תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2023 18:43
[image: צילום מסך 2023-08-31 183447.png]
מתוך מאמר 'קול אומר קרא' בעניין חשיבות העיסוק בחכמת הקבלה מאת הגאון המקובל
רבי ישעי' אשר זעליג מרגליות זצוק"ל
מאת: [email protected]
[image: צילום מסך 2023-08-31 183447.png]
מתוך מאמר 'קול אומר קרא' בעניין חשיבות העיסוק בחכמת הקבלה מאת הגאון המקובל
רבי ישעי' אשר זעליג מרגליות זצוק"ל
מאת: [email protected]
בעניין טענות בעל ה'תשלומי עורכים'
נכתב שם כך:
אדם לא מסוגל לעבוד בריכוז גבוה במשך שעה רצופה, אז הוא עושה
הפסקות מידי פעם.
לפעמים ההפסקה היא שיחת טלפון, פעמים שמדובר בשיטוט במייל, פעם לסיגריה,
ופעם סתם יציאה לשאיפת אויר.
בשורה תחתונה: מתוך שעה שלמה שהעורך מייחד לעבודה, הוא עובד בפועל 50 דקות
מקסימום.
ועובד רגיל בעבודה אחרת? כוללים לו בשעות העבודה גם את ההפסקות שכל אדם
מוכרח להם.
הקופאי מקבל כל שעה כמה דקות הפסקה, המורה יש לה הפסקה, וכו' וכו', מעביר
כרטיס בכניסה וביציאה ומקבל תשלום על כל הזמן. אין לו טיימר אישי בו הוא מוריד
כל 2 דקות הפסקה...
עורך שעובד 10 שעות שבועיות, הוא לא מייחד לשם כך שעתיים כל יום 5 ימים בשבוע,
הוא מייחד לשם כך שעתיים וחצי כל יום!
כעת נעשה סיכום כמה אותו עורך שמקבל 40 ₪ לשעה מקבל בפועל:
40 ₪ לשעת דיווח, אם נניח שבמשך השעה שהוא יושב מול המחשב הוא רגיל לעבוד
50 דקות בפועל, נמצא שעל שעת עבודה שלו הוא מקבל 34.28 ולא 40 ₪. מזה נוריד
בהשערה עלות בלאי ותחזוקת מחשוב.
נמצא שהוא מקבל 30 ₪ לשעה אחר ניכוי הוצאות, מול העובד בשכר מינימום שמקבל
34.43 ₪ לשעה ]כולל פנסיה[ + דמי חופשה הבראה ומחלה, וימי הבראה.
אני מסכים במאת האחוזים לטענה זו אלא שאני על פי הוראת מו"צ לא מוריד מחישוב
שעות העבודה את אותם הפסקות קצרות וכו'
ההוראה שקיבלתי היא שכל עוד ולא סוכם עם המעסיק ששעת עבודה צריכה להיות מלאה
לגמרי,
לא צריך להוריד על הפסקות שלפי מנהג המדינה פועל רגיל שעובד בעבודה אחרת עושה
אותם באמצע העבודה.
כמובן שכל אחד ישאל את רבותיו, אני רק מעיר שיש כאן נידון הלכתי האם עורך
שמקבל לפי שעה צריך לעצור את המונה בכל פעם שיש לו שיחת טלפון קצרה וכד'
מאת: [email protected]
https://www.kolzchut.org.il/he/עוסק_פטור[image: image.png]
ה'בעל המאור' טען שמיתוק חרדל אינו נחשב שווה לכל נפש כיון שאפשר בלעדו
ואין בו צורך אלא למפונקים, וע"ז משיב הרמב"ן שכל דבר שהוא אוכל ממש לא שייך
בו הנידון דשווה לכל נפש וזה דומה לצידת צבי שנתבאר בגמ' שאף שאין אוכלים אותו
כ"א עשירים מ"מ נחשב שווה לכל נפש והיינו לדעתו מפני שאוכל נפש נחשב תמיד שווה
לכל נפש, ואפי' לשיטת הבעל המאור כאן היה הדבר צריך להחשב שווה לכל נפש
כיון שכל אדם כשאין לו במה לתבל את הפת מטבל בחרדל ואוכל.
כונת הכותב היא שלדעת הרמב"ם יתכן ותראה דם נידות באמצע ימים שבעת הנקיים
שסופרת כדי להטהר מזובה, היות ולדעתו מיד לאחר שנשלמו י"א ימים הראויים לזיבה
מתחילים שבעה ימים הראויים לנדה [דהיינו שאם תראה בהם דם תעשה נדה]. משא"כ
לדעת שאר הראשונים הימים הראויים לנדה אינם מתחילים אלא לאחר שנשלמו הז'
שסופרת לזיבתה.
אבל ודאי שאינה נעשית נדה בימים הראויים לזבה.
כנלע"ד.
אפשר ללחוץ על הגרש היחיד פעמים [ואפשר גם לעשות לזה החלפה אוטומטית לגרשיים
באמצעות תיקון שגיאות אוטומטי].
מאת: [email protected]
בלוי הפצת ספרים
טלפון <972548564033>
054-856-40-33
מיי [email protected]ל
מאת: [email protected]