הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 18:46

אני חושב שלפי האקדמיה ללשון בלינצ'ע קרויה כרוכית, או שלא.

תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 11:38

גוגל לא צודק...
קשה לחבר את המושג 'צדק' למשהו שהוא מאוד רחוק מזה.

בנוגע לתרגום של ה'יהודי הפשוט', נלענ"ד, שצריך למקד את התרגום, לא ל'תרופה'.
אלא ל'תכשיר/תרופה לכאבי ראש'.
אם הבנתי נכון, 'יהודי פשוט' עוסק כעת בענין הלכות תענית או בין המצרים. ויש
הבדל גדול בהחכה בין לקיחת 'תרופה' (לדילול הדם) בתענית, לבין לקיחת 'טבליה
לכאבי ראש'.
חכמים הזהרו בדבריכם.

תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 11:21

קבצים מצורפים:

• ‏‏tylenol.PNG

תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 11:18

tylenol
זהו שם של תכשיר רפואי מאוד מסוים.
לכאבי ראש.
בדומה לאקמול או אפטלגין.
לא בדקתי את רכיבי התרופה כדי לדעת לאיזה
קבוצה לחבר אותה
אם לאקמול - פרצטמול
או לאופלגין
או לאספירין.

תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 09:19

אני חושב, שכדאי להחליף את הגופן של כל הטקטס כולו.

לשעבר, היתה לי עבודה, שמזמין העבודה רצה בדווקא גופן מסוים.
שלא תמך בניקוד.
החלפתי את הגופן של הפסוקים (=הקטעים המנוקדים) בלבד, לגופן 'תומך ניקוד'.
שדומה קמעא לגופן של כל הטקסט.

אולי, כדאי שהרב אליעזר סילבר, יכתוב את הפתרון, למרות מורכבותו.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 11:50

כשמבקשים תרגום כדאי להביא את כל המשפט כולו.

תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 11:48

כאשר תיבה שביסודה היא עבר, נהפכת למושג, אין משמעות להיותה עבר במקורה.
תיבת געלעבט משמשת זה מכבר, בלשון בני אדם, למושג. ועוד מילים ממבנה זה.
'געלעבט' הנאמר לפעמים בפי המדריכים למודרכיהם: נו! רבותי! זיך נעמען פלייסיג
צום לערנען! עס זאל זיין *געלעבט *!!!
וכמו מדריך טיולים המדרבן את צאן מרעיתו המדשדש מאחוריו: נו! חבר'ה! געגאנגען
!!

גם הנחה זו שכל תיבה שצריכה געווען בסופה (?) הטיל לה גע בתחילתה - אינו תמיד
נכון.
געוואלדיג...

ככלל של שפה שהיא הסכמית, כלליה משתנים עם הזמן. כמות שאנו רואים שיש
יידיש-רוסית, וידיש הונגרית, ויידיש-ישראלית, ויידיש-אמריקאית
ולא זו בלבד, שאוצר המילים משתנה עם הזמן, אלא מבנה המשפטים וסדר המילים
שבתוכה שונה לגמרי.

תפתחו חומש 'בית יהודה' עם ע"ט [י"ל לפני כמאה וחמישים שנה- אך עדיין נמצא
בארון ספרים בן זמנינו]. ותגלו מבנה משפטים שונה ממה שמדובר היום.

כמו השינוי שנוצר בתיבת 'גע'עפנט'.
ל... גע'האפנ'ט.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 10/08/2022 12:44

המלה כל, מופיעה ברוב המקרים בתנ"ך בקמץ, וזהו קמץ קטן כידוע. לפעמים היא
מופיעה בחולם.

מי שיתבונן בדבר יראה בקלות שהחילוק הוא, שכאשר הטעם הוא עליה, אזי היא בחולם

(כמו והקטיר את הכל), וכשהיא בסמיכות אין הטעם עליה ואז היא בקמץ קטן.

מלבד כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ (תהילים לה י)

כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ (משלי יט ז)

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 17:03

רבותי. נגררתם.

קשה להביא הוכחות ממעשי רב, כהרה"ק מבעלזא, והחזון איש.
אגב, הרב יצחקרוט, יסכים כי בזמנו של החזו"א לא היו הירושלמים
מוגדרים כ'קצוניים'.

מה גם, שיסוד הדיון היה ביחס לאקדמיה ללשון. ומחדשי השפה, ודיעותיהם,
והחלטותיהם.
ולא דיון בשאלה, האם מותר לדבר בעברית.

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 17:14

אני מכיר ישיבות רבות בחו"ל, אשר הלומדים בהם, אינם יודעים לדבר בעברית.
ולמרות זאת את לשון הקודש הם מבינים מלימודיהם בספרי קדמונינו..

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 17:13

מה נאים דבריו של מעשה הכתב: אויבינו רודפים אותנו בכל פה ובכל לשון....
בכל לשון שנדבר, ירדפונו שונאינו מנדינו..

עיקר שורש הבעיה הוא שהמון העם שמסביבנו, אינם מבינים בלשון הקודש.
בקושי עברית הן יודעים, כמו שכתוב: כי צו לצו צו לצו קו לקו קו לקו זעיר שם
זעיר שם. כי בלעגי שפה ובלשון אחרת ידבר (אל) העם הזה.

תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 17:07

בספרי כתוב: כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מדבר עמו בלשון הקודש ומלמדו תורה.
מנין לנו שאסור לדבר עם הילד באנגלית, בד בבד עם לימוד התורה, ע"י לימוד
אותיות הא"ב והברותיהן הפתוחות וסגורות.
עד שהוא לומד עמו חומש, עם הטייטשן באנגלית (או באידיש).

תאריך ההודעה המקורית: 05/09/2022 16:47

קבצים מצורפים:

• דדייק כוותיה.PNG

תאריך ההודעה המקורית: 18/09/2022 16:14

נדמה שהיא הועברה להמשך - מול אור החיים - בפינה של הרחוב בעיגול שמתעגל
לכיוון מאה שערים - פתוחה בשעות הערב.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 21/09/2022 11:25

מסתבר לי, שהשימוש במילה זו לאפשרות הראשונה, בהקשר של: למרות, על אף, וכדומה,
היא של הדורות המאוחרים יותר.
לא בדקתי במדרשים ובספרי חז"ל.
לא בדקתי בספרי הראשונים.
גם לא בדקתי, בספרי השו"תים.

לדעתי, אם אינני טועה
מי שישתמש היום, בספרות העכשווית
במילה 'אמנם'
כאפשרות השניה (בלשון 'אמת') יהא מן המתמיהין.

תאריך ההודעה המקורית: 21/09/2022 11:20

לא מצאתי, בלשון המקרא,
שימוש במילה 'אמנם'
לאפשרות הראשונה (= שמשתמשים בה בהקשר של: למרות, על אף, וכדומה).

תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 19:56

מצאתי עקרון דומה, בניסוח שונה, בשער הבטחון, פרק ה', במעלות הבוטח על פני מי
שאינו בוטח, במעלה השביעית, עיי"ש.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 12:17

מה שכתב הרב אברהם לייב וילחוביצר: עד 10, המספר של לשון נקיבה הם זכר, ושל
נקבה זכר, ומ10 זה מתהפך שנים עשר, שתים עשרה.

מסתמא כוונתו, ששם המספר בזכר הוא ארבעה, חמשה, ששה, שבעה, - והוא כעין הכלל
של מילת נקבה
(שכל תיבה - המסתיימת בסופה בה' - שלפניה קמץ - היא נקבה - כגון: אשה, נערה,
קומה, שעה, נקודה וכו')

בשונה משם המספר בנקבה שהיא שלוש ארבע חמש.

המסקנה שאנחנו הסקנו ממנה - איננה נכונה.
אין אומרים: שני נשים, שני נערות, שני שעות, או קומה אחד,
אלא שתי נשים, שתי נקודות, שעה אחת וקומה אחת.

אנ

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 16:30

למרות שמצאנו במשנה (עדויות א ד): "ללמד לדורות הבאים *שלא יהא אדם עומד על
דבריו *שהרי אבות העולם לא עמדו על דבריהם".

אני עדיין עומד על כך.

ש'כלום' בלשון חז"ל משמעו אך ורק 'משהו - עפעס'.

וכל הדוגמאות שכאילו משמען 'גורנישט' [כולל הדוגמא השניה שהרב אלחנן סגרון
הביא].

אם נדייק בהן, *נוכל לפרשן *במשמעות 'משהו - עפעס'.

בשונה מרוב הדוגמאות שבש"ס, שמשמען בהכרח 'משהו', כמו הדוגמה שהבאתי לעיל,
'מעשה קטנה כלום' (כתובות קא), שאי אפשר בשום אופן לפרשן במשמעות גורנישט.

ע"כ.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 12:24

ללא ספק, בלשון המשנה וחז"ל תיבת כלום משמעו 'משהו'.
כמו שמצינו בפירוש (כתובות קא עמוד א')
רבי יהושע אומר: מעשה קטנה כלום - שפירושו 'משהו' - כלומר, יש ערך וביטוי מעשי
למעשיה של קטנה. עם השלכות הלכתיות.
והדוגמאות לכך הן רבות מספור.