman כתב/ה: הכוונה כמובן לשם השגור. באותה מידה אפשר לומר שהשם של ספר חי' המהר"ם זה "מאיר עיני חכמים". אנחנו לא צריכים להיות נקדנים. מסתמא המקור לשם השגור בפי הכל "מהדו"ב למהרש"א" הוא דהיינו שהוא מהדו"ב לספר מהרש"א ולא שהוא מהדו"ב לרבינו המהרש"א לשון בעלות שהוא חיברו, דשם מהרש"א מעיקרא קאי בעיקר על הספר (כנוסח השגור באיזה ספרים, שנתחברו על "סוגיית מהרש"א" וכדו'. ואע"פ שהיום למיעוט הלימוד בו פחות הורגלו להתייחס לספר מהרש"א כחפצא בפ"ע, מ"מ אנו נוקטים שם הספר השגור אעפ"י שהיום מתפרש לפעמים באופן מוטעה, ואין האחריות על הכותב כן כיון שכבר הורגלו. וכמש"כ הב"י בהקדמת ספרו שבכל פעם שמזכיר שו"ת הרשב"א המיוחס לרמב"ן הוא כותב תשובות הרמב"ן אעפ"י שהוא יודע שהן לרשב"א. וז"ל, והנה בא לידי קצת תשובות הרשב"א כתובות בעט ברזל ועופרת בדפוס וכתוב בתחלתן שהם תשובות הרמב"ן. וכשאני כותב מאותן תשובות אף על פי שאני יודע שהיא תשובת הרשב"א אני כותב כתוב בתשובות להרמב"ן לפי שספרי הדפוס מצויים ביד כל אדם ומי שירצה לעיין לשון התשובה עצמה יוכל לעמוד עליה, עכ"ל. המהדורות הקיימות באוצה"ח אינן ראיה כלל לנידון זה. שמות ספרים השתנו במשך הדורות, בפרט לאחר שהשתלבו בדפוסי הגמרא. צא ולמד: לעולם לא תראה ציטוט עיין במאיר עיני חכמים שבת פט, וכהנה רבות. שם הספר.... ראה בשער הספר בכל המהדורות הקיימות באוצר החכמה..... ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 14:08:07 UTC+2, rafael dilman כתב/ה: שם הספר הוא מהדו"ב למהרש"א. אין כאן שום אמירה לגבי המחבר. מאידך, מהדו"ב לא תמיד ברור מספיק (גם אם הקורא יבין, אם יקח לו חצי שניה לקשר הוא כבר איבד את הרצף. אגב, הדבר נכון גם לגבי ר"ת שאינם מאד שכיחים). יותר נכון - יהיו [מעט] שלא יבינו.... הספר מודפס לצד המהרש"א בסוף המסכת, ודומני שכל בר בי רב נתקל ב'מהדורא בתרא'.... ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 13:56:54 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה: יותר נכון - יהיו הרבה שלא יבינו כשתכתוב מהדורא בתרא לבד אף אחד לא יבין למה התכוונת אף שיתכן דברי מ.ד. י. נכונים, שאין כאן הצהרה שהמחבר הוא המהרש"א, אך זה אינו נכון מצד אחר, כיון שאמנם הספר חובר כמהדורה שניה לחיבור המהרש"א, אבל שם הספר הוא 'מהדורא בתרא' בלבד.... ועדיין איך מקובל? ב-יום שלישי, 7 בינואר 2025 בשעה 13:19:34 UTC+2, [email protected] mailto:[email protected] כתב/ה: 'למהרש"א' יכול להתפרש בשני מובנים. וא' מהם שהמהרש"א הוא המחבר. עדיין איני מבין למה להיכנס לזה. היכן יש כאן הצהרה מי חיבר את ה'מהדורה בתרא למהרש"א'? אבל ישנם חידושים של חתנו ולא שלו, וכשכותבים 'מהדורה בתרא למהרש"א' יש כאן הטעיה. למה להיכנס בכלל לזה? מה רע ב'מהדורה בתרא' ותו לא, וזיל קרי ביה רב? הנכון הוא: מהדורא בתרא למהרש"א. דו"ק היטב שבכך פותרים את כל הבעיות. ודאי שלא תמיד נכון לכתוב 'מהרש"א במהדו"ב', שכן כידוע ישנם חידושים שהם של החתן ולא של המהרש"א, ויש גם מקומות שהם אפילו חולקים ביניהם. [לעוז והדר יש בחלק מהמסכתות חלוקה מה מהמהרש"א ומה מחתנו]. מה רע לכתוב 'במהדורה בתרא כתב' וכך תוציא עצמך מידי ספק? [אלא א"כ ברצונך לברר בכל חידוש שמא הוא מהמהרש"א ואז לכתוב 'המהרש"א במהדו"ב'.] דעה - 2 כידוע המהדורא בתרא חובר ע"י חתנו של המהרש"א, החיבור כולל גם את חידושיו וגם את חידושי חמיו. האם מציינים בשם הספר 'מהדורא בתרא' או 'מהרש"א במהדו"ב' לדעתי, השני נכון יותר.... אשמח לשמוע את דעת הרבנים, ומה מקובל בפועל. תודה רבה. --

תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 19:43 הרב זה ר’ פינחס ר’ רפאל הוא תלמידו מבערשיד --

תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 20:05 התגובה של אליהו ברדנשטיין בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app -- קבצים מצורפים: file-0

תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 20:09 בהגדרות של האוזניות. (בהתחלה הוא הפך את שיפורי השמע ללא פעיל ואז עבד, אח"כ שינה את סוג האוזניות בתוך תוכנת קליטת האוזניות (MaxxAudioPro) ועוד כמה הגדרות שם, ואז החזיר את שיפורי השמע, ועובד פלאים. ייש"כ לכולם. --

תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 21:35 תודה לכל העונים! --

תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 21:44 תודה רבה לכל העוזרים והמסייעים! הצלחה רבה, אברהם יעקב שירר תרגום מאנגלית לעברית, תמלול ועריכה --

תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 23:28 לא צריך את זה דווקא כאיום אלא כעובדה יבשה. בגלל שנוצרים לי הרבה חורים אני נאלץ לקחת עוד עבודה, וממילא אני לא יכול פתאום לעבוד 24 שעות. --