תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2023 14:38 יישר כח גדול לכולם, את המקור הזה אני צריך עבור דברי תהלות ה' לר' אליהו כהן בעל שבט מוסר, שביאר את הפסוק בתהילים (קב טז) וְיִירְאוּ גוֹיִם אֶת שֵׁם ה', וכתב שם בזה"ל: איתא ברז"ל שעתיד שם הוי"ה להיות חקוק על מצח כל אחד מישראל וזהו 'ויראו הגויים את שם ה', שיראו את שם ה' ממש על מצחות בני ישראל. וכבר אמרו 'יגעת ומצאת תאמין', בס"ד מצאתי מדרש (שמו"ר טו יז) בזה"ל: ולא עוד אלא שיהיו גדולי העם רואין קטן מישראל ומתאוין לכרוע לפניו בשביל השם שכתוב על כל אחד ואחד, שנאמר (ישעיה מט) כה אמר ה' גואל ישראל קדושו לבזה נפש למתעב גוי לעבד מושלים מלכים יראו וקמו, משל לעץ נאה שהיה נתון בבית המרחץ נכנס פרוסביטוס לרחוץ הוא וכל עבדיו ודשו את העץ וכל הפגאנים וכן כל אחד ואחד מהן מתאוים לפסוע עליו, לאחר ימים שלח פרוטומו שלו לאותה מדינה שיעשה לו איקונין ולא מצא עץ חוץ מאותו שהיה במרחץ, אמרו האומנין לשלטון אם מבקש אתה להעמיד האיקונין הבא את העץ שיש במרחץ שאין לך טוב ממנו, הביאוהו ותקנו אותו כראוי ונתנוהו ביד צייר וצייר את האיקונין עליו והעמידה בתוך הפלטון בא השלטון וכרע לפניה וכן דוכוס וכן אפרכוס וכן הפרופיסטון וכן הלגיונות וכן דימוס וכן כולם, אמרו להן אותן האומנין אתמול הייתם מדיישין את העץ הזה במרחץ ועכשיו אתם משתחוים לפניו, אמרו להם אין אנו כורעים לפניו בשבילו אלא בשביל פרוטומו של מלך שהיא חקוקה עליו, כך אומרים אנשי גוג עד עכשיו היינו עושים בישראל מה שאי אפשר שנאמר לבזה נפש למתעב גוי ועכשיו לישראל אנו משתחוים, *אומר להן הקדוש ברוך הוא הן בשביל שמי שכתוב עליהם שנאמר (שם /ישעיהו מ"ט/) למען ה' אשר נאמן, וכן משה אומר (דברים כח) וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וגו', *וכשהוציא הקדוש ברוך הוא את ישראל ממצרים היה נוטל הפנס ומהלך לפניהם שנא' (שמות יג) וה' הולך לפניהם יומם, וכן הוא עתיד כשיוציאם מאדום, שכן אמר ישעיה (ישעיה נב) כי הולך לפניכם ה' ומאספכם אלהי ישראל, וכתיב (שם /ישעיהו/ מב) הראשונות הנה באו וגו', לקיים מ"ש מצרים לשממה תהיה ואדום למדבר שממה.

תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2023 18:42 [image: 2.PNG][image: 1.PNG] מאת: On Sun, Feb 19, 2023 at 5:36 PM אהרלה צימרמן

תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2023 18:14 תעשה חיפוש גם על הפסוק כי עליך הורגנו כל היום בזוהר

תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2023 13:56 וכן כתב בספר אור לשמים [פרשת פרה]: והנה התורה הקדושה הורה לנו שיש מצות נגלים ומפורשים טעמיהם, ויש מצות סתומות, כגון מצות פרה, וכולן שווין, וצריכין אנו לשמור את כולן אפילו אם לא נדע טעמיהם, כמו כן הצדיק שבדור שמכונה בשם תורה, לפעמים מעשיו סתומים, אף על פי כן אסור להרהר אחריו כי הצדיק הנ"ל כל דרכיו משפט וכל מעשיו לשמים.

תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 23:58 או משום שיש בו מ"ט דף יש לומדים מס' שבועות שגם בו יש מ"ט דף - וכך מסופר בקול תורה פט שנהג הרה"צ ר' שריה דבילצקי זצוק"ל לבחור בא' מהמסכתות הנ"ל. ואגב, אכן קרבן סוטה הואכקרבן העומר משעורים. בחב"ד מסבירים שסוטה בא לתקן את ה'רוח שטותא' ע"י שטותא דקדושה ואכמ"ל מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2023 23:37 המקור שאינו קם לתחיה"מ הוא מעצמות שהחיה יחזקאל עיין פרקי דר"א סוף פל"ג ועין בביאור הגרד"ל שם, ילקוט שמעוני שעו, ועיי בחיד"א בפני דוד אולי פרשת בהר מה שביאר. ומובא בתוס' סוטה ה,א וב"מ ,ב מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2023 15:34 המתוק מדבש כתב שחג הוא מלשון שבר, אימה ופחד, כפי הכתוב: יז} וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחָגָּא כֹּל אֲשֶׁר יַזְכִּיר אֹתָהּ אֵלָיו יִפְחָד מִפְּנֵי עֲצַת ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא יוֹעֵץ עָלָיו: (ס) רש"י: חגא. לשון שבר ואימה ופחד לשון יחוגו וינועו כשכור (תהלים קז) וכן חגוי הסלע (שיר ב) : מצודת ציון : לחגא. ענין בקוע ושבר כמו יונתי בחגוי הסל' (ש''ה ב). עכ"פ פשטות דברי אהרן היתה ליו"ט, והיו"ט נקרא 'חג' (לשון שבר ואימה) מכיון שביו"ט יש דין. כך צריך לומר בכוונת הזוהר.

תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:48 ליקוטי שיחות ח"ה עמ' 146

תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2023 11:36 צודק סליחה על הביטוי הלא מתאים מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:48 ייש"כ גדול, עזרת לי מאוד מאוד.

תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 15:29 אל תתן ה' מאויי רשע זממו אל תפק וגו' (תהילים ק״מ:ט׳) בא וראה מה בין יוצאי מצרים שהן מזרע של יעקב ובין העכו"ם שהן מזרעו של עשו יוצאי מצרים מצוה אחת היתה בידן והיתה לפני הקב"ה נוח הרבה יותר מן מאה מצות ומהו המצוה אחת שהיתה בידם שעשו כולם אגודה אחת וכרתו ברית לגמול חסד זה עם זה ולשמור ברית המילה ושלא להניח לשון בית יעקב ושלא ילכו וילמדו לשון מצרים מפני דרכי ע"א. אבל זרעו של עשו לא היו כן אלא כל זמן שיצחק היה קיים היו מקיימים ברית המילה וכיון שמת יצחק מיד היו מבטלין ברית המילה שנאמר (משלי ט״ו:כ״ה) בית גאים יסח ה' זה היתה ביתו של עשו ויצב גבול אלמנה זה ביתו של עובדיהו. משלו משל למה"ד למלך שהוא נותן כתרו לאוהבו ואמר לו יהא הכתר הזה מונח בראשך ובראש בנך לעולם הניחו אוהבו בראשו עד שעה שהוא נכנס לבית עולמו. לימים אחרי שנכנס לבית עולמו אמר המלך בלבו אלך ואראה את בן אוהבי מה אם יהא כתר אוהבי מונח בראשו הלך המלך אצל בן אוהבו ומצא הכתר מונח באשפה לאחריו בקצה גבול הבית מיד הלך המלך בסוף הגבול שנאמר (שופטים ה׳:ד׳) ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום וגו'. למה נדמה עשו ואליפז התימני עם בנו עמלק וירבעם בן נבט ומרודך עם נבוכדנצר ואגג עם המן האגגי. לאחד שמצא כסות בדרך סמוכה לעיר תפסה בידו והכניסה לתוך העיר והיה מכירו ואומר של מי אבידה זו נתקבצו כל בני העיר ויצאו לקראתו ואומרים זה לזה ראיתם פלוני זה כמה הוא צדיק כמה הוא חסיד כמה הוא כשר מיד עמדו בני העיר ועשאוהו ראש וקצין של העיר עליהן לאחר שתים ושלש שנה עמד והחריב כל המדינות וכל הארץ וכן לכך נדמה עשו ואליפז עם בנו עמלק ומרודך עם נבוכדנצר וירבעם בן נבט ואגג עם המן. עשו בשכר שלש דמעות שהוריד ונפלו מעיניו נתנו לו הר שעיר שאין גשמי ברכה פוסקין ממנו לעולם. אליפז בשכר שנהג כבוד באביו יצא ממנו עמלק לעולם. ירבעם בשכר שהשיב דבר לפני המלך שלמה נתנו בידו עשרת השבטים. שכרו של מרודך שנהג כבוד באבינו שבשמים יצא ממנו נבוכדנצר לעולם. שכרו של אגג כשהיה חבוש בבית האסורין היה בוכה ומתאנח ואומר אוי לי שמא יאבד זרעי מן העולם יצא ממנו המן לעולם. ומה יהא סופו של עמלק גנבים יבאו עליו ויפשטו עליו גדודים מן החוץ כמו שניבא עליו עובדיה הנביא שנאמר (עבודיה א) אם גנבים באו לך אם שודדי לילה איך נדמיתה וגו': ולמה זכה עובדיה לנבואה א"ר יצחק מפני שהחביא מאה נביאים שנאמר (מלכים א י״ח:ד׳) ויקח עובדיהו מאה נביאים ויחביאם חמשים איש במערה ויכלכלם לחם ומים. מ"ש חמשים חמשים א"ר אלעזר מיעקב אבינו למד שנאמר (בראשית ל׳:כ״ז-כ״ח״ב:ט׳) והיה המחנה הנשאר לפליטה רבי אבהו אמר לפי שלא היתה המערה מחזקת יותר מחמשים איש. הרי הוא אומר בעובדיהו (מלכים שם) ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית ועובדיהו היה ירא את ה' מאד. מאי א"ל א"ר יצחק הכי אמר לו שמא אין מעשיך כמעשה החסידים. יעקב נתברך ביתו של לבן בשבילו שנאמר (בראשית ל׳:ל׳) נחשתי ויברכני ה' בגללך ואומר (בראשית ל) ויברך ה' אותך לרגלי. יוסף נתברך ביתו של פוטיפר בשבילו שנאמר (בראשית ל״ט:ה׳) ויברך ה' את בית המצרי בגלל יוסף. ולמה לא נתברך ביתי בשבילך שמא אין מעשיך כמעשה חסידים הראשונים לכך נאמר ויקרא אחאב אל עובדיהו אשר על הבית יצתה בת קול ואמרה ועובדיהו היה ירא את ה' מאד וביתו של אחאב אינו מזומן לברכה. אליפז עם עמלק מאי הוא עמלק היה אומר אל אליפז אביו מי הוא שיורש העוה"ז והעוה"ב א"ל אליפז אל עמלק בני ישראל יורשין העוה"ז והעוה"ב לכן לך עכשיו וחפור להן בורות שיחין ומערות של מים כדי לשתות הן ומקניהן והכן להם דרכים אם תעשה כן תזכה ותירש ותנחל ותבא לעולם הבא אבל הוא לא עשה כן אלא כיון שאמר לו רישומו של דבר מיד יצא עמלק להחריב את העולם שנאמר (שמות י״ז:ח׳) ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים ולמה נקרא שמה רפידים משום שריפו ידיהם מן המצות והקב"ה בוחן לבות וכליות הוא ואומר לו שוטה שבעולם לא יצרתיך לאחר שבעים לשונות לכן אתה הוא שתהיה ראשית ואחרית לכל יורדי גיהנם שנאמר (במדבר כ״ד:כ׳) וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אובד ואומר (דברים כ״ה:י״ט) והיה בהניח ה' אלקיך לך וגו' תמחה את זכר עמלק מתחת השמים לא תשכח ואומר (שמות שם) כי מחה אמחה את זכר עמלק מתחת השמים ואומר כי יד על כס יה מלחמה לה' בעמלק מדר דר וזהו משל הדיוט שבני אדם מושלים אותו אפילו האבן שנכשלים בו בני אדם או שמסקלים בו ויתד מן התלוים על עצים הן עתידים ליתן את הדין. ולא זו בלבד אלא זרעו של עשו שבטלו ברית המילה מבשרם ועברו על מצות שבת ועל כל המצות האמורות בתורה ונתנו את נבלת עבדיו הצדיקים והחסידים מאכל לעוף השמים ולחיות הארץ שנאמר (תהילים ע״ט:ב׳) נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ. לכן הקב"ה שהוא בוחן לבות וכליות אמר לו אילו היתה ברית המילה בבשרך לא הייתי דן אותך על כל מחשבה ומחשבה כמעשה. ועל מה שאתה עתיד לעשות כאלו כבר נעשה אע"פ שלא נעשה עדיין שנאמר (יחזקאל ל״ה:ו׳) לכן חי אני נאם אדני אלקים כי לדם אעשך ודם ירדפוך אם לא דם שנאת ודם ירדפך כי לדם מילה ודם קרבנות ודם שיש לאדם בגופו ולבו שנאת. מה כתיב בתריה (יחזקאל ל״ה:י׳) יען אמרך את שני הגוים ואת שתי הארצות לי תהיינה וירשנוה וה' שם היה מי גלה את הסתרים הוי אומר הקב"ה לכך נאמר וה' שם היה ואומר (עובדיה א׳:ב׳) הנה קטן נתתיך בגוים בזוי אתה מאד וגו' אם תגביה כנשר וגו' ואומר (ירמיהו מ״ט:ט״ו-ט״ז) כי הנה קטן נתתיך בגוים בזוי באדם תפלצתך השיא אותך וגו' כי תגביה כנשר קנך משם אורידך וגו'. מאי תפלצתך תפל וליצן א"ל ליצנות שהיתה בך היא גרמה לך להעבירך מן העולם לכך נאמר תפלצתך השיא אותך וגו'. מאי תגביה כנשר וגו': ברוך המקום ברוך הוא שהוא נפרע משונאיהם של ישראל מדה כנגד מדה שכשם שהיתה בדעתו כך הקב"ה עוקר אותו ואת זרעו מן העולם שנאמר (עובדיה א׳:י״ח) והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו וגו' ואומר כי תאמר אדום רששנו ונשוב ונבנה חרבות וגו' המה יבנו ואני אהרוס וגו' (מלאכי א׳:ד׳) ואומר (עובדיה שם) מחמס אחיך יעקב תכסך בושה ונכרת לעולם אמר הקב"ה אל עשו אתה רצית לחמוס את יעקב אחיך לכן תכסך בושה ונכרת לעולם. ומהו החמס שחמס את יעקב עד שבשביל כך תכסך בושה משום שלא רצית להניח ס"ת בידו לכן תכסך בושה ונכרת לעולם. ולא זו בלבד אלא שם הגדול בן נח שנתנבא ארבע מאות שנה על כל אומות העולם ולא קבלו ממנו וכך אמר להם שם הגדול. לא תרצח. לא תנאף. לא תגנב. לא תענה. ולא תחמד. אמרו לו כל אלו הדברים יפין הם ואפ"ה לא קבלו מלכותך עליהם. אבל אנחנו בני ישראל עמך בני בריתך בני אברהם יצחק ויעקב אהוביך שעשו רצונך בעולם קבלנו תורתך לכן תעשה לנו ג"כ קורת רוח ותהא מקיים מה שהבטחתנו ואמרת לבניך להתקנא ולהתנקם מן אויבינו שנאמר כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו וגו' (דברים ל״ב:מ״ג) וכן דוד היה אומר (תהילים ז׳:ז׳) קומה ה' באפך הנשא בעברות צוררי וגו'. וכשיצאו ישראל ממצרים נתקבצו כל ישראל ומשה עמהן ואמרו לפני הקב"ה רבש"ע אין בינינו לבין אומות העולם כלום שנאמר (שמות ל״ג:ט״ז) ובמה יודע אפוא כי מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה ויאמר ה' אל משה גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה וגו' ואדעך בשם. באותה שעה נשבע הקב"ה בשמו הגדול שתנתן תורה תמימה על ידיהם הכל מסודר ומתוקן לפניהם כגביעים וכוסות מלאים מים ויין ושלחנות מלאות מכל מעדני עולם שנאמר (ש"ה ז) שררך אגן הסהר אל יחסר המזג. לפיכך נשבע הקב"ה לעמו שלא יחליפם באומה אחרת ולא ישנם ולא ימירם בעם אחר ולא יכלה אותם שנאמר (הושע י״א:ט׳) לא אעשה חרון אפי וגו.

תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2023 23:40 ייש"כ גדול לכולם, מצאתי את שאהבה נפשי ואת אשר חיפשתי, והוא בלקו"ת פר' עקב, וכדברי ר' שבתי.

תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2023 03:25 כפי שהוזכר, הרה"ק מרימינוב זיע"א הי' רגיל לומר בכל יום פרשת המן [לאו דוקא בתור סגולה לומר בכל יום, אלא ש*כן כתוב בשו"ע *(או"ח סי' א ס"ה), ובטו"ז "כדי שיאמין שכל מזונותיו באים בהשגחה", ואכן בפמ"ג הביא בשם ירושלמי "שכל האומר פרשת המן מובטח שלא יתמעטו מזונותיו"]. כמו"כ במשך עשרים ושתים שנה אמר תורה על פרשת המן [יצויין מה שכתב החידושי הרי"ם בספר הזכות שקיבל ע"ע לחדש בכל יום בפ' המן, ועי"ז יומשך פרנסתו בקדושה מכח התורה. הרי שאין זה דוקא סגולה לפרנסה אלא כדי שהפרנסה יבוא ממקור קדוש] והרה"ק מדעש זיע"א כתב בהסכמתו לספר מנחם ציון "כי נודע לכל בעת שכבוד אדמו"ר אמר תורה על פרשת המן השפיע השפעות טובות על בני ישראל. אכן סגולה הנ"ל (לומר ביום ג' בשלח) הובאה בשמו בספר ליקוטי מנחם (שמצורף לספר מנחם ציון) משם הרה''ק רבי אברהם שלום מסטראפקוב זצ''ל, - ואם המקור שהוא מסר כן נכון, אזי אין בודקין מן המזבח ולמעלה.. וי"ל שזה עצמו מה שבנ"י מאמינים וסומכים על דברי הצדיקים (ואפי' במקור קלוש) בזה עצמו ראויים הם להשפעות טובות ופרנסה בהרחבה, וכפי שהוזכר שעיקר האמירה והסגולה היא האמונה והבטחון וכו'. ויה"ר שיושפע השפעות טובות בהרחבה לכל בני ישראל לעבוד את השי"ת בנחת. קבצים מצורפים: פרשת המן.jpg

תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2023 20:38 חד מ"ד בסוטה כב ע"ב מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2023 15:53 בס"ד היות ועד היום עדיין יש הפוערים פיהם כו' רח"ל והיות ויש כאן מכל גווני הקשת כו' לכן מהודענא בזה, שכחסיד ברסלב, כל תגובה שלא תתאים לכבודו של רביה"ק זיע"א תגרום להוצאה מיידית לצמיתות ממש. לא חסימה, הוצאה. ומסיימים בטוב

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:57 זוהר חדש בראשית דף כד: זוהר השמטות בראשית דף רנב.

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 13:00

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 20:52 במחילה מכבוד תורתו לאחר עיון בדברי הרשב"א איני חושב שכוונתו לכך דשם מבאר בנוגע לטענת אנשי הפילוסופיה דהעולם הנו תמידי ובניגוד לדעת רבותינו וכן מה שפירשו אותם פילוסופים בנגזר מכך דענין תחית המתים הינו בדרך משל אף אם יורה כן מצד חקירתם, הולכים אנו לפי קבלתינו דהוי דברים כפשוטם, היינו בדברים שבעיקרי הדת אף אם אין אנו יכולים להוכיח זאת ע"פ החקירה והדרישה הולכים אנו באמת ובתמים אחר קבלתינו מאבותינו, אך ודאי שאין כוונתו שכל מנהג שנתקבל מקדמת דנא ללא הגיון, הסבר, וביאור, מוכרחים אנו לקבלו. ויעיין כבודו בלשון הזהב של החזו"א בב"ק סימן י"א במה שכתב מדוע דברי רבינו חננאל דברי קבלה הן ושם ביאר דנראה שרבינו חננאל שימש גדול אחד שהיה זכרן ביותר וכו' [ אין הספר תחת ידי לכך איני מצטט, אך כדאי לך מאד להתענג ולעיין שם בדבריו] ואם כדבריך הלא אף על זקנים וזקינות סומכים אנו ומה צריך לומר כך אדברי רבינו חננאל. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 17:51 שאלה: האם יש מקור לכך שאין להעביר תינוק מעל השולחן כשרוצים להעביר אותו לאדם אחר? תשובה: בספר נוהג בחכמה לא' מחכמי מרוקו יצא חוצץ נגד מנהג זה וכתב שהוא מדברי ההזיות שנהגו בהם. למנהג לא להעביר ילד מעל שולחן, יש מקור בגמרא. מדובר על זמנים שבהם לא היו טיטולים, והתינוק היה עלול לטנף את הפת. כיום אין שום סיבה להזהר בזה.

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 22:48 האם אפשר לקבל את תפילת הפלא יועץ בספרו בית תפילה לבחור בר מצווה? קבצים מצורפים: בית תפלה לר''א פאפו - לבר מצוה.pdf