הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2024 23:33

ספרים בעיקר השקפה וכדו' שאינם עומדים בקריטריונים לבני תורה

תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 22:10

[image: image.png]
[image: image.png]
21. תולדות יעקב יוסף ויקרא פרשת קדושים ד"ה וז"ש ג"כ
בני אדם מעצמו נתנו לך משלהם. ובזה יובן מצוה הנ"ל לא תעשו עול במשפט, ר"ל על
משפט העליון לא תראה פנים עצבות, כאלו נעשה עול ומשפט מעוקל ח"ו מלמעלה. כי
הלא הכל שלו, ויהי' בקבלת השמחה כמאמר החכם הנ"ל. וז"ש ג"כ בצדק תשפוט עמיתך.
כי הקדוש ברוך הוא נקרא רעך ועמיתך, שתראה אשר משפטו בצדק ומשפט וחסד גדול
כאמור. וזה יהי' המשך הפסוקים בפרשת האזינו (דברים לב, ד - ז), בתוארי הש"י,
הצור תמים פעלו. דקשה הא הצור הוא מדת דין הקשה, ותמים הוא מדת החסד,

22. תולדות יעקב יוסף ויקרא פרשת קדושים ד"ה ונחזור לענין (*3)
    שתניחה מפני המלעיגים, כנגד שכרה שתרויח מהם בהנחת המצוה. לכך אל תחוש להם,
    והזהר ועשה לשם פועלן ואז תשכיל, וק"ל. ובזה מדוקדק לשון שאין אתה יודע, כי
    הוא ללמוד מה שתשיב למלעיגים, ודי בזה. ונחזור לענין הנ"ל, בביאור מצוה בצדק
    תשפוט עמיתך כנ"ל. וכן מצאתי בספר חסידים סימן קי"ג: אם ירננו על צדיק שמקרה
    רע קרהו, תדע שהוא בעון הדור, שנאמר (איכה ד, כ) משיח ה' נלכד בשחיתותם וכו'.
    אם כן קאמר בצדק תשפוט עמיתך, תחלה קאי על הקדוש ברוך הוא, דלא עביד דינא בלא
    דינא אף

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 08/05/2024 18:44

ראה גם

1. שיירי כנסת הגדולה הגהות טור אורח חיים סימן יא אות א
   טור סימן יא ובו ב' סעיפים א די"ג ע"א שטה ד': ויחתוך ראשי החוטים כו'. נ"ב:
   לא יחתכם בסכין שנאמר לא תניף עליהם ברזל, ויפסוק אותם בשיניים שהם ל"ב ויעסקו
   בחוטין שהם ל"ב, מצאתי בשם ר' דוד בר מנחם. מטה משה דיני ציצית סימן י"ג. ומה
   שכתב שלא יחתכם בסכין אין העולם נזהרין מזה, ומכל מקום ראיתי בני עליה נזהרין
   בזה. ב די"ד ע"ב שטה ה': אלא עיקר מצותה וכו'. נ"ב: ואם האריך הציצית יראה
   ששלישותו יהיה גדיל ושני חלקים ענף. ספר המפה. ועיין בספר הלבוש.

2. יוסף אומץ חלק א דיני ציצית סימן רכט
   במטה משה כתב שלא לחתוך הציצית בסכין רק בשיניים, וכן נוהגין [המדקדקים (כת"י
   ב' וג')], משום דלא יניף עליהם ברזל. ומטעם זה נראה לי דאין לתוחבן בכנף על
   ידי מחט או סכין, רק על ידי קוץ. [וחמי הפרנס אברהם ברייטינגן ז"ל, שהיו לו
   חוטי ציצית תמיד מטווית מעשה אצבעותיה של חמותי ז"ל, ולא נתן החוטין מחוץ לבית
   רק הביאו לו הטליתות והד' כנפות והוא ז"ל קשרם בידיו, משני טעמים, האחד
   לחביבות המצוה, השני כדי שידקדק בכל פרטי תיקונם, ולראות אם המלבושים המיוחדים
   לציצית מתוקנים

3. עטרת זקנים סימן יב ס"ק ב
   מה שאנו נוהגים לדקדק בעת עשיית הציצית לתת סימן בארבעה ראשים כו'. הוא הדין
   אם נפסקו כל ד' ראשים מצד אחד, ולא נשתייר בהן כדי עניבה, כשר. (ב"י עכ"ל):
   ואל יחתוך ראשי חוטין בסכין, משום שנאמר [דברים כז, ה] לא תניף עליהם ברזל,
   אלא יפסוק אותן בשיניים שהם ל"ב, ויעסקו בחוטין שהם ל"ב. (מטה משה סימן יג
   והגהות מהרש"ל על הטור בשם ר' דוד בר מנחם): ויש נוהגין לנשק הציצית בכל עת
   כשרואים אותם. וכן ראיתי בני עליה המחבבים את המצות, ומנשקים את הסוכה

4. שולחן ערוך הרב אורח חיים סימן יא סעיף כד
   טוב ליזהר שלא לחתוך הציצית בסכין על דרך שנאמר לא תניף עליהם ברזל וגו' אלא
   ינשכם בשיניו:

5. אליה זוטא סימן יא ס"ק כד
   (כד) כתב במטה משה סימן י"ג אל יחתוך ראשי חוטין בסכין שנאמר לא תניף עליה
   ברזל, ויפסוק אותו בשיניו שהם ל"ב ויפסקו בחוטין שהם ל"ב:

6. פסקי תשובות אורח חיים סימן יא אות כט
   כט. בענין שלא לחתוך חוטי הציצית בסכין מ"ב סקס"א: ויש לחתכם בשיניו ולא
   בסכין. משום שבמצות ציצית ישנו ג"כ הסגולה והכח להאריך ימים, וכעין המזבח
   שנאמר (דברים כ"ז ה') לא תניף עליהם ברזל, ושנינו הטעם במשנה (מדות פ"ג מ"ד)
   שהברזל נברא לקצר ימיו של אדם ואינו בדין שיונף המקצר על המאריך. ומש"כ המשנ"ב
   לחתוך בשיניו מקורו במג"א (סקי"ח) בשם השל"ה ומטה משה, וטעמו מבואר במחצית
   השקל (שם) "דיש לאדם ל"ב שינים וחוטים בד' כנפות הם ג"כ מספר ל"ב",

7. משנה אחרונה סימן יא אות ק
   לכוין בשעת התחיבה. שלא לחתוך חוטי הציצית בסכין [משנ"ב סקס"א] ויש לחתכם
   בשניו ולא בסכין. (ק) במגן אברהם כתב מקורו בשל"ה ומטה משה. ובטעם הדבר כתבו
   המטה משה והמחצית השקל משום שנאמר (דברים כז, ה) לא תניף עליהם ברזל. והטעם
   לנשכם בשיניו כתבו, משום שיש לאדם ל"ב שינים, ומנין החוטים בד' כנפות הם ג"כ
   מספר ל"ב.

8. משנה אחרונה הערות סימן יא הערה שסז
   בסכין +שסז. שהביא את הדין שלא לחתוך בסכין על דברי הרמ"א בסעיף ד שאם עשאו
   ארוך יותר מדאי רשאי לקצרו. [אבל המג"א הביא את הדין כאן בסעיף יב דמיירי בשעת
   עשיית הציצית]. וכ"כ בדעת נוטה (סימן שפד) שראוי ליזהר אף כשרוצה לקצרם, ובהע'
   שם שאף ציצית שנפסלו אין ראוי לחתכם במספרים של ברזל דחשיב כבזיון, אך א"צ
   לחתוך בשיניו דזה שייך רק בציצית כשרים. ועיין בארחות רבינו (ח"א עמוד כב)
   שהגר"י קניבסקי הקפיד להתיר הציציות הישנות ביד ולא חתכן בסכין. (ומבואר שלא
   הקפיד דוקא לחתכן בשיניו). אך בספר בית ברוך על החיי אדם (כלל יא ס"ק קכא) כתב
   שאין להקפיד על חיתוך בסכין רק באופן של השו"ע כאן

תאריך ההודעה המקורית: 14/05/2024 20:32

1. עץ יוסף (על עין יעקב) ברכות (ירושלמי) פרק ו אות יד
   בגופך. משום שבכל המאכלים יש בו פסולת הנשאר במעי האוכל אחר העכול והוא יוצא
   חוצה. והיוצא איננו נותן כח ועצמה אל האוכלו. רק המאכל הדק והמסולת נבלע
   באברים. וזהו שאמר מבלה אני טובתי בגופך ור"ל שלא יהיה במאכלך שום פסולת עדי
   יוצרך לצאת חוצה מן הגוף רק אברך אני לחמך עדי יהיה כולו מזוני. ויובלע כולו
   בגופך ואבריך כמו המן שלא היה בו שום פסולת והיה נבלע כולו באברים. ויוסיף לך
   שנות חיים: יבללו כל הטובות כו' יבללו. יתערבו כל הטובות יחדיו מלשון מנחה

תאריך ההודעה המקורית: 22/05/2024 15:14

אולי התכוון לאחד מאלו:
39. אוהב ישראל שמות פרשת זכור ד"ה ויאמר כי
האצילות הקדוש נקרא בבחינת שמו של הקב"ה ועולם הבריאה נקרא בבחינת כסא. וכמו
שכתוב (ישעיהו מג, ז) כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. (בשמי
ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו) בשמי ולכבודי היינו עולם האצילות. מלשון ר'
יוחנן קרי למאניה מכבדותא (שבת קיג ב). כביכול בסוד מלבו"ש. בראתיו יצרתיו אף
עשיתיו, הם השלש עולמות בריאה יצירה עשיה. וזהו פירוש הזוהר הקדוש (תרומה קלה
א) כגוונא דאינון מתייחדין לעילא כו' קב"ה לא יתיב על כורסייא כו' ברזא דאחד
כו'

43. ר' צדוק הכהן מלובלין - פרי צדיק בראשית פרשת ויגש אות [ז] ד"ה ואמר ר'
    (*4)
    [ז] ואמר ר' חנינא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבתא וכו' ר' ינאי לביש מאניה מעלי
    שבת וכו'. והוא כמו שאמרו (מדרש רבה ותנא דבי אליהו שם) במה אתה מקדשו במאכל
    ובמשתה ובכסות נקיה והמאכל ומשתה הוא בשלוש סעודות שבת והנשמה יתירה זוכין
    בערב שבת בכניסתו כמו שאמרו בגמרא (ביצה ט"ז א) ובזוה"ק תרומה (ח"ב קל"ה ב)
    וכולהו מתעטרין בנשמתין חדתין כדין שירותא דצלותא וכו'. והיינו בתחילת קבלת
    שבת וזהו זוכין על ידי הכסות נקיה. ואיתא (שבת קי"ג סוף ע"א) וכבדתו שלא יהא

תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2024 12:55

בענין הפליאה אם הדגש מעכב שמעתי פעם מזקן מעדת תימן [הידועים בהקפדה על הדגש]
שבדרך כלל במקום שיש דגש כשמבטאים רפוי יש בזה שינוי משמעות.

תאריך ההודעה המקורית: 06/06/2024 22:27

'שלכ"א', שלא כדרך אכילתו.

תאריך ההודעה המקורית: 09/06/2024 22:07

בעו"ה נהוג לעשות הערות סקירה על ההפניה להערת שוליים

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 10/06/2024 22:18

יישר כח למשיבים היקרים שליט"א

תאריך ההודעה המקורית: 15/06/2024 23:32

הוא על סדר השו"ע.

תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 19:36

יש בבר אילן

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 19:42

[image: image.png]

תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 21:29

ראה גם:
7. דרשות הר"ן דרוש ו ד"ה וכאשר חסרו (*2)
9. ספר העיקרים מאמר ג פרק ל
10. עקידת יצחק דברים שער צ (פרשת ואתחנן) ד"ה קצת פעולות
20. מהרש"א חדושי אגדות מסכת מכות דף כג עמוד ב ד"ה תרי"ג מצות נאמרו
22. כוס הישועות - חדושי מהרשש"ך מסכת מכות דף כד עמוד א ד"ה בגמרא דרש ר'
24. עיון יעקב (על עין יעקב) מכות פרק ג - אלו הן הלוקין דף כג עמוד ב אות כא

תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2024 13:51

לרב ראזענבוים תראה בחלק הימני של הוורד למעלה שכתוב 'לוח' ולידו יש חץ.
בהנחה שנראה אצלך כמו אצלי, אם לא תחפש איפה זה אצלך

תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2024 13:49

עוד משהו אפשר לבחור קטע ואז ללחוץ על קונטרול ולבחור קטע נוסף ממקום אחר במסמך

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 21/06/2024 13:47

יש גם אפשרות להדביק ע"י חלונות+V במקום קונטרול+V ואז אפשר להדביק מכל מה שיש
בלוח

תאריך ההודעה המקורית: 19/06/2024 19:54

יתכן גם שהוא ט"ס וצ"ל 'ב"ה' - ברוך הוא

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2024 15:13

יש לי מספר של מישהו שמתעסק בזה קניתי ממנו פעם אחת והייתי מרוצה 0587456465
בהצלחה רבה

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2024 13:00

https://fm.mitm.top/index.php/s/YDcdp4qDcdwngfd/download
https://fm.mitm.top/index.php/s/cQpAQ7Pon4izfMz/download
קישורים לגירסאות ישנות של אופיס (ממתמחים טופ-לא בדקתי)

תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2024 14:32

וזה דרש לחנוכה, יאר ה' ברכה, הקורא בזה ההלכה. /הקדמה לקבוצת השותי"ם והדינים
הבאה/. וישב יעקב פירש"י שכתב ישובי עשו בדרך קצרה וישובי יעקב בדרך ארוכה
מסתמא ק' לרש"י למה הקדים עשו ליעקב? וי"ל לכך הקדים כדאמרינן בשבועות איידי
דזוטר מיליה פסיק ושרי להו. ד"א לכך הקדים עשו ליעקב לפי שהוא זהיר בכבוד אביו
יותר מיעקב. וראייה יעקב היה נענש שנתעלם ממנו יוסף כמה שנים, וגם מוכח מקרא
ויקברו אותו עשו ויעקב שהוא זהיר בכבוד אביו אף על פי שהוא רשע. כמו שמוכח נמי
מאותו קרא כמו שפירש"י [גבי יצחק וישמעאל מכאן שעשה ישמעאל תשובה]. ד"א לכך
הקדים נקט הקרא סדר כמו שאחד רוצה לעשות אש כמו שנאמר (עובדיה א', י"ח) ובית
עשו לקש וגו'. לקט יושר חלק א (אורח חיים) עמוד קנ ענין א