הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 08/09/2022 15:11

אגב, המשפט הבא בנשמת - 'שוועת עניים אתה תשמע',
אכן אינו נמצא בכתובים, ומקורו בנשמת.
יכול להיות שרבינו היעבץ אגב חורפיה החליף ביניהם.

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2022 16:59

וכן אלט ימני מועיל במקום אלט+קונטרול

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 16:58

תודה לכל המסייעים,
הסתדרתי בע''ה,
יש''כ על נדיבות הלב!

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 09:58

שלום רב,
האם יש למישהו פיתרון לכך?
כאשר אני מפעיל את תוכנת וורד, נפתיח לי חלון כזה:
[image: 1.png]
ואם אני לוחץ על 'דלג על הכניסה', התוכנה נפתחת לי בצורה כזו:
[image: 2.png]
ואין אפשרות לערוך אלא לראותם בלבד.
תודה מראש למוצא הפיתרון

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 17:20

וכן אלט ימני +M

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 17/04/2023 12:45

עיין יבמות עא. 'בעי רב חמא בר עוקבא קטן ערל מהו לסוכו בשמן של תרומה ערלות
שלא בזמנה מעכבא או לא מעכבא'
יש שם סוגיא שלמה הנוגעת בנידון זה

תאריך ההודעה המקורית: 28/06/2023 17:04

מתוך אתר 'השפה העברית'
לפעלים בבנינים קל, פיעל, הפעיל והתפעל קיים שם פעולה:

• שמר ← שמירה, חיבק ← חיבוק, הבטיח ← הבטחה, התקדם ← התקדמות.

לשם הפעולה יש שני תפקידים:

• תפקיד פועלי: האריזה של המוצרים נמשכה זמן רב.
• כשם עצם: האריזה של המוצרים צבעונית מאד.

לבנין הפעיל יש שני משקלים של שמות פעולה: המשקל הרגיל בעברית הוא "הפעלה",
ובנוסף לו, קיים גם המשקל "אפעלה". המשקל "אפעלה" כמעט אינו נמצא במקרא. הוא
מופיע פעם אחת בספר ויקרא (ו ח): וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחַ, רֵיחַ נִיחֹחַ
אַזְכָּרָתָהּ לה', אבל הוא נפוץ יחסית בתלמוד הירושלמי (אבדלה, אבטלה,
אדלקה ועוד), ומופיע גם בתלמוד הבבלי. מקורו של המשקל הזה הוא כנראה בארמית,
בדומה למילים המוכרות: אתחלתא, אתנחתא, וכו'.

העברית של ימינו אימצה את שני המשקלים הפעלה ואפעלה, אבל לרוב היא נותנת להם
תפקידים שונים: משקל הפעלה משמש לרוב בתפקיד הפועלי וכשם העצם, ובמשקל אפעלה
משתמשים כמשקל נוסף לגזירת שמות עצם.

דוגמאות:

• אזהרה (אזהרה חמורה) - הזהרה (הוא הסתפק בהזהרת העבריין)
• אזעקה (פעמון אזעקה) - הזעקה (הזעקת המשטרה)
• אשכבה (תפילת אשכבה) - השכבה (השכבת הילדים לישון)
• וכן: ◄אבחנה - הבחנה
  https://www.safa-ivrit.org/spelling/avhana.php, ◄אחזקה
• החזקה https://www.safa-ivrit.org/spelling/ahzakot.php.

בתחילת המאה העשרים רווחה גישה אחרת, שבה למשקל "הפעלה" יוחד התפקיד הפועלי,
ולמשקל "אפעלה" תפקיד שם העצם.

היו שהתנגדו להבחנה הזאת, וכיום ממעטים להשתמש בה, למעט מספר שרידים שנותרו
בלשון המשפטית, כגון: אכשרה, אמצאה ואמתנה.

תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2023 18:24

רעיא מהימנא פינחס רמו.
ואוקמוה מים ראשונים מצוה ואחרונים חובה ואמצעיים רשות, מים ראשונים צריך
לסלקא אצבען בגין דלא יהדרון משקין ויטמאו את הידים ואית מרבנן דאמרי דאחרונים
משום מלח סדומית שלא תסמא את העינים אפילו הכי אפקין לון מחובא וסתרי מילין
אלין דאמרו עלייהו חובה ולאו ארח ארעא לסתרא גאונים מלין (ס"א מאלין דאמרי
עלייהו) אלא דאתקרי עלייהו (דברים יז) על פי התורה אשר יורוך ולא עוד אלא
דאמרו עלייהו ג' קדושות הדא הוא דכתיב (ויקרא יא) והתקדשתם והייתם קדושים,
והתקדשתם אלו מים ראשונים, והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן ערב
אני יי' זו ברכה,

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 14:54

למיטב ידיעתי שורת המקשים העליונה מתחלפת בתפקודה ע''י לחיצה על fn+esc
(המקש שנמצא ליד הקונטרול השמאלי)

תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2023 16:58

לכאו' צ''ל *שהוא''ו *של תיבת ולב פירושו ויו המהפך.
כנלענ''ד.

תאריך ההודעה המקורית: 28/11/2023 13:30

בראשונים משתמשים בד''כ בארמית 'מאי שייטא'

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 13:26

סיפוג מתייחס לפעולה הנעשית באלונטית, שהמים נספגים בה, וע''ד ההשאלה קראו כן
לפעולה שעושה בדבר הרטוב,
ניגוב היינו ביחס לדבר הרטוב, שאח''כ נהיה מנוגב, ועיקר משמעותה הוא ההיפך
מרטיבות כדאשכחן 'ארץ הנגב', שמנוגבת מכל טובה, ועוד רבים.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 08:02

עיין עירובין ק:

עשר קללות נתקללה חוה דכתיב {בראשית ג-טז} <#bm:0000760-#בראשית פרק-ג-{טז}!>
אל האשה אמר הרבה ארבה , הני שבע הווין, כי אתא רב דימי אמר: עטופה כאבל,
ומנודה מכל אדם, וחבושה בבית האסורין. מאי מנודה מכל אדם, אילימא משום דאסיר
לה ייחוד, איהו נמי אסיר ליה ייחוד, אלא דאסירא לבי תרי.

רש''י:

מסכת עירובין (מ)

מנודה לכל אדם. לקמיה מפרש שאסורה לכל אדם חוץ מבעלה והאיש נושא נשים הרבה:

תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2023 11:33

בעצם הניקוד הוא רק רמז למילה אותה צריך לבטא במקום האותיות הכתובות,
(מסתמא ע''פ המשמעות של שם הויה הניקוד שלו הוא שונה, ולכאו' הכהנים במקדש היו
אומרים אותו בניקוד שאינו ידוע לנו בדיוק)

ולכן במקומות שיש אדנות לפני שם הויה,
שבהם נהגו לכנות ולקרוא 'אלקים', הניקוד הוא כניקוד שם אלקים.

תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2023 11:25

בניקוד של אדנות,
היוד הראשונה עם שו''א וחולם, והיוד השניה עם קמץ.
(גם שם הוי''ה נהגו לנקד בניקוד זה ולכן מנקדים שו''א, חול'ם וקמץ)
החטף פתח שיש באלף של אדנות הוא במקום שו''א, מכיון שאות גרונית אינה מקבלת
שוא נע

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 28/12/2023 00:16

עיין ביצה כב.
מהו למיכחל עינא בשבת וכו'

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 13:26

למרות שבעיקר העניין דעתי נוטה לדעת הרב עבוד שליט''א,
נראה לי שדברי הרמבם אינם שייכים להדיא לנידון דידן,
שהרי הרמבם הדגיש:
'ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן ר"ל בארץ הצבי, ונשמע מהם לשון
תרם ובו נשתמשו הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה לשון מלשונות
העבריים', עכ''ל.
והיינו שודאי שכל לשון דרכה להשתנות ולהתפתח עם הזמן, אך כל זה היינו דוקא
בדרך הטבעית, כלומר שחודרות לתוכה מילים משפות זרות, או שנוספים שורשים שלא
היו בתחילה,
והדוברים של שפה זו משתמשים בהם כחלק מדיבורם ושימושם בשפה.
משא''כ בנידו''ד שהמילים המחודשות בעברית [לכה''פ חלקם, כגון 'חולצה'] לא
נכנסו לשימוש הדוברים בשפה בצורה טבעית, אלא נוצרו בצורה מלאכותית ע''י מחדשי
השפה,
ובכה''ג מנלן להגדיר את השפה המחודשת שיצרו המחדשים כ'דבר שהוא מקובל בלשון'?

תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2024 17:59

כמדומה שהביטוי 'קושר כתרים' הוא תרגום של הביטוי בארמית 'גדיל כלילי' (עיין
ב''ב קלג:)
והיינו קולע כתר.
ובד''כ הוא נאמר לאחר התקופה ההלניסטית [היוונים]
ראה ב'המכלול' ערך 'עטרה (כתר)'
עטרה או דיאדמה (ביוונית
https://www.hamichlol.org.il/יוונית:
διάδημα, דיאדמה - מן הפועל "לקשור") הוא סוג של כתר
https://www.hamichlol.org.il/כתר אשר חבשו מלכים
https://www.hamichlol.org.il/מונרך החל מהתקופה
ההלניסטית
https://www.hamichlol.org.il/התקופה_ההלניסטית.
כיום משמש כינוי זה לכתר קטן המשמש מונרכים בשימוש יומיומי.

תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2024 13:13

עי' ב''ב קכ.

דא''ר אמי בישיבה הלך אחר חכמה במסיבה הלך אחר זקנה א''ר אשי והוא דמפליג
בחכמה והוא דמפליג בזקנה

תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2024 13:22

לא פסול לדון, אלא פסול לסנהדרין.
ראה ברמבם שם ה''ז
משנה תורה - ספר שופטים (מ)

בֵּית דִּין שֶׁל שְׁלֹשָׁה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין מְדַקְדְּקִין בָּהֶן בְּכָל
אֵלּוּ הַדְּבָרִים